נושא
הכנסת

לא נעים ולא בהמוניהם

מצביעים ברגליים דברי ההסתה של ראש הממשלה נתניהו בבחירות 2015, המצלמות שהליכוד טמן בסמוך לקלפיות, חוק הלאום, המחלוקות בתוך הציבור הערבי והאכזבה מהפוליטיקאים הערבים ● למה ויתרו רבים מערביי ישראל על הזכות להצביע בבחירות - ומה הסיכוי שזה ישתנה בספטמבר? ● "עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ, שמאוד אהוד בקרב הערבים"

נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה
עוד 1,700 מילים
הפרשה שנחשפה ב-The Times of Israel מגיעה לבית המשפט בארה"ב

"שקר, הטעיה, הונאה"

תרמית האופציות הבינאריות ארה"ב חושפת "שקרים רבים" של לי אלבז, פעילה ישראלית בתחום האופציות הבינאריות, לקראת פתיחת משפט הונאה ● בתביעה מתוארות שיטות הפעולה שאפשרו לנוכלים מישראל לגנוב מיליארדים מקרבנות ברחבי העולם ● "אלבז שיקרה ללקוחות על הרווחים שהם יכולים לצפות להם ועל ההשכלה, ההמלצות, הניסיון שלה ושל עובדיה - ואפילו על השמות והמיקום שלהם", טוענת התביעה

אילוסטרציה (צילום: Suebsiri/iStock)
Suebsiri/iStock
אילוסטרציה
עוד 2,015 מילים ו-1 תגובות
  • איילת שקד, נפתלי בנט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90)
    Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90
  • רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
    Aharon Krohn/Flash90

פרשנות פוליטית ברוכים הבאים למשחקי הימניאדה

בימים הקרובים תתבהר התמונה במירוץ הימני לכנסת ● מי שלא ישפר עמדות בתוך הרשימות, עלול למצוא עצמו (שוב) מתחת לאחוז החסימה

קרב הכל בכל במפלגות הימין מגיע לנקודת רתיחה, כשברקע חשש מבוסס של כל המפלגות מאחוז החסימה. את הביטוי המובהק ביותר למתח הגדול נתן הבוקר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שאמר בראיון לשרון גל ב"גלי ישראל", שמבחינתו איילת שקד יכולה לתפוס גם את המקום הראשון ברשימת הימין המאוחדת.

בתחילת השבוע עוד דיבר סמוטריץ' על המקום השני בלבד. חודש אחורה, בראיון לגלי צה"ל, הוא הוסיף מתקפה חריפה על שקד: "אם איילת שקד רוצה לחזור סבבה, אבל מאיפה הרצון להיות מספר 1? נטשת, פילגת והובלת לסחרור שכל מדינת ישראל נמצאת בו. אני לא חושב שיש סיבה בעולם שהיא תהיה מספר 1".

איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)
איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)

1. שקד

המו"מ המתנהל בימים אלה בין שקד לשותפה הוותיק נפתלי בנט, נעשה ככל הנראה ברוח חברית, למרות הבדלי הנטיות והאינטרסים של השותפים הוותיקים. בנט אידאולוגי יותר, ומטרתו להוביל לאחר הבחירות מפלגה שתקדם את הנושאים החשובים לו, בעיקר בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה וסיפוח שטחי C.

לשקד, מנגד, יש שתי מטרות-על מוצהרות. הראשונה, לחזור כבר עכשיו לפוליטיקה. השנייה, להשתלב בליכוד. מכיוון שלא תוכל להתמודד בליכוד בבחירות הקרובות, ומכיוון שגם בעתיד לא צפוי שיו"ר הליכוד יאפשר לה להתמודד ללא תקופת ההמתנה הנדרשת, המהלך המתבקש מבחינתה הוא להתמודד במסגרת הימין החדש, ולאחר הבחירות לחשב מסלול מחדש.

חבירה עצמאית של שקד לאיחוד הימין היא בעלת סיכוי נמוך במיוחד. אף ששקד מקובלת על רבנים חרד"לים, שבאותה נשימה פוסלים את בנט (ברוח האמירה ש"לחילונים סופרים את המצוות, לדתיים את העבירות"), איחוד הימין רחוקה מדי מהקונצנזוס, ודאי אם עוצמה יהודית תצטרף אליה בסופו של דבר.

מכיוון ששקד מבינה שלא תוכל להתמודד כבר בשנים הקרובות על ראשות הממשלה, היא צפויה להסתפק בינתיים בתפקיד מיניסטריאלי בכיר, שלא יהווה נסיגה מכהונתה במשרד המשפטים. לכן חשוב לה להוביל גוש ימין גדול ככל האפשר. אם הייתה בטוחה שהימין החדש יספק לה את הפלטפורמה לעשות זאת, הייתה מסכמת כבר עם בנט.

נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

2. בנט

מנקודת מבטו של בנט, הצלחת המו"מ שבו החל בשיתוף שקד עם איחוד מפלגות הימין, בעייתית משתי סיבות. הראשונה היא אובדן מצביעים ליברלים, דתיים וחילונים, שלא יוכלו להביא את עצמם להצביע לרפי פרץ, לסמוטריץ' ואולי אף לאיתמר בן גביר, למרות ההצהרות על כך שמדובר בבלוק טכני בלבד שיתפרק לאחר הבחירות.

סיבה שנייה היא כוונתו המוצהרת של בנט להוביל קו עצמאי ונחוש בכנסת הבאה. חבירה לאיחוד הימין הצפוף עלולה להותיר אותו עם רשימה קטנה של 2-3 חברי כנסת לאחר התפצלות, ועם השפעה קטנה מזאת שהוא מעוניין בה.

בנט התפכח מהצהרת הכוונות שליוותה את הקמת הימין החדש, שלפיה המפלגה תהיה בית גם למצביעים מסורתיים שיעברו אליה מהליכוד.

הוא מבין שהימין החדש אינה מפלגת שלטון בפוטנציה, ודאי בשנים הקרובות, אלא מפלגת בוטיק לפלח צר של אנשי ימין ליברלים מבחינה דתית וכלכלית.

מהסיבה הזאת, מוכן בנט לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך בהבעת עמדות פשרניות מבחינה דתית, בסוגיות כמו תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, גיור לקולא, ותפילת נשים, רפורמיים וקונסרבטיבים בעזרת ישראל בכותל.

אם המסרים האלה יעמידו אותו לאחר הבחירות בראש מפלגה של חמישה מנדטים, הוא יראה בכך הצלחה.

רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. פרץ, סמוטריץ' ובן גביר

בקצה הימני, בינתיים, מתנהלת מלחמת גרילה סוערת. בימים האחרונים קיבל סמוטריץ' מאות הודעות נאצה ממצביעי עוצמה יהודית, שטוענים שהוא התקרנף, ש"פתאום הכסף הקטארי הוא לא פרוטקשן לחמאס", ושמכנים אותו "שרץ" ו"ילד קקות מתנשא". זהו ביטוי למרמור של מנהיגי הכהניסטים, שבטוחים שבלעדיהם איחוד הימין לא היה עובר את אחוז החסימה.

לבן גביר וחבריו אין באמת אופציות, ולכן הקמפיין שלהם הוא ניסיון לשפר עמדות במו"מ על חבירה מחודשת לבית היהודי ולאיחוד הלאומי.

באיחוד הימין של פרץ וסמוטריץ' היו שמחים לשבור את הכלים מול עוצמה יהודית, אך נזהרים מכך, בגלל החשש שבנט ושקד יסכמו על ריצה משותפת עם זהות של פייגלין, ויעמידו אותם בסכנה ממשית לא לעבור את אחוז החסימה.

משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
משה פייגלין (צילום: פלאש 90)

4. פייגלין

פייגלין, מצדו, מתנהל כמו פייגלין. למרות שריצה עצמאית תותיר אותו כמעט בוודאות מחוץ לכנסת, ועם חובות גדולים עוד יותר מאלה שכבר יש לו לספקים ולמדינה, מפלגת "זהות" בראשותו תקיים בשבוע הבא כנס השקת קמפיין בתל אביב, שבו יתחייב להתמודד בבחירות בכל תרחיש.

האולטימטום הכושל שהציב לבנט, להסכים לבחירות על ראשות הרשימה המשותפת, בכל זאת הזיז משהו אצל פייגלין וגרם לו לוותר סופית על הסיכוי להוביל. הדרישה החדשה שלו היא לקבל את מקומות 2 ו-3 ברשימה מאוחדת, כלומר לדחוק את בנט למקום הרביעי. גם לדרישה הזאת אין סיכוי, ואם פייגלין חפץ חיים פוליטיים הוא ייאלץ להכיר בכוחו האמיתי.

נכון לעכשיו כל האפשרויות בגוש הימין פתוחות. שתי האפשרויות הבולטות הן ריצה בשתי רשימות, ליברלית של הימין החדש וזהות, וחרד"לית, שאליה תצטרף לבסוף עוצמה יהודית, או הקמת בלוק טכני בין הימין החדש לאיחוד הימין, כשזהות נותרת בחוץ ואולי אף עוצמה יהודית.

בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

5. נתניהו

לתוך הכאוס הזה נכנס אתמול (שוב) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר כי יפצח בימים הקרובים במאמצים להביא להקמת גוש גדול ככל האפשר מימין לליכוד.

אבל אפילו לו יהיה קשה לצרף לגוש כזה את עוצמה יהודית, שאנשיה תולים בו את האשם להסכם המקפח, לטענתם, שנחתם לפני הבחירות האחרונות, ואת זהות שהתחייבה לא לרוץ עם החרד"לים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 744 מילים
"האבא של הליקווידטורים בישראל":

לא בטוח שהעולם למד את לקחי צ'רנוביל

ראיון אלכסדנר קלנטירסקי היה אחד המהנדסים שהשתתפו בניטרול הכור בצ'רנוביל ועצירת התפשטות הנשורת הגרעינית ● "אם לא היינו בונים את הסרקופג, חצי מאירופה הייתה נמחקת, אם לא כולה. הרגשנו שזה היה מרוץ נגד הזמן" ● אחרי שעלה לארץ, וראה רבים מחבריו מתים ממחלות קשות, הוא אומר שאסון נוסף עשוי להתרחש באותו הכור - אם הפיקוח על המקום לא ימשיך להיות הדוק

  • אלכסדנר קלנטירסקי, יולי 2019 (צילום: אריק סולטן)
    אריק סולטן
  • עובדים שבנו את בסיס הבטון לסרקופג לכיסוי כור 4 המפוצץ של צ'רנוביל מצטלמים, מול בניין הכור ההרוס אשר עדיין חשוף, עם שלט האומר "ביצענו את המשימה שקיבלנו מהממשלה" (צילום: AP\ וולודימיר רפיק)
    AP\ וולודימיר רפיק
  • האלמנות של קורבנות צ'רנוביל עם התמונות של בעליהן שמתו לאחר פעולות הניקוי של הפיצוץ הגרעיני בצ'רנוביל ב-1986, באנדרטה לקורבנות צ'רנוביל בבירת אוקראינה, קייב, 26 באפריל, 2008 (צילום: AP\ אפרם לוקצקי)
    AP\ אפרם לוקצקי
  • ה"מנטרל" של צ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, מהנדס בניין שעזר לבנות את בסיס הבטון של הסרקופג של צ'רנוביל ב-1986, בביתו בבת ים, 26 ביוני, 2019. המחשב שלו מציג את התעודה שלו מתקופת עבודתו בצ'רנוביל (צילום: Times of Israel)
    Times of Israel
  • הסרקופג של צ'רנוביל בשלב התכנון (צילום: באדיבות אלכסנדר קלנטירסקי)
    באדיבות אלכסנדר קלנטירסקי
  • בצילום זה מ-1986, עובד תחנת הכור הגרעינית בצ'רנוביל מחזיק דוזימטר למדידת רמת הקרינה, כשברקע בניית הסרקופג מעל הכור הרביעי ההרוס (צילום: AP\ וולודימיר ריפק)
    AP\ וולודימיר ריפק
עוד 2,243 מילים

הקמפיין של כחול-לבן: אחדות, ביטחון - ופיוס עם החרדים

בשבועות הקרובים ישיקו במפלגת כחול-לבן את קמפיין הבחירות באופן רשמי, ובתוכנית הפעם: מסרים חיוביים על בטחון ואחדות ● מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה ● המטרה: שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני ריבלין ● פרשנות

ראשי כחול-לבן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
ראשי כחול-לבן

"השקט שלפני הסערה" אינה רק קלישאה, כשמדברים על מערכת הבחירות המנומנמת עד כה, ובעיקר כשדנים בכחול לבן של ימים אלה.

במפלגה לא קבעו תאריך יעד מדויק להשקת קמפיין הבחירות, אך הכוונה היא שזה יקרה בשבועיים הקרובים. על פי תכנית העבודה של המפלגה, בשבוע הבא יושלם איוש בעלי התפקידים, בעיקר בתחום ייעוץ התקשורת והפרסום.

השקת הקמפיין תכלול פרסום נרחב של הגרפיקה והמסרים העדכניים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות נוספות. כשזה יקרה, מפלגות אחרות לא יוכלו להישאר מאחור, ומפלס הרעש יעלה משמעותית. מערכת הבחירות תיפתח רשמית.

F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. ביטחון, ביטחון, ביטחון

בשיחות סגורות, ממשיכים חברי הכנסת של כחול לבן לתקוף את בנימין נתניהו במלוא העצמה, אך הקמפיין יבליט יותר מסרים חיוביים מאשר הקמפיין הקודם, בדגש על נושאים אזרחיים, המהווים מכנה משותף רחב.

הנטייה במפלגה היא לעסוק בחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק, בכלכלה, בצמצום פערים בין פריפריה למרכז, ובשיפור השירותים הציבוריים.

אחד המסרים הנבחנים בימים אלה במשרדי המפלגה ברמת החייל בתל אביב הוא "להחזיר את הביטחון". ההקשר המיידי הוא המשבר עם עזה וסוגיות הביטחון הלאומי בכלל, אך המסר יורחב להקשרים נוספים: ביטחון בכלכלה (אגב הגירעון בתקציב המדינה והחשש ממשבר), ביטחון במערכות הבריאות והחינוך, וביטחון האזרחים בנוגע לדמותה ותפקודה של מדינה.

עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

2. אחינו החרדים

מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה.

בכחול לבן רואים במפלגת העבודה ובמרצ שותפות טבעיות, מייחלים לממשלת אחדות עם הליכוד, וגם לא פוסלים את הימין החדש של נפתלי בנט.

הכל בהתאם לנסיבות. בדבר אחד מאוד בטוחים שם: יש לעשות כל מאמץ כדי שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני הנשיא.

על הרקע הזה הגיעו ביום רביעי שעבר גנץ וחברי הכנסת יזהר שי ועומר ינקלביץ' לביקור ניחומים אצל סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שישב שבעה על אחיו.

יום לאחר מכן התראיינו חברי הכנסת אלון שוסטר ויזהר שי באולפן תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", וקינחו בטשולנט עם אברהם רובינשטיין, שהוא לא רק ראש עיריית בני ברק, אלא גם מזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בתחילת השבוע ביקר משה (בוגי) יעלון במשרדי רשת התקשורת החרדית "קו עיתונות", ומפגשים נוספים עם גורמים חרדיים מתקיימים באופן שוטף, אם כי לא לכולם ניתן פומבי.

לא כל המפגשים הם פוליטיים במוצהר, אך בכחול לבן מאמינים שככל שההיכרות תתרחב ותעמיק, יגדלו הסיכויים לשתף פעולה. במפלגה מעודדים מאמירות של חברי כנסת חרדים, שעל פי הנטען מעדיפים אותה במובהק על פני נתניהו.

מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. המצע אותו מצע, הערבים אותם ערבים

מה שלא ישתנה בקמפיין הבא הוא מצע כחול לבן, שנכתב בהובלת חילי טרופר, יועז הנדל ועפר שלח. במצע המפלגה כתוב, בין השאר, כי אחד מיעדיה הוא עיגון "עקרון השוויון" בחוק יסוד, אך לא כל שוויון אלא "שוויון בזכויות הפרט". הסייג הזה אינו מקרי, והוא אינו רק יוזמה של תל"ם הימנית. גם יאיר לפיד חתום עליו.

באוקטובר האחרון הגישו מוסי רז וכמה מחבריו למרצ את הצעת "חוק יסוד: השוויון", המצטטת את הקטע ממגילת העצמאות על "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור… בלי הבדל דת, גזע, מין… חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

ההצעה הורדה מסדר היום עוד קודם לקריאה הטרומית, ולא רק בגלל הרוב האוטומטי של הקואליציה, אלא בגלל התנגדות יש עתיד.

לפיד הסביר אז בשיחות סגורות, כי אינו תומך בעיגון השוויון בחוק יסוד באופן גורף, בגלל חשש מפגיעה בחוק השבות. סוגיה זאת ניתנת לפתרון באמצעות שריון חוק השבות כסעיף חוקתי "נצחי", כזה שאין דרך לשנותו.

זה לא יעלים לגמרי את אפליית האזרחים הערבים, אבל הכרה בשוויון מלא, כולל בזכויות קולקטיביות, כנהוג בכל דמוקרטיה מתוקנת ולפי רוח מגילת העצמאות, יצמצם אותה לרמה נסבלת.

חברי הכנסת של כחול לבן טוענים בכל הזדמנות נגד חברי הכנסת הערבים, "שאינם מקבלים את יהדותה של המדינה", אך לא ביררו אם עיגון שוויון הזכויות הקולקטיביות יסייע להפחית את המתח.

ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

4. החוקה תמשיך לחכות

על הרקע הזה, דיונים שהתקיימו בכחול לבן לקראת הבחירות הקודמות על קידום חוקה לישראל, לא הבשילו למהלך ממשי. סיבה נוספת הייתה ההכרח להתמקד בכמה מסרים בודדים. אבל גורמים בכחול לבין מבינים כי למפלגה צריך להיות עניין רב בקידום מהלך החוקה, וזאת מכמה סיבות:

הסיבה הראשונה היא בידול. נכון להיום אין למפלגה מסר בולט שאינו "רק לא נתניהו" ושמירה על שלטון החוק, וגורמים במפלגה מודים כי מעבר לזה, ההבדלים בינה לבין הליכוד מזעריים. אם מתעקשים, אומרים שם, אפשר לומר שההבדל נעוץ בכך שאצלנו יש יותר שמאלנים.

נתניהו הצליח לשכנע קהלים רחבים שהמצב הכלכלי במדינה טוב, ובכל הקשור לעזה, רוב הציבור מבין שהטענות נגד הכנסת הכספים לרצועה הן פופוליסטיות. להוציא בצלאל סמוטריץ' ודומיו אין גם כמעט מי שחושב שצריך לכבוש את הרצועה.

גם בתחום המדיני, שסביבו בנה נתניהו קמפיין שלם המציג אותו כעילוי בזירה הבינלאומית, קשה מאוד לכחול לבן להציע מסר חדש ומשכנע.

כל ניסיון לברר מהי תכניתה המדינית של המפלגה נתקל באמירות עמומות על יצירת הרתעה מול עזה באמצעות מכות כואבות, ומינוף ההרתעה למהלכים בגיבוי מדינות ערב המתונות והקהילה הבינלאומית.

מה הם אותם מהלכים? איש אינו מסביר. הרמז היחיד הוא התחייבות כללית במצע כחול לבן לקידום הכלכלה הפלסטינית. מה שכן ידוע הוא שהקווים האדומים של כחול לבן, כמו שמירה על ירושלים מאוחדת ועל הבקעה בריבונות ישראל, לא ימוססו את התסכול הפלסטיני. בכחול לבן מאמינים שיש לדחות את הפתרון המדיני בעשרות שנים, ושניתן לעשות זאת ועדיין להבטיח שקט ביטחוני.

סיבה שנייה היא הצורך להסדיר את יחסי הדת והמדינה ולקיים התחייבויות ממצע המפלגה, כמו הכרה בזרמים הלא-אורתודוקסיים, מימוש מתווה הכותל, החלשת מונופול הרבנות והפעלת תחבורה ציבורית בשבת בחלק מהאזורים.

במצע המפלגה נכתב כי הכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים הכרחית לשיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית, ולהשגת גיבוי מהמפלגה הדמוקרטית בהקשר המדיני.

סיבה שלישית לקידום חוקה היא האיומים על מערכת המשפט, החלשת שומרי הסף והשחתת הנורמות הציבוריות. דווקא משום שכחול לבן מבקרת את נתניהו בעוצמה כה גדולה על יחסו לשלטון החוק, היה אפשר לצפות שתתחייב לשריין את האיזונים והבלמים ואת עצמאות מערכת המשפט, לצד צעדים כמו הגבלת כהונות ראשי ממשלה. הסוגיות הללו הן סוגיות חוקתיות קלאסיות.

סיבה רביעית ואחרונה היא אלקטורלית. יש בישראל רוב של לפחות 70% לעיגון הדמוקרטיה הליברלית. הבטחה לקדם חוקה תגדיל את אחוזי ההצבעה של האזרחים הערבים, כלומר תקטין את משקלם של מצביעי הימין בתחשיבי המנדטים, ותעביר לכחול לבן מצביעי ימין ליברלי, המודאגים ממצב הדמוקרטיה ומהנפח שתופסת הדת במרחב הציבורי.

העניין הוא שכדי להעביר חוקה בישראל נדרש שיתוף פעולה עם הערבים, לא עם החרדים. בכחול לבן אומרים שעמדתה הרשמית של המפלגה היא בעד חוקה, אך לא מסבירים איך ניתן לקדם אותה תוך שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, מעבר לאמירה כללית על כך שגם הן ייאלצו להתפשר. אלא שברור שכחול לבן היא שתיאלץ להתפשר, אם תרצה שהחרדים ימליצו על גנץ לנשיא ראובן ריבלין.

חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

5. דווקא הצלחה עלולה לפרק את המפלגה

בכל הקשור לחיכוכים הפרסונליים, בעיקר סביב הרוטציה בין גנץ ללפיד, אין בכחול לבן אשליות. מבינים שם שהכל שאלה של אינטרסים, ושהשותפות תימשך רק כל עוד האינטרסים של שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה ימשיכו לחפוף אלה את אלה, בעיקר בשאלת הדחת נתניהו.

לכן, דווקא הצלחה בבחירות עלולה לקרב את התפרקות כחול לבן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,036 מילים
המחיר האמיתי של הבחירות:

מדינה שלמה משותקת

בדיקת זמן ישראל: אילו רפורמות תקועות, איזה מחיר ישלמו האזרחים, ומי הפוליטיקאים שיושבים על הגדר - ולא עושים כלום

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
בחירות אפריל 2019
עוד 1,569 מילים

תוצאות האמת

חודש וחצי אחרי הבחירות הקודמות לכנסת והכרזתו של נתניהו על "נצחון אדיר", מסתבר שראש הממשלה הפסיד - ובגדול ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

חודש וחצי אחרי הבחירות הקודמות לכנסת והכרזתו של נתניהו על "נצחון אדיר", מסתבר שראש הממשלה הפסיד - ובגדול ● פרשנות

מיד לאחר ההצבעה הדרמטית על פיזור הכנסת ביום רביעי בלילה, וקביעת מועד לבחירות חדשות ב-17 בספטמבר, הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את הזווית שלו על תוצאות הבחירות הכלליות הקודמות, באפריל.

"הציבור בישראל קיבל החלטה ברורה. הוא החליט שאני אהיה ראש הממשלה, מפלגת הליכוד תוביל את הממשלה – ממשלת ימין. הציבור הצביע לי כדי להוביל את מדינת ישראל", אמר בכעס לתקשורת. "הציבור הצהיר הצהרה ברורה".

ההצהרה הנרגנת של נתניהו לתקשורת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
ההצהרה הנרגנת של נתניהו לתקשורת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

היה זה ניסיון להגדיר את הנרטיב של הבחירות האחרונות ולנסח במקביל את המסר המרכזי של קמפיין הבחירות הקרוב באופן הבא: הבחירות הקרובות הן "מיותרות", התהליך הזה נכפה עליו והוא פועל נגד רצון העם.

נראה היה שנתניהו אומר שאביגדור ליברמן לא הותיר לו ברירה, ושהוא בהחלט לא קבע בחירות חדשות לטובת הישרדותו הפוליטית, אלא עבורנו, הציבור שבחר בנתניהו.

זה הזמן לחזור לליל הבחירות

נתניהו טוען כי ניצח את הבחירות של אפריל, אבל מבט מעמיק על התוצאה הכוללת, על כל שלושת שלבי הבחירות – ההצבעה לכנסת; החלטת הנשיא להטיל את המשימה של הרכבת הממשלה על ראש הממשלה הפוטנציאלי; וחוסר היכולת להשלים את תהליך גיבוש הממשלה – מצביעה בבירור כי לא מדובר בניצחון.

בליל הבחירות, 9 באפריל, התעקשו שני מנהיגי המפלגות הגדולות – נתניהו ובני גנץ, יו"ר כחול-לבן, לשאת נאומי ניצחון, לאחר שהתקבלו תוצאותיהם של שלושה סקרים שונים, שחזו שלוש תוצאות שונות, עבור שני המועמדים והמפלגות שלהם.

הסקר של חדשות 12, שהוקרן במטה של כחול-לבן, נתן למפלגה החדשה כל מה שקיוותה לו – הובלה של שלושה מושבים על פני הליכוד (37-34), וגם חלוקת מנדטים שתקשה על נתניהו להקים קואליציה עם "השותפות הטבעיות".

סקר חדשות 13, שהוקרן במטה הליכוד, הצביע על תיקו בין הליכוד לכחול-לבן, 36-36. עם זאת, הסקר הזה הצביע על אופציה ראלית להקמת קואליציה ימנית-חרדית של 66 חברי כנסת בראשותו נתניהו.

הסקר של כאן 11, שלא הוקרן באף אחד משני המטות, חזה מצב שממנו נחרדו שתי המפלגות במשך כל הקמפיין: כחול-לבן החזיקה במספר מושבים גדול יותר – (37 מול 36), אך לקואליציה של נתניהו היה רוב מובהק של 64 מנדטים.

זוכרים את הפער?

במהלך הבחירות, הקפידה מפלגת כחול-לבן לומר כי אם תזכה בפער מספיק במספר המנדטים, ייאלץ הנשיא ראובן ריבלין למנות את גנץ למועמד לגיבוש הממשלה, ללא קשר לחישובים של הקואליציות.

הליכוד דחה את העמדה הזו בתחילה, בטענה כי האדם שיקבל את מרב ההמלצות להרכיב את הממשלה צריך לקבל את המנדט ראשון מהנשיא.

בסופו של דבר, גם נתניהו (במאמצים לקרוא למצביעים לבוא ולהצביע) וגם גנץ אמרו כי פער של יותר משניים-שלושה מנדטים ביניהם עשוי לשחק תפקיד משמעותי בהחלטה של ריבלין למי לתת הזדמנות ראשונה להרכיב ממשלה.

גנץ, שנאם שעתיים בלבד לאחר פרסום הסקרים, כשפחות מ-5% מהקולות נספרו, השתמש בתחזיות של חדשות 12, כדי להציג נרטיב של ניצחון חסר תקדים. "יש מנצחים ויש מפסידים, ואנחנו המנצחים!", הצהיר הרמטכ"ל לשעבר בנאומו.

כבוגר של שישה קמפיינים כמועמד לראשות הממשלה, המתין נתניהו שעתיים נוספות לפני שנשא את נאום הניצחון שלו. בשלב הזה נספרו כמעט 20% מהקולות, וכבר היה די ברור שהסקר של חדשות 13 הוא הקרוב ביותר למציאות, עם רוב ניכר לימין, גם אם הליכוד וכחול לבן קיבלו את אותו מספר המנדטים.

כשעלה לנאום, הילל נתניהו את ה"ניצחון האדיר" שלו. והגדיר אותו כ"הישג כמעט בלתי יתואר". במבט לעתיד, הבטיח כי יצליח להרכיב ממשלה שתכלול את השותפים מימין וגם את החרדים, ששירתו גם בקואליציה הקודמת שלו.

ראשי הסיעות בהשבעת הכנסת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראשי הסיעות בהשבעת הכנסת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

תוצאות האמת בבחירות לכנסת הראו כי יש בכוחו לעשות זאת: סך כל המנדטים של הליכוד, יחד עם 15 מנדטים של ש"ס ויהדות התורה, 5 מנדטים מאיחוד מפלגות הימין, 5 מישראל ביתנו ו-4 מכולנו, הצטברו לרוב מכריע של 65 מנדטים.

החישוב הזה מנע את הניצחון של כחול-לבן, וגם קיצץ באופן משמעותי את כוח המיקוח של השותפות הסבירות ביותר לקואליציה, לנוכח העובדה ש״כולנו״ ירדה מ-10 מנדטים לארבעה, הבית היהודי (עם 8 מנדטים) הוחלפה באיחוד מפלגות הימין (עם 5 בלבד), וישראל ביתנו שהצטמקה מ-6 מנדטים ל-5.

בתור בונוס, נתניהו גם ראה את מפלגת זהות של משה פייגלין, חבר הכנסת מהליכוד לשעבר, שאיים כי לא ימליץ עליו לראשות הממשלה, ואת הימין החדש של נפתלי בנט, קוץ בכנף ימין שלו, לא עוברות את אחוז החסימה.

גנץ הפך לבדיחה

בהינתן תנאים אלה נראה היה כי "נתניהו ניצח, וכל השאר הפסידו". כך גם קרה שהנאום של גנץ הפך למקור ללעג על הטירונות הפוליטית שלו, והנאום של נתניהו נהפך לסמל לתבונה ועוצמה פוליטית. וכך, בשלב השני, נתניהו קיבל מידי ריבלין מנדט להרכיב ממשלה, לאחר שאותם 65 חברי כנסת המליצו להשאירו בכיסאו.

השמאל החדש? אביגדור ליברמן, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash 90)
השמאל החדש? אביגדור ליברמן, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash 90)

אך על רקע אירועי יום רביעי בערב, שהביא לסופו את השלב השלישי והאחרון של הבחירות, והוא הרכבת הקואליציה – נראה כי לא רק שאף אחד לא ניצח, אלא שאחד המפסידים הברורים, לפחות בשלב האחרון של התהליך, הוא נתניהו.

זאת לאחר שנתניהו קיבל מהנשיא את האחריות ליצירת ממשלה ו-28 ימים כדי לסגור הסכמים עם השותפות הטבעיות שלו לקואליציה – הארכה של 14 ימים – בנימוק שלוח הזמנים הלאומי הצפוף, ועימות הנפיץ בעזה, הגבילו את זמנו.

המאמר פורסם לראשונה ב-Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 741 מילים

נתניהו לא לבד מה קרה למנהיגים שניסו להיאחז בשלטון בכל הכוח

חוסר היציבות הפוליטית לא הומצא בישראל ● המנהיגים באירופה מתקשים להרכיב ממשלות בגלל הקיטובים הפנימיים בתוך המדינות שלהם ● מי שהקדים את הבחירות ביוזמתו לא ראה מכך נחת ● בארה"ב, החוקה מגנה על טראמפ ● ורק בטורקיה, ארדואן הצליח לשבור את הכלים כדי לבצר את מעמדו

  • איב לטרם (צילום: AP Photo/Virginia Mayo)
    AP Photo/Virginia Mayo
  • אנגלה מרקל (צילום: Sven Hoppe/dpa via AP)
    Sven Hoppe/dpa via AP
  • תרזה מיי ועמנואל מקרון (צילום: AP Photo/Francois Mori)
    AP Photo/Francois Mori
  • ארדואן (צילום: Presidential Press Service via AP, Pool)
    Presidential Press Service via AP, Pool
עוד 1,203 מילים
משה כחלון ובנימין נתניהו (צילום: (הדס פרוש/פלאש 90))
(הדס פרוש/פלאש 90)

7 ימים במאי ההזדמנות של כחלון להציל את הדמוקרטיה

שר האוצר אמר בשנה שעברה כי ראש הממשלה יצטרך לעזוב את תפקידו אם יועמד לדין ● על רקע הניסיון הנוכחי של נתניהו לקדם חקיקה שתגן עליו, כחלון נמצא במקום הנכון כדי לעצור אותו ● פרשנות

עוד 1,608 מילים

מהומה הלילה בוועדה המיוחדת בכנסת, שהתכנסה לדון בהצעת החוק לביטול מגבלת מספר השרים וסגני השרים. חברי האופוזיציה, שהגישו כ-370 הסתייגויות להצעת החוק, נטשו את הדיון במחאה על כך שיו״ר הוועדה, ח״כ מיקי זוהר (ליכוד), הקציב להם שעה בלבד לנמק את כל ההסתייגויות. "אם הפרוצדורה לא תהיה תקינה ותמשיכו לדרוס אותנו, נפנה לבג"ץ", איים בתגובה ח״כ מיקי לוי (כחול-לבן).

(צילום וידאו: דוברות הכנסת)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה