אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

נשיא ארצות הברית, דונלנד טראמפ, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טוענים כי בעידן טראמפ נוצרה "ארכיטקטורה אזורית חדשה" במזרח התיכון, הכוללת רצף של הישגים לישראל: הרחבת הסכמי אברהם, ציר ערבי נגד איראן, מפת דרכים לעזה והתרחבות טריטוריאלית. אבל הנתונים מספרים סיפור אחר.

מאז מתקפת חמאס והטבח ב-7 באוקטובר 2023, הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב קפאה, ולא הורחבה. הציר של מדינות ערב נגד טהראן לא התממש בשטח. התוכנית לשיקום ולהחלפת השלטון בעזה נתקעה. התוצאה המצטברת: ישראל בודדה יותר מול שכנותיה, לא מובילה אותן.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

גל המלחמות בעזה, לבנון, סוריה ואיראן שאליו נסחפה ישראל מאז טבח ה-7 באוקטובר, הוא לא רק המערכה הארוכה והמתישה בתולדות המדינה, אלא גם היקרה ביותר. המלחמה יצרה עלות כלכלית עצומה שצפויה להשפיע על המשק למשך עשורים – בנוסף לעלות העצומה בחיי אדם, פציעות גוף ונפש וסבל אנושי.

הרשויות בישראל מגדירות את הלחימה בכל הזירות שנפתחו מאז הטבח כמלחמה אחת, "חרבות ברזל". לפי תחשיבי בנק ישראל, "חרבות ברזל" עלתה לממשלת ישראל יותר מ-400 מיליארד שקל. זאת, בנוסף לסיוע האמריקאי של כ-24 מיליארד דולר, אבדן תוצר של יותר מ-200 מיליארד שקל והוצאות פרטיות גדולות נוספות לאזרחים שנפגעו ולא שולמו על ידי המדינה, שקשה למדוד.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.