ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן, 12 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)
חיים צח / לע"מ

נתניהו ממשיך ללבות את המשבר מול ארה"ב. הוא עוד עלול לקבל את מבוקשו

זמן קצר אחרי שנפגש במשרדו בירושלים עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, ועוד לפני שהאורח הבכיר עזב את ישראל, נתניהו כבר הצהיר כי ישראל תיכנס לרפיח "ואם נצטרך - נעשה זאת לבד" ● מעבר לכך שאין לישראל היכולת לבצע מהלך קרקעי רחב היקף על גבול מצרים ללא תמיכה אמריקאית, נתניהו ממשיך להתעקש על נרטיב שאולי משרת אותו פוליטית, אבל רחוק מהמציאות בשטח ● פרשנות

בסוף השבוע הקפיד ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך ולמתוח את החבל מול הממשל האמריקאי בעניין הפעולה ברפיח. זמן קצר אחרי שנפגש במשרדו בירושלים עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, ועוד לפני שהאורח הבכיר עזב את ישראל, נתניהו צילם סרטון ובו, כרגיל, מסר משברי:

"אמרתי [לבלינקן] שאין לנו דרך לנצח את החמאס בלי להיכנס לרפיח ולחסל את שארית הגדודים שם. ואמרתי לו שאני מקווה שנעשה זאת בתמיכה של ארה"ב, אבל אם נצטרך – נעשה זאת לבד".

במהלך השבוע שעבר עבדו בסביבת נתניהו חזק על מוטיב ה"לבד". באופן לא תמוה, לא מקרי ולא מפתיע המילים הללו חזרו כמעט במדויק בראיון שנתן שר החוץ בפועל רון דרמר בארצות הברית לפודקאסט של דן סינור (אחד ממחברי הספר  "סטארט אפ ניישן"): "זה יקרה גם אם ישראל תצטרך להילחם לבד".

ההדגשה של המילה לבד לא מקרית – זו מנטרה שכנראה נמצאת בדף המסרים. היא באה לייצר תחושת שליחות של צודק מול טועים. בקמפיין חייבים שני מרכיבים להנעה: פחד ומסר ברור. בעניין הפעולה ברפיח, נתניהו זיהה את שני המרכיבים והוא סוחט את הלימון הזה עד הסוף.

אם אכן המשבר היה כל כך חמור, כפי שנתניהו מציג אותו, וישראל אכן הייתה עומדת מול סירוב אמריקאי מוחלט להמשיך בפעולה ברצועה, הרי שהיה מתבקש שכל שאר שרי הקבינט יישרו עם נתניהו קו. זה לא קורה, ולא בכדי.

שר הביטחון יואב גלנט נזהר מאוד בהתבטאויות בעניין הפעולה ברפיח ולא מפליג בדברים מעבר לאמירה הכללית שישראל חייבת לסיים את הפעולה. בשום שלב הוא לא הזכיר משבר או את האמריקאים בעניין הזה.

גלנט נזהר מאוד בהתבטאויות בעניין הפעולה ברפיח ולא מפליג בדברים מעבר לאמירה הכללית שישראל חייבת לסיים את הפעולה. בשום שלב הוא לא הזכיר משבר או את האמריקאים בעניין הזה

גלנט מבין שאין כאן וטו אמריקאי על רפיח, אלא רגישות בעניין פעולה גדולה, כזו שמזכירה את הימים הראשונים של הלחימה בצפון הרצועה, עם ריכוך אווירי ומאסיבי של השטח.

עד כמה הפרשנות הזו של שר הביטחון היא הנכונה אפשר ללמוד משתי התבטאויות אמריקאיות בסוף השבוע שעבר. הבולטת הייתה של בלינקן, שאמר במפורש כי ארצות הברית מבקשת להימנע מפעולה "גדולה" ברפיח. לא נאמר כאן לא לפעולה כירורגית.

שר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר הביטחון יואב גלנט בקריה בתל אביב, 18 בדצמבר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר הביטחון יואב גלנט בקריה בתל אביב, 18 בדצמבר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

מסר דומה הועבר בשיחה הטלפונית ביום חמישי האחרון בין גלנט למקבילו האמריקאי, שר ההגנה לויד אוסטין. אחרי השיחה בין השניים, פרסם משרד ההגנה את תוכנה, ונאמר בה כי השר האמריקאי ביקש ממקבילו לשקול חלופות לפעולה גדולה.

בשתי ההתבטאויות הללו לא נאמרה המילה "לא" לפעולה ברפיח. כשארצות הברית רוצה להגיד לא בנושאים שחשובים לה, היא יודעת לעשות את זה – פומבית ובחדרי חדרים. במקרה של רפיח, זה לא קרה לא כך ולא כך.

בשתי ההתבטאויות הללו לא נאמרה המילה "לא" לפעולה ברפיח. כשארה"ב רוצה להגיד לא בנושאים שחשובים לה, היא יודעת לעשות את זה – פומבית ובחדרי חדרים. במקרה של רפיח, זה לא קרה לא כך ולא כך

השלב הבא בלחץ על ישראל בעניין רפיח יגיע כפי הנראה מכיוון מצרים. עד עכשיו קהיר לא התבטאה בעניין והשאירה את העבודה מול נתניהו לארצות הברית. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יודע שלוושינגטון יש מנופים גדולים יותר על ראש ממשלת ישראל. אבל אתמול ראינו ניצנים ראשונים שמגיעים מקהיר.

העיתון "אל-אחבר" דיווח כי מצרים דחתה את ההצעה של בלינקן לאפשר לישראל להילחם לאורך הציר לאחר פינוי האוכלוסייה הפלסטינית שהתרכזה שם בחודשים האחרונים.

הטענה המרכזית שעלתה היא כי הפינוי ואחריו הלחימה עצמה ייקחו זמן – והדבר האחרון שקהיר רוצה זה אי-יציבות לאורך זמן בגבול הרגיש עם הרצועה.

מחנה אוהלים של עקורים פלסטיניים ברפיח, בקרבת הגבול של רצועת עזה עם מצרים, 21 בינואר 2023 (צילום: AFP)
מחנה אוהלים של עקורים פלסטיניים ברפיח, בקרבת הגבול של רצועת עזה עם מצרים, 21 בינואר 2023 (צילום: AFP)

חיסול חמאס משרת גם את האינטרס הביטחוני המצרי. זה יחליש משמעותית את הקשר בין גורמי אסלאם קיצוני ברצועה לתנועת האחים המוסלמים במצרים, אויבת השלטון של א-סיסי.

החשש האמריקאי – וזה נאמר במפורש על ידי בלינקן בביקורו כאן ביום שישי – הוא בעיקר מהפגיעה בסיוע ההומניטרי. הנושא חשוב מאוד לממשל בשני היבטים: בתוך המפלגה הדמוקרטית, כל שכן בשנת בחירות; ובמישור הבינלאומי שבו ארצות הברית מגבה את ישראל בכל טריבונל בינלאומי.

בינתיים, כפי שהדברים נראים כעת, נתניהו (לא ישראל) במסלול התנגשות עם הממשל, שלא ברור איך יסתיים. ביידן כבר רמז דרך הדלפות לתקשורת האמריקאית, כי בשלב מסוים תישקל פגיעה באספקה הביטחונית. זו אחת הסיבות ליציאה של שר הביטחון הבוקר לארצות הברית, בכדי להבטיח שהמטוסים ימשיכו לנחות כאן.

כפי שהדברים נראים כעת, נתניהו (לא ישראל) במסלול התנגשות עם הממשל, שלא ברור איך יסתיים. ביידן כבר רמז דרך הדלפות לתקשורת האמריקאית, כי בשלב מסוים תישקל פגיעה באספקה הביטחונית

שאלה מעניינת נוספת היא האם בסדרת הביקורים של הצוותים הישראליים בוושינגטון, יהיו הבדלי גישות וניסוחים שונים בין מה שיציגו שליחיו של ראש הממשלה – ראש המל"ל צחי הנגבי והשר דרמר – לבין מה שיאמרו שר הביטחון ואנשיו.

ישיבת קבינט ניהול המלחמה בקריה, 10 בינואר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)
ישיבת קבינט ניהול המלחמה בקריה, 10 בינואר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

נתניהו כבר הפסיד קרב אחד בזירה האמריקאית לפני שבועיים, עם יציאתו של השר בני גנץ לפגישות בארצות הברית, בניגוד לדעתו של נתניהו. מאז דאג ראש הממשלה לשלוח עקיצות לעברו, למרות הפעולה הנחרצת והמוצלחת של גנץ מול ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, שהביאה לריכוך ההחלטה הקנדית על אמברגו הנשק.

בינתיים גנץ לא מגיב לעקיצות ושותק. גם גלנט שותק, וגם גדי איזנקוט שותק. מה זה אומר על קבינט המלחמה של נתניהו? שתיקה רועמת של רובו.

עוד 766 מילים
סגירה