מו"מ זו הזדמנות לבחון את הבחירות שלנו בחיים

הנשיא רובי ריבלין, בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: Flash90-Haim-Zach-GPO)
Flash90-Haim-Zach-GPO
הנשיא רובי ריבלין, בנימין נתניהו ובני גנץ

בחירות בחודש אלול זה ארוע שדורש התייחסות רצינית, וכשתוצאות הבחירות הן כמו מה שחווינו בשבוע האחרון זה מתחדד שבעתיים. יש איזה חשבון נפש עמוק ויסודי שכולם בלי יוצא מן הכלל נדרשים לעשות.

אמנם בפוליטיקה אין זמן לעצור, אבל במצב הנוכחי היה נכון שכל אחת מהמפלגות וכל אחד ואחת מתומכי המפלגות יעצור לרגע כדי לחשוב מה קרה לנו כאן. חשבון הנפש שנדרש בימים האלו הוא כזה שבו כל אחד מכה על החזה של עצמו ולא על החזה של השני, זה מסוג החשבונות הקשים אבל זה היחיד שבאמת עובד. על "החטאים" שצריך להתוודות עליהם רצוי לקחת  אחריות, כל אחד על של עצמו.

היה נכון שכל המפלגות ותומכיהן יעצרו לרגע כדי לחשוב מה קרה לנו כאן. חשבון הנפש שנדרש בימים האלו הוא כזה שבו כל אחד מכה על החזה של עצמו ולא על החזה של השני

מדהים לראות איך מתוך מערכת בחירות כל כך מפלגת, צומחת לה כמיהה עמוקה לאחדות. אני חושבת שזה אחד הדברים המופלאים בעם שלנו. אנחנו לא מסוגלים להפסיק להתווכח, זה משהו גנטי שאנחנו סוחבים אתנו כבר אלפי שנים, אבל זה ויכוח שחייב להסתיים בחיבוק, והעובדה שיותר מדי אנשים לא מסוגלים לשבת יחד, בטח לא להתחבק, מעידה על כך שהגזמנו.

מדהים לא פחות לראות איך ההצהרות הבוטות והמזלזלות שהטיחו הפוליטיקאים זה בזה במהלך הבחירות, הופכים עכשיו למכתבי אהבה כשכל צד מגשש איך ניתן לכבוש את ליבו של השני. כל כך הרבה צביעות יש שם בפוליטיקה, שקשה לעקוב ולהבין מה אמת ומה נאמר רק כדי למשוך מצביעים.

ואם מדברים כבר על מצביעים אז גם מאתנו, פשוטי העם משלשלי הפתקים נדרש לא מעט חשבון נפש. אם תעמולת הבחירות הייתה בוטה ומשסה זה רק כי זה הוכיח בסקרים שזה מה שימשוך אותנו, ואם זה באמת נכון, אז מה זה אומר עלינו?

מדהים לא פחות לראות איך ההצהרות הבוטות והמזלזלות שהטיחו הפוליטיקאים זה בזה במהלך הבחירות, הופכים עכשיו למכתבי אהבה, כשכל צד מגשש איך ניתן לכבוש את ליבו של השני

הבחירות לא היו רק על מי יוביל את מדינת ישראל, הן על מה יוביל את מדינת ישראל. באיזה עולם ערכים נבחר? מה סדר העדיפויות שלנו בחיים? ועד כמה אנחנו עסוקים במה כן ולא רק במה לא.

המה כן, זה בעיקר מה שחסר לנו היום, לראות את הדברים החיוביים והטובים שיש לנו בארץ, ויש, יש המון. בערב ראש השנה לצד הווידוי וההכאה על חטא יש גם רשימה של דברים טובים שעשינו, זה חלק מחשבון הנפש – איפה היינו טובים ואת זה ניקח ורק נוסיף עוד. זה הצד החשוב של הרשימה, עליו צריך לשים פוקוס כי כשמעצימים את הטוב הרע מתפוגג לו, זה סוג של חוק פיזיקלי כזה "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".

ערב ראש השנה והמו"מ הקואליציוני בעיצומו, גם המו"מ האישי של כל אחד מאתנו נמצא בימים אלו ברגעי השיא שלו, סוגרים שנה ופותחים שנה. מה ממי שאנחנו יצטרף אלינו לשנה הבאה ומה נעדיף להשאיר מאחור.

איך שלא נסתכל על זה, מו"מ זה ארוע לא פשוט בכלל, נדרשים לוותר בו על לא מעט דברים, אבל זה גם מה שכל כך נפלא בו – לוותר כדי להיות יותר טובים. כדי להצליח במו"מ חייבים לשים בצד את האגו ולחשוב על מה באמת חשוב בחיים ועליו לא מוכנים לוותר, מה הם הקווים האדומים שלנו ומה מכל הדברים מייצג את עולם הערכים שלנו.

ערב ראש השנה והמו"מ הקואליציוני בעיצומו, גם המו"מ האישי של כל אחד מאתנו נמצא בימים אלו ברגעי השיא שלו. מה ממי שאנחנו יצטרף אלינו לשנה הבאה ומה נעדיף להשאיר מאחור

מו"מ זו בעצם הזדמנות לבחון את הבחירות שלנו בחיים. אם אנחנו רוצים אחדות יש מחיר שכל אחד מאתנו יצטרך לשלם, זה אמנם מחיר יקר אבל לא לשבת יחד יעלה הרבה יותר.  מה שיוכרע זה בידיים שלנו וזו בחירה שלנו, זו המשמעות העמוקה של יום הבוחר.

תמר אסרף, רכזת הסברה במועצה אזורית מטה בנימין. גרה ביישוב עלי שבבנימין, נשואה ואמא לחמישה ילדים. כותבת בבלוג של ה\"מתנחלות ברשת\" וטורי דעה בעיתונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים
סגירה