שלום חנוך ואריאל זילבר ב-1976 (צילום: יעקב אגור)
יעקב אגור
שלום חנוך ואריאל זילבר ב-1976

סוף עונת התמוזים

במושגי רוקנרול, אריאל זילבר תמיד היה הכי קיצוני, לא צפוי, קוץ בתחת ● החיבור שלו עם שלום חנוך היה בגדר נס, ולא ברור איך הקימו את להקת הרוק הגדולה ביותר שפעלה כאן ● הפיצוץ בין השניים סביב התבטאויותיו של זילבר היה רק עניין של זמן: כמעט 50 שנה של זמן ● בועז כהן, הביוגרף של "תמוז", על המפגש המופלא בין שני קווים מקבילים, שלא היו אמורים להצטלב מלכתחילה

במושגי רוקנרול, אריאל זילבר תמיד היה הכי קיצוני, לא צפוי, קוץ בתחת ● החיבור שלו עם שלום חנוך היה בגדר נס, ולא ברור איך הקימו את להקת הרוק הגדולה ביותר שפעלה כאן ● הפיצוץ בין השניים סביב התבטאויותיו של זילבר היה רק עניין של זמן: כמעט 50 שנה של זמן ● בועז כהן, הביוגרף של "תמוז", על המפגש המופלא בין שני קווים מקבילים, שלא היו אמורים להצטלב מלכתחילה

אירועי ספטמבר דהרו במהירות מסחררת אל תוך הקיר. ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת.

רק לפני שבועיים התאלמן אריאל זילבר מאשתו שושנה ז"ל, ובטרם הסתיימה השבעה הספיק לתרום כסף לרוצח עמירם בן אוליאל, להתראיין ולומר ש"השופטים צריכים לשבת בכלא".

והנה ממש היום הוא יום הולדתו ה-80 של זילבר, ומופע מיוחד תוכנן לכבודו בהיכל התרבות, אבל בשל הסערה הציבורית פרשו ממנו ארקדי דוכין, ברי סחרוף, אביב גפן ושלום חנוך, שותפו לשעבר של זילבר בלהקת "תמוז".

מזל טוב.

במושגים של תרבות רוק, זילבר היה תמיד הכי רוקנרול. קיצוני. לא צפוי. מעורר אהבה וזעם, לסירוגין, לפעמים לא מובן, פעמים רבות ילדותי, סוער. אנטי-ממסדי. עושה צרות וגם מוזיקאי מחונן. פה גדול. אצבע בעין. קוץ בתחת.

במושגים של תרבות רוק, זילבר היה תמיד הכי רוקנרול. קיצוני. לא צפוי. מעורר אהבה וזעם, לסירוגין, לפעמים לא מובן, פעמים רבות ילדותי, סוער. אנטי-ממסדי. עושה צרות וגם מוזיקאי מחונן. פה גדול. קוץ בתחת

אריאל זילבר בפסטיבל נואיבה ב-1978 (צילום: רועי איסרוב, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
אריאל זילבר בפסטיבל נואיבה ב-1978 (צילום: רועי איסרוב, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

החיבור שלו עם שלום חנוך תמיד היה על תקן הדג והאופניים. לא ברור איך החיבור ביניהם הוליד את להקת הרוק הגדולה ביותר שפעלה כאן ואת אלבום המופת העצום "סוף עונת התפוזים".

יש יאמרו: ניגודים משלימים, אבל במקרה של חנוך וזילבר מדובר באמת בפלא, בשניים שמסתובבים בשתי דרכים שונות כל כך, קווים מקבילים שלעולם לא יכולים להיפגש, שכל מפגש שלהם שכן קרה במשך השנים היה לא פחות מנס רוקנרול ובמקביל גם תאונה שמחכה להתממש. ההתנגשות תמיד הייתה בלתי נמנעת.

יש יאמרו: ניגודים משלימים, אבל במקרה של חנוך וזילבר מדובר באמת בפלא, בשניים שמסתובבים בשתי דרכים שונות כל כך, שכל מפגש שלהם שכן קרה היה לא פחות מנס רוקנרול ובמקביל תאונה שמחכה להתממש

בקיץ 1973 חזר חנוך לישראל אחרי שלוש שנים בלונדון. "גרתי עם ליהי אשתי ועם מאיה הקטנה בבית הוריה של ליהי, בפתח תקווה", סיפר לי בזמנו. "כמה מהשירים של 'תמוז'- כמו 'פנס הרחוב' ו'לא יכול לישון עכשיו' – נכתבו שם".

בין ריחות הפרדס לבין הרחוב המואר באור קלוש, בציפייה לגשם שעוד מעט ירד "לכבוד החקלאים" עם אצבעות דלוקות לגעת במיתר, בלילות של נדודי שינה ומחשבות ורגשות, כתב חנוך כמה מיצירות המופת של הזמר העברי.

שלום חנוך בפסטיבל נואיבה ב-1978 (צילום: רועי איסרוב, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
שלום חנוך בפסטיבל נואיבה ב-1978 (צילום: רועי איסרוב, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

חנוך חיפש להקה קבועה שתנגן איתו. "מצאתי את 'בני נוח', חבר'ה אמריקאים שהיו כאן. עם להקת 'בני נוח' הקלטתי גרסה ראשונה של 'לא יודע איך לומר לך', את 'בואי לרקוד' ואת 'לך לפסיכיאטר', אבל זה לא התגבש לאלבום שלם".

מפיקים שרצו ליצור סופרגרופ כמו קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג תוצרת ישראל הציעו לחנוך לחבור למתי כספי, דני ליטני ואריאל זילבר.

"חודשיים עבדנו על שיר אחד של כספי," נזכר זילבר, "שיר נהדר עם מילים נפלאות של משה טבנקין, 'ביום מסה', אבל זה לא היה פופ וגם לא רוקנרול והרגשנו שהחומרים לא התאימו לפעילות של הלהקה, אז נפרדנו כידידים".

"זה לא עבד. לא הצלחנו להתקדם," מספר חנוך, "ויום אחד מתי ודני פשוט איחרו להגיע, אז אריאל ואני התחלנו לנגן את השירים שלנו, וככה התחיל החיבור בינינו וכל הקטע של תמוז".

"זה לא עבד. לא הצלחנו להתקדם. ויום אחד מתי כספי ודני ליטני פשוט איחרו להגיע, אז אריאל ואני התחלנו לנגן את השירים שלנו, וככה התחיל החיבור וכל הקטע של תמוז"

שלום חנוך היה בן 28 כש"תמוז" הוקמה. אחרי שלמד קצת משחק ב"בית צבי", הוא הוציא שני אלבומים עם אריק איינשטיין והלחין לו עוד אחד ("מזל גדי", 1968) ונחשב למלחין פורה ולירי שהזניק את המוזיקה הישראלית קדימה. הוא נסע לאנגליה בניסיון לפצוח בקריירה בינלאומית, אך חזר חבול ומותש.

חנוך נולד בספטמבר 1946 בקיבוץ משמרות לשרה ולחיים חנוך, יוצאי לטביה וממייסדי הקיבוץ. כבר כילד ביטא את כישרונו המוזיקלי בנגינה בחלילית ובמנדולינה, ובטרם גילה את הרוק הקשיב למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, ממוזיקה קלאסית דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז אמריקאיים.

שלום חנוך ואחותו נעמה בילדותם בקיבוץ משמרות (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
שלום חנוך ואחותו נעמה בילדותם בקיבוץ משמרות (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)

אריאל זילבר נולד בספטמבר 1943 לצפירה ולבן-עמי זילבר. אימו הייתה זמרת ישראלית שנודעה בדרישותיה האמנותיות המחמירות, ואביו היה כנר בתזמורת הפילהרמונית. סבו מצד אימו, הרב יוסף צפירה, עלה מצנעא שבתימן והשתקע בירושלים. סבו מצד אביו היה הצייר אריה זילבר, ממייסדי העיר תל אביב.

ברכה צפירה הייתה נשואה פעמיים. לבעלה הראשון, המלחין נחום נרדי, ילדה את נעמה נרדי שהפכה לזמרת אופרה. לבעלה השני, נגן הפילהרמונית בן-עמי זילבר, ילדה את אריאל.

"אמי הופיעה בפני יהודים ברחבי העולם וניסתה לנסוך בהם תקווה, לעודד אותם לעזוב את הגולה ולעלות לארץ ישראל", סיפר זילבר. "אבא נסע כל הזמן לקונצרטים בארצות הברית ובאירופה, כך שלא נשאר להם יותר מדי זמן לגדל אותי והם שלחו אותי לפנימיית הדסים בקיבוץ גן שמואל, ליד חדרה".

רחוק מביתו ומהוריו, ניסה זילבר הצעיר לשרוד כילד-חוץ בין הקיבוצניקים, בסביבה חילונית סוציאליסטית. "המורים בהדסים היו חילונים גמורים", סיפר לי, "ולפעמים גם הטיפו נגד שומרי המצוות. מורה אחד הסביר שכל סיפור קריעת ים-סוף הוא הגזמה ומקסימום התייבשו שם המים והכול היה עניין של גאות ושפל.

"המורים בהדסים היו חילונים גמורים ולפעמים גם הטיפו נגד שומרי המצוות. מורה אחד הסביר שכל סיפור קריעת ים-סוף הוא הגזמה ומקסימום התייבשו שם המים והכול היה עניין של גאות ושפל"

בול לכבודה של ברכה צפירה שיצא ב-2012 (צילום: דואר ישראל)
בול לכבודה של ברכה צפירה שיצא ב-2012 (צילום: דואר ישראל)

"יום הכיפורים בקיבוץ היה עוד יום רגיל; היו שלוש ארוחות ועבודת משק שנעשתה ללא הנחות מיוחדות. בפסח, על השולחנות בקיבוץ היו חבילות של מצות לצד לחמניות טריות. גם מי שאכל מצות אכל זאת רק בשביל הסמליות ומיד חזר לסעוד את לבו בחמץ".

זילבר, נכדו של רב, חי בין שני העולמות. "אמי קראה בתנ"ך כל יום ותמיד ציטטה ממנו ועשתה הקשרים אקטואליים. סיפרתי לה על הזלזול במסורת וביהדות בפנימייה והיא אמרה לי: קח מהם את החלוציות ואת אהבת הארץ, אבל לא את הדברים האלה".

בעוד ששלום חנוך – חילוני אשכנזי שמאלני וחבר קיבוץ שנולד וגדל במשמרות – התקבל ללהקה צבאית, זילבר כלל לא התגייס לצה"ל, בעקבות פציעה קשה בגן שמואל. "היינו ילדים קטנים בקיבוץ, לא הייתה טלוויזיה ובמקום להסתכל על מסכים, שיחקנו בחוץ. וככה מצאתי את הפגז ההוא".

בעוד ששלום חנוך – חילוני אשכנזי שמאלני וחבר קיבוץ שנולד וגדל במשמרות – התקבל ללהקה צבאית, זילבר כלל לא התגייס לצה"ל, בעקבות פציעה קשה בגן שמואל

בגלל "הפגז ההוא", שהתפוצץ, זילבר איבד חלק מרגלו וגם הוענש על ידי מזכירות הקיבוץ, שהשליכה אותו מהמוסד החינוכי. הוא הוצא מהפנימייה, חזר לבית הוריו ועבר שיקום רפואי. וכך, בזמן שחנוך התגייס ללהקת הנח"ל והתבסס כזמר ומלחין, זילבר חיפש את דרכו.

הוא ניגן על פסנתר והתאהב בחצוצרה (בגלל לואי ארמסטרונג) וכתב לחנים. בשל הפטור משירות צבאי, נסע לאנגליה. "הייתי בחור צעיר, אז יצאתי לראות את העולם".

אריאל זילבר מופיע עם מייק בראנט בתחילת שנות השבעים (צילום: Collection Christophel / Alamy)
אריאל זילבר מופיע עם מייק בראנט בתחילת שנות השבעים (צילום: Collection Christophel / Alamy)

הוא הלחין שירים לאבי ואסתר עופרים, לגשש החיוור ולפרנסואז הרדי. "אנגליה הייתה קשה מאוד. אז עברתי לצרפת ושם חייתי שבע שנים. חיממתי את מייק בראנט באצטדיונים של עשרות אלפי אנשים".

המפיק המוזיקלי לואי להב זוכר במיוחד שילוב מוזיקלי-אישי נדיר בין זילבר לחנוך – ופער עצום בכל דבר אחר. "הם היו שונים מאוד בכל היבט אישיותי ובכל תפיסת העולם והדעות שלהם על כל דבר בערך, אבל אני, בכל מה שנוגע לפוליטיקה ולדינמיקה בין האנשים, לא הקדשתי לזה זמן. מבחינתי הייתה לי משימה מסוימת, להפיק אלבום גדול, ורק זה מה שקבע והוביל אותי".

כל אחד מהם משך לכיוון אחר. שלום רצה רוק; אריאל רצה צחוק. "אבל אז הייתי בן 25", אומר להב, "ולא התעניינתי במה שהם חושבים או במה שהם רואים, אלא רק במוזיקה. בתוכן שהם מייצרים".

חנוך וזילבר הלחינו במשותף שיר אחד ויחיד: "סוף עונת התפוזים", שיר הנושא של האלבום המיתולוגי, למילים של מאיר אריאל – חבר הילדות הטוב של שלום מקיבוץ משמרות. באלבום של "תמוז" יש להם גם דואט אחד, "פנס הרחוב", שבו זילבר שר את הבתים וחנוך את הפזמונים.

חנוך וזילבר הלחינו במשותף שיר אחד ויחיד: "סוף עונת התפוזים", שיר הנושא של האלבום המיתולוגי, למילים של מאיר אריאל – חבר הילדות הטוב של שלום מקיבוץ משמרות

חנוך לקח את הלהקה שלו בשיא הרצינות. זילבר המציא שיטות שונות ומשונות לאתגר את החברים ואת הקהל. עלה עם שקית חומה מנייר על הראש, חיקה קולות של ציפורים, הפסיק לנגן כשלא התחשק לו וירד מהבמה כשכן התחשק לו.

בהופעה אחת בבית לסין זילבר קטע באמצע את השיר "אגדה יפנית", נתן מכה על שורת הקלידים, הפסיק לנגן ואמר לקהל: "אני לא ממשיך!" וירד מהבמה.

"שלום חנוך בכה ממש, בדמעות", נזכר יהודה עדר, הגיטריסט של להקת "תמוז" וכיום מנהל ומייסד בית הספר למוזיקה "רימון". "שלום פנה לאריאל – 'למה? למה אתה עושה לי את זה?' ולאף אחד לא היה הסבר להתנהגות שלו. עד היום אני לא יודע ואין לי מושג מדוע הוא התנהג ככה.

""שלום חנוך בכה ממש, בדמעות. הוא פנה לאריאל – 'למה? למה אתה עושה לי את זה?' ולאף אחד לא היה הסבר להתנהגות שלו. עד היום אין לי מושג מדוע הוא התנהג ככה"

"זילבר היה קפריזי כשהלהקה פעלה, הוא כנראה לא רצה להיות בה ומכיוון שלא הייתה לו ברירה, כי הוא היה מחויב לכל ההופעות, הוא פשוט עשה בלגן".

חברי להקת "תמוז": איתן גדרון, מאיר ישראל, שלום חנוך, יהודה עדר ואריאל זילבר (צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
חברי להקת "תמוז": איתן גדרון, מאיר ישראל, שלום חנוך, יהודה עדר ואריאל זילבר (צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

"למען האמת, להקה זה קוץ בתחת," אמר שלום חנוך, "בזכות אריאל הבנתי אז שלהקה זה הדבר הכי קשה בעולם ואני חייב לצאת לקריירת סולו כי זה לא טבעי לי, בשום צורה שהיא, להיות חבר בלהקה. זה אפשרי רק אם זה כל מה שאתה רוצה בחיים, או שאתה נמצא כבר כל כך הרבה שנים בלהקה, כמו מיק ג'אגר, שאתה כבר זורם עם זה".

"למען האמת, להקה זה קוץ בתחת. בזכות אריאל הבנתי אז שלהקה זה הדבר הכי קשה בעולם ואני חייב לצאת לקריירת סולו כי זה לא טבעי לי, בשום צורה, להיות חבר בלהקה"

זילבר חיפש את הפופ-אנד-רול וכבש את ישראל עם אלבום הבכורה שלו. השיר "רוצי שמוליק" היה שיר השנה ב-1976 וזילבר – שבאותו קיץ ממש נטש את "תמוז" – עשה את הבלתי ייאמן, עקף את להקתו לשעבר עם תקליט סולו שהיה שעטנז קצת משונה, אבל זכה להצלחה כבירה.

חנוך הוציא שנה אחריו אלבום בכורה בעברית שונה לחלוטין: "אדם בתוך עצמו" (1977), שהיה פולקי, קסום, נוגה.

ב-1978 אריאל זילבר הקליט גרסה משלו עם להקת ברוש ל"אהבה שקטה" של תמוז. בניגוד לביצוע של שלום חנוך, שהיה חרוך וכעוס, זילבר נתן פרשנות מחויכת ומלאת מתיקות לאהבה השקטה שלו. שלום חנוך אמר:" טוב, נו, זה אריאל, הוא עושה את זה בשביל לעצבן אותי". אבל גם הוסיף: "אריאל הוא קצת ילד".

אריאל זילבר ושלום חנוך מופיעים ביחד בבריכת הסולטן בהופעת הפתיחה של פסטיבל ישראל, 30 במאי 1999 (צילום: עינת אנקר/לע"מ)
אריאל זילבר ושלום חנוך מופיעים ביחד בבריכת הסולטן בהופעת הפתיחה של פסטיבל ישראל, 30 במאי 1999 (צילום: עינת אנקר/לע"מ)

סוף שנות ה-70, וישראל עברה תהפוכות ושינויים. המהפך הפוליטי ועליית בגין לשלטון, דחיקת השמאל אל ספסלי האופוזיציה, השלום עם מצרים, מלחמת לבנון, נפילת הבורסה, האינתיפאדה הראשונה.

חנוך הגיב לאירועים – "מחכים למשיח", "לא עוצר באדום". זילבר העדיף אז את "הנה אנו המיואשים", להיות "חבר בחברה להגנת הטבע" ולשכב על הגב.

חנוך הגיב לאירועים – "מחכים למשיח", "לא עוצר באדום". זילבר העדיף אז את "הנה אנו המיואשים", להיות "חבר בחברה להגנת הטבע" ולשכב על הגב

"אני שוכב לי על הגב / מביט על התקרה / רואה כיצד חולפים ימיי בבטלה גמורה", שר זילבר. "היו לי פעם עקרונות / מכרתי את כולם / עסקה מוצלחת בשבילי / טובה גם בשבילם / עכשיו כשלא נשאר יותר במה להאמין / אני שוקע לעיתים / בהזיות על מין".

ואילו חנוך כתב ושר: "זה נפל כמו פצצה / וגרם לאסון / הוא ודאי לא מצא את הזמן הנכון / אחרי המבול נזכרו באיחור לצרוח / זה לא מי שהכרנו / זה לא מי שבחרנו".

שלום חנוך ואריאל זילבר באיחוד של "תמוז" ב-2016 (צילום: חגי מרום)
שלום חנוך ואריאל זילבר באיחוד של "תמוז" ב-2016 (צילום: חגי מרום)

בעשרים השנים האחרונות הלך זילבר והקצין. הוא חזר בתשובה והתקרב לשורות הימין המשיחי והמתנחלים בדעותיו – ובהתבטאויותיו. הוא היה מהמוחים הבולטים נגד ההתנתקות, יצא נגד קהילת הלהט"ב, חיבר שיר לקמפיין הבחירות של ברוך מרזל, הוציא את השיר "כהנא צדק", כתב שיר נוסף לתמיכה באלאור אזריה – ואפילו הוציא שיר הלל לראש הממשלה בנימין נתניהו.

למרות כל זה, חנוך וזילבר נותרו בקשר – ודרכם הצטלבה מספר פעמים. ב-1983 היה איחוד של "תמוז"; הקלידן של שלום חנוך, משה לוי, ניגן גם עם זילבר; חנוך אירח את זילבר, זילבר אירח את חנוך; הם חלקו במה משותפת במופעי מחווה – ובפעם האחרונה הופיעו יחד באמפי ראשון באיחוד של "תמוז" ב-2017.

עכשיו זה היה אמור לקרות שוב, במופע בהיכל התרבות לכבוד יום הולדתו ה-80 של זילבר. אבל הפערים חריפים מדי. המחלוקות קשות מדי. הקרע מדמם. חנוך וזילבר כבר לא.

בועז כהן הוא מחבר הספר "וכשאפתח את הדלת" (מרום תרבות ישראלית, 2019) – מסע בעקבות להקת "תמוז" ואלבומה "סוף עונת התפוזים".

עוד 1,816 מילים
סגירה