אשפה שהוצאה ממקלט בחיפה, 16 באוקטובר 2023 (צילום: "עושים שכונה")
"עושים שכונה"

עיר מקלט

הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת"

כמו לרוב תושבי חיפה, גם לנרג'יס שפוט אין מקלט בבניין. אבל בניגוד לרוב 280 אלף התושבים החיים בעיר השלישית בגודלה בישראל, אין לה גם מקלט בשכונה. עבור תושבי השכונה המכונה "שכונת המזרח" – אזור הסמוך לנמל חיפה, המאוכלס בעיקר בתושבים ערבים – זו סיבה לדאגה, במיוחד לנוכח האיומים של חזבאללה הנוגעים להסלמת הלחימה.

בחודש שעבר שפוט – אחות רפואית ואם לשלושה – פנתה באמצעות הרשת למתנדבים המוכנים לסרוק את השכונה בחיפוש אחר מקומות מילוט אפשריים. כתריסר אנשים נענו לפנייה, ולהפתעתה של שפוט, ארבעה מהם היו יהודים.

"זה ריגש אותי. לא חשבתי שיבואו יהודים", אומרת שפוט בת ה־43 לזמן ישראל, ומוסיפה כי המתנדבים איתרו מגרש חניה מונמך ושתי גומחות גדולות, שיכולים לספק הגנה טובה יותר משהייה במרחבים פתוחים או במבנים לא מוגנים במהלך מטח רקטות.

המאמצים האזרחיים להכין את תושבי העיר –  שאינה ערוכה דייה – למלחמה, והאופי הרב־אתני של המאמצים האלה, הם סמל לעיר המייצגת עבור רבים דו־קיום ואקטיביזם ערבי–יהודי, זאת חרף ההזנחה הממשלתית והפערים החברתיים־כלכליים העמוקים בה.

פעילות בתנועה היהודית–ערבית "רוב העיר" מנקות מקלט בחיפה, 12 באוקטובר 2023 (צילום: "רוב העיר")
פעילות בתנועה היהודית–ערבית "רוב העיר" מנקות מקלט בחיפה, 12 באוקטובר 2023 (צילום: "רוב העיר")

לכולם בחיפה – יהודים וערבים כאחד – יש תמריצים חזקים להתכונן למלחמה. חזבאללה מסוגל לירות כ־4,000 טילים ביום על חיפה לבדה, כך על פי ההערכה ה"סבירה" של פיקוד העורף. על פי התרחיש, באזור מפרץ חיפה יהיו מאות הרוגים ואלפי פצועים – ותשתיות מרכזיות עלולות להיפגע ולשתק את כלכלת המדינה.

לשם השוואה, במהלך החודש של מלחמת לבנון השנייה ב־2006, חזבאללה ירה 4,000 רקטות לשטח ישראל, מתוכן רק כמה מאות לעבר חיפה. הטילים שפגעו באזור חיפה גרמו למותם של 14 בני אדם.

השכונות השונות בחיפה מוכנות ברמת מכונות שונה לירי טילים. הפערים בולטים במיוחד בשכונת המזרח, מובלעת קטנה של בנייני מגורים נמוכים יחסית הפזורים בין מוסכים ומחסנים

במהלך העימות עד כה חזבאללה לא ירה על חיפה – קו אדום שאם ייחצה קרוב לוודאי שיביא למתקפת נגד הרסנית של ישראל על לבנון. התחזית הזאת עשויה להרתיע את חזבאללה – ארגון שיעי שרבים מאזרחי לבנון מתנגדים לו – מלחשוף את לבנון למלוא העוצמה של צה"ל.

השכונות השונות בחיפה מוכנות ברמת מכונות שונה לירי טילים. הפערים בולטים במיוחד בשכונת המזרח, מובלעת קטנה של בנייני מגורים נמוכים יחסית הפזורים בין מוסכים ומחסנים. האזור, שבקושי מואר בלילה, כולל הרבה בתים לא מיושבים מהתקופה העות'מאנית, שקירותיהם המתפוררים מציעים מחסה לחתולי רחוב ולחסרי בית מזדמנים.

narjis (צילום: כנען לידור)
נרג'יס שפוט (מימין) ופעילים בתנועה היהודית–ערבית "רוב העיר" נפגשים כדי לדון בניקוי מקלטים בחיפה, 6 בנובמבר 2023 (צילום: כנען לידור)

"רמת ההזנחה פשוט מדהימה", אומר נועם לוי בת ה־46, אב לשלושה מחיפה שעובד בהייטק, על שכונת המזרח, שבה סייר לראשונה בחודש שעבר. הוא נמנה עם ארבעת היהודים שנענו לקריאתה של שפוט, שאותה הוא מכיר דרך בית הספר הדו־לשוני בעיר, "יד ביד", שבו לומדים ילדיהם.

מבחינת לוי, החיפוש אחר מקומות מקלט פוטנציאליים בשכונת המזרח הוא "חברתי טהור, עזרה לשכבות האוכלוסייה הכי פגיעות, אבל גם פעולה שמטרתה דו־קיום בין ערבים ליהודים". המאמץ של לוי הוא חלק ממאמץ מוכנות יהודי–ערבי רחב יותר בחיפה, שמעורבים בו מאות מתנדבים העובדים על מיפוי והכנת המקלטים.

השותפות הזאת, אומר עודאת, עוזרת להימנע מאלימות כמו זו שפרצה בין יהודים וערבים ב־2021. "אני ערבי, ישראלי־פלסטיני. כשהמלחמה הזאת התחילה הרגשתי שאני מושתק על־ידי הפחד"

חיפה, שהמיעוט הערבי בה – כ־70 אלף בני אדם – מרוכז ברובו בכמה שכונות מזרחיות, היא ככל הנראה השלווה ביותר מבין הערים המעורבות בישראל. אולם, אין הרבה מגע בין האוכלוסיות. המאמץ להכנת המקלטים משנה את המצב הזה אומר האקטיביסט הערבי נאסר עודאת בן ה־20.

"אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת", אמר עודאת לזמן ישראל בפגישה שהתקיימה לאחרונה בחיפה, שבה הוא ואקטיביסטים ערבים אחרים נפגשו עם שותפים יהודים.

פעילים מהתנועה הציונית "עושים שכונה" מנקים מקלט בחיפה, 16 באוקטובר 2023 (צילום: קק"ל בריטניה)
פעילים מהתנועה הציונית "עושים שכונה" מנקים מקלט בחיפה, 16 באוקטובר 2023 (צילום: קק"ל בריטניה)

השותפות הזאת, אומר עודאת, עוזרת להימנע מאלימות כמו זו שפרצה בין יהודים וערבים ב־2021, במהלך סבב התקיפות הקודם של חמאס. "אני ערבי, ישראלי־פלסטיני. כשהמלחמה הזאת התחילה הרגשתי שאני מושתק על־ידי הפחד שערבים מרגישים", אומר עודאת, ומזכיר מקרים של התנכלויות כלפי ערבים מצד ישראלים יהודים אחרי פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר.

אבל השיחות עם השותפים היהודים ליוזמת המקלטים "הזכירו לי שיש מרחב, מרחב משותף לביטוי עצמי". סאלי עבד, מנהיגת תנועת השמאל הערבית־יהודית "רוב העיר", אומרת: "אין עכשיו רגשות פוליטיים. רק סולידריות קהילתית".

אבל אפילו בעולם הדיאלוג הערבי–יהודי אפשר לראות ביטויים של לאומנות. אחד המשתתפים הערבים בפגישה הגיע כשהוא עונד תליון בצבעי דגל פלסטין, שצורתו כשטחה של ישראל

אבל אפילו בעולם הדיאלוג הערבי–יהודי אפשר לראות ביטויים של לאומנות. אחד המשתתפים הערבים בפגישה הגיע כשהוא עונד תליון בצבעי דגל פלסטין, שצורתו כשטחה של מדינת ישראל. כשנשאל על כך על־ידי זמן ישראל, הוא הסביר שהוא "פלסטיני גאה, וזה מזכיר לי מי אני".

הוא ביקש להישאר בעילום שם כדי להגן על עצמו מפני "יהודים אולטרא־לאומנים", כדבריו. משתתף נוסף אמר כי היה רוצה לראות יותר מחאות של ערבים־ישראלים נגד הפעילות בעזה, שבה נהרגו יותר מ־12 אלף בני אדם על פי רשויות הבריאות המקומיות, שמנוהלות על־ידי חמאס (המספר הזה לא מאומת, וחמאס אינו מבחין בין אזרחים לבין פעילי טרור במניין ההרוגים שלו).

גבר בוחן כרזה המציגה את מיקומי המקלטים בחיפה, 17 בנובמבר 2023 (צילום: כנען לידור)
גבר בוחן כרזה המציגה את מיקומי המקלטים בחיפה, 17 בנובמבר 2023 (צילום: כנען לידור)

זו אפשרות שרבים חוששים ממנה כי היא עלולה להוביל לפעולות איבה כמו אלה שאירעו ב־2021. בחיפה יש שתי קטגוריות של מרחבים מוגנים: מקלטים עירוניים, שמהם יש כ־110 ברחבי העיר, ומרחבים מוגנים פרטיים, שרובם ממוקמים בבתי מגורים.

בשכונות ערביות ויהודיות יש מספר דומה של מקלטים ציבוריים. אבל באלה הערביות יש הרבה פחות מרחבים מוגנים פרטיים, "בעיקר בגלל הארכיטקטורה השונה", אומר יובל שליסל, פעיל קהילתי בן 28 שמוביל את יוזמת המוכנות בתנועת "רוב העיר".

"רוב העיר" פתחה במאמץ למפות את כל המרחבים המוגנים הקיימים – ציבוריים ופרטיים – כדי ליצור מפה אינטראקטיבית, הראשונה מסוגה בחיפה

בעוד שהשכונות היהודיות לרוב מתאפיינות בבתי דירות רבי קומות, שקבלני הבנייה שלהם חויבו בעשורים האחרונים על פי חוק לבנות בהם מרחבים מוגנים, הרחובות הערביים מתאפיינים לרוב בבתים נמוכים, דו־משפחתיים, שרבים מהם בני יותר ממאה שנה.

"רוב העיר" פתחה במאמץ למפות את כל המרחבים המוגנים הקיימים – ציבוריים ופרטיים – כדי ליצור מפה אינטראקטיבית, הראשונה מסוגה בחיפה. אבל בעת הכנת המפה כ־500 המתנדבים של התנועה מצאו עשרות רבות של מרחבים מוגנים פרטיים בלתי שמישים, בין אם מפני שהוצפו, התבלו, מערכות האוורור בהם אינן תקינות או שפשוט הפכו לחללי אחסון.

פעילים מוציאים אשפה שפונתה ממקלט בחיפה, 16 באוקטובר 2023 (צילום: "עושים שכונה")
פעילים מוציאים אשפה שפונתה ממקלט בחיפה, 16 באוקטובר 2023 (צילום: "עושים שכונה")

מאמצי המיפוי הפכו לפעילות ניקיון מאומצת, שעדיין נמשכת, ובזכותה כ־200 מקלטים חזרו להיות שמישים, אומר שליסל. "רוב העיר" היא לא הקבוצה היחידה שנטלה על עצמה את המשימה התובענית הזאת. "עושים שכונה", תנועה אקטיביסטית ציונית, וקק"ל בריטניה, שלחו מאות מתנדבים למשימת ניקוי מקלטים נפרדת ברחבי השכונות היהודיות והערביות של חיפה.

"מעבר לחיזוק בטיחות הציבור, היוזמה הזאת מציעה הזדמנות לבנות אמון בין יהודים וערבים ותורמת לשיפור הכולל בחברה הישראלית", אומר שמואל חייק, יושב ראש קק"ל בריטניה. "היה מזעזע לראות מה קרה בחלק מהמקלטים האלה ומה יצא משם", אומרת מירי צדיק, דוברת הקמפיין של דוד עציוני לראשות העיר, שסייעה בתיאום המבצע של "עושים שכונה".

"חיות מתות – אני אפילו לא יודעת איזה – שצפות בביוב", מתארת צדיק את אחד המקלטים. "במקלט אחר מצאנו הר של חוברות פורנוגרפיות ברוסית. הוצאנו כל כך הרבה זבל מהמקלט הזה שהוא מילא את המדרכה"

"חיות מתות – אני אפילו לא יודעת איזה – שצפות בביוב", מתארת צדיק את אחד המקלטים. "במקלט אחר מצאנו הר של חוברות פורנוגרפיות ברוסית. הוצאנו כל כך הרבה זבל מהמקלט הזה שהוא מילא את המדרכה", אומרת צדיק.

העבודה הקשה השתלמה, אומרת שפוט. "אנחנו לא יודעים לאן המלחמה הזאת תיקח את חיפה, את כל החברה שלנו או את מזרח התיכון, אבל עכשיו לפחות אנחנו יודעים שיש לנו כמה מקומות בטוחים ללכת אליהם. וזה משהו שלא ידענו בחודש שעבר".

מתנדבים המסייעים באיתור מרחבים מוגנים בשכונת המזרח בחיפה, 20 באוקטובר 2023 (צילום: "רוב העיר")
מתנדבים המסייעים באיתור מרחבים מוגנים בשכונת המזרח בחיפה, 20 באוקטובר 2023 (צילום: "רוב העיר")
עוד 1,110 מילים
סגירה