משהו מסתמן בבחירות המקומיות שהתקיימו אתמול, גם אם עדיין לא נספרו כל הקולות ולא קיבלנו תוצאות רשמיות: הציבור לא נרתע ממהפכים.
ראשי ערים שקיבעו מעמד כמעט היסטורי בערים במדינה הודחו אתמול מתפקידם בלי חמלה. כך קרה בחולון (מוטי ששון), בית שאן (ז'קי לוי), גדרה (יואל גמליאל), צפת (שוקי אוחנה), ירוחם (טל אוחנה), חיפה (עינת קליש רותם), גוש עציון (שלמה נאמן) ובערים ומועצות נוספים.
ראשי ערים, שאיש לא חשב פעם שאפשר יהיה להזיז אותם, נאלצו להילחם קשה מול היריבים שביקשו את מקומם. אפילו מרים פיירברג המיתולוגית, שהפכה לסמל נתנייתי, ניהלה קרב צמוד מול המועמד האלמוני אבי סלמה.
ראשי ערים, שאיש לא חשב פעם שאפשר יהיה להזיז אותם, נאלצו להילחם קשה מול היריבים שביקשו את מקומם. אפילו מרים פיירברג המיתולוגית, שהפכה לסמל נתנייתי, ניהלה קרב צמוד מול המועמד האלמוני אבי סלמה
בבית שמש, ראשת העיר עליזה בלוך נגררת כנראה לסיבוב שני. אפילו רון חולדאי החסיר חצי פעימה לאורך הלילה במאבק שניהל מול ארנה ברביבאי. גם כרמל שאמה הכהן ברמת גן עבד קשה מול המועמד שהיה סגנו, ליעד אילני.
רוחות קלות של שינוי מנשבות כאן. רק לפני חודש וחצי התעקשו ראשי הערים הוותיקים לקיים את הבחירות בהקדם, ולא לדחות אותן בגלל המלחמה. הם האמינו שאחוז הצבעה נמוך וחוסר עניין ישחק לטובתם, וציבור הבוחרים – שאין לו את הקשב הציבורי לבחירות האלה – לא יגיע לקלפי, או שיצביע עבור ראש העיר המכהן וילך הביתה.
זה לא קרה, לפחות לא בכל המקומות. אחוז הצבעה נמוך אכן היה, כצפוי, אבל רבים מבין אלה שהגיעו, החליטו לעשות דרמה בקלפי, לסלק את הראש המכהן, או להכניס אותו לדיר בלאק.
קשה להסיק מכאן מסקנות לגבי הבחירות לשלטון המרכזי. הסיפור בבחירות לכנסת יהיה שונה לחלוטין. אפשר רק לציין עובדה אחת: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שיחק תפקיד בבחירות המקומיות.
קשה להסיק מכאן מסקנות לגבי הבחירות לשלטון המרכזי. הסיפור בבחירות לכנסת יהיה שונה לחלוטין. אפשר רק לציין עובדה אחת: נתניהו לא שיחק תפקיד בבחירות המקומיות
מבחינת המועמדים של הימין, הוא היה מקדם שלילי. בניגוד לעבר, הם לא רצו אליו ולא ביקשו תמונות משותפות עם מי שחולל את הרפורמה המשפטית ומזוהה עם מחדלי המלחמה הזו.
בנסיבות המיוחדות של הבחירות המקומיות, באמצע מלחמה קשה, המשחק המרכזי התנהל בקרב האוכלוסייה החרדית. הציבור הענק הזה, שפנוי ברובו, התמסר למאבקים המוניציפליים שהתנהלו תוך פיצולים ומריבות פנימיים אינסופיים, שישפיעו גם על ההיערכות החרדית לבחירות לכנסת. אחוז ההצבעה בערים החרדיות היה גבוה לאין שיעור מאשר בערים החילוניות.
יו"ר ש"ס אריה דרעי התאבד על הבחירות האלה. הוא עבד עליהן מאז הודח מתפקידיו כשר בידי בג"ץ לפני שנה ורבע. העיר אלעד הייתה ספינת הדגל שלו. דרעי רתח מזעם על הפרת הסכם שנחתם עם דגל התורה, שחייב לבחור הפעם עבור מועמד של ש"ס.
דרעי החליט להריץ שם את המועמד שלו, הרב יהודה בוטבול, נגד ראש העיר המכהן ישראל פרוש. אבל לא רק שם. בכל עיר כמעט שבה רץ מועמד של דגל התורה, דרעי הציב מועמד של ש"ס מולו.
בשעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ידוע מהן התוצאות באלעד. ניצחון מסתמן של בוטבול על פרוש הוא הישג פוליטי אדיר של דרעי על העולם החרדי-ליטאי, שהלך נגדו בכל הכוח ביחד עם בני משפחת פרוש לדורותיה.
בשעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ידוע מהן התוצאות באלעד. ניצחון מסתמן של בוטבול על פרוש הוא הישג פוליטי אדיר של דרעי על העולם החרדי-ליטאי, שהלך נגדו בכל הכוח ביחד עם בני משפחת פרוש לדורותיה
דרעי הצליח להשתלט גם על העיר צפת, שם הדיח המועמד שלו יוסי קקון את ראש העיר המכהן, איש הליכוד שוקי אוחנה.
עדיין לא ידוע מה יקרה בבית שמש, שם הריץ דרעי את סגן שר החקלאות משה אבוטבול לראשות העיר מול ראשת העיר עליזה בלוך ונציג דגל התורה, שמואל גרינברג. מסתמן שם סיבוב שני שיתקיים בעוד שבועיים.
מה שברור: דרעי נחל כישלון חרוץ בבני ברק, שם הריץ לתפקיד ראש העיר את שר הבריאות אוריאל בוסו וגם ברכסים וגבעת זאב, שבהם ניצחו מועמדי דגל התורה את אלה של ש"ס.
מה שברור: דרעי נחל כישלון חרוץ בבני ברק, שם הריץ לתפקיד ראש העיר את שר הבריאות אוריאל בוסו וגם ברכסים וגבעת זאב, שבהם ניצחו מועמדי דגל התורה את אלה של ש"ס
מילה נוספת על ירושלים. ראש העיר משה ליאון ניצח בלי שום בעיה ומתחיל את הקדנציה השנייה שלו. לשאלה האם הסיעות החרדיות השיגו רוב במועצת העיר עדיין אין תשובה.
במהלך היום נדע גם אם המועמדת הערבייה ממזרח העיר, סונדוס אלחות', הצליחה להיכנס למועצת העיר עם רשימתה "כל תושביה".
אם זה יקרה, אנחנו עומדים בפני אירוע תקדימי, שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על עתידה של ירושלים – ובהמשך גם על הצביון הדמוגרפי ועתידה הדו-לאומי של המדינה כולה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם