נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון ביום העובדה הראשון שלו כנשיא, הבית הלבן, 21 בינואר 1969 (צילום: AP Photo/Charles Harrity)
AP Photo/Charles Harrity
נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון ביום העובדה הראשון שלו כנשיא, הבית הלבן, 21 בינואר 1969

לעזאזל עם ישראל

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: במלחמת יום הכיפורים הנשיא ניקסון הצליח להתעלות מעל היחס האמביוולנטי שלו כלפי לישראל, לקחת אחריות ולדאוג לרכבת אווירית של תחמושת בזמן התפוצצות פרשת ווטרגייט

שתי עובדות מרתקות עולות מאופי ומהות יחסו של ריצ'רד ניקסון לישראל. את הסיוע הקריטי והאופטימלי לישראל הגיש הנשיא בין 1972 ל־1974 – השנתיים מפריצת פרשת ווטרגייט ועד התפטרותו. כלומר, הזמן שבו הוא היה נצור, נאבק על חייו הפוליטיים וטבעת החנק התהדקה על צווארו.

העובדה השנייה היא שבדיעבד, ממרחק הזמן ומעיון בתיעוד המוקלט והמדוקדק של אמירותיו, עולה שבניקסון שכנו בכפיפה אחת אנטישמיות לצד הערכה לישראל והשתאות מחוצפתה של המדינה הקטנה.

עם גולדה מאיר, היידישע מאמע עם התיק האפור התלוי על זרועה ועננת הצ'סטרפילד, הוא היה כרוך ביחסים סבוכים מתחום בריאות הנפש, שיש בהם תזכורת ליחסיו עם אמו, מחנכת מחמירה, אישה בעלת אמונה דתית נוקשה שהעניקה לו אהבה במשורה ולרוב על רקע מעשה טוב שעשה.

בצד הפרגמטי ניקסון לא הסתיר את האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון. "המדיניות האמריקאית במזרח התיכון", אמר ליועציו, "נועדה לקדם את האינטרסים שלנו. אנחנו נדאג שישראל לא תובס ותיכבש, משום שישראל היא כרגע המעצור האפקטיבי ביותר להרחבת השפעתה של ברית המועצות באזור".

נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון נואם בפני המפלגה הרפובליקאית, פלורידה, 23 באוגוסט 1972 (צילום: AP Photo)
נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון נואם בפני המפלגה הרפובליקאית, פלורידה, 23 באוגוסט 1972 (צילום: AP Photo)

כאשר מפגינים שניקסון זיהה כיהודים הגיעו קרוב מספיק לז'ורז' פומפידו ורעייתו שביקרו בשיקגו, חבטו בנשיא צרפת וירקו על אשתו, נתן ניקסון דרור לאנטישמיות שלו: "היהודים המזוינים חושבים שהם מנהלים את העולם", הוא השתולל.

בשיא כעסו הוא החליט על דחיית מכירתם של 25 מטוסי פנטום ו־80 מטוסי סקייהוק לישראל, מכירה שאותה אישר מבלי לערב את הקונגרס בפגישה עם גולדה מאיר שבועיים קודם לכן. ניקסון פנה להנרי קיסינג'ר, יועצו לביטחון לאומי, ואמר לו: "אינני רוצה שיהודים נוספים (ממשלו היה מאויש ביהודים רבים, ר"מ) כאן יביעו דעה על המזרח התיכון".

החלטתו הקפריזית נתמכה בהכרזה של מזכיר המדינה רוג'רס, שהבהיר שניקסון מאמין כי בידי ישראל כוח אווירי מספיק וכי ההחלטה על מכירת הפנטומים והסקייהוקים תוקפא

החלטתו הקפריזית נתמכה בהכרזה של מזכיר המדינה ויליאם רוג'רס, שהבהיר שניקסון מאמין כי בידי ישראל כוח אווירי מספיק וכי ההחלטה על מכירת הפנטומים והסקייהוקים תוקפא. באותה הזדמנות הודיע רוג'רס כי ארצות הברית אישרה הלוואה בסך 100 מיליון דולר לישראל.

לפני בחירות 72' שלח ניקסון מזכר שהשגריר רבין נדרש למסור לגולדה מאיר באופן אישי. זה מסמך נדיר באמירתו הפוליטית הבוטה. "ישראל סומכת על הדמוקרטים המוכנים לשלום בכל מחיר. ישראל חייבת להבין שהדמוקרטים הם משענת קנה רצוץ. כאשר המצב קשה, הם חותכים ובורחים.

ראש הממשלה גולדה מאיר לוחצת את ידו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, 24 באוקטובר 2023 (צילום: ARNOLD SACHS / AFP)
ראש הממשלה גולדה מאיר לוחצת את ידו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, 24 באוקטובר 1970 (צילום: ARNOLD SACHS / AFP)

"ידידיה האמיתיים של ישראל באמריקה הם אנשים כבארי גולדווטר, ויליאם באקלי וריצ'רד ניקסון, הנחשבים כניצים בנושא ישראל. האינטרסים שלנו הם בעד חופש ולא רק פרו־ישראל בגלל הקול היהודי. גברת מאיר והשגריר רבין חייבים לבטוח בניקסון באופן מלא. אם לא יבינו זאת ויפעלו כמי שהבינו החל מרגע זה, גורלם שישטפו באסלה".

בסמיכות זמנים קרובה ואומללה למזכר האלים והאולטימטיבי הפילה ישראל מעל סיני מטוס נוסעים לובי ובו 121 נוסעים מלאומים שונים שהתרסק במדבר. זה היה אירוע קיצוני וברוטלי נטול כל הצדקה, בעיקר מכיוון שהטייסים הבינו את טעות הניווט שלהם – והמטוס הופל אחרי שהסתובב והיה בדרכו לצאת מהמרחב האווירי של ישראל.

הסבריה של גולדה, שבידי ישראל הייתה באותם ימים התרעה מודיעינית על יוזמה של ארגוני הטרור לבצע פיגוע אסטרטגי בתל אביב באמצעות מטוס אזרחי, נדחו על־ידי ניקסון, ששוב רתח מזעם על ישראל

הסבריה של גולדה, שבידי ישראל הייתה באותם ימים התרעה מודיעינית על יוזמה של ארגוני הטרור לבצע פיגוע אסטרטגי בתל אביב באמצעות מטוס אזרחי, נדחו על־ידי ניקסון, ששוב רתח מזעם על ישראל ודרש הקמת ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת המקרה.

***

הסטנוגרמות של ההקלטות שנעשו בידי ניקסון באמצעות מערכת ההאזנה וההקלטה שהתקין בבית הלבן, כולל במקומות שהיו חדירה מובהקת לצנעת הפרט, מעניקות מבט מבעית של פקעת תסביכי הרדיפה, השנאה, תיעוב "האחר" והנכונות לפגוע פגיעה מסיבית ביריביו של ניקסון.

נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון, 9 באוגוסט 1974 (צילום: CONSOLIDATED NEWS PICTURES / AFP)
נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון, 9 באוגוסט 1974 (צילום: CONSOLIDATED NEWS PICTURES / AFP)

ברגעי האמוק הללו הוא היה אדם ללא גבולות, בעל פה מלוכלך ששכח להגן על האינטרסים ארוכי הטווח שלו ואת העובדה שסרטי ההקלטה המסתובבים הם אשר יפילו אותו בסוף. לצוות הבחירות שלו ב־72' הוא אמר: "תתרחקו לעזאזל מישראל. אין שם ולו קול אחד. לחבריכם היהודים אתם רשאים לומר בפרטיות את כל הדברים הנכונים, אבל האומה נגדנו ביחס של 3 ל־1 בנושא הזה. אמריקה אינה רוצה להיכנס למלחמה בגלל ישראל".

הסיפא של אותו תדרוך הוא כנראה התיעוד של האמירה הבוטה ביותר של הנשיא על יהדות אמריקה: "אם נקצץ את תקציב ההגנה שלנו (כפי שהציע יריבו הדמוקרטי ג'ורג' מקגוורן, ר"מ) נאבד את אמינותנו. ברגע שבו תתמוטט אמינותה של אמריקה, היהודים יכולים לעזוב את ישראל ולחזור לגרמניה".

שעה שהתורים בתחנות הדלק באמריקה התארכו בגלל החרם הערבי, התייעצו ניקסון, שר ההגנה ג'יימס שלזינגר וקיסינג'ר, כיצד להגיב להפצרותיה, על סף ייאוש, של גולדה מתל אביב לסיוע מיידי

הדברים נאמרו בנוכחותו של ידידו היהודי קיסינג'ר, שמשפחתו עזבה את גרמניה ב־1938 ואיבדה כ־20 קרובים בשואה. חומות ההכחשה שבנה קיסינג'ר סביבו כדי להימלט מעברו, הן כאלה שהוא אינו מוכן להודות בעובדה שהכיר פרופסור גרמני שהיה חברו הטוב ביותר של אביו ושהגיע אחרי המלחמה לאמריקה.

פריצת מלחמת יום כיפור מצאה את ניקסון בקי ביסקיין, פלורידה, שם נהג לנפוש ולשחק גולף. כחודש קודם לכן עמד ה־CIA מאחורי ההתנקשות בסלבדור איינדה, מנהיגה הנבחר של צ'ילה שהיה מרקסיסט – ובהחלפתו באוגוסטו פינושה.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

שעה שהתורים בתחנות הדלק באמריקה התארכו בגלל החרם הערבי, התייעצו ניקסון, שר ההגנה ג'יימס שלזינגר וקיסינג'ר, כיצד להגיב להפצרותיה, על סף ייאוש, של גולדה מתל אביב לסיוע מיידי.

זו שעתו הגדולה של ניקסון. הוא התעלה מעל השיקולים הקטנוניים שהדריכו אותו כפוליטיקאי ולא השאיר את ההחלטה והביצוע למשרד ההגנה הידוע בגרירת הרגליים שלו. בימים שבהם הסיחה אותו פרשת ווטרגייט מטיפול שוטף בענייניה של ארצות הברית, לקח ניקסון אחריות מלאה. ב־13 באוקטובר 1973 הוא התקשר בעצמו למשרד ההגנה ופקד: "!Do it Now"

הרכבת האווירית הפעילה את מטוסי התובלה הגדולים ביותר בשירות פעיל ואלה ביצעו 550 גיחות רצופות והובילו לישראל במשך שבועיים כמות תחמושת גדולה יותר מאשר הטיסה אמריקה לברלין בשנים 1948–1949

הרכבת האווירית התחילה לטוס באותו יום כמו גם 50 הפנטומים שאותם הטיסו טייסים אמריקאים לישראל. הרכבת האווירית הפעילה את מטוסי התובלה הגדולים ביותר בשירות פעיל ואלה ביצעו 550 גיחות רצופות והובילו לישראל במשך שבועיים כמות תחמושת גדולה יותר מאשר הטיסה אמריקה לברלין במהלך הרכבת האווירית בשנים 1948–1949.

התנועה ברחובות תל אביב נעצרה כאשר המטוסים הראשונים נחתו וישראלים צעקו "אלוהים ברך את אמריקה".

ביקורה של גולדה מאיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, מימין: שמחה דיניץ, הנרי קיסינג'ר, הנשיא ריצ'רד ניקסון, מאיר ויצחק רבין. 1 במרץ 1973 (צילום: AP Photo)
ביקורה של גולדה מאיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, מימין: שמחה דיניץ, הנרי קיסינג'ר, הנשיא ריצ'רד ניקסון, מאיר ויצחק רבין. 1 במרץ 1973 (צילום: AP Photo)

***

ב־16 ביוני 1974, פחות מחודשיים לפני התפטרותו מהנשיאות ושנתיים בדיוק מהפריצה לווטרגייט, הגיע ניקסון לביקור בישראל. כל המחקרים והספרים מראים כי למרות יכולת הכחשה פנומנלית בנפשו המיוסרת ואחיזתו בתקווה חסרת שחר שמשהו יציל אותו ברגע האחרון מפיטוריו בידי בית הנבחרים וממסירת כל סרטי ההקלטה המחוקים שהיו האקדח המעשן במגירתו, ידע ניקסון שסופו קרוב.

ועדיין הוא מצא את כוחות הנפש להיצמד לאג'נדה הבינלאומית שלו, לבקר במזרח התיכון במטרה לחמר בתהליך השלום התקוע. או שבעצם אמור היה הסיור הזה באזור שבו היו לו בעיקר אוהדים, להסיח את דעתו לזמן קצר ממרחץ הדמים שחיכה לו בוושינגטון.

זו הייתה עדות לחוסנו הפוליטי של הנשיא הנצור ותקווה שמפגן האהדה באחד המוקדים הנפיצים והדלקתיים בעולם יחלחל הביתה ויחזיר מעט מכבודו האבוד בתחום החוץ

זו הייתה עדות לחוסנו הפוליטי של הנשיא הנצור ותקווה שמפגן האהדה באחד המוקדים הנפיצים והדלקתיים בעולם יחלחל הביתה ויחזיר מעט מכבודו האבוד בתחום החוץ שבו עשה גדולות ונצורות. כמו השיחות הרציניות עם הסובייטים והתנעת הדטאנט ופריצת הדרך לסין של מאו.

הוא לא התאכזב. בצדי הדרך מנמל התעופה לירושלים ניצבו ישראלים והריעו לנשיא, מקדמה על חשבון ההמונים שהריעו לו בקהיר. יצחק רבין שהיה אתו בלימוזינה הנשיאותית, היה עד להתרגשותו הגדולה של ניקסון. הדרך לירושלים הייתה מרגעיו המאושרים בשנים האחרונות. "תודה, תודה", אמר ניקסון לרבין ולנשיא אפרים קציר, "לא אשכח זאת… הם יודעים מה עשיתי למען ישראל".

נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון מקבל את פני שבויי המלחמה האמריקאים שחזרו לארה"ב, וושינגטון, 24 במאי 1973 (צילום: AP Photo)
נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון מקבל את פני שבויי המלחמה האמריקאים שחזרו לארה"ב, וושינגטון, 24 במאי 1973 (צילום: AP Photo)

ניקסון עזב את ישראל מכוסה בריר מהתשבוחות והאהדה המופגנת והמופרזת לו ולפועלו. ישראל לא קראה את המפה הפנים־פוליטית האמריקאית שניקסון שקע בה כמו בחולות טובעניים ובחרה להשקיע בעתיד מעורפל. "אני מודה לך על ידידותך לישראל ועל החלטתך הנועזת לשגר לנו נשק בעיצומה של המלחמה" אמר לו רבין, "במטוסי תובלה אמריקאיים. אנחנו מקבלים את פניך כידיד נאמן".

זה היה הרגע האחרון של ניקסון טרם שאיבד את צלם האדם, לפני שנמלט מהבית הלבן אל גלותו באלבה שלו, אחוזתו בסן קלמנטה בקליפורניה. כפי שהסביר יורשו ג'רלד פורד לרבין זמן קצר לאחר מכן, הוא בחר להשתמש בסמכותו להעניק חנינה לנשיא משום שלא ראה סיבה לדרוך על הנשיא המודח.

כפי שהסביר יורשו ג'רלד פורד לרבין זמן קצר לאחר מכן, הוא בחר להשתמש בסמכותו להעניק חנינה לנשיא משום שלא ראה סיבה לדרוך על הנשיא המודח

ניקסון מת ב־22 באפריל 1994. אך הדיון שאינו נגמר במורשתו עושה הפרדה בין מעידתו בווטרגייט ומעורבותו בקאבר־אפ, להישגיו המשמעותיים בעיקר במדיניות חוץ.

***

שבועיים בלבד אחרי השבעתו של פורד כנשיא הוזמן רבין לבית הלבן. הוא לא היה יכול לשער את עומק הבור הסופג שכרו לו בוושינגטון. פורד היה גבר פשוט במובן הטוב. חבר קונגרס אפור ונטול כריזמה שרעייתו בטי האפילה על הקדנציה הקצרה שלו. שחקן וחובב פוטבול שפציעה ישנה כפתה עליו שינוי יעוד לגולף.

נשיא ארה"ב ג'רלד פורד בבית הלבן, 3 בנובמבר 1976 (צילום: AP Photo)
נשיא ארה"ב ג'רלד פורד בבית הלבן, 3 בנובמבר 1976 (צילום: AP)

התפקיד המשמעותי ביותר ששיחק בפוליטיקה עד הסגנות, הייתה חברותו בהרכב "ועדת וורן" שחקרה את רצח הנשיא קנדי, שאת מסקנותיה אימצו אמריקאים מעטים בלבד. בדרכו למשרד הסגלגל התעדכן רבין על־ידי קיסינג'ר שהנשיא החדש החליט על השעיית מסעות הדילוגים שלו במזרח התיכון בשל חוסר התוחלת שלהם.

הנשיא גדל המידות, המקריח והמוצק, לא הזכיר את ניקסון הכפוף, החולה ורדוף השדים והרוחות. הוא דיבר דוגרי, פתוח ונטול תחכום. חוץ מכללי הפרוטוקול הנוקשים הגורמים לכל אורח בבית הלבן להרגיש כנחשק בתבל, חש רבין כפיניאטה. פורד לא זימן אותו לוושינגטון למזמוזים הדדיים.

פורד הזכיר לרבין שהוא יכול לסמוך על ארה"ב וכי חרף התנגדות הפנטגון הורה לספק לישראל נשק רב. זה היה השלב הקצר של משעשעי החך. מייד אחריהם עבר פורד, בחיתוך ברוטלי, לרשימת אכזבותיו מישראל

"בגילי כבר אין אדם משנה מאופיו ומהרגליו", אמר פורד לרבין, "כדי לטהר את האווירה אני רוצה להגיד לך בכנות מה מעיק עליי ואז נפתח דף חדש בלי משקעי העבר". פורד הזכיר את המעשים הטובים שעשה מרגע שנכנס לתפקיד, בעיקר היענותו הנדיבה לדרישותיה הביטחוניות של ישראל שעסקה בשיקום צה"ל ויכולת ההרתעה שלה אחרי המלחמה.

פורד הזכיר לרבין שהוא יכול לסמוך על ארצות הברית וכי חרף התנגדות הפנטגון הורה לספק לישראל נשק רב. תוך זמן קצר סיפקה אמריקה לישראל ציוד בשווי 700 מיליון דולר. זה היה השלב הקצר של משעשעי החך. מייד אחריהם עבר פורד, בחיתוך ברוטלי, לרשימת אכזבותיו מישראל.

נשיא ארה"ב ג'רלד פורד לצד ראש הממשלה יצחק רבין בבית הלבן, וושינגטון, 1974
נשיא ארה"ב ג'רלד פורד לצד ראש הממשלה יצחק רבין בבית הלבן, וושינגטון, 1974 (צילום: AP)

מסעו האחרון של קיסינג'ר, סירובה הגורף של ישראל להחזיר שטחים והיעדר הישגים במשא ומתן, ניפצו את אשליותיו, אמר. בעיקר הטרידה את הנשיא הישר והלא בקיא בהוויית הגיאופוליטיקה, הדלפה של שדר אישי ששלח לרבין ובו פירט את השגותיו.

"השדר התפרש כאילו התכוונתי להפעיל לחץ על ישראל בעוד שכוונתי הייתה להבהיר לך את עמדתי בגילוי לב", אמר פורד. רבין התכונן לנזיפה או שתיים אך לא היה מוכן להתמוטטות הסכר ההיסטורי.

ביחסי וושינגטון–ירושלים משמעה של "הערכה מחדש" הייתה דבר אחד בלבד: קפיצת היד האמריקאית, בחינת יחסי הנזק–תועלת ושימוש בהקפאת הסיוע לחלץ מישראל ויתורים ומחוות

בחישתה של ישראל בפוליטיקה הפנימית באמריקה באמצעות שגרירות ישראל, בניסיון להשפיע על התהליכים בידיעה שפורד היורש יעמוד לבחירות תוך שנתיים, הרתיחו אותו. "אני ידיד שלכם" אמר, "אך אינני יכול להבין את דרך הפעולה שלכם".

כעת הזריק פורד לשיחה מונח שלא נשמע בוושינגטון עידנים: "הערכה מחדש". ביחסי וושינגטון–ירושלים משמעה של "הערכה מחדש" הייתה דבר אחד בלבד: קפיצת היד האמריקאית, בחינת יחסי הנזק–תועלת ושימוש בהקפאת הסיוע לחלץ מישראל ויתורים ומחוות.

ראש הממשלה גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר, לצדם של שגריר ישראל בארה"ב דאז יצחק רבין ורעייתו לאה ב-1973 (צילום: משה מילנר/לע"מ)
ראש הממשלה גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר, לצדם של שגריר ישראל בארה"ב דאז יצחק רבין ורעייתו לאה ב־1973 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

"חקרתי ולמדתי את הנושא על כל היבטיו" אמר פורד, "והנטייה שלי היא להעדיף הסדר כולל במזרח התיכון שיש להשיגו בוועידת ז'נבה".

אם היו שתי מילים שרבין לא רצה לשמוע בפגישה, היו אלה "ועידת ז'נבה". משמעותם הייתה שאחרי שנים רבות של עמידה בפרץ, תמיכה בישראל ושימוש בזכות הווטו שלה באו"ם, הבהיר הנשיא החדש שהוא שוקל להפקיע את המשא והמתן מהשושביניות האמריקאית ולהביא אותו לפורום שבה חשה ישראל נחותה, ננזפת ומאוימת.

***

שנים רבות חלפו מאז וגולדה מאיר שבה לחיים בדמותו של בנימין נתניהו, שעל אף ימיו בסיירת הוא יהודי גלותי שעדיין רואה באמריקה כספומט חובש כיפה, מתגולל על הגויים כאשר אלה אינם מסכימים אתו, מתחנף אליהם על פי הצורך ומתעקש לנהל מדיניות ישראלית שאיבדה כל קשר למגמות הרווחות בעולם.

ברק אובמה נמצא במחציתה של הקדנציה השנייה שלו, חודשים ספורים לפני בחירות אמצע הקדנציה שיהפכו לחלק מובהק ממורשתו, והוא ידיד אמת של ישראל אף שאין לו צורך להתחנף לקול היהודי שממילא נחלש ואינו חייב לכלכל את התנהלותו מתוך התחשבות בבחירות הבאות לנשיאות.

ברק אובמה ושבנימין נתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)
ברק אובמה ובנימין נתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

וישראל? היא עדיין בענייני אגרסיה אנטי־אמריקאים, השחרת פני מזכיר המדינה שאינו גאון גדול אך כוונתו טובה וגם תביע פליאה רבה אם אחרי כתישת עזה היוזמה לביטול ויזת הכניסה לישראלים לא תבוא לעולם ועדיין ניאלץ לעמוד בתור של נתיני העולם השלישי ורפובליקות הבננות.

פורסם לראשונה ב"מעריב", 2014.

עוד 1,886 מילים
סגירה