"שקט, יורים" קבע העיתונאי עמירם ניר ז"ל בפרוץ מלחמת לבנון הראשונה. כוונתו הייתה שאין לבקר את הממשלה בזמן מלחמה. זה לא היה נכון אז וזה עוד יותר לא נכון ולא מוסרי היום, ונתחיל מהסוף.

בנימין נתניהו צריך להתפטר. ככה פשוט. הוא צריך ללכת הביתה עוד היום ולקחת אתו את כל הממשלה הרעה שהקים. מומלץ מאד ליאיר לפיד ולבני גנץ שלא להושיע אותו. עצות וקשרים בינלאומיים – בכל הכבוד! אבל לא לזחול לממשלתו. בשום פנים ואופן לא.

נתניהו צריך להתפטר. ככה פשוט. הוא צריך ללכת הביתה עוד היום ולקחת אתו את כל הממשלה הרעה שהקים. מומלץ מאד ללפיד ולגנץ לא להושיע אותו. עצות וקשרים בינל' – בכבוד! אבל לא לזחול לממשלתו

מדברים אצלנו הרבה לאחרונה על הפרדת הרשויות אך מנסים לחסל אותה באמצעות הפיכה משטרית, אותה מכנים בלשון מכובסת בשם "רפורמה משפטית".

שיטות שונות ומשונות יש בעניין הזה, וזו האמריקאית היא אולי הטובה ביותר: פרלמנט בעל שני בתים, זרוע אקזקוטיבית חזקה ומבנה תלת-שלבי בו הגופים מאזנים (ולעתים מנטרלים) זה את זה. בית המשפט העליון מרחף מעל ולעתים אף מתערב. זוהי שיטה מצוינת אבל זו אינה השיטה שלנו.

השיטה הפוליטית הקרובה ביותר לזו שלנו היא זו הבריטית. אמנם הבחירות שם הן אזוריות ולא "כלל-ארציות" אבל גם שם נחלק הפרלמנט לסיעות ואלו הן הבוחרות את העומדים בראשן. בפועל, ראש הממשלה הוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר. לכן הוא גם משלם בכיסאו על כישלונות.

נתניהו אוהב להשוות את עצמו לצ'רצ'יל. הבה נבדוק אפוא מצבים דומים למצב שלנו.

בחודשים אפריל-יוני 1940 התחוללה מערכה כבדה סביב העיר הנורווגית נארוויק. על אף הניצחון הימי הבריטים נאלצו לסגת בשל ההתדרדרות בצרפת, והגרמנים ניצחו. חבר הפרלמנט השמרני ליאו אמרי קרא להתפטרותו של רה"מ נוויל צ'מברליין באמרו: "ישבת כאן יותר מדי…. בשם אלוהים, לך!" ("You have sat here too long for any good you have been doing lately … In the name of God go".), וצ'מברליין הלך.

מאז התפטרו ארבעה ראשי ממשלה שכשלו. גם בארה"ב יש מסורת של לקיחת אחריות (קנדי לאחר הפלישה לקובה ב-1961), ונשיאים שכשלו, כגון ג'ימי קרטר או ג'ורג' בוש האב, פשוט לא נבחרו שנית.

מאז שצ'מברליין הלך התפטרו 4 ראשי ממשלה שכשלו. גם בארה"ב יש מסורת של לקיחת אחריות (קנדי לאחר הפלישה לקובה ב-1961), ונשיאים שכשלו, כגון קרטר או בוש האב, פשוט לא נבחרו שנית

גם אצלנו היו התפטרויות לאור כישלונות. דוד בן-גוריון ומשה שרת התפטרו, איש איש בזמנו, בשל אי הצלחה פוליטית ומפלגתית. גולדה מאיר התפטרה בלחץ הציבור באפריל 1974 לאחר פרסום דו"ח וועדת אגרנט שאמנם לא הטיל עליה אחריות.

יצחק רבין התפטר מראשות מפלגת העבודה וממועמדותו לראשות הממשלה  באפריל 1977 לאור הגילוי כי רעייתו החזיקה בארה"ב חשבון דולרים לא-מוצהר. גם בגין התפטר באמרו "איני יכול עוד", וזאת בשל הבעייתיות, שלא לומר הכישלון, של ישראל במלחמת לבנון הראשונה.

ומה עם בנימין נתניהו? האם ייקח אחריות? האם לפנינו עוד התפטרות נאצלת? הדעת נותנת שלאור גודל הכישלון מול החמאס תבוא התפטרות מפוארת ורבת-הוד של נתניהו.

למעשה, כל ממשלתו צריכה ללכת. נזכיר כי המסר המקורי מסוגת "In the name of God go" נאמר ע"י אוליבר קרומוול לפני למעלה מ-350 שנה והופנה לפרלמנט כולו (לאו אמרי העתיק אותו לסיטואציה של 1940), ובהשאלה הראויה הוא חל גם על ממשלת הימין על "מלא-מלא" כולה.

במלחמה הזו, שזכתה כבר לשם המהדהד והמטופש "חרבות ברזל", ארגון טרור לא-גדול אך נחוש לקח את מדינת ישראל, הכוח הצבאי המשמעותי במרחב, לטיול אותו היא לעולם לא תשכח. כ-900 הרוגים לפחות וכ-2800 פצועים, הרס קרקעי רב ממדים ומי יודע כמה חטופים ושבויים ובהם ילדים קטנים ונשים קשישות. פוגרום בסגנון קישינב.

למעשה, כל ממשלתו צריכה ללכת. נזכיר כי המסר המקורי מסוגת "In the name of God go" נאמר ע"י אוליבר קרומוול לפני למעלה מ-350 שנה והופנה לפרלמנט כולו

גם לאחר שישראל תשטֵחַ את עזה ותשלח את יחיא סינוואר, מחמד דף ושותפיהם למקומות הראויים להם, תמונת הניצחון של חמאס הכוללת גופות ערופות ראש ושאר מעשי זוועה היא שתככב בתודעה האזורית, והיא עלולה לאיין כל תכנית שלום (למשל עם ערב הסעודית) ולגרות גורמים קיצוניים כגון איראן וגרורותיה לנסות ולגרור את ישראל למערכה נוספת.

אין טעם לחזור כאן על כל הסימנים המעידים שקדמו למלחמה הזו, אבל יש טעם לשאול כיצד הצליחו אנשי חמאס לפרוץ את הגדר ולהשתלט על בסיסים שונים של צה"ל. יש טעם לשאול היכן (שוב!) היה המודיעין ומה פעלו "האמצעים המיוחדים" אשר יש לשער כי הם רק הלכו והשתכללו מאז 1973.

לסוגיות אלה ואחרות תתייחס ועדת חקירה אשר קום תקום. יש לוודא שהנאשם לא יתחמן את כתב המינוי שלה באופן שימנע ממנה להעמיק חקור ולהציג תשובות לכל השאלות. וראו את התנהלותו באסון הר מירון.

על השאלה המרכזית יש תשובה כבר כעת. האחראי הראשי הוא בנימין נתניהו. הוא ולא אחר. הוא אשר, במנוסתו מן הכלא, הכניס לממשלת הימין ה"מלא-מלא" שלו פרובוקטורים כגון ה"ה בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר.

הם יודעים להבעיר בערות ובפעולותיהם המטורללות סיפקו לחמאס את התואנות שרצו. הוא (ולא יריב לוין) היה זה אשר הוליד את ההפיכה המשטרית שנטעה בלב אויבינו את התחושה שישראל נחלשת. לא המחאה היא שמחלישה את ישראל אלא ההפיכה שמולה היא מפגינה בנחישות בת ארבעים שבועות.

אדרבא, המחאה היא הביטוי לעוצמתה הרוחנית והאנושית של ישראל. את מוליכי המחאה תמצא כעת מטיסים מסק"ר בשירות מילואים או בהתנדבות ולעתים תוך סיכון עצמי, כדוגמת האלופים יאיר גולן ונעם תיבון. את נפתלי בנט תמצא בתור למילואים. אתם יודעים, השמאלנים האלה.

על השאלה המרכזית יש תשובה כבר כעת. האחראי הראשי הוא נתניהו. הוא ולא אחר. הוא שבמנוסתו מהכלא, הכניס לממשלת הימין ה"מלא-מלא" פרובוקטורים, שבפעולותיהם המטורללות סיפקו לחמאס את התואנות שרצו

אני מציע למנהיגי המרכז-ימין שלא להיכנס לשום ממשלה בראשות בנימין נתניהו. אל תגיבו באופן פבלובי כפי שהורגלתם מאז שנשבעתם אמונים למדינה בצומת גולני או על פסגת מצדה. אל תתפתו לביטויים נאצלים כגון "גודל השעה" או "ממשלה מקצועית ואחראית", או "ממשלת חירום". החירום היחיד שמעניין את נתניהו הוא האפשרות שיישלח לכלא, כי זה פשוט לא מתאים לו.

את מה שאתם לא תלמדו לעולם על זדון ותחמנות הוא כבר שכח (הוא יכול לתת שיעורים פרטיים לניקולו מקיאבלי). אם אתם רוצים לסייע אז לכו למרכזי חלוקת המזון והטואלטיקה לחיילים ולמפוני עוטף עזה ותתחילו למלא ארגזים. תצטרפו לרבבות הישראלים היפים המפנקים את החיילים בדרכם לקרב.

ישראל היפה, ההגונה, הליברלית, הפטריוטית ואוהבת האדם תנצח את החלאה האנושית המתקראת בשם חמאס. לאחר הניצחון נצטרך לקומם את הריסות ביתנו הפוליטי ומישהו מכם עשוי להיקרא אל הדגל כדי להוביל את הסיפור הישראלי קדימה, אבל מי שיושיט כעת יד לנתניהו יכול לתכנן כבר כעת את מהלך קבורת החמור הפוליטית שלו.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.