ילדי עלומים ממתינים במקלט, כפר חב"ד, 26 באוקטובר 2023 (צילום: גבריאל פיסקה)
גבריאל פיסקה

ילדי האומנה מאוקראינה שוב בורחים מההפגזות

כ־60 ילדים מבית האומנה "עלומים", שנמלטו מזוועות המלחמה באוקראינה, נאלצו לעזוב גם את ביתם החדש באשקלון המופגזת – ועברו להתגורר בכפר חב"ד ● "אנחנו מרגישים שלכל מקום שאנחנו הולכים המלחמה הולכת אחרינו. אני באמת לא יודעת איפה אוכל להרגיש שוב בטוחה"

כפר חב"ד. נשמעת אזעקה. התלמידים והצוות של כפר הנוער "אור שמחה" חולפים בריצה על פני פינת החי לעבר המקלט הפתוח, שם הם מחכים – בעיקר מפטפטים וצוחקים – עד הישמע ה"בום" שמעיד על נפילה או יירוט של רקטה. ניתן אישור לצאת החוצה.

רק ילדה אחת נראית מפוחדת באמת. היא מסתתרת מתחת לשולחן ורועדת עד שהיא יוצאת ומקבלת חיבוק מהיועצת. בית הילדים "עלומים", שכולל כ־40 ילדים, כבר פונה פעמיים תחת אש. בפעם הראשונה וזמן קצר לאחר הפלישה הרוסית בפברואר 2022, הילדים הועברו ממתחם במרכז אוקראינה לישראל.

לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר הם פונו מאשקלון. אולם, עבור אותם ילדים יהודים־אוקראינים מבית הילדים "עלומים", שהתמקמו כעת בכפר הנוער "אור שמחה", האזעקות שנשמעות מעת לעת הן שיפור עצום לעומת המצב הקודם.

"אני מרגישה שהילדים חזקים. הם גם גמישים. הם התמודדו עם זה בקלות יחסית", אומרת מלכי בוקיעט, המחנכת שמנהלת את בית הילדים יחד עם בעלה. בוקיעט שוחחה עם זמן ישראל באחת הדירות שבהן מתגוררים התלמידים, כמה מהם בכל חדר. גם המטבח משמש כחדר כיתה בלתי רשמי.

תלמידה מקבלת חיבוק ממורה בכפר חב"ד בזמן ההמתנה במקלט, 26 באוקטובר 2023 (צילום: גבריאל פיסקה)
תלמידה מקבלת חיבוק ממורה בכפר חב"ד בזמן ההמתנה במקלט, 26 באוקטובר 2023 (צילום: גבריאל פיסקה)

תנועת חב"ד ניהלה שנים רבות את מרכז "עלומים" בתוך מתחם בעיר ז'יטומיר, ממערב לקייב. פעילותו ממומנת בחלקה על־ידי הקרן לידידות.

הילדים – שכולם יהודים על פי חוקי ההלכה – באים ממשפחות הרוסות, לחלקם יש הורה בבית סוהר או שגדלו במצב קשה אחר. במקרים רבים הם עדיין בקשר עם המשפחות שלהם. ב"עלומים" יש לילדים סדר יום יציב, משאבים טובים יותר והרבה יותר חשיפה למסורת היהודית, אומרת בוקיעט.

כשהחלה המלחמה באוקראינה, "החלטנו לעזוב את העיר וללכת להרים, מערבה. חשבנו שנישאר שם כמה שבועות… אבל ראינו שהמלחמה לא נגמרת, שזה משהו רציני"

"'עלומים' הוא לא בית יתומים, אלא בית אומנה יהודי", היא אומרת. כשהחלה המלחמה באוקראינה, "החלטנו לעזוב את העיר וללכת להרים, מערבה. חשבנו שנישאר שם כמה שבועות… אבל ראינו שהמלחמה לא נגמרת, שזה משהו רציני.

"דיברנו עם בני משפחה קרובים של הילדים, אמרנו להם שאנחנו רוצים להביא את הילדים לישראל… כולם אמרו שאנחנו צריכים ללכת למקום שקט ובטוח יותר", היא מספרת. "היו אפילו כמה אימהות שהצטרפו אלינו. הצלחנו להגיע בזכות ניסים.

כפר הנוער אור שמחה בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)
כפר הנוער "אור שמחה" בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)

"הצלחנו לחצות את הגבול האוקראיני ולהגיע לישראל. משרד החוץ עזר לנו להשיג אשרות כניסה לילדים", אומרת בוקיעט. היא מתארת את המסע באוטובוס, דרך הרי הקרפטים, אל תוך רומניה, עד הטיסה לישראל.

בסופו של דבר הקבוצה התמקמה באשקלון במרץ 2022, שם "השתלטנו על שכונה", היא מתבדחת. הקבוצה, שכללה אז כ־60 ילדים, שכרה כמה בתים בעיר החוף הדרומית. עם התמשכות המלחמה באוקראינה, חלק מבני המשפחה של הילדים הגיעו לארץ והתיישבו בעיר, כך שנוצרה קהילה רחבה.

מסווה היציבות נסדק ב־7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה בין ישראל וחמאס. באותו ערב, לאחר שהילדים היו מכונסים במקלט במשך רוב שעות היום, בוקיעט ערכה כמה שיחות טלפון והצליחה לארגן במהירות מקום מגורים חדש

ילדי "עלומים" רשומים לבתי ספר ולומדים עברית בעודם מחכים לחזור לאוקראינה. מסווה היציבות נסדק ב־7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה בין ישראל וחמאס. באותו ערב, לאחר שהילדים היו מכונסים במקלט במשך רוב שעות היום, בוקיעט ערכה כמה שיחות טלפון והצליחה לארגן במהירות מקום מגורים חדש.

"שמענו את האזעקות, [הילדים] כבר ידעו לרוץ למקלט… בשלב מסוים שמענו ברמקולים שיש מחבלים ברחובות. ידענו שזה משהו רציני, אז מייד עם צאת השבת החלטנו שאנחנו חייבים לעזוב", היא מספרת.

שיעור של תלמידי עלומים בכפר חב"ד, 26 באוקטובר 2023 (צילום: באדיבות מרכז עלומים)
שיעור של תלמידי עלומים בכפר חב"ד, 26 באוקטובר 2023 (צילום: באדיבות מרכז עלומים)

למוחרת אחר־הצוהריים הם כבר היו על אוטובוס למרכז הארץ, הרחק מאזור העימות בדרום. במידה רבה הודות לקשריה של בוקיעט – שהתחנכה בתנועת חב"ד – הם התקבלו בכפר הנוער "אור שמחה" בכפר חב"ד, מתחם סגור הכולל גם בית ספר יסודי, ישיבה ומתקנים נוספים.

בבוקר 7 באוקטובר, תחת מטחי רקטות כבדים לעבר ישראל, כ־3,000 מחבלי חמאס פרצו את גדר הגבול בין עזה לישראל. בזמן שכוחות הביטחון נתפסו בלתי מוכנים, המחבלים התפרעו ביישובים הישראליים, רצחו כ־1,400 בני אדם וחטפו יותר מ־240 בני ערובה, בהם ילדים, נשים וקשישים. ישראל הכריזה מלחמה על חמאס – ומאז המדינה נמצאת במצב מלחמה.

המצב הזה מוכר מדי לילדים. "אני באמת לא יודעת איפה אני אוכל להרגיש שוב בטוחה, ואני כל כך מפחדת שנצטרך לעלות על עוד מטוס כדי להימלט ממלחמה"

המצב הזה מוכר מדי לילדים. "באוקראינה חיינו עם קולות של ירי ותקיפות טילים ברקע בזמן שברחנו, ועכשיו אנחנו מרגישים שלכל מקום שאנחנו הולכים המלחמה הולכת אחרינו

"אני רק רוצה שזה ייגמר, אבל בכפר חב"ד אני יכולה להרגיש יותר בטוחה", אומרת חני, בת 12, בהודעה שפורסמה על־ידי "עלומים". כ־20 מילדי "עלומים" – אלה שהוריהם הגיעו להתגורר בישראל – נשארו מאחור עם משפחותיהם באשקלון.

תלמידי עלומים עם מבקרים בכפר הנוער אור שמחה בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)
תלמידי עלומים עם מבקרים בכפר הנוער אור שמחה בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)

אשקלון מרוחקת קצת יותר מ־20 קילומטרים מעזה, והייתה מטרה לשיגור תכוף של רקטות. נכון להיום העיר פונתה באופן חלקי. בכפר חב"ד "אנחנו יכולים לבנות שגרה, יש לנו כמה שיעורים בכל יום, כמה פעילויות – אנחנו גם מארגנים התנדבות. אנחנו מנסים להעסיק אותם", אומרת בוקיעט.

"הם יודעים שיש מלחמה… הם היו צריכים לברוח מהמקום שלהם, אבל בהשוואה למה שחלק מהאנשים חוו, עזבנו בזמן את אשקלון – וגם את אוקראינה". הילדים שבהשגחתה, היא אומרת, "לא חושבים על העבר לעיתים קרובות".

כששוחחו על הסרטונים שצילם חמאס, אחד הילדים אמר לה, "כבר ראיתי את כל הדברים האלה במציאות באוקראינה, אז אני יכול לצפות בהכול!" היא מספרת

רוב הילדים הם כעת בני 12–14. כפר הנוער, שכולל הרבה מרחבים פתוחים ועצי דקל, הוא מקום דתי שמיועד לבנים בלבד. בוקיעט ארגנה לבנות מגורים נפרדים בבית שכור בקרבת מקום, והילדים משתתפים בשיעורים ובפעילויות משותפים.

שמעון, בן 14, אומר שהוא אוהב את השהייה בכפר חב"ד, אבל מתלונן על איכות הרשת האלחוטית. "כשיש כאן אזעקות אני לא פוחד, אני רגוע. לימדתי את עצמי לא להיות יותר היסטרי", הוא מסביר ברוסית.

רצים למקלט בכפר הנוער אור שמחה בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)
תלמידות נכנסות למקלט בכפר הנוער "אור שמחה" בכפר חב"ד (צילום: גבריאל פיסקה)

לרוב הילדים יש טלפונים ניידים, והצוות לא מנסה לשלוט בתוכן שהילדים המבוגרים יותר נחשפים אליו. "שוחחנו איתם על התוכן, על סרטוני הזוועות שמסתובבים", אומרת בוקיעט. כששוחחו על הסרטונים שצילם חמאס, אחד הילדים אמר לה, "כבר ראיתי את כל הדברים האלה במציאות באוקראינה, אז אני יכול לצפות בהכול!" היא מספרת.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, קבוצת "עלומים" נמצאת בכפר חב"ד כבר יותר מחודש, ובוקיעט אומרת כי הם מתחילים לחשוב כעת שהמיקום הזה יהיה קבוע.

"אין לנו מקום אחר. נכון שיש לילדים משפחה וחברים באוקראינה. אבל בכל העולם המקום הבטוח ביותר ליהודים הוא בארץ ישראל. אז אנחנו כאן"

"אין לנו מקום אחר. נכון שיש לילדים משפחה וחברים באוקראינה. אבל בכל העולם המקום הבטוח ביותר ליהודים הוא בארץ ישראל. אז אנחנו כאן… מחכים לניצחון יחד עם כל האחרים", היא אומרת.

מרינה, בת 16, היא מתלמידי עלומים שישמחו על החלטה כזאת, שכן לדבריה היא כבר החליטה להישאר בארץ, למרות שאימה עדיין מתגוררת באוקראינה. "יותר טוב בישראל, יש כאן אפשרויות. אני רואה את החיים שלי פה. לא ראיתי עתיד באוקראינה, גם לפני המלחמה שם. כאן אני יכולה לדמיין משהו גדול, אני יכולה לדמיין הצלחה", היא אומרת.

עוד 1,008 מילים
סגירה