הפרופסור עלי עכבר סלאחי, מי שהיה ראש סוכנות הגרעין של איראן עד 2021, אמר בריאיון לכלי תקשורת באיראן כי מה שמפריד בין המדינה לפצצה זו החלטה בלבד. "תדמה את הדברים למכונית. יש לנו את הגוף, המנוע, תיבת ההילוכים והגלגלים. אנחנו רק צריכים להרכיב את הכול ביחד".
הדברים הללו זכו לתהודה רחבה בעולם ולא מעט גבות הורמו. רבים שאלו את עצמם את השאלה המתבקשת, האם איראן אכן הגיעה לבשלות טכנולוגית בכל חלקי הפצצה? במערב חוששים מהחלטה "היסטורית" של המנהיג העליון עלי חמינאי לפרוץ לפצצה ולהשאיר אחריו את מורשת חבלי הלידה הגרעינית.
חמינאי שידר עד היום כי הוא נצמד לפתווה (פסק שריעה) של קודמו רוחאללה חומייני, שקבע שאיראן לא תשיג פצצה משום שזו נוגדת את רוח האסלאם. "לאחרונה יש שמועות באיראן על שינוי מדיניות לגבי בניית פצצה", אומר דיוויד אולברייט, ראש מכון המחקר ISIS בוושינגטון ומי שהיה בעבר פקח גרעין של האו"ם בעיראק.
אולברייט נחשב לאחד הקולות הביקורתיים ביותר נגד הקו הרך של ארה"ב כלפי איראן. "אף שיש הרבה מאד בלמים ואיזונים שפועלים כרגע על איראן, כל שכן אם היא תפרוץ לגרעין ותזנח את האמנה לאי הפצת נשק גרעיני שהיא חתומה עליה, אני עדיין חושב שצריך להתייחס בכובד ראש לאפשרות שאיראן תפרוץ לפצצה.
"אני מביט על הכאוס במזרח התיכון ומיקוד תשומת הלב האמריקאית בנעשה באוקראינה, בעזה ובסין – וזה בהחלט מצב נוח לאיראנים להתקדם עם הפרויקט שלהם. מה גם שאנחנו מודעים לקושי של פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית לבצע ביקורות במתקנים".
בעניין הזה אולברייט לא לבד. יממה לאחר הריאיון של סלאחי והדברים הנחרצים שאמר על פרויקט הגרעין, הגיב לכך ראש הסוכנות רפאל גרוסי בכינוס בינלאומי בדובאי. "איראן לא ממש שקופה לנו ברגע שזה מגיע לפעילות הגרעין שלה. יש באיראן הרבה מאד דיבורים על נשק גרעיני לאחרונה. העובדה שהבכיר האיראני אמר שיש להם 'הכול', מחייבת לבחון את זה".
"הבעיה היא שראש הסוכנות לאנרגיה אטומית גרוסי מקבל רוח פנים במקום רוח גבית. העולם לא לוקח את האזהרות שלו ברצינות, ואני מדגיש, במיוחד ארה"ב ומדינות אירופה"
אולברייט מצביע על הדברים הללו של גרוסי כאחת מנקודות החולשה של המערב. הוא חושב שארה"ב אינה עושה די כדי לתמוך בנחישות של גרוסי, ובמילים אחרות: הוא ניצב לבדו מול איראן.
"הייתי מגדיר את גרוסי כצד המואר של הבעיה האיראנית. תחתיו הסוכנות לאנרגיה אטומית עושה את עבודתה והוא עצמו לא מפסיק לדחוק את איראן לפינה ולדרוש ממנה תשובות ושיתוף פעולה.
![נשיא איראן אבראהים ראיסי לוחץ את ידו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהרן, 4 במרץ 2023 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/03/AP23063561373026-1024x640.jpg "נשיא איראן אבראהים ראיסי לוחץ את ידו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהרן, 4 במרץ 2023 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)")
"מצד שני הוא גם לא חושש להתעמת איתה ולדרוש מהעולם להיות נחוש יותר. הבעיה היא שהוא מקבל רוח פנים במקום רוח גבית. העולם לא לוקח את האזהרות שלו ברצינות, ואני מדגיש, במיוחד ארה"ב ומדינות אירופה".
אולברייט לא מתייחס בריאיון לפרשיית רוברט מאלי, השליח המיוחד של הנשיא ג'ו ביידן לאיראן, שהודח בפתאומיות ועד היום משרד החוץ האמריקאי מסרב לחשוף את נסיבות הדחתו. הנחרצות שלו בעניין מאלי חד־משמעית ולכן לא לחצתי אותו בשיחה בעניין הזה.
"מבחינת העולם והמאבק בגרעין האיראני אני חושב שזה המצב החמור ביותר שהיינו בו מעולם. אף אחד לא מנסה לעצור את איראן מלהמשיך להעשיר לרמות שהיא מעשירה"
הפרשה הזו רגישה מאוד בוושינגטון ולכן כנראה יש מי שנזהר מלהיכנס אליה שלא לצורך. גורם אמריקאי שעימו שוחחתי לאחרונה בעניין מאלי סיפר שלאחר ההדחה גרוסי נדהם מהפער בין הדברים ששמע ממאלי לעמדתו בפועל של הממשל האמריקאי.
"מבחינת העולם והמאבק בגרעין האיראני אני חושב שזה המצב החמור ביותר שהיינו בו מעולם. אף אחד לא מנסה לעצור את איראן מלהמשיך להעשיר לרמות שהיא מעשירה, ואני שואל מה יקרה אם היא תחליט לעלות לרמת העשרה צבאית של 90%. הפיקוח כיום במתקני הגרעין הוא מינימלי עד עלוב. במצב הדברים הזה יהיה קשה לזהות את זה במהירות הנדרשת".
אולברייט תוקף בחריפות את המדיניות הנוכחית של הנשיא ביידן בכל הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. הוא אומנם מפריד בין הגרעין האיראני לתקיפות שמבצעת ארה"ב בסוריה, עיראק ותימן, אבל בין הדברים ניתן להבין שהוא רומז כי ארה"ב בשני המקרים חוששת מעימות ישיר עם איראן.
לכן, לדעתו, אין לה כרגע קשב לעניין פרויקט הגרעין, אלא רק לפגיעה בכוחות האמריקאיים במזרח התיכון על ידי המיליציות השיעיות השונות. התקיפות האמריקאיות הן אומנם מסר שמכוון לאיראן, אבל רק בהקשר הפעילות האזורית שלה, לא בהקשרי הגרעין.
"אין מגבלות חדשות על העשרת אורניום, אין התעקשות אמריקאית על פיקוח טוב יותר באתרים המוצהרים, וכל שכן באלה שאיראן מסרבת להכניס אליהם פקחים בהתאם לדרישה של גרוסי"
"ארה"ב של ביידן הכריזה על כך שהיא רוצה הסכם גרעין חדש עם איראן שיהיה טוב יותר, ארוך יותר וחזק יותר. אחר כך הם נסוגו מהדרישה הזו והסכימו לחזור לעיקרי הסכם הגרעין של 2015, ולו רק שאיראן תחזור להיות מפוקחת ומבוקרת.
"גם זה לא קרה, בעיקר משום שהאיראנים התקשו לספק הסברים על ההפרות שלהם (ההפרות הללו מכונות "התיקים הפתוחים", מדובר בשני מקרים של שאריות אורנים מועשר שנמצא במקומות שאינם אתרי גרעין מוצהרים. מקרה אחד של העשרת אורניום לרמה צבאית של 84% ומקרה אחר של מציאת שיירי אורניום מתכתי במחסנים ליד טהרן, אב"ש).
"לכן קשה לי לדבר כיום על מדיניות ברורה של הממשל כלפי איראן בהיבט הזה. במבחן המעשה, עד עכשיו הם נכשלו בכול. אין מגבלות חדשות על העשרת אורניום, אין התעקשות אמריקאית על פיקוח טוב יותר באתרים המוצהרים, וכל שכן באלה שאיראן מסרבת להכניס אליהם פקחים בהתאם לדרישה של גרוסי.
"ואחרי כל זה, מה שבעיניי חמור ביותר זו העובדה שלארה"ב אין באמת תוכנית כלשהי, במידה שאיראן תפרוץ לגרעין". בעוד פחות מחודש אמורה הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם לפרסם את הדוח הרבעוני בעניין הגרעין האיראני.
"בהנחה שנזהה בזמן את הנקודה שבה איראן פורצת קדימה לפצצה, תהיה חייבת להיות תגובה צבאית מיידית. כאן אני לא בטוח שארה"ב היא זו שתהיה נחושה לעשות את זה"
ההערכה היא כי קצב העשרת האורניום ל־60% יימשך ברמה של כשלושה קילוגרמים בחודש. לגבי הרמות הנמוכות יותר של 20% ו־3.5%, מדובר בהעשרות של מאות קילוגרמים בהתאם. המשמעות של נתון כזה הוא שאיראן יכולה נכון להיום לבנות יותר משלוש פצצות גרעין מהחומר הבקיע שנמצא ברשותה.
החיבור הזה של כמות האורניום שהולכת וגדלה, פיתוחים מתקדמים שמציגה איראן לאחרונה בתחום הטילים, הקולות על היכולת להרכיב פצצה, חוסר הפיקוח על אתרי ההעשרה והכאוס במזרח התיכון, מקרבים מאוד את נקודת ההחלטה האמריקאית והישראלית לגבי אופציה צבאית. אלא שהקשב של שני הצדדים נמצא כרגע במקום אחר.
"אני חושב שארה"ב חייבת להניח אופציה צבאית על השולחן כבר בשלב הזה. זה בעיניי מצב שמעולם לא היינו בו, כשאיראן כל כך קרובה לגרעין. הייתי אומר שהיא על 'סף פצצה', לדעתי במצב הרבה יותר מתקדם ממה שנראה.
"בהנחה שנזהה בזמן את הנקודה שבה איראן פורצת קדימה לפצצה, תהיה חייבת להיות תגובה צבאית מיידית. כאן אני לא בטוח שארה"ב היא זו שתהיה נחושה לעשות את זה, בעיניי הגיוני יותר שלא. אני חושב שישראל היא זו שתצטרך לתקוף – והממשל בוושינגטון יהיה חייב לגבות אותה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם