החות'ים הלכו אתמול (רביעי) בלילה הכי רחוק עד כה בעימות הנוכחי – ושלחו מטח של 21 מל"טים מתאבדים, טילי שיוט וטילים בליסטיים לעבר אוניות במצר באב אל־מנדב. ספינות קרב אמריקאיות ומשחתת בריטית הצליחו ליירט את כל המטח בלי שנגרם נזק כלשהו.

חלק מהמטח כוון ישירות לעבר משחתת הצי המלכותי הבריטי אה"מ דיימונד. עוד יום בים האדום? אז זהו שלא. מבחינת ארה"ב מדובר בפעם הראשונה שכוחות הקואליציה פועלים יחד באופן אקטיבי נגד החות'ים. בהרבה מאוד מובנים מדובר בתמרור אזהרה לחות'ים, שכן ההצטרפות הבריטית היא התחלת מהלך – ולא אירוע בודד. עכשיו החזית מולם היא לא רק הצהרתית אלא גם אקטיבית.

ההודעה שיצאה מאוחר יותר מפיקוד המרכז האמריקאי כללה גם את האיום המפורש שהושמע בעבר, "החות'ים יישאו בתוצאות הפגיעה בחופש השייט בים האדום". אם מחברים את זה לפרסומים שונים בבריטניה, נראה שהפעולה נגד החות'ים קרובה מתמיד.

ה"סאנדיי טיימס" הבריטי ציטט לפני שבועיים מקור בכיר במשרד ההגנה הבריטי שאמר כי כל הפעולות הצבאיות נגד החות'ים אושרו ותואמו כבר עם האמריקאים

ה"סאנדיי טיימס" הבריטי ציטט לפני שבועיים מקור בכיר במשרד ההגנה הבריטי שאמר כי כל הפעולות הצבאיות נגד החות'ים אושרו ותואמו כבר עם האמריקאים. נוסף על כך, שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס נשמע אתמול נחרץ מאוד בעניין בראיון לרשת SKY הבריטית:

"Enough is enough […] אין ספק שטהרן עומדת מאחורי המתקפות הללו והחות'ים צריכים להבין שהם חייבים להפסיק אותן". זה האיום החמור ביותר שהשמיע גורם מערבי בחודש האחרון. עוד לפני הריאיון של שאפס, הודיע משרד ההגנה הבריטי על שליחת משחתת נוספת לים האדום בימים הקרובים.

שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס בלונדון, 9 בינואר 2024 (צילום: Leon Neal / POOL / AFP)

צבר האירועים וההתבטאויות הללו לא משאירים הרבה ספק לגבי הכיוון שאליו מושכת בריטניה. לונדון נשמעת בימים האחרונים הרבה יותר נחרצת מוושינגטון, ומי שיושבת בצד וממתינה היא ישראל. בביקור שערכתי בשבוע שעבר בבסיס חיל הים באילת, ניתן היה להתרשם מהפריסה הרחבה של ספינות הטילים המתקדמות של ישראל באזור.

בזמן שהנמל האזרחי באילת היה ריק, בנמל הצבאי לא היה מקום. ישראל גם בעניין הזה לא לוקחת סיכונים. ואם יש הישג ישראל מרשים אחד במלחמה הזו הוא העימות עם החות'ים. ישראל, בתבונה מדינית – ולא מן הנמנע גם צבאית מתחת לרדאר – הצליחה להפוך את העימות הזה לבינלאומי, כזה שמעגלי ההדף שלו יכולים להיות בעלי השפעה נרחבת על המצב באזור.

איראן ללא ספק יושבת כבר כמה חודשים על הגדר ובוחנת את ההתנהלות האמריקאית. טהרן יודעת לזהות נחישות ורפיסות, ולנצל את זה היטב. עד עכשיו הריסון האמריקאי תורגם על ידי איראן לחולשה

איראן ללא ספק יושבת כבר כמה חודשים על הגדר ובוחנת את ההתנהלות האמריקאית. טהרן יודעת לזהות נחישות ורפיסות, ולנצל את זה היטב. עד עכשיו הריסון האמריקאי תורגם על ידי איראן לחולשה, וניתן היה לראות את זה ביותר ממאה תקיפות נגד מטרות אמריקאיות בעיראק וסוריה.

במצרי באב אל־מנדב איראן פועלת בשלט רחוק, בעזרת מודיעין ימי המסופק לחות'ים מספינות איראניות בים האדום, ובהדרכה מאחורי הקלעים. היד שלוחצת על ההדק היא תמיד חות'ית. כמיטב המסורת האיראנית, מישהו אחר יפעל – והוא גם ישלם את המחיר במידת הצורך.

סירת סיור של החות'ים בים האדום, 12 בדצמבר 2023 (צילום: Khaled Ziad / AFP)

שאלת המפתח של ארה"ב ובריטניה היא איך תיראה התגובה האיראנית, או ליתר דיוק, מה יהיה הווליום שלה אחרי תקיפת הקואליציה בתימן? נראה שלאף אחד במערב אין תשובה ברורה בעניין הזה, ומכאן כנראה גם הזהירות.

השבוע פורסם באיראן כי ארה"ב העבירה למשטר בטהרן מסר דרך ערב הסעודית ובו בקשה להרגעת הרוחות כדי למנוע התדרדרות למלחמה אזורית. סביר להניח שהאיראנים לא הגיבו, אחרת היו מודים באחריות לפעילות חובקת מזרח התיכון שלהם. ארה"ב לא הכחישה את הפרסום.

צה"ל לא מעוניין להיכנס ללחימה כוללת מול חזבאללה כרגע כדי להשיג הכרעה בעזה. לגבי לבנון, הוא צריך את הזמן להתארגן מחדש, לחדש מלאי ולרענן תוכניות

בכלל, המזרח התיכון רוחש בשבועות האחרונים פעילות דיפלומטית אמריקאית. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ביצע מסע דילוגים כדי לטפל בנושאים הבאים – "היום שאחרי" בעזה; מניעת התדרדרות אזורית; והחייאת היוזמה עם ערב הסעודית. חתיכת משימה ועוד בעיתוי בעייתי.

חוץ בלינקן, השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין אמור להגיע השבוע לביירות עם הצעות חדשות לפתרון בעיית הנוכחות של חזבאללה. אחד הפתרונות המוצעים הוא הסגה של הכוחות למרחק של שמונה קילומטרים מהגבול, ובחלקים מסוימים לשהות דרומית לנהר אל־אוואלי. כך תיענה הדרישה הישראלית להרחיק את היישובים מטווח טילי הנ"ט ומאיום הפשיטה של חזבאללה.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נוחת בנתב"ג, 8 בינואר 2024 (צילום: EVELYN HOCKSTEIN / POOL / AFP)

במצב הדברים הזה תוכל ישראל להחזיר את התושבים לבתיהם. בכל מקרה, התנאי הישראלי הוא הסכם חתום. התשלום הישראלי יהיה בהסכמה על נקודות הגבול, כפי שרמז על כך חסן נסראללה בנאומו ביום שישי האחרון. זו המסגרת הכללית של ההצעה האמריקאית.

העמדה הישראלית כאן לא ברורה, אם כי היא עונה על חלק מהדרישות הביטחוניות ותאפשר את דילול הכוחות הגדולים לאורך הגבול. השאלה הלא פתורה היא הצהרת נסראללה, לפיה כל עוד תהיה לחימה ברצועת עזה הלחימה בגבול לבנון תימשך.

בכל פעם שישראל נגררה ללחימה עם ארגון טרור ללא יוזמה משלה, התוצאה הייתה עגומה. בלחימה מול גורם לא מדינתי, ההישג חייב להיות כבר בפתיחה

אם ההסכם יניח את דעתו של נסראללה הוא תמיד יצליח למצוא את הסולם הנכון. צה"ל לא מעוניין להיכנס ללחימה כוללת מול חזבאללה כרגע כדי להשיג הכרעה בעזה. לגבי לבנון, הוא צריך את הזמן להתארגן מחדש, לחדש מלאי ולרענן תוכניות.

כניסה ללחימה במצב הזה היא תגובה ולא יוזמה, וזה תרחיש מסוכן מאוד. בכל פעם שישראל נגררה ללחימה עם ארגון טרור ללא יוזמה משלה, התוצאה הייתה עגומה. בלחימה מול גורם לא מדינתי, ההישג חייב להיות כבר בפתיחה, ברור וחד־משמעי, אחרת הדשדוש משרת את הצד השני.

הפגזות צה"ל בדרום לבנון, 13 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

בדיוק כמו שאמר הנרי קיסינג'ר המנוח: ארגון טרור שלא מפסיד, מנצח. מדינה שלא מנצחת, מפסידה.