שר הביטחון יואב גלנט ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן במשרד החוץ בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ההישג של גלנט בוושינגטון אילץ את נתניהו לרדת מהעץ בעימות מול הממשל

גלנט לא ציפה לסיטואציה מורכבת כל כך בביקורו בוושינגטון ● ביטול המשלחת על ידי ראש הממשלה תפס את שר הביטחון ביומו הראשון של הביקור - ומשם נאלץ להתנהל בעדינות גדולה הרבה יותר, הן כלפי מארחיו והן כלפי נתניהו ● בסופו של דבר, גלנט חזר לארץ עם חבילת סיוע יוצאת דופן - ולנתניהו לא הייתה ברירה אלא לצנן את העימות מול האמריקאים ולהורות על יציאת המשלחת לוושינגטון השבוע ● פרשנות

על דבר הקפיד שר הביטחון יואב גלנט בביקור שלו בוושינגטון בשבוע שעבר: לא להיתפס מצולם כשהוא רכון על מפות. הוא ידע שהעניין הזה רגיש מאוד מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו – זה היה אמור להיות בסופו של דבר ייעודה של המשלחת שנתניהו ביטל את יציאתה לוושינגטון בשבוע שעבר: לשרטט לאמריקאיים את הפעולה הישראלית ברפיח על מפות.

גלנט, לעומת זאת, הגיע לוושינגטון עם מטרת-על אחת, לדאוג להמשך החימוש של צה"ל, וחזר עם חבילה יוצאת מהכלל. לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט" ביום שישי, ממשל ביידן אישר בחשאי, במהלך ביקורו של גלנט, העברת פצצות ומטוסי קרב בשווי מיליארדי דולרים לישראל – כולל יותר מ-1,800 פצצות MK84 במשקל טון ו-500 פצצות MK82 במשקל של רבע טון.

ההישג של גלנט אילץ את נתניהו לרכך את עמדתו הנוקשה כלפי ממשל ביידן. ראש הממשלה נמלך בדעתו והמשלחת – הכוללת את השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי – תעשה את דרכה לארה"ב השבוע כדי להציג לאמריקאים את תוכנית רפיח.

ראש הממשלה נמלך בדעתו והמשלחת – הכוללת את השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי – תעשה את דרכה לארה"ב השבוע כדי להציג לאמריקאים את תוכנית רפיח

ולא שהעניין לא עלה בשיחות עם שר הביטחון. רפיח עלתה בכל אחת מהשיחות שקייים גלנט בוושינגטון – עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, שר ההגנה לויד אוסטין ושר החוץ אנתוני בלינקן. בכולם עלתה הדרישה האמריקאית לקבל תשובות ברורות לגבי האוכלוסייה הפלסטינית שמרוכזת לאורך הגבול עם מצרים.

שר הביטחון יואב גלנט לקראת פגישתו עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (וידיאו: אלעד מלכה)

גלנט פרס בקווים כלליים את התכנון הישראלי, שאושר בתוכנית המבצעית של צה"ל, הכולל שינוע האוכלוסייה לאזורים שיפנה צה"ל בחאן יונס ועד לקו נחל עזה – שם למעשה נחצצת הרצועה לחלקה הדרומי והצפוני. מבחינת גודל השטח, זה אמור להספיק לכמעט מיליון וחצי פליטים פלסטינים שכן מדובר ב-65% משטח הרצועה.

אלא שכאן האמריקאים היו פסימיים מאוד. הממשל האמריקאי הטיח בגלנט – לא אישית, שכן שר הביטחון הוא אחד האישים הרצויים בממשל – את הביקורת והתסכול שלו מהתנהלות ישראל. זה הרקע והסיבה לדברים החריפים שאמר לו היועץ סאליבן בפגישה: "איך תניעו 1.3 מיליון פליטים מרפיח, אם אתם לא מצליחים להכניס 50 משאיות מזון לצפון הרצועה?"

הממשל הטיח בגלנט את הביקורת והתסכול שלו מהתנהלות ישראל. "איך תניעו 1.3 מיליון פליטים מרפיח, אם אתם לא מצליחים להכניס 50 משאיות מזון לצפון הרצועה?"

גלנט לא ציפה לסיטואציה מורכבת כל כך בביקור הזה. ביטול הגעת המשלחת על ידי ראש הממשלה, שנתפס בוושינגטון כמעשה קפריזי, תפס את שר הביטחון ביומו הראשון של הביקור.

מכאן גלנט היה חייב להתנהל בעדינות גדולה הרבה יותר, בין הפטיש לסדן – או ליתר דיוק בין החרד לשורד. מצד אחד גלנט הקפיד מאוד לשמור על קו ענייני מול האמריקאים ומצד שני נזהר לא למתוח עוד יותר את החבל מול ראש הממשלה.

משלחת שר הביטחון יואב גלנט בפגישה בפנטגון עם שר הביטחון האמריקאי הגנרל לויד אוסטין וצוותו. 26 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
משלחת שר הביטחון יואב גלנט בפגישה בפנטגון עם שר הביטחון האמריקאי הגנרל לויד אוסטין וצוותו. 26 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אגב, בסביבת גלנט העריכו כבר אז, בתחילת השבוע שעבר, כי ראש הממשלה יתקפל בסופו של דבר בעניין המשלחת. ההגעה שלה לוושינגטון מתחייבת קודם כל בגלל האינטרס הישראלי, בשימור הקשב האמריקאי לקראת הפעולה ברפיח, והיא תתחיל כנראה לא הרבה אחרי רמדאן. ככל שישראל תמתין איתה יותר, כך המגבלות תהיינה גדולות יותר.

גם כך ראש הממשלה הפך את הפעולה ברפיח – בניגוד לדעת רוב חברי הקבינט המצומצם – לעניין מדיני מהותי, במקום לכרוך אותה כעוד מהלך בשלב ב' של המלחמה. בדיוק באותה מידה יכולה הייתה הפעולה בבית החולים שיפא להפוך לסלע מחלוקת: עובדתית צה"ל החליט, הדרג המדיני אישר, הפעולה יצאה לפועל והעולם קיבל את ההסבר הישראלי לצורך המבצעי.

גם כך ראש הממשלה הפך את הפעולה ברפיח לעניין מדיני מהותי, במקום לכרוך אותה כעוד מהלך בשלב ב' של המלחמה. בדיוק באותה מידה יכולה הייתה הפעולה בבית החולים שיפא להפוך לסלע מחלוקת

האמריקאים בשלב הזה ממתינים לשמוע את עמדתו של נתניהו בעניין רפיח. מעבר לדקדקנות שהם יפגינו בכל הקשור להמשך והגברת הסיוע ההומניטרי ושינוע האוכלוסייה מדרום הרצועה, הם בעיקר רוצים להבין האם אחרי כמעט חצי שנה של לחימה, ראש הממשלה החליט איך יראה היום שאחרי.

מהבחינה הזו יהיה מעניין לראות האם נתניהו ישבור את הנוסחה שהציב גלנט בבחירה בין ארבע חלופות ליום שאחרי: חמאס, ישראל, פאודה או כוח פלסטיני כלשהו שקשור לרשות הפלסטינית. כל אחת מהאפשרויות הללו לא מקובלת על נתניהו.

שר הביטחון יואב גלנט כותב בספר האורחים של משרד החוץ של ארצות הברית בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט כותב בספר האורחים של משרד החוץ של ארצות הברית בוושינגטון, 25 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

מבחינת שר הביטחון, האפשרות הרביעית של שלטון פלסטיני מקומי היא הרע במיעוטו והפתרון היחיד. גורם ישראלי בכיר הגדיר את זה כך:

"למה אני מעדיף את הרשות הפלסטינית בעזה? פשוט מאוד, זה הכוח היחיד שרגיל לכך שישראל פועלת ביטחונית מעל ראשו וממשיך לקיים איתה את ההסדרים המדיניים. העקרון שישראל תהיה בעלת חופש פעולה ביטחוני ברצועה לא יוכל להתקיים עם שום כוח אחר שיפעל שם. לא מצרי, לא אירופאי ולא אמריקאי".

"למה אני מעדיף את הרשות הפלסטינית בעזה? פשוט מאוד, זה הכוח היחיד שרגיל לכך שישראל פועלת ביטחונית מעל ראשו וממשיך לקיים איתה את ההסדרים המדיניים"

וכאן נכנס הצורך המיידי בפינוי האוכלוסיה מרפיח. נשאלת השאלה לאיזה מצב שלטוני היא תפונה? האם לאזורים שבהם עדיין יש נוכחות של חמאס – מה שיאפשר לו לנצל את המצב להגביר נוכחות ושליטה? או לאזורים שתהיה בהם אלטרנטיבה אזרחית אחרת שדואגת לתושבים ויכולה להוות בסיס למנגנון שלטוני רחב יותר בהמשך? התשובה גם בעניין הזה ברורה מבחינת מערכת הביטחון, אבל זה לא עובר את דופן ימין בממשלה.

בינתיים, בעוד כשבועיים אמור הנמל הימי האמריקאי להתחיל לעבוד במרכז הרצועה, תוך שהוא מאובטח על ידי כוחות ישראליים. ייתכן להיות שהאמריקאים ידרשו מישראל להמתין עם הפעולה רפיח עד שהנמל יתחיל לעבוד, בכדי להבטיח שהסיוע ההומינטרי לא ייפגע ואולי אפילו יגדל.

המזח הזמני שהוקם בעזה לקראת הגעת הסיוע ההומניטרי, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
המזח הזמני שהוקם בעזה לקראת הגעת הסיוע ההומניטרי, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

צריך לזכור שאחרי חמישה חודשים של פליטות ברפיח וסביבתה, כבר "התקבע" במקום סדר הומניטרי כלשהו. שינוע האוכלוסיה לאזורים חדשים יצור כאוס מבחינה לוגיסטית, תזונתית וביטחונית, ואת זה האמריקאים מבקשים למנוע ככל הניתן.

אחרי חמישה חודשים של פליטות ברפיח וסביבתה, כבר "התקבע" במקום סדר הומניטרי כלשהו. שינוע האוכלוסיה לאזורים חדשים יצור כאוס מבחינה לוגיסטית, תזונתית וביטחונית, ואת זה האמריקאים מבקשים למנוע

לא מן הנמנע שחלק מהדרישות האמריקאיות יהיה להקים ערי אוהלים ובתי חולים שדה מדרום לנחל עזה, עוד לפני שישראל תתחיל בשינוע האוכלוסייה. זו יכולה להיות גם הזדמנות לגוף אזרחי חדש שיקח אחריות מול האוכלוסיה האזרחית, אשר יקים, ינהל ויחלק את האוכלוסייה למחסות חדשים.

עוד 940 מילים ו-1 תגובות
סגירה