JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עודד אברהם: הבא בתור הוא בן כספית | זמן ישראל

הבא בתור הוא בן כספית

ינון מגל וחיים לוינסון, צילום מסך מערוץ 103
ינון מגל וחיים לוינסון, צילום מסך מערוץ 103

7 באוקטובר 2023 ייזכר כיום של התפכחות כואבת, ברחוב וגם בתקשורת. רדיו 103FM, שבעבר היטיב לתרגם לרייטינג את המתח ברחוב הישראלי, נאלץ בימים הראשונים לאחר האסון לסמן את דרכו ולבחור בין ינון מגל, הסופר-שופר שלו לבין חיים לוינסון. שורה תחתונה: המנכ"ל הטרי בחר במגל ופספס את המיאוס הציבורי בפולחן האישיות שקרע את המדינה.

*  *  *

מונה המתים של האסון המחריד עדיין מסתובב ומכאיב, בשעה שראש הממשלה ושריו משקיעים מאמצים בהישרדותו של בנימין נתניהו ובגילגול האחריות מהם וממנו והלאה. בסרטונים שהופצו לאחרונה מביקורי שרי הממשלה בשטח, ניכר הזעם כלפי ממשלת ה-64, שרובה והעומד בראשה נמנעו מהדבר הבסיסי שהציבור זקוק ומצפה לו מהם: לקיחת אחריות על טבח הישראלים במשמרתם.

בסרטונים שהופצו לאחרונה מביקורי שרי הממשלה בשטח, ניכר הזעם כלפי ממשלת ה-64, שרובה והעומד בראשה נמנעו מהדבר הבסיסי שהציבור זקוק ומצפה לו מהם: לקיחת אחריות על טבח הישראלים במשמרתם

ראשונה למקלחת הציבורית היתה עידית סילמן,שהגיעה ל"אסף הרופא" ונאלצה לעמוד ולשמוע מה חושבת עליה אזרחית ממשפחות הפצועים, קצת לפני שאחד הרופאים גירש את סילמן מהמקום בצרחות אימים ("הרסתם את המדינה"). בהמשך היא חטפה מקלחת חריפה אפילו יותר בגיחה אחרת.

ניר ברקת, שעדיין נהנה מדימוי כוזב של אדם תבוני, ניסה לשמור על ארשת פנים ממלכתית ב"שיבא". למזלו הרע, הוא קיבל את שיראל חוגג, תושב הדרום, שערב קודם היכה את ערוץ 14 בהלם כשעלה שם לשידור, ומול הביביסטים ההמומים באולפן ובבית הטיל אחריות מלאה על נתניהו וממשלתו. ברקת נראה מבוהל כאשר הוא מסיט את ראשו לרגע כשחוגג מניף אצבע קרוב לפרצופו – שמא יתעצם להט דיבורו לכדי מהלומה פיזית.

הלאה. מירי רגב. האישה שהפכה את ישראל למדינה שבה שרת תחבורה דורשת מהנהג שלה לדרוס אנשי שב"כ, ספגה ב"שיבא" מטר של קללות איומות מבני משפחת פצועים. ניכר, שמשפחה זו רואה ברגב אחראית לאסונם וקשה להתפלא.

קורות החיים של מירי רגב עמוסים בעשיה פוליטית בזויה, גם בעת מלחמה. כמו למשל השבוע, בישיבת הקבינט, כאשר הרשתה לעצמה לצעוק על הרמטכ"ל הרצי הלוי ולתקוף אותו אישית.

ראשונה למקלחת הציבורית היתה עידית סילמן,שהגיעה ל"אסף הרופא" ונאלצה לעמוד ולשמוע מה חושבת עליה אזרחית ממשפחות הפצועים, קצת לפני שאחד הרופאים גירש את סילמן מהמקום בצרחות אימים

רגב, שמשרדה כשל באספקת תחבורה קריטית בשבת האירוע, לא זקוקה לדף מסרים כדי לדעת מה מצופה ממנה, והיא נרתמה חיש למאמצים להסטת האחריות מנתניהו לצבא.

לפני שנמלטה בעור שיניה מהמקום, רכבה ספג כוס מלאה במשקה מעורר.

שבוע מאוחר יותר, מגיע נתניהו עצמו לנאום בפני חיילי מילואים באזור רחובות. הפודיום, המיקרופונים והדגלים עמדו מוכנים, כאשר אחד הקצינים כיבד את נתניהו בקריאות "שקרן" ו"אפס" וגרם לו לוותר על רעיון הנאום.

אירועים אלה ואחרים מוכיחים שהציבור מאס בפולחן האישיות שהביאנו עד הלום.

"העם" כמו שהם אוהבים לומר, אינו מוכן לסלוח לממשלה הזו על המחדל, ולא מקבל את הנסיונות הגמלוניים למלט את מר נתניהו מאחריות.

7 באוקטובר 2023 ייזכר כיום של התפכחות כואבת, גם תקשורתית.

אירועים אלה מוכיחים שהציבור מאס בפולחן האישיות שהביאנו עד הלום. "העם" כמו שהם אוהבים לומר, אינו מוכן לסלוח לממשלה הזו על המחדל, ולא מקבל את הנסיונות הגמלוניים למלט את נתניהו מאחריות

סימני ההתפכחות מבליחים אפילו בערוץ 14, כאשר תנ"צ דובי יונג, התארח באולפן. האיש התבטא, לפי תומו, בביביסטית רהוטה ואופיינית לפלטפורמה ואמר: "שיקמה ברסלר ולהקתה, כוחות דאעש היהודים". בתגובה, שי גולדן סילק את יונג מהאולפן בבושת פנים ואמר: "אני לא רוצה לראות אותך יותר באולפן אומר דברים כאלה על יהודים, אחרי שראינו מה דאעש עושה".

אם שפיות מזוקקת כזו נגלית בערוץ 14, מה יאמר רדיו 103FM?

בעבר, השכילה התחנה לתרגם למזומן את המאבק ברחוב הישראלי באמצעות תמונות מראה של מלחמת האזרחים המכונה "ביבי-לא ביבי": רצועות שידור מנצחות המציבות איש "שמאל" בולט מול ביביסט בכיר.

103FM היה כלי התקשורת הראשון לעמוד למבחן משמעותי, בו נדרש לבחור ביביזם או שפיות. אמת או שקר. לוינסון או מגל.
האתגר ברור.

103FM מתהדר בצמד הביביסטים האפקטיביים מכולם, הלא הם ארא"ל סגל וינון מגל.

סימני ההתפכחות מבליחים אפילו בערוץ 14, כשתנ"צ דובי יונג התארח באולפן, והתבטא לפי תומו בביביסטית רהוטה ואופיינית לפלטפורמה כשאמר: "שיקמה ברסלר ולהקתה, כוחות דאעש היהודים" וסולק מהאולפן

סגל מצליח לתעתע תדיר גם בגדולי השמאלנים, בתחפושת של "בר פלוגתא לגיטימי" (נסו, למשל, לספור כמה פעמים הוא משתמש במילה "הגון"). מתחת לצלופן האינטלקטואלי המרשרש מונח ביביסט מתוחכם, שפועל לקעקע כל ישות שמהווה איום לאדוניו.

מגל, לעומתו, מתאפיין בהומור (נגיד) ובסגנון בוטה עם גלישות לאלימות.
בעבר, לא בחל מגל בהסתה באולפן 14 נגד חיים לוינסון, ובאמירה קיצונית במיוחד, בשידור ב-103FM "במקום נתניהו הייתי יורה בתת־מקלע בעיתונאים שצולבים אותו. כמו רמבו".

גם בימים אלה, מגל לא מפגין טוב טעם מיוחד במאמציו לתקוף את מי שרואים בנתניהו אחראי לאסון.

בולטת במיוחד קריקטורה מזעזעת שפרסם ביום א' השבוע (15.10), והתמדה בהסתה נגד קיבוצים. כן, גם בימים אלה, באולפן ערוץ 14.

קריקטורה שהעלה ינון מגל
קריקטורה שהעלה ינון מגל

ביום ראשון, לאחר שבת התופת, הגיש מגל לצידו של חיים לוינסון, ולא יכול היה להכיל את הדברים שהוטחו בו ובתופעת הביביזם בתקשורת ("לך לערוץ 14, תפיץ שם את השקר ואת התעמולה שלך, אתה לא רצוי כאן!").

מגל קם, העיף את האוזניות של לוינסון ואיים במכות. לוינסון מצידו הציע: "אתה רוצה להביא לי מכות? תביא לי מכות יא אפס". מגל נפנף באצבעו ספק מאיים ספק מבטיח: "הוא לא ישדר פה". למרבה התדהמה, כך היה.

ביום רביעי (11.10) פירסם לוינסון, כי מנכ"ל התחנה הודיע לו שלא יגיש למחרת את התכנית עם מגל, כמתוכנן.

מגל קם, העיף את האוזניות של לוינסון ואיים במכות. לוינסון מצידו הציע: "אתה רוצה להביא לי מכות? תביא לי מכות יא אפס". מגל נפנף באצבעו ספק מאיים ספק מבטיח: "הוא לא ישדר פה". למרבה התדהמה, כך היה

יתכן, שהקש ששבר את גבו של מגל היו הדברים הברורים שפרסם לוינסון במאמרו ב"הארץ", יומיים לפני השידור המתוכנן, שם נכתב:

"עד שלא נשנס מותניים ונקיא אותם, עד שלא נמצא דרך לטהר את השיח מהכזבים של ברדוגו והדמגוגיה של אראל סג"ל, אנחנו נתפרק ונחטוף".

לאור התזמון החריג של הודעת מנכ"ל התחנה, שעות ספורות לפני השידור, לא בלתי סביר, שינון מגל הציב אולטימטום בנוסח "או אני או הוא". ככל שהתקרב מועד השידור, וככל שמימדי האסון והאחריות של נתניהו התבררו, לא יכול היה מגל לסבול את המחשבה שיצטרך להתמודד שוב בשידור החי עם לוינסון, שידוע כבעל יכולת שליפה מהירה וידע עצום. אף ביביסט לא היה רוצה את לוינסון על הראש שלו בימים האלה.

בסופו של יום, דווקא בשעות של התפכחות ציבורית, הביביזם רושם ניצחון חשוב, באחת הרצועות הפוליטיות המצליחות ברדיו.

המנכ"ל הטרי, איתמר דרוקמן, נכנע לסופר-שופר הותיק של התחנה והעדיף אותו על פני עיתונאי אמת.

רדיו 103 מפספס את הסנטימנט הציבורי, את ההזדמנות לשרטט את גבולות השיח ועל הדרך מעביר לינון מגל מסר ברור: אם הבחירה המוזרה לתעדף את השיח והאלימות הביביסטית לא תגבה מחיר משמעותי ברייטינג – הבא בתור הוא בן כספית. או דוד ורטהיים. או שניהם.

עודד אברהם הוא ישראלי. ב-30 השנים האחרונות עוסק בקופירייטינג, כתיבה, תרגום ועריכה - עברית, ערבית ואנגלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
כל מילה! הייתי מאזינה קבועה לתכנית של ינון ובן ברדיו 103 שהיה ברירת המחדל שלי מידי בוקר בנסיעה הפקוקה לעבודה ובערב חזרה הביתה. הייתי נהנית להאזין להם. אך מאז התקרית עם לוינסון לא האזנתי... המשך קריאה

כל מילה! הייתי מאזינה קבועה לתכנית של ינון ובן ברדיו 103 שהיה ברירת המחדל שלי מידי בוקר בנסיעה הפקוקה לעבודה ובערב חזרה הביתה. הייתי נהנית להאזין להם. אך מאז התקרית עם לוינסון לא האזנתי ל 103 אפילו פעם אחת. כמה חודשים לפני השבת השחורה כבר התחלתי להרגיש אי נוחות וסלידה מינון מגל. מאז ה 7/10 אני פשוט לא מסוגלת לשמוע אותו יותר. אפילו שניה אחת מספיקה כדי לגרום לי לכאב לב וצער עצום מהעובדה שהאיש הזה מקובל ואהוב בקרב חלק ניכר מעם ישראל. זה מרסק אותי.

עוד 1,013 מילים ו-4 תגובות
סגירה