נראה כי המערכה האווירית ארוכת השנים של ישראל נגד הארגונים – ומשלוחי הנשק – בסוריה הקשורים לאיראן העלתה הילוך. לדברי מומחים, בחודשים האחרונים ישראל תקפה מטרות בעלות ערך בקצב ש"משנה את חוקי המשחק".
אף שישראל תוקפת משלוחי נשק במימון איראני ומיליציות הנתמכות על ידי איראן – לרבות חזבאללה – כבר יותר מעשור, חיל האוויר מוציא כעת לפועל מבצעים תכופים יותר, הכוללים התנקשות בגורמים איראנים – והאנשים בשטח לוקחים את זה לתשומת לבם.
רק בזמן האחרון מטוסי קרב ישראליים חיסלו שני פעילי חזבאללה שנסעו במשאית סמוך לגבול סוריה–לבנון. ביום ראשון בשבוע שעבר הופצץ בניין מגורים בשכונת יוקרה בדמשק, אליו נוהגים להגיע מנהיגים ממשמרות המהפכה האסלאמיים, מה שהביא למותם של שני אנשים, כך על פי דיווחים מקומיים.
מקורות תקשורתיים בטהרן טענו כי לא נהרגו בהתקפה אזרחים איראנים. "[התקיפות האוויריות של ישראל בסוריה] כבר לא מכוונות רק למשלוחי נשק או לנמל התעופה הבינלאומי של דמשק", אומרת כרמית ולנסי, חוקרת בכירה לענייני סוריה וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
נראה כי הגברת התקיפות החלה זמן קצר לאחר 7 באוקטובר, כשישראל מצאה את עצמה נלחמת בעזה והודפת תקיפות של ארגונים הנתמכים על ידי איראן מלבנון, מסוריה וממקומות נוספים
מאז דצמבר, יותר משישה קציני משמרות המהפכה נהרגו בתקיפות בסוריה המיוחסות לישראל, בהם סייד רזי מוסאווי, ששימש שנים רבות כיועץ של משמרות המהפכה בסוריה – ונהרג בתקיפה אווירית על פרוור של דמשק.
"נראה שישראל מנצלת את המומנטום של המלחמה כדי להגביר את פעילותה נגד איראן בסוריה", אומרת ולנסי. ישראל לא נטלה אחריות לפעולות החיסול, אבל הודתה כי ביצעה תקיפות נגד משלוחי נשק
"נראה שישראל מנצלת את המומנטום של המלחמה כדי להגביר את פעילותה נגד איראן בסוריה", אומרת ולנסי. ישראל לא נטלה אחריות לפעולות החיסול, אבל הודתה כי ביצעה תקיפות נגד משלוחי נשק, שככל הנראה יועדו לארגונים הנתמכים על ידי איראן בסוריה, ובהם בראש ובראשונה חזבאללה.
![ד"ר כרמית ולנסי, ראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/03/valensi-280x360.jpg "ד"ר כרמית ולנסי, ראש תוכנית הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)")
ולנסי מציינת כי לפני תחילת הלחימה בעזה, חיסול של אנשי כוח קודס – יחידת העילית של משמרות המהפכה – או של פעילי חזבאללה – היה נחשב לחציית קו אדום, שהייתה עלולה להצית מלחמה. כל זה השתנה ב־7 באוקטובר.
בימים ובשבועות שלאחר מתקפת הטרור הגדולה נפתחו חזיתות נוספות נגד ישראל, על ידי ארגונים צבאיים למחצה הנתמכים על ידי איראן, מלבנון ובהיקף קטן בהרבה מסוריה ומתימן. היות שהאזור כבר שקוע בעימות, ישראל לא מרגישה שהיא צריכה לרסן את עצמה.
"בזמן מלחמה יש לנו מערכת כללים שונה, שלפיה לישראל יש יותר חופש פעולה. לאיראן ולחזבאללה יש יכולת מוגבלת מאוד להגיב כשמדובר בזירה הסורית", אומרת ולנסי.
חלק גדול מהכוחות התרחק מהגולן הסורי, אל אזורים אחרים במדינה. תיאורטית הם עדיין יכולים לשגר טילים אל ישראל, אבל התקפה קרקעית על הגבול כבר אינה אפשרית
לדברי מומחים, יש רק כמה עשרות אנשי צבא איראנים בשטח סוריה. חלק הארי של הכוחות הנשלטים על ידי הרפובליקה האסלאמית בסוריה, לבד מחזבאללה הלבנוני, מורכב ממיליציות שיעיות זרות, שיובאו בעיקר מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטן.
"איראן לא אוהבת את זה שאיראנים דוברי פרסית נהרגים", אומרת קצינת המודיעין לשעבר אלוף־משנה במילואים מירי איזין. לדברי איזין, בשנים האחרונות לוחמים זרים הוצבו בגולן הסורי, במקום תושביהן של ערים שהתרוקנו בשנות מלחמת האזרחים. רבים מהם עברו לשם עם משפחותיהם.
"כל הדמוגרפיה של הגולן הסורי השתנתה", אומרת איזין. בעוד שהנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה הוצדקה בתחילה כתמיכה במשטרו של אסד נגד קבוצות המורדים, הלוחמים השיעים בגולן יובאו במטרה מפורשת "לשחרר את ירושלים", כלומר לתקוף את ישראל, מסבירה איזין.
הם אומנו על ידי חזבאללה, שנחשב לשליח הקרוב ביותר של איראן. אולם, הגברת הפעילות הישראלית הכניסה רבים מהם למגננה, וחלק גדול מהכוחות התרחק מהגולן הסורי, אל אזורים אחרים במדינה. תיאורטית הם עדיין יכולים לשגר טילים אל ישראל, אבל התקפה קרקעית על הגבול כבר אינה אפשרית.
"אחרי שפרצה המלחמה עם חמאס, היו טענות שאיראן מגבירה את נוכחותה בדרום ומתכוננת לפתיחת חזית נוספת נגד ישראל", אומרת ולנסי. "אבל אחרי שישראל פתחה במערכה אווירית עצימה מאוד בסוריה, הם הורתעו"
"התקיפות העצימות שישראל מבצעת לאחרונה הן התפתחות חיובית עבור ישראל, כי הן משפיעות על שיטת המודוס אופרנדי של איראן בסוריה", אומרת ולנסי. לדבריה, הנסיגה האיראנית החלה ב־2020 כדי למזער את החשיפה לתקיפות האוויריות. "זה צבר מומנטום בארבעת החודשים האחרונים", היא מוסיפה.
"אחרי שפרצה המלחמה עם חמאס, היו טענות שאיראן מגבירה את נוכחותה בדרום ומתכוננת לפתיחת חזית נוספת נגד ישראל", אומרת ולנסי. "אבל אחרי שישראל פתחה במערכה אווירית עצימה מאוד בסוריה, הם הורתעו".
אולם, החידוש הישראלי האמיתי הוא ההחלטה לפגוע באנשי משמרות המהפכה, אומרות המומחות. ישראל חיסלה כמה גורמים איראנים בסוריה בעבר, בהם לפחות גנרל אחד ב־2015 שנהרג עם בכיר חזבאללה ג'יהאד מורנייה, אבל לא בוצעו תקיפות נגד אנשי משמרות המהפכה באופן שיטתי ונועז שכזה, הן אומרות.
"זה כמו לקחת רשימה [של בכירים במשמרות המהפכה] ולמחוק ממנה את השמות שלהם זה אחרי זה", אומרת איזין. "ועוד בלב דמשק, כמה קילומטרים בלבד מבשאר אל־אסד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם