הכנות לישיבת הפתיחה של הכנסת ה-22, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90

על הסקאלה: השינויים שחלו בעמדות חברי הכנסת החדשה

ארבעה תחומים שולטים בסדר היום של ישראל בשנים האחרונות: התחום המדיני-ביטחוני, הכלכלי-חברתי, דת ומדינה, ואופיה הדמוקרטי של המדינה ושמירה על שלטון החוק ● בדיקת הכוח שצברו המפלגות בכנסת ה-22 מאפשרת להציג תחזית של השינויים הצפויים בשנות כהונתה ● מי התחזק, מי נחלש ומה צפוי לצאת לנו מכל זה

אילו החלטות תקבל הכנסת החדשה? מה השינויים שהיא תחולל בחיינו, ולאיזה כיוון תיקח את מדינת ישראל? סקירת עמדותיהן של המפלגות השונות בנושאים הנמצאים על סדר היום הישראלי, ובדיקת הכוח שצברו בבחירות האלה, מאפשרות להציג תחזית כללית של השינויים הצפויים בשנות כהונתה.

בחרנו ארבעה תחומים מרכזיים, הנמצאים על סדר יומה של החברה הישראלית: מדיני-ביטחוני, כלכלי-חברתי, דת ומדינה, ודמוקרטיה ושלטון החוק. שרטטנו ציר דמיוני מימין לשמאל, כשבמרכזו ממוקם הסטטוס קוו – נקודת פשרה דמיונית של שימור המצב כפי שהוא כעת – והצבנו עליו את המפלגות השונות שכיהנו בכנסת הקודמות, ובזו הנוכחית, בפיצול לפי סיעות. חישבנו מה כוחה של כל סיעה בנפרד, בהתאם למספר חברי הכנסת החברים בה, ומה כוחן המשותף של המפלגות הנמצאות על אותו הרצף.

ההחלטה לסקור דווקא סיעות, ולא מפלגות או בודדים, התקבלה על רקע היכולת להצביע על עמדה ברורה יחסית במגוון נושאים, בניגוד לח"כ בודד, ולאחידות הדעות היחסית של הסיעות בישראל, לעומת מפלגות.

כמובן שאפשר להתווכח על מיקומה של כל סיעה בצירי העמדות, שכן סיווג מהסוג הזה הוא דבר מורכב. כאשר מוסיפים לכך את המעורפלות האידאולוגית של כמה מהסיעות בחלק מהנושאים, המורכבות הזו רק גדלה.

מסיבה זו התמקדנו בשאלה אחת מרכזית והיא באיזה חלק של הציר נמצאת כל סיעה: ימין או שמאל, מבלי להתייחס בניתוח למיקומה המדויק על הציר הזה. אחת התוצאות של הבחירה הזו היא שגם אם משנים את המיקום של סיעה אחת או שתים בתוך אותו גוש אידיאולגי, הניתוח העקרוני כמעט שלא משתנה.

זמן כהונתה הקצרצר של הכנסת ה-21 לא איפשר לעמדות חברי הסיעות שכיהנו בה לבוא לידי ביטוי, ועל כן בחרנו לערוך את ההשוואה הן לכנסת ה-21 והן לכנסת ה-20.

חשוב לציין שהעובדה כי יש רוב לאחד הצדדים לא מחייבת שעמדת הרוב היא זו שתבוא לידי ביטוי בעבודת הכנסת והממשלה. למעשה, מה שקורה בדרך כלל הוא שאחד הצירים האידיאלוגיים זוכה לעדיפות על פני האחרים, העמדה המיוצגת בו זוכה לעדיפות וקידום על פני האחרות, שנותרות עם הסטטוס קוו שלהן, או אפילו עם קידום עמדת המיעוט.

מדיני-ביטחוני

הנושא המרכזי שנמצא על סדר יומה של החברה הישראלית מאז הקמת המדינה הוא הנושא המדיני-ביטחוני. סקירת יחסי הכוחות בתחום זה בכנסות ה-20-22 מלמדת כי כמעט שאין שינוי במעבר בין הכנסות.

הכנסת ה-20
k20-medini

הכנסת ה-21
k21-medini

הכנסת ה-22
k22-medini

בכנסת ה-20 הגיע מספר חברי הכנסת של המפלגות שהתנגדו לפתרון של שתי המדינות ותמכו בהמשך הסטטוס-קוו או סיפוח (1-5), ל-65 חברי כנסת, כולם חברי קואליציה.

בכנסת ה-21 גדל מעט מספר הח"כים הנמנים עם צד זה ל-66, כאשר אחת מסיעות הימין, תל"ם, שהיא חלק מרשימת כחול-לבן, נמצאת דווקא במה שנחשב למחנה המרכז-שמאל. שיוכה של תל"ם למחנה הזה מעידה בעיקר על הירידה מסדר היום של הסוגיות המדיניות והעברת הדגש לתחום שלטון החוק ולתחום הדת והמדינה.

עם זאת, החלוקה הפנימית בכל צד של המפה הפוליטית מלמדת על תזוזה ימינה, הן בצד השמאלי של המפה – תומכי שתי המדינות נעו לכיוון הסטטוס קוו – והן בצד הימיני, שם תומכי הסטטוס קוו נעים לכיוון סיפוח. למרות זאת, ספק אם נושא הסיפוח או ריבונות של גושי ההתיישבויות ביהודה ושומרון אכן יקודם  בכנסת הקרובה – הרוב המכריע עדיין לא תומך בקו זה.

חברתי-כלכלי

הכנסת ה-20
k20-hevrati

הכנסת ה-21
k21-hevrati

הכנסת ה-22
k22-hevrati

בתחום החברתי-כלכלי, נרשמה היחלשות ניכרת של הצד הסוציאל-דמוקרטי בין הכנסת ה-20 לכנסות ה-21, בעיקר בגלל היחלשותן של העבודה וכולנו, והיחלשות נוספת בכנסת ה-22, עם העלמותה של כולנו והמשך שחיקתה של העבודה.

בכנסת ה-20, נוכחותם של גורמים הקרובים יחסית לסוציאל דמוקרטיה בממשלה – ובכלל זה מפלגות כולנו, ש"ס ויהדות התורה – הביאו לקידום שורה של צעדים סוציאליים, כגון העלאה דרמטית של שכר המינימום, קליטת עובדי קבלן ועוד.

בכנסת הנוכחית, אם תוקם ממשלה, אזי יש סיכוי סביר שלפחות סיעה אחת מגוש המרכז-שמאל תהיה חברה בה. לפיכך, על אף השחיקה בגוש הסוציאל-דמוקרטי, נראה שהמדיניות בתחומים החברתיים-כלכליים תהיה דומה לזו של הכנסת ה-20, ותכלול שמירה על הסטטוס קוו יחד עם תיקונים בתחום הרווחה ושוק העבודה.

דת ומדינה

הכנסת ה-20
k20-dat

הכנסת ה-21
k21-dat

הכנסת ה-22
k22-dat

מזה שנים רבות יש לצד התומך ברפורמה ביחסי הדת והמדינה בישראל רוב משמעותי, אך דחיקתו של התחום לשוליים גרמה לכך שהדבר כמעט לא בא לידי ביטוי בתהליכי החקיקה.

בבחירות הקודמת התחזקו המפלגות החרדיות ומפלגת הליכוד, וגרמו לכך שהצד הרוצה בהמשך הסטטוס קוו ובהגברת החיבור בין הדת למדינה התחזק מעט. למעשה, בשל התחזקות מפלגות ש"ס ויהדות התורה, השתלטות הפלג החר"דלי של הציונות הדתית על מפלגת הבית שלו – הבית היהודי – והיחלשותה של כולנו, נראה היה שהצד שתומך בחיבור בין דת למדינה יוכל להשיג הישגים משמעותיים למרות שהוא לא מהווה רוב בכנסת (ובציבור).

שבירת הכלים של אביגדור ליברמן שינתה את התמונה באופן דרמטי, העמידה את נושא הדת והמדינה במוקד הבחירות האחרונות, ומחקה את רוב ההיחלשות של הצד הרפורמיסטי. קשה עדיין להאמין ששינוי משמעותי יחול בתחום, אך אם להאמין להבטחות ראשי המפלגות, ובעיקר לליברמן, בני גנץ ויאיר לפיד, אולי הפעם נראה צעדים משמעותיים לכיוון הפרדת הדת מהמדינה.

דמוקרטיה ושלטון החוק

הכנסת ה-20
k20-democracy

הכנסת ה-21
k21-democracy

הכנסת ה-22
k22-democracy

בעשור וחצי האחרונים התגברה בימין הישראלי הביקורת על מערכת המשפט, ובמיוחד על בית המשפט העליון וסמכותו לפסול חוקים. איילת שקד כשרת משפטים הובילה בכנסת ה-20 את המגמה הזו, שבין השאר באה לידי ביטוי במתקפות על שלטון החוק ועל שומרי הסף, וכן בקידום הצעות חוק שמגבילות את רשויות השלטון וגופים אזרחיים, כמו חוק ההמלצות וחוק העמותות.

אם כן, לאחר ששנים רבות היה נהוג להתייחס לשלושה נושאים שעומדים על סדר היום הישראלי: מדיני בטחוני, כלכלי חברתי ודת ומדינה, נראה שראוי להוסיף נושא נוסף שתופס יותר ויותר נפח בשיח הציבורי – תחום הדמוקרטיה ושלטון החוק.

תחום זה מתייחס לנושאים המשתייכים באופן מסורתי ל"דמוקרטיה ליברלית" – זכויות מיעוטים, הפרדת רשויות, מעמדו של בית המשפט ושלל הסמכויות הנתונות בידיו כמו פסילת חוקים, חקיקת חוקי חסינות שונים, היחס למוסדות השלטון השונים, מקומו של מוסד מבקר המדינה, והיקף הסמכות של היועצים המשפטיים, שומרי הסף והפקידות המקצועית. בתחום זה התרחש השינוי הדרמטי ביותר בין הכנסות, ונראה שהוא עשוי ללוות אותנו גם בשנים הקרובות.

בכנסת ה-20 היה זה משה כחלון, שעמד בראש סיעה של עשרה ח"כים, שבלם חלק גדול מהניסיונות לשנות את המערכת המשפטית שינוי רדיקלי. יחד איתו היה למתנגדים לשינוי רוב קטן. בכנסת ה-21 נחלש משמעותית כוחו של כחלון – ארבעה מנדטים בלבד – ונוצר לראשונה רוב לאלה הרוצים לשנות את שלטון החוק בישראל, ואת אופייה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה.

בכנסת ה-22 התבסס עוד יותר הצד התומך בשינוי בתחום, עם התחזקותה של ישראל ביתנו. יחד עם זאת, נראה שישראל ביתנו נעה לכיוון הסטטוס קוו בתחום, ולכן למעשה החלישה את היתכנות הרפורמות המתוכננות.

מיקומה של סיעת תל"ם במפת הצירים קצת מורכב. אנשיה תומכים באופן גלוי ומוצהר בפסקת ההתגברות והחלשת כוחם של היועצים המשפטיים, אך מנגד הסיעה מתנגדת באופן חריף להחלת חסינות על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומבקרת את מלחמתו בגורמי המשפט והחוק. מכיוון שכך, בחרנו למקמה בצד שמאל, באזור הסטטוס קוו. בין כך ובין כך, היא אינה משנה את איזון הכוחות.

עוד 1,023 מילים
סגירה