אציג כאן את היתרונות שינבעו לישראל מהגעה לעסקה, וארכז תשובות לטענות נפוצות נגדה. המסמך מתייחס באופן כללי לשתי הגרסאות המוצעות לעסקה: עסקה חלקית (פעימה ראשונה, דוגמת זו שנמצאת בימים אלו על שולחן המשא ומתן) ועסקה כוללת (מהלך גדול, שיחזיר את כל החטופים ויוביל לסיום המלחמה).

א. עסקה חלקית

 יתרונות העסקה:

1

העסקה תאפשר שחרור של מספר חטופים, בהתאם למה שייקבע במשא ומתן ועל בסיס הומניטרי.

2

הפסקת אש זמנית ברצועת עזה, כפי שתוגדר בעסקה, צפויה למזער אבדות מצד כוחות צה"ל הפרוסים בשטח ולצמצם פגיעה בחפים מפשע בצד הפלסטיני.

3

הפסקת אש זמנית ברצועה תייצר הזדמנות לניהול משא ומתן על החזרת כלל החטופים (כולל גופותיהם של אלו שאינם בין החיים), סיום המלחמה, וגיבוש ישות שלטונית בעזה שאינה חמאס ותייצר מומנטום לעסקאות נוספות.

4

הפסקת אש זמנית ברצועה תביא עימה בסבירות גבוהה מאוד הפסקת אש זמנית גם בצפון (כפי שקרה בעסקה הקודמת).

מיתרונות העסקה: הפסקת אש זמנית ברצועה תייצר הזדמנות למו"מ על החזרת כלל החטופים (כולל גופות ההרוגים), סיום המלחמה, גיבוש ישות שלטונית בעזה שאינה חמאס, ומומנטום לעסקאות נוספות

תשובות לטענות נפוצות נגד העסקה:

1

טענה ראשונה:

אסור להסכים לשחרור אסירים בהיקף שחמאס דורש. הדבר יסכן את ביטחון ישראל, ושחרור אסירים עם דם על הידיים יהווה ניצחון לחמאס.

תשובות:

• החזרת החטופים הישראלים תחזק את החוסן של מדינת ישראל, בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר ההפסד שנובע משחרור האסירים הפלסטינים.
• שחרור אסירים לא ימנע את מאמצי הארגון להתעצמות מחודשת.
• הסדרים מדיניים ואמצעים צבאיים חזקים יוכלו להגן על ישראל גם אם יהיו מבין המשוחררים כאלו שיחזרו לפעילות טרור.

2

טענה 2:

ישראל כבר הפסיקה הלכה למעשה את המלחמה ברצועת עזה. אסור לישראל לוותר על עוד קלפי מיקוח.

תשובות:

• מכיוון שישראל כבר הפסיקה את הלחימה בעצימות גבוהה ברצועת עזה, הפסקת אש זמנית אינה ויתור משמעותי.
• העסקה תחזיר לישראל חטופים חיים, ובכך תסייע למימוש אחת ממטרות העל של המלחמה.
• העסקה החלקית תסייע לקדם עסקה כוללת, שתכלול את שני האינטרסים המרכזיים עבור ישראל: החזרת כל החטופים, והחלפת שלטון החמאס בעזה.
• לאחר שחרור חטופים, חמאס יהיה חלש יותר, הואיל ויהיו לו פחות קלפי מיקוח ומגנים אנושיים.

3

טענה 3:

הממשל האמריקאי מפעיל לחץ על ישראל לוותר על אינטרסים ביטחוניים תמורת הגעה לעסקה.

תשובות:

•  ארה"ב עמדה לצד ישראל כתף אל כתף בשבעה באוקטובר ובתקופה שלאחר מכן, ומילאה תפקיד מרכזי בבלימת מתקפת הטילים מאיראן. בלי האמריקאים  ישראל הייתה מאוד מוגבלת ביכולת הפעולה שלה.
• ממשלת ישראל הנוכחית מתעקשת על אינטרסים צרים וקצרי-טווח על חשבון אינטרסים מדיניים חשובים בהרבה, שארה"ב מחויבת לקידומם.
• הסכמה ישראלית להצעה שגיבשו ארה"ב ומצרים תאפשר לישראל לקבל מארה"ב תמורות חשובות לביטחון המדינה ומעמדה הבינלאומי, ובהן סיוע בבלימת מהלכים משפטיים בהאג, בהתמודדות מול איראן, ובהתנהלות בפורומים בינלאומיים (דוגמת מועצת הביטחון של האו"ם).

המשלה מתעקשת על אינטרסים צרים על חשבון אינטרסים מדיניים חשובים בהרבה. הסכמה להצעת ארה"ב ומצרים תאפשר לישראל לקבל מארה"ב תמורות חשובות לביטחון המדינה ומעמדה הבינל'

4

טענה 4:

ישראל צריכה קודם כל להיכנס לרפיח, להשלים את חיסול כוחות החמאס, ולנסות לפעול בעצמה לשחרור חטופים.

תשובות:

• כניסה צבאית נרחבת לרפיח תסכן את היחסים האסטרטגיים  – עם ארה"ב, מצרים וירדן. פעולה שכזו צפויה להוביל להרג מסיבי בצד הפלסטיני ולהביא להידרדרות משמעותית במעמדה הבינלאומי הרעוע ממילא של ישראל.
• פעולה ברפיח אומנם תאפשר לפגוע במחבלי חמאס רבים ולהסב עוד נזק לתשתית הארגון, אך אלו דברים שחמאס יוכל להתאושש מהם ולבנות מחדש.
• כלים מדיניים צפויים להועיל יותר לשחרור חטופים, מאשר כניסה לרפיח במטרה לשחרר חטופים בכלים צבאיים.
• לחץ צבאי לא הוביל עד כה להתגמשות משמעותית של חמאס במשא ומתן. נהפוך הוא. מספר האסירים הפלסטיניים שישראל נדרשת לשלם כיום בתומרה להחזרת חטופים גדול בהרבה מהמחיר שישראל שילמה בעסקה הקודמת.

5

טענה 5:

הדרישה הציבורית בארץ לעסקת חטופים מגיעה מגורמי שמאל שמתנגדים לנתניהו ומחפשים דרך להפיל אותו.

תשובות:

• רוב שרי ממשלת הימין, ובהם רוב שרי הליכוד והמפלגות החרדיות, תומכים בעסקה. סירוב לעסקה הוא כניעה לימין-הקיצוני, משיקולים פוליטיים ותוך הזנחת האינטרסים הלאומיים.
• גיבוש עמדה ביחס לעסקה צריך לעשות לגופו של עניין, תוך התמקדות בתוכן ההצעה (על יתרונותיה ומגרעותיה) בלבד.
• המלחמה בעזה היא כבר ארוכה יותר ממרבית מלחמות ישראל. אם ניתן היה להגיע לעוד הישגים צבאיים, צה"ל כבר היה מצליח לעשות כן.
• למרות איומי הימין הקיצוני לפרק את הקואליציה, המחנה הממלכתי ויש עתיד יתמכו במהלך ממשלתי לשחרור חטופים, ולכן אישור העסקה אפשרי מבחינה פוליטית ולא בהכרח יוביל באופן מיידי להפלת הממשלה.

לחץ צבאי לא הוביל עד כה להתגמשות משמעותית של חמאס. נהפוך הוא. מספר האסירים הפלסטיניים שישראל נדרשת לשלם כיום בתומרה להחזרת חטופים גדול בהרבה מהמחיר ששילמה בעסקה הקודמת

6

טענה 6:

אסור למדינת ישראל להסכים לעסקה שלא כוללת את שחרור כל החטופים.

תשובות:

• עסקה חלקית, כפי שנידונה כעת, צפויה לכלול הסכמה עקרונית להסכמות עתידיות נוספות שיאפשרו את החזרת כל החטופים.
•  ללא התנעה – גם אם חלקית של תהליך להחזרת החטופים,  לא ניתן יהיה כנראה להגיע לעולם לשחרור של כולם.
• הפסקת אש זמנית תיצור תנאים נוחים יותר להמשך משא ומתן ולהגעה לעסקה שתכלול את החזרת כל החטופים.

ב. עסקה כוללת

יתרונות העסקה:

1

עסקה כוללת שתסיים את הלחימה תכלול את החזרת כל החטופים, ובהם החיילים החיים והנרצחים שמשפחותיהם תוכלנה לקבור אותם.  ה

2

סיום המלחמה טוב למדינת ישראל. אנחנו עם שוחר שלום, ונכון למצות כל אפשרות להשיג את מטרות המלחמה בעזרת מדיניות, דיפלומטיה, ואמצעים הגנתיים. סיום המלחמה אף יסלול דרך לחידוש תהליך השלום ולהעמקת הנורמליזציה עם מדינות ערב.

3

סיום המלחמה ונקיטת מדיניות מתונה וחכמה בהמשך, יאפשרו לקדם את שיקום מעמדה של ישראל בעולם, שנפגע מהותית בחודשים האחרונים.

4

סיום המלחמה יאפשר לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם, עם תחושת ביטחון, והפסקת אש ארוכת טווח, שתיתן מענה לפחד מהתקפות חוזרות ונשנות ומהמשך ירי טילים.

5

סיום המלחמה יאפשר לגורם פלסטיני שאינו חמאס לקחת את מושכות השלטון ברצועת עזה, בתמיכה וגיבוי של מדינות ערב, ארה"ב ואירופה, ולהתחיל בשיקום ההריסות.

6

חזבאללה כרך את פעילותו נגד ישראל במצב הלחימה בדרום, לכן עסקה כוללת תאפשר את סיום המצב הנורא בצפון, ייצוב המציאות שם והחזרת המפונים הישראלים לבתיהם.

מיתרונות העסקה: חזבאללה כרך את פעילותו נגד ישראל במצב הלחימה בדרום, לכן עסקה כוללת תאפשר את סיום המצב הנורא בצפון, ייצוב המציאות שם והחזרת המפונים הישראלים לבתיהם

תשובות לטענות נפוצות נגד העסקה:

1

טענה 1:

הפסקה הלחימה תביא לכישלון ישראלי בהשגת היעדים של חיסול יכולות חמאס ושלטונו.

תשובות:

• אי השבת החטופים יקעקע עקרון יסוד של העוצמה הישראלית. חיילים צריכים לדעת שאם יפלו בשבי, המדינה תדאג לשחרורם; אזרחים צריכים לדעת שאם יתיישבו בקרבת גבולות ישראל, המדינה תדע להגן עליהם.
•  הפסקת הלחימה כעת לא תמנע את חידוש המאבק נגד החמאס בהמשך. היעד של "ניצחון מוחלט" נגד החמאס אינו אפשרי. לרשות החמאס עומד ברצועת עזה מאגר גדול של מגויסים אפשריים לשורותיו, ולכן גם פגיעה אנושה בחמאס, לא תמנע את אפשרות התעצמותו מחדש.
•  העמקה והרחבה של ההסכמים והיחסים בין ישראל למדינות ערב, וכינון שלטון פלסטיני לאומי ולא דתי ברצועת עזה יהיו ניצחון על החמאס.
• ישראל צריכה להיזהר מחזרה על המודל הלבנוני, בו מלחמה שהתחילה כמוצדקת הובילה ל-18 שנים של תקיעות ואבדות, ללא תכלית.

2

טענה 2:

הפסקה הלחימה תפגע ביכולתה של ישראל להגן על תושבי עוטף עזה.

תשובות:

•  בהיעדר הפסקת לחימה, סביר שחילופי האש וירי הרקטות לעבר הנגב המערבי יימשכו. היעדר הפסקת אש בדרום יגרום ככל הנראה גם להמשך לחימה מול חזבאללה בצפון, ויקשה גם על חזרת תושבים לבתיהם שם.
• לחמאס ייקח זמן רב לחזור לכוחו באוקטובר 2023, ולכן – גם אם חמאס לא הוכרע סופית – האיום על יישובי העוטף הוא נמוך משמעותית מאשר היה בעבר.
•  חקירת השבעה באוקטובר צריכה להביא לשינוי הקונספציות, לתיקון ליקויים ולבניית מערך הגנה משופר. את זה ניתן יהיה לעשות בצורה יסודית רק לאחר הפסקת הלחימה.
• הפסקת המלחמה תכלול הפסקת אש ארוכת טווח, כך שרמת האיום על תושבי העוטף תפחת משמעותית.
• עשורים של שלום רציף ויציב בין ישראל למצרים וירדן, למרות אתגרים ומכשולים רבים, הוכיחו שגם אחרי שנים של מלחמות, המפתח לביטחון ארוך טווח ליישובים הוא פתרון דיפלומטי, והשגת גבול שמוכר על ידי הצדדים לסכסוך והקהילה הבינלאומית.

אי השבת החטופים יקעקע עקרון יסוד של העוצמה הישראלית. חיילים צריכים לדעת שאם יפלו בשבי, המדינה תדאג לשחרורם; אזרחים צריכים לדעת שאם יתיישבו בקרבת גבולות ישראל, המדינה תדע להגן עליהם

3

טענה 3:

כניעה ישראלית אל מול חטיפת חיילים ואזרחים תביא להגברת הניסיונות מצד אויבי ישראל לבצע חטיפות נוספות.

תשובות:

• הפלסטינים משתמשים בטקטיקת החטיפות לכל אורך המאבק שלהם בישראל. ההנחה שחטיפה היא כלי טרור יעיל במלחמה בישראל צפויה, לצערנו, בכל מקרה להישאר דומיננטית בקרב גורמי טרור לאורך זמן.
•  עשרות אלפי פלסטינים הרוגים והרס של 70 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ושל רוב תשתיות החיים, אמורים להוביל כל מקבל החלטות רציונלי למסקנה שזה לא שווה פעילות דומות, ללא תלות במחיר שחרור האסירים שישראל תשלם עבור עסקה.
• בעשורים קודמים, פת"ח עסק בטרור ובחטיפות וכיום נמצא במקום שונה מהותית – עם הכרה בישראל, חתירה לפתרון שתי המדינות, ותיאום עם כוחות הביטחון הישראליים. זה הושג בזכות מהלך דיפלומטי.

4

טענה 4:

עסקה תמנע ממדינות ישראל את חופש הפעולה לחסל את ראשי החמאס.

תשובות:

• הקושי הישראלי המרכזי במצב של המשך המלחמה נוגע להיעדר תכלית ממשית להמשך הפעולה הצבאית, ולא אי-השלמת מלאכת חיסול בכירי החמאס.
• אין ודאות שהעסקה אליה יגיעו אכן תכלול מגבלה על ישראל מחיסול עתידי של ראשי החמאס.
• מחקרים מראים שבארגונים דומים לחמאס, המשמעות האסטרטגית של חיסול מנהיגים פוליטיים וצבאיים אינה גדולה במיוחד. המנהיגים שעולים לעמדות מפתח בעקבות חיסולים, נוטים לעתים קרובות להיות יותר קיצונים ויעילים מקודמיהם, והדוגמאות של יחיא סנוואר וחסן נסראללה מוכיחות זאת.

לפי מחקרים, בארגונים כמו חמאס, משמעות חיסול מנהיגים פוליטיים וצבאיים אינה גדולה. המנהיגים שמחליפים אותם נוטים לעתים קרובות להיות יותר קיצונים ויעילים מהם, כמו סנוואר ונסראללה

5

טענה 5:

הפסקת הלחימה כעת תאיין את ההקרבה של מי שנתנו את חייהם בלחימה.

תשובות:

• הפסקת הלחימה תמנע עוד הרוגים ישראלים רבים, במציאות בה ממילא אין היתכנות ל"ניצחון מוחלט".
• אחת ממטרות הלחימה המרכזיות היא החזרת החטופים. אם יחזרו, אפילו תמורת סיום המלחמה, ההקרבה לא הייתה לשווא אלא סייעה למימוש המטרה.

נכתב בסיוע: פרופ' בועז אצילי, מרצה ליחב"ל ולימודי ביטחון ב-American University שבוושינגטון די סי ונציג משפחות חטופים; גדי בלטיאנסקי, לשעבר דובר ראש הממשלה ודיפלומט; ד"ר נמרוד גורן, עמית בכיר ב-Middle East Institute שבוושינגטון די סי; שולה גלעד, עמיתה בכירה ב-Project on Negotiation באוניברסיטת הרווארד; אפרת מצ'יקווה, מומחית לדיפלומטיה תרבותית ונציגת משפחות חטופים; ד"ר אהוד ערן, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת חיפה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.