מבט מהמצפה המוקדש לסמל ראשון לירן סעדיה בהר נפתלי (צילום: שמואל בר־עם)
שמואל בר־עם

עין לציון צופיה

תצפית על החרמון ולבנון או מבט מרהיב על הרכסים שליד ירושלים: על פני ההרים והגבעות של ישראל פזורות מאות עמדות תצפית בעלות היסטוריה עכשווית ועתיקה ● לכבוד חג הסוכות, זמן ישראל מגיש כמה המלצות לטיולים עם נוף עוצר נשימה

זמן קצר לאחר פרסום הכתבה על המוסדות הנוצריים בירושלים שמגגותיהם וממגדלי הפעמון שלהם נשקף נוף מרהיב, קיבלנו את המכתב הבא. "כתבה נהדרת, אבל שכחתם לכתוב על הנוף המדהים מנבי סמואל!"

כשהצליינים הראשונים נכנסו לארץ הקודש הם הביטו על ירושלים מנבי סמואל – אתר הקבר המסורתי של שמואל הנביא – והתרגשו עד עמקי נשמתם. עד כדי כך שהם כרעו בעיניים דומעות והודו לאל על שאפשר להם לחזות במראה המפואר.

ממתחם נבי סמואל, הממוקם מעט ממערב לירושלים, אכן נשקף נוף יפהפה. אולם, ברחבי המדינה פזורות מאות עמדות תצפית ממשיות, אתרים נהדרים וחינמיים שלרוב מונגשים על־ידי קק"ל.

רוב עמדות התצפית מוקדשות לחיילים שנפלו או לקורבנות טרור. כמו כן, כמו המצפים מציעים גם "מסבירנים" – מדריכים קוליים המספקים למבקרים הסברים מצוינים בעברית ובאנגלית על האתרים, הנוף וההיסטוריה.

להלן כמה עמדות תצפית מרהיבות עם מדריכים קוליים.

פארק (גן לאומי) נבי סמואל (צילום: שמואל בר־עם)
פארק (גן לאומי) נבי סמואל (צילום: שמואל בר־עם)

מצפור מלכיה

באפריל 1948, חודש לפני שעזבו את פלשתינה, הבריטים העבירו את המחנה הצבאי שלהם מדרום לכפר הערבי מלכיה (או בשמו הערבי, אל־מאלכיה) לידי התושבים המקומיים. הכוח הצבאי הצעיר של ישראל, ההגנה, חשש שהצבא הלבנוני ייכנס לגליל במלחמת העצמאות – ולכן החליט להקדים את ההתקפה ולתפוס את מלכיה.

ישראל הצליחה לכבוש את היעד הראשון שלה ב־15 במאי, ממש לאחר הכרזת המדינה, אולם הצבא הלבנוני מייד תקף בחזרה. ישראל ספגה אבדות כבדות, וחייליה נאלצו לסגת. שבועיים לאחר מכן, כוח ישראלי – שהוסווה כשיירת אספקה ונסע ללא אורות – התקדם לעבר מלכיה.

המצפה שמעל היישוב – הכולל אנדרטאות גדולות לזכר החיילים שנפלו – מציע תצפית נהדרת אל בקעת קדש, רמת הגולן והר חרמון

בו בזמן, כוח נוסף ערך התקפת הסחה על הכפר הערבי. הכוחות הישראליים הפתיעו את הערבים וכבשו את הכפר, אולם הוא שב ונכבש על־ידי הצבא הלבנוני ב־6 ביוני.

מלכיה נכבש במבצע חירם ב־30 באוקטובר 1948, בהתקפת פתע של ישראל מדרום. במרץ 1949 קומץ חיילים משוחררים הקימו קיבוץ על אדמת הכפר, שהתרוקן מתושביו. המצפה שמעל היישוב – הכולל אנדרטאות גדולות לזכר החיילים שנפלו – מציע תצפית נהדרת אל בקעת קדש, רמת הגולן והר חרמון.

מבט ממצפור מלכיה (צילום: שמואל בר־עם)
מבט ממצפור מלכיה (צילום: שמואל בר־עם)

פארק וולקני; הר בנטל

זמן קצר אחרי הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים, הצבא בנה עמדת תצפית על הר הגעש בנטל. המוצב שעל פסגת ההר – בגובה 1,160 מטרים ושלֵו להפליא – אויש במשך יותר מעשור ולבסוף ננטש. בשנות ה־90, חברי קיבוץ מרום גולן הסמוך, בסיוע קק"ל, ניקו את הבונקרים והכשירו את האתר למבקרים.

ילדים יכולים לטפס דרך התעלות בזמן שהוריהם זוכים להביט לעומק סוריה, לבנון וכל צפון ישראל. הנוף כולל את מרום גולן, הקיבוץ הראשון שהוקם על רמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים.

לאחרונה הוא הרחיב את המיזמים החקלאיים שלו, בין השאר לגידול פטריות כמהין שנחפרות החוצה ונקטפות על־ידי כלבים מאומנים. גם התיירים לא נשכחו – והקיבוץ מפעיל כפר נופש יפהפה ואת מסעדת "הבוקרים" הידועה

מרום גולן, שהוקם במקור במרכז רמת הגולן, הועתק כמה חודשים לאחר מכן לעיר הסורית הנטושה קוניטרה, ובסופו של דבר עבר בשנת 1972 למשכן הקבע שלו בתוך הלוע הוולקני של הר בנטל. בתחילה הקיבוץ חצב טוף (סלע וולקני) וגידל חיות משק ותפוחים.

אולם, לאחרונה הוא הרחיב את המיזמים החקלאיים שלו, בין השאר לגידול פטריות כמהין שנחפרות החוצה ונקטפות על־ידי כלבים מאומנים. גם התיירים לא נשכחו – והקיבוץ מפעיל כפר נופש יפהפה ואת מסעדת "הבוקרים" הידועה.

הר בנטל בחורף (צילום: שמואל בר־עם)
הר בנטל בחורף (צילום: שמואל בר־עם)

מצפה שמיר

ערן שמיר היה נער ישראלי רציני ומבריק, חדור אהבת הארץ. במשך שנת שירות קדם־צבאית כמדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה ברמת הגולן הוא הפגין חיבה לכל סלע, פרח, עץ ובעל חיים בארץ הקודש.

הוא ידע את התנ"ך כולו בעל פה, וכשדיבר על 2,000 שנים של קרבות על רמת הגולן – מגמלא ועד מלחמת יום כיפור – הוא מילא את מאזיניו בגאווה. אנחנו היינו ביניהם, בטיול משפחתי ב־1993. אחרי שהכרנו את ערן, לא הופתענו לגלות שהוא התנדב לחטיבת הצנחנים, שירת ביחידת קומנדו והפך לקצין.

ערן נהרג באורח טרגי בלבנון ב־15 במאי 1997. אנדרטה יפהפייה לזכרם של ערן ואביו דובי, שנפל בעת שירות מילואים בדיוק 20 שנה לפני בנו, עומדת לצד דרך נוף הגלבוע (כביש 667) של קק"ל וצופה אל עמק בית שאן

ערן נהרג באורח טרגי בלבנון ב־15 במאי 1997. אנדרטה יפהפייה לזכרם של ערן ואביו דובי, שנפל בעת שירות מילואים בדיוק 20 שנה לפני בנו, עומדת לצד דרך נוף הגלבוע (כביש 667) של קק"ל וצופה אל עמק בית שאן. סרן ערן שמיר מונצח גם במעלה ערן ביישוב קשת שברמת הגולן. הנוף הנשקף מהמעלה ומראש הגבעה הוא יוצא מהכלל.

מצפה שמיר לצד דרך נוף הגלבוע (צילום: שמואל בר־עם)
מצפה שמיר לצד דרך נוף הגלבוע (צילום: שמואל בר־עם)

מצפה הילה

בתאונה חריגה, ב־18 באפריל 2012, סגן הילה בצלאלי נמחצה למוות על־ידי עמוד תאורה שקרס. התאונה התרחשה במהלך החזרות לטקס יום העצמאות השנתי בהר הרצל. היא הובאה למנוחות כמה מאות מטרים בלבד מאתר האסון.

בצלאלי, שנולדה וגדלה במבשרת ציון שבהרי ירושלים, הייתה צעירה נדיבה באופן מיוחד, בעלת חיוך נצחי וסקרנות אין קץ, שהתנדבה בארגון לחלוקת מזון ויזמה מחנה קיץ לילדים מעוטי יכולת.

מצפה הילה כולל גן שעשועים ודרך נוף נהדרת. המבקרים זוכים למבט יפה על הכניסה לירושלים, הדרך הקדומה לבית המקדש. אפשר גם לראות את שכונת רכס חלילים שבצפון מבשרת ואת הר המנוחות – בית הקברות הגדול ביותר בירושלים. מעל בית הקברות, בכניסה לעיר, עומד גשר המיתרים, המואר בצבעיו משתנים.

מצפה הילה (צילום: שמואל בר־עם)
מצפה הילה (צילום: שמואל בר־עם)

מצפה הילה כולל גן שעשועים ודרך נוף נהדרת. המבקרים זוכים למבט יפה על הכניסה לירושלים, הדרך הקדומה לבית המקדש. אפשר גם לראות את שכונת רכס חלילים שבצפון מבשרת ואת הר המנוחות

הרי נפתלי ומצפה לירן

בשביל כמה מהנופים המרהיבים ביותר בישראל, סעו דרך יער קריית שמונה על רכס הרי נפתלי. משמאל נשקף נוף יפהפה של רמת הגולן. מדרונותיה המכוסים בירוק מתנשאים מעל עמק החולה המנצנץ למטה, והר חרמון הבוהק בשלג מציץ מבין העצים. מימין, במשך רוב הנסיעה, נראים מדרונותיו המרשימים של רכס הר נפתלי.

הדרך היפה הזאת – באורך שישה קילומטרים – פותחה על־ידי קק"ל בתחילת המאה ה־21. כחצי מהיער עשיר בעצי אלת טרבינת ואלון טבעיים ובשיחי אחירותם החורש, בעלי פרחים צהובים בוהקים. אבל אותם אורני צנובר יפהפיים, עצים בצורת טיפה, בעלי צמרות דמויות פרווה וגזעים ארוכים, ניטעו על־ידי קק"ל.

מבט מהמצפה המוקדש לסמל ראשון לירן סעדיה בהר נפתלי (צילום: שמואל בר־עם)
מבט מהמצפה המוקדש לסמל ראשון לירן סעדיה בהר נפתלי (צילום: שמואל בר־עם)

אחת התחנות לאורך הדרך היא מצפה המוקדש לזכרו של סמל ראשון לירן סעדיה. סעדיה, יליד קריית שמונה ששירת כקשר בסיירת אגוז, נפל בקרב במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. תוכלו ליהנות ממראה העיר שבה הוא נולד וגדל וללכת בשביל המוביל למצפה הנוף כדי להתבונן במבחר רישומים נהדרים מעשה ידיו.

קריית שמונה סבלה מאוד מירי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006). במבט למטה תוכלו לזהות עץ אורן שספג פגיעה ישירה ואת הרקטה שעדיין תקועה בקרקע.

קריית שמונה סבלה מאוד מירי קטיושות במהלך מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006). במבט למטה תוכלו לזהות עץ אורן שספג פגיעה ישירה ואת הרקטה התקועה בקרקע

תצפית תל עזקה

עמדת תצפית שעדיין אין בה מדריך קולי נמצאת בתל עזקה – באזור שבו דוד נלחם בגוליית (שמואל א', י"ז, א'). המבקרים בתל לא ימצאו שום סימנים או שבילים מהסוג שניתן למצוא ברוב הגנים הלאומיים שלנו. זאת מפני שהחפירות במקום החלו רק ב־2012, מאוחר הרבה יותר מחפירות ארכאולוגיות אחרות שבוצעו בישראל.

הסיבה לעיכוב, לדברי עודד ליפשיץ, פרופסור להיסטוריה וארכאולוגיה של ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, הייתה מה שהוא מכנה אגדת תל עזקה. כשהוא התחיל את הקריירה שלו בארכאולוגיה, אומר ליפשיץ, נאמר לסטודנטים כי חפירות בתל הזה יהיו בזבוז זמן.

מבט מאתר החפירות בתל עזקה (צילום: שמואל בר־עם)
מבט מאתר החפירות בתל עזקה (צילום: שמואל בר־עם)

נראה שבסוף המאה ה־19 שני ארכאולוגים אנגלים קיבלו אישור מהשלטון הטורקי לערוך חפירות בארבעה תלים בשפלת ארץ ישראל. הניסיון הראשון שלהם היה בתל עזקה, שנכבש בסביבות שנת 3000 לפני הספירה על־ידי הכנענים, ומאוחר יותר, כחלק מיהודה, הוחרב תחילה על־ידי הצבא האשורי בשנת 701 לפני הספירה ומאוחר יותר על ידי הצבא הבבלי, ב־586 לפני הספירה.

שיטות החפירה המודרניות טרם הומצאו אז, כמובן, והשניים לא הכירו טכניקות שיאפשרו לקבוע את רמת האוכלוסייה, לתארך כלי חרס ולהסיק מסקנות אחרות כלשהן בנוגע להיסטוריה של האתר. הם חפרו מנהרות עמוקות בתל וסביב מצודת האקרופוליס שלו, ועד מהרה עזבו לאתר הבא.

ליפשיץ מנהל את החפירות העכשוויות, שנמשכות מדי קיץ ב־12 השנים האחרונות. עוד לפני שהחלו, קק"ל נטעה עצים על מדרונות התל, הכשירה אזור פיקניק ובנתה עמדת תצפית בראש התל

ליפשיץ מנהל את החפירות העכשוויות, שנמשכות מדי קיץ ב־12 השנים האחרונות. עוד לפני שהחלו, קק"ל נטעה עצים על מדרונות התל, הכשירה אזור פיקניק ובנתה עמדת תצפית בראש התל (הנגישה באמצעות מדרגות אבן).

היות שתל עזקה ממוקם גבוה מעל פני הים בשפלת יהודה, נשקף מהתצפית נוף יפהפה בכל הכיוונים (אם כי העצים חוסמים חלק גדול מהנוף בכיוון הים התיכון).

אתר החפירות בתל עזקה (צילום: שמואל בר־עם)
אתר החפירות בתל עזקה (צילום: שמואל בר־עם)

מבקרים הרפתקנים יכולים ללכת סביב שבעת אזורי החפירות של התל, שבין השאר התגלו בהם מנהרות נסתרות מתקופת מרד בר כוכבא (132–135 לספירה), וממצאים המתוארכים לתקופת הברונזה המוקדמת (האלף השלישי לפני הספירה). מומלץ להגיע לביקור באביב, כשהתל שופע פרחי בר.

אביבה בר־עם פרסמה שבעה מדריכים לישראל בשפה האנגלית. שמואל בר־עם הוא מדריך טיולים מורשה המציע טיולים מותאמים אישית לאנשים פרטיים, משפחות וקבוצות קטנות.

עוד 1,313 מילים
סגירה