JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר בני פירסט: אפקט מנדלה - אל תיראו מופתעים | זמן ישראל

אפקט מנדלה. אל תיראו מופתעים

נציגי דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, במהלך היום ראשון בדיון בעתירת דרום אפריקה נגד ישראל, 11 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Patrick Post)
AP Photo/Patrick Post
נציגי דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, במהלך היום ראשון בדיון בעתירת דרום אפריקה נגד ישראל, 11 בינואר 2024

כמה מדינות יש בארצות הברית של אמריקה? מהי שורת הסיום בשיר של להקת קווין we are the champions? מה המשפט המדויק שאומר החייזר אי.טי. בסרט המפורסם? והאם בנימין נתניהו באמת אמר "הערבים נוהרים לקלפיות"?

רגע לפני שאתם גולשים לבדוק עד כמה מפתיעה התשובה הנכונה, כדאי לזכור כי אתם לא לבד, שכן זיכרון בדוי קולקטיבי הוא מצב משונה החוזר ונשנה לא אחת בחיים המודרניים.

רגע לפני שאתם גולשים לבדוק עד כמה מפתיעה התשובה הנכונה, כדאי לזכור כי אתם לא לבד, שכן זיכרון בדוי קולקטיבי הוא מצב משונה החוזר ונשנה לא אחת בחיים המודרניים

התופעה, המכונה "אפקט מנדלה" על שמו של האפריקאי המפורסם ביותר בעולם, נטבעה על ידי חוקרת התופעות האל-טבעיות האמריקאית פיונה ברום, שפרסמה ב-2009 כתבה בה ציינה שמנדלה מת בהיותו בכלא במהלך שנות ה-80. אלפי גולשים לא רק שלא תיקנו אותה על טעותה (מנדלה מת ארבע שנים לאחר פרסום כתבתה, ב-2013), אלא אף תיארו לפרטים את ההספד של אשתו ואת לווייתו שנערכו כביכול עשרים שנה קודם לכן.

בעידן הפייק ניוז, פוסט אמת והקלות בה ניתן לבדות ולעצב מציאות במדיה וברשתות החברתיות באמצעות אפליקציות AI או בלעדיהן, התופעה של אפקט מנדלה באמת שלא אמורה להפתיע. ובכל זאת, כיצד קורה שרבים כל כך טועים לגבי פרטים טריוויאליים שקל לבדוק את אמיתותם?

על פי התאוריות הפסאודו-מדעית של ברום, ההסבר לכך הוא בקיומם של יקום מקביל, נרטיבים המופצים על ידי נוסעים בזמן ומתקפות רוחניות הנגרמות על ידי מגיה שחורה, שטן או מעשי כישוף.

המדע האמפירי הרציונלי, לעומת זאת, מצביע על הסברים הגיוניים יותר: "פיצוי" והשלמת מידע אסוציאטיבית (לרוב שגויה) שעורך המוח על היעדר מידע בזיכרון (קונפבולציה), היקש לוגי מוטעה ממקרים דומים אחרים, ובעיקר הפצה מהירה שלהם תוך שכנוע עצמי (אוטוסוגסטיה) שמדובר באמת לאמיתה – רק משום שהדבר משרת צורך אישי או קולקטיבי כלשהו.

ברום פרסמה ב-2009 שמנדלה מת בכלא בשנות ה-80. אלפי גולשים לא רק שלא תיקנו אותה על טעותה (מנדלה מת 4 שנים לאחר הפרסום שלה, ב-2013), אלא אף תיארו לפרטים את ההספד של אשתו ואת לווייתו

ההסבר האחרון, שניתן לפני שנים על ידי אבות הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד ופייר ז'נה ושכונה על ידם "זיכרון כוזב", הוא הבסיס עליו נשען אפקט מנדלה. אכן, כאשר מדובר בשאלות טריוויה כגון האם הזמר סטיבי וונדר מת או אם מיקי מאוס לובש שלייקס (שתיים מהשאלות הפופולריות ברשת כהמחשה לאפקט מנדלה. התשובה לשתיהן שלילית) – ברור שמדובר בקוריוז. לעומת זאת ברור כי השאלה אם ישראל ביצעה רצח עם בעזה היא בעלת משמעות עצומה הרבה יותר.

לכן, כדי שלא נופתע בעתיד מהיווצרות "אפקט מנדלה" לגבי המלחמה בעזה, על ישראל לראות בדרישה להגיש תוך חודש דוח על מעשיה הזדמנות כפולה: להציג תמונת מצב מהימנה של האירועים, ולהציב מראה מול עיניה של ממשלת דרום אפריקה העושה שימוש מוטה וסלקטיבי במורשת מנדלה.

הפעולה שנקטה ממשלת דרום אפריקה מאז שבעה באוקטובר, בהובילה מהלך משפטי ופוליטי לעיצוב התודעה העולמית כי ישראל ביצעה רצח עם כביכול בעזה, נסמכת על שלושה יסודות רעועים: ניתוק, צביעות ובורות.

  1. ניתוק, שכן היא אינה צד ישיר לסכסוך במזרח התיכון, והיא ממזערת את הסיבה והנסיבות שהובילו לפרוץ המלחמה.
  2. צביעות, שכן ברורים האינטרס האמיתי של ממשלת ה-ANC הכושלת במשילותה האזרחית מזה כשני עשורים – קבלת סיוע כלכלי ותמיכה של חברותיה לארגון הבין-מדינתי BRICS אליו צורפה איראן לפני מספר חודשים.
  3. ובורות, שכן בנושאה את תפקיד האביר על הסוס הלבן (או השחור) שנטלה על עצמה היא עושה שימוש מניפולטיבי החוטא לחזונו השלם של המנהיג שהיה לסמל המאבק באפרטהייד.

כדי שלא נופתע מהיווצרות "אפקט מנדלה" לגבי המלחמה בעזה, על ישראל לראות בדרישה להגיש דוח על מעשיה הזדמנות כפולה: להציג תמונת מצב מהימנה של האירועים, ולהציב מראה מול ממשלת דרום אפריקה

אגב, אל דרום אפריקה הצטרפה גם שכנתה נמיביה, שנשיאה האגה גיינגוב (שנפטר בימים אלה), הודיע במהלך הדיונים בהאג כי ארצו "דוחה את תמיכת גרמניה בנוגע לרצח העם של המדינה הגזענית ישראל נגד אזרחים תמימים בעזה, וכי ממשלת גרמניה עדיין לא כיפרה על רצח העם שביצעה כאן".

מדבריו השמיט נשיא נמיביה את העובדה כי ב-2004 התנצלה והודתה ממשלת גרמניה באופן רשמי על ביצוע הג'נוסייד הנורא באנשי ה-הררו והנאמה בנמיביה מאה שנים קודם לכן, ובהמשך הודיעה על סיוע של 1.1 מיליארד דולר כפיצויים. נראה כי דבריו תואמים את רוחו של נשיאה הראשון והמייסד של נמיביה, סם נוג'ומה, שיחד עם ארגון הגרילה המקומי SWAPO היוו מודל חיקוי ליאסר ערפאת ולמאבק הפלסטיני המזוין במהלך שנות ה-70 וה-80.

נלסון מנדלה, שבאפריל הקרוב ימלאו 30 שנה לעלייתו לשלטון בבחירות החופשיות הראשונות בדרום אפריקה, לא הסתיר מעולם את הזדהותו ואהדתו למאבקו של העם הפלסטיני. הוא נפגש לא אחת עם יאסר ערפאת, שהצהיר כי ראה בו מקור השראה.

עם זאת, מנדלה, שעבר בצעירותו אימוני נשק וחבלה בידי אנשי המוסד הישראלי ב-1962 באתיופיה, חודשים אחדים לפני שנשפט ונכלא ל-27 שנים, הביע הזדהות רבה גם עם הצד הישראלי בהקשר לסכסוך מול הפלסטינים.

מנדלה, שעבר בצעירותו אימוני נשק וחבלה בידי אנשי המוסד הישראלי ב-1962 באתיופיה, חודשים אחדים לפני שנשפט ונכלא ל-27 שנים, הביע הזדהות רבה גם עם הצד הישראלי בהקשר לסכסוך מול הפלסטינים

כך למשל, נהג מנדלה לספר כי את המוטיבציה למאבקו באפרטהייד שאב לא מעט מספרו של מנחם בגין "המרד" ומדמותו של דוד בן גוריון אותו כינה "מנהיג משכמו ומעלה". על  פגישותיו עם שמעון פרס לאחר שחרורו מהכלא ב-1990 אמר כי בכל פגישה עמו הוא "לומד משהו חדש ומקבל השראה. הוא איש גדול".

אשר לשליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, טען מנדלה בעת ביקורו היחיד בישראל באוקטובר 1999 (היה זה לאחר סיום כהונתו) כי הוא "מבין לחלוטין מדוע ישראל כבשה אדמות אלו. הייתה מלחמה".

מנגד הבהיר כי התנגדותו היא לעצם השליטה המתמשכת בשטחים אלו, וכי "אין טעם לדבר על שלום כל עוד ישראל מחזיקה בשטחים". על מדינות ערב טען כי כל עוד הן לא מכירות בגבולות מדינת ישראל ומניחות לה להתקיים בבטחה הוא אינו רואה מצב בו ישראל תיסוג משטחים.

במהלך שנת כהונתו האחרונה כנשיא דרום אפריקה, בעת ראיון שהעניק במעונו בפרטוריה ב-1998 לפרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון דאז, סיפר מנדלה כי אין בו מרירות כלפי ישראל בשל קשריה ההדוקים בעבר עם משטר האפרטהייד הגזעני בארצו:

"לא רק לישראל היו יחסים עם המשטר הקודם בדרום אפריקה. למדינות רבות בעולם היו יחסים כאלה, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת ועוד. ישראל לא היתה יוצאת דופן".

באותו ראיון אמר גם "תמיד הוקרתי את העם היהודי, שעבר ניסיונות כואבים ומרים בכמעט כל ארצות העולם, וחרף זאת הצליח להגיע להישגים גדולים. זוהי דוגמה שמעניקה השראה לעולם כולו. תמיד שמתם דגש מיוחד על החינוך וההשכלה, וזהו סוד הצלחתכם. אני קורא לבני עמי לראות זאת כמודל חיקוי". אין ספק שיש בכך תזכורת חשובה גם עבורנו.

ד"ר בני פירסט הוא עמית מחקר בכיר במרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מרצה באוניברסיטה העברית ושימש בעבר כנציג המשרד להגנת הסביבה במוסדות התכנון

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,002 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.