האם לא נשבענו שלעולם לא עוד?

שלט בהפגנה לשחרור החטופים, אפריל 2024 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
Chaim Goldberg/Flash90
שלט בהפגנה לשחרור החטופים, אפריל 2024

אני זוכר את יום השואה מהילדות. כנראה שכבר בסוף הסבנטיז. בטח באייטיז. יום השנה לפני 45 שנה. יום השואה לפני 42 שנה. לפני 40 שנה. אז טרם חלפו עדיין 40 שנים מתום המלחמה ההיא. זאת אומרת שעבר יותר זמן מאז עד היום מאשר מתום מלחמת העולם השנייה עד אז. זה די מדהים אותי.

ומאז עד היום, עברו המון מים בירקון ובקישון וחלקם היו מזוהמים מאוד. אמש נמנעתי בתוקף מצפייה בנאום השנתי של בנימין נתניהו, שהופך בכל שנה לנלעג יותר, כוזב יותר, מניפולטיבי יותר, מזלזל יותר, קורבני יותר, לאומני יותר ומביש יותר.

אמש נמנעתי בתוקף מצפייה בנאום השנתי של נתניהו, ההופך בכל שנה לנלעג יותר, כוזב יותר, מניפולטיבי יותר, מזלזל יותר, קורבני יותר, לאומני יותר ומביש יותר

וזאת מפי מי שהכשיר מנהיגים אנטישמיים שחלקם עמדו או עומדים בקשר עם גורמים ניאו-נאציים, הכשיר תפיסות פנים-ישראליות שמבטאות תורת גזע ואף הושיב את בעליהן במפלגתו ובממשלתו.

מפי מי שהעניק תיקים עתירי כוח למי שמציעים אפרטהייד, טיהור אתני ואולי אף רצח עם בתכניות הכרעה מופרעות למיניהן, הפקיר 1200 ישראלים לשחיטה עצומת ממדים ומפלצתית, שיגר את צבאו למלחמה שהפכה מהגנה עצמית להמתה המונית של חפים, וממשיך לפעול לכינון דיקטטורה טוטליטרית במדינתו.

מפי מי שעושה ככל יכולתו, כך מסתמן – בסיוע חמאס הבזוי – לחיסול עסקת השבת חטופינו מהגיהינום.

סך כל הפרעותיו גורמות לו סבל נורא, אבל זה עניין שלו. הן ממשיכות לגרום לכולנו סבל נורא וזה כבר עניין של כולנו. עניין פתולוגי שנמשך שנים.

הוא ממשיך למנוע כל חלופה לשלטון ארגון הפשע נגד האנושות חמאס ברצועת עזה, ובכך הוא אחראי ביחד עם חמאס לקטסטרופה הומניטרית בעזה ולהובלת מדינת ישראל לתהום מוסרית, מדינית וקיומית שעלולה להפוך סופנית.

למעלה מ-1500 ישראלים נרצחו ונהרגו מאז 7 באוקטובר 2023, שנמשך ונמשך כמו איזה יום נצחי. מתוכם ילדים ונשים וגברים בבתיהם ובמסיבות טבע. רק אתמול נהרגו חיילים ושוטר צעירים מאוד. ועדיין לא דיברנו על מספרי הפצועים, קטועי הגפיים והלומי הנפש. גם לא על קריסת המערכות הציבוריות ועל הפקרת 150 אלף עקורים מהדרום ו-60 אלף מפונים מהצפון המופגז.

למעלה מ-1500 ישראלים נרצחו ונהרגו מאז 7 באוקטובר 2023, שנמשך ונמשך כמו איזה יום נצחי. מתוכם ילדים ונשים וגברים בבתיהם ובמסיבות טבע. רק אתמול נהרגו חיילים ושוטר צעירים מאוד

יותר מ-34 אלף פלסטינים נהרגו מאז 7 באוקטובר ברצועה, מתוכם ילדים ונשים וגברים בלתי מעורבים רבים. המספרים בלתי נתפסים. התשתיות קרסו. עוד ועוד ילדים יתומים. עוד ועוד פצועים וקטועי גפיים. גם בגדה נהרגו מאז מאות פלסטינים והתחוללו דברים מעוררי אימה.

עשרות ישראלים נהרגו 7 באוקטובר מאז במדינת ישראל ובגדה. ומאות חיילים. הם מתווספים ל-870 אזרחים ישראלים שנטבחו ביום הארור ול-300 חיילים, שוטרים ואנשי שב"כ שנהרגו באותו יום.

והחטופים. 132 ישראלים מוגדרים חטופים. 37 מהם מוגדרים מתים. ברור שלא נשארו 95 בחיים אלא הרבה פחות. הדעת אינה יכולה לשאת את עוצמת הסבל.

מה עוד ניתן לכתוב על ערלות לבם של מי שמתיימרים להנהיג? על הפסיכופת הסדיסט שעומד בראש ארגון פשע נגד האנושות שהוליך את הפלסטינים ברצועת עזה לאסון בקנה מידה עצום? על ראש הממשלה הגרוע והבזוי בתולדות המדינה, שדרדר אותה לתהום מכל בחינה עד כדי סיכון קיומה? על הסבל הפלסטיני הנורא בגדה? על הסבל הישראלי הנורא?

אולי רק זאת: אפשר לדבר רבות על הלקח האוניברסלי מהשואה. על החובה ההומניסטית לשמור על זכויות האדם האוניברסליות. על החובה הדתית להפנים שחביב אדם שנברא בצלם. אבל המילים הללו ריקות וחלולות במציאות חיינו.

כי כרגע ברור שדווקא הלאומנות, הגזענות, הדה הומניזציה והמוות ההמוני של חפים הוא ששב לשלוט. ולצדו ערלות לב, אטימות אנטי-אנושית ומנהיגות פסיכופתית שאחראית לפשעים עצומים, שממשיכה לבזות את היהדות ולפרק כל מוסד שיש בו פוטנציאל דמוקרטי.

אפשר לדבר רבות על הלקח האוניברסלי מהשואה. על החובה ההומניסטית לשמור על זכויות האדם האוניברסליות. על החובה הדתית להפנים שחביב אדם שנברא בצלם. אבל המילים הללו ריקות וחלולות במציאות חיינו

חתירה לכינון דיקטטורה טוטליטרית, מערכות חוקים נפרדות בהתאם למוצא אתני, החרבת כל הגנה על זכויות האדם, מוות המוני של חפים לרבות תינוקות וילדים ובוז עמוק לאנושיות – האם לא נשבענו להיאבק בכל אלו עד חורמה? האם לא נשבענו להבטיח שלעולם לא עוד?

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים
סגירה