מאז שלארצות הברית יש צבא, חיילי הרגלים האמריקאים דבקו במוטו אחד: "אל תירה לפני שאתה רואה את הלבן בעיניים שלהם".

אבל בלחימה בשטח האימונים הגדול ביותר של צבא ארצות הברית בחודש שעבר, לוטננט אייזק מק'קרדי והמחלקה שלו מחיל הרגלים, שגילמו אויב מדומה של ארצות הברית, מצאו את עצמם מול סוג שונה מאוד של יריב: כזה שיש לו עדשות מצלמה במקום עיניים ויריעות מתכת במקום עור. הם לא נלחמו בגברים בשר ודם טיפוסיים. הם ניצבו מול מכונות.

על שמונה גלגלים חורקניים ומספיק כוח אש על גבם כדי למלא מחסן תחמושת קטן, קומץ רובוטים צבאיים אמריקאיים הסתערו על פני שדה הקרב בעיר הבדיונית אוג'ן.

הרובוטים המטירו אש על בתים שבהם הסתתר הכוח היריב. כטב"מים שוטטו בשדה הקרב במשך שעות, מרחפים מעל מק'קרדי וצוותו ומטילים "פצצות" – כדורי פוטבול מספוג, במקרה זה – בדיוק מעליהם, בירי ארטילרי מדויק. כלבים רובוטיים, שראשיהם הם חיישנים, סרקו את הבתים כדי לוודא שהם מטוהרים.

"אם אתה רואה את הלבן בעיניים של מישהו או את משקפי השמש שלו, ואתה יורה לשם, תהיה לו תגובה אנושית", אומר מק'קרדי. "אם זה רובוט שעוצר, יורה במשהו גדול מכפי שאתה מסוגל לסחוב בעצמך, והוא לא פשוט ימות כשתירה לעבר מרכז מסה, זאת הרגשה שונה מאוד".

כלב רובוטי "גוסט" נע קדימה עם חיילים אמריקאים מאחוריו במהלך תרגיל בפורט ארווין ב-17 במרץ 2024 (צילום: Samarion Hicks/U.S. Army)

הרמטכ"ל, גנרל רנדי ג'ורג', הגיע מהפנטגון כדי לצפות בקרב המדומה. הוא עמד על גג מבנה טיח מאולתר, שהתנודד מחבטות הטנקים בחול המדבר, כשסביבו חצי תריסר גנרלים בכירים ובערך אותו מספר של קולונלים. חלק גדול מהם ענדו צמידי מתכת שנחרטו עליהם שמותיהם של חיילים שמתו תחת פיקודם בעיראק ובאפגניסטן.

במלחמה הגדולה הבאה של ארצות הברית, בכירי הצבא מקווים שהרובוטים יהיו אלה שיספגו את המכה הראשונה ויעשו את העבודה המלוכלכת, האפורה והמסוכנת שגבתה את חייהם של מאות – וכנראה אלפים – מבין יותר מ-7,000 חיילים שמתו במהלך שני עשורים של מלחמות במזרח התיכון. המטרה היא להציב רובוט בנקודה המסוכנת ביותר בשדה הקרב במקום טוראי בן 19 שרק סיים טירונות.

במלחמה הגדולה הבאה של ארצות הברית, בכירי הצבא מקווים שהרובוטים יהיו אלה שיספגו את המכה הראשונה ויעשו את העבודה המלוכלכת, האפורה והמסוכנת

אולם לא כל המכונות האלה מוכנות לרגע האמת. במהלך התרגיל בפורט אירווין, שנקרא "פרויקט השתלבות" – ושנועד לבחון את הרובוטים בתרחישי קרב מציאותיים – הם לא התמודדו עם קליעים חיים.

לרובוטים אין ראייה היקפית; הם לא יכולים להסתכל ימינה או שמאלה כפי שיכול לעשות חייל אנושי בפשטות בהפניית הראש. והרשת המיושנת של הצבא אינה תמיד יכולה להחזיק מאות כטב"מים באוויר בו זמנית, או אפילו לומר ללוחמים אילו מבין כלי הטיס האלה ידידותיים ואילו עוינים.

מל"טים של צבא קוריאה הדרומית בתרגיל משותף עם צבא ארה"ב, מאי 2023 (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)

אבל הם עשו דרך ארוכה. ג'ורג' ובכירים אחרים בצבא מאמינים שכמעט כל יחידה בצבא ארצות הברית, עד ליחידות הסיור הרגלי הקטנות ביותר, תיעזר בקרוב בכטב"מים לאיתור, הגנה ותקיפה. ולא יעבור זמן רב עד שארצות הברית תשלח רובוטים לקרב בצוותי אדם-מכונה.

"זה לא רק רובוט שמחליף בן אדם אחד", אומר אלכס מילר, קצין הטכנולוגיה הראשי של ג'ורג'. השאלה, לדבריו, היא איך הצבא יכול להציב את הרובוטים בקו החזית "מבלי להוריד רובאי, או כמה רובאים, מהקו כדי לשלוט ברובוט".

בכירים בצבא מאמינים שכמעט כל יחידה, עד ליחידות הסיור הרגלי הקטנות ביותר, תיעזר בקרוב בכטב"מים לאיתור, הגנה ותקיפה, ולא יעבור זמן רב עד שארצות הברית תשלח רובוטים לקרב בצוותי אדם-מכונה

אפשר לסלוח לכם אם לא ידעתם שיש בסיס אימונים אמריקאי כמעט בגודל של רוד איילנד באמצע המדבר הקליפורני. אחרי הכול, לא קל להגיע לפורט אירווין.

צאו מהכביש המהיר מספר 15, סעו דרך העיר ברסטו והמשיכו עוד כ-40 קילומטרים. אז תיגלה לעיניכם ערמה גדולה של אבנים – סלעי בזלת שנוצרו לפני מיליוני שנים בהתפרצות געשית – צבועות בסמלי הצבא. תראו שם את המגן האדום-כחול של חטיבת הרגלים 197 ואת מגן נורמן השחור-צהוב עם צללית הסוס של דיוויזיית הפרשים הראשונה. כל סמל מסמל יחידה צבאית שהתאמנה כאן – כעשר בכל שנה. כך תדעו שאתם בפורט אירווין.

סמליהם של הפיקוד העתידי של צבא ארה"ב ופרויקט התכנסות מצוירים על סלעים מחוץ לשערי מרכז ההדרכה הלאומי בפורט ארווין, 20 במרץ 2024 (צילום: Marquis McCants/U.S. Army)

העניין כאן הוא הבידוד. חיילים מכנים את מתחם האימונים העצום "הארגז". זאת מפני שזהו בעיקרו של דבר ארגז חול לתרגילים צבאיים, אחד המקומות הבודדים בארצות הברית שבהם אפשר לשבש את הספקטרום האלקטרומגנטי, להטיס כטב"מים בגובה 30 אלף רגל ולירות תחמושת כבדה מבלי להפריע לאיש.

פורט אירווין כולל 14 ערים מדומות ו-1,200 מבנים. כאשר מגיעים לכאן חיילים, הם נשארים כאן 21 יום – בלי מקלחות. החיים במדבר קשים. בתרגיל שהתקיים בינואר, החיילים האמריקאים היו צריכים להתמודד עם רוח, גשם, שלג וחום מעיק, לעיתים כל אלה ביום אחד.

היו כ-1,200 נפגעים מדומים בכל סבב של שלושה שבועות. חיילי אחת החטיבות שהתפרסו כאן לאותו קרב מדומה עם דיוויזיית השריון הראשונה היו צריכים לסחוב את הארטילריה שלהם לאורך יותר מ-60 קילומטרים אל הקרב.

התרחישים נכתבו כדי להתאים לכל מקום שבו נפרסים הכוחות האמריקאיים. הרעיון הוא שהצבא ידמם יותר באימונים ופחות בשדה הקרב. לכן מנסים לעשות את האויב המדומה קשוח יותר מהאויב האמיתי

זה כמו משחק לייזר טאג ענקי, בעצימות מוגברת. כמעט כל מי שנלחם בהדמיה מת בהדמיה בשלב מסוים – לפעמים עם נתזי ושלוליות דם מדומה שנראים אמיתיים מספיק כדי לשטות בעין בלתי מיומנת. אפילו ג'ורג' מת בהדמיה יותר פעמים מכפי שהיה רוצה להודות.

התרחישים נכתבו כדי להתאים לכל מקום שבו נפרסים הכוחות האמריקאיים – בשני העשורים האחרונים אלה היו בעיקר עיראק ואפגניסטן. אבל מאז 2014, סביב הפלישה הראשונה של הקרמלין לאוקראינה, הצבא השתמש בפורט אירווין כדי להתאמן על מבצעים רחבי היקף נגד כוחות אויב המדמים את צבא השחרור העממי של סין והצבא הרוסי.

חיילים עורכים תרגיל תקיפה עירוני במגרשי האימונים בפורט ארווין ב-18 במרץ 2024 (צילום: Marquis McCants/U.S. Army)

הרעיון הוא שהצבא ידמם יותר באימונים ופחות בשדה הקרב. לפיכך המארגנים מנסים לעשות את האויב המדומה קשוח יותר מהאויב האמיתי – לא כמו הרוסים, שנכנסו לאוקראינה עם מפות משנות ה-80 וחיפשו עיירות שאינן קיימות. הלחימה שחוו הכוחות האוקראיניים בשדה הקרב – במפעל המתכות אזובסטאל במריופול, סביב העיר חרקיב ובמהלך שחרור חרסון – אילצו את הצבא לערוך התאמות נוספות.

"במקור, היו לנו יחידות שממש דפקו על דלתות, כי זה מה שהם למדו בעיראק ובאפגניסטן", אומר מייג'ור גנרל קורט טיילור, מפקד מרכז האימונים הלאומי. "אבל זה יהרוג אותך". ופעמים רבות החיילים צריכים לנצור את האש (המדומה) שלהם. שחקנים בתשלום מסתובבים באירווין ומגלמים אזרחים שנקלעו לאש צולבת.

כיום הצבא נוהג לפרוס שלוש מחלקות לצורך תקיפה בסיסית: אחת כדי לרתק את האויב למקום, אחרת כדי לבצע תמרון ואחת נוספת כעתודה. אם תכניסו רובוטים לכוח הזה, לפתע יהיה להם הרבה יותר מקום לתמרון

התרחישים מתחילים לכלול גם רובוטים. כיום הצבא נוהג לפרוס שלוש מחלקות לצורך תקיפה בסיסית, אומר מק'קרדי: אחת כדי לרתק את האויב למקום, אחרת כדי לבצע תמרון ואחת נוספת כעתודה. אם תכניסו רובוטים לקבוצת החיילים הזאת, לפתע יהיה להם הרבה יותר מקום לתמרון.

"ואז יש לך בעיקרו של דבר שלוש מחלקות פנויות לחלוטין", אומר מק'קרדי. "וזה גם מושך הרבה יותר תשומת לב מצד האויב למטרות הרובוטיות האלה, שהן קשות יותר. זה מגן עליך, זה משחרר אותך, נותן לך יותר גמישות ומחליש את כל חזיתות ההגנה האחרות של האויב".

רכב תובלה בלתי מאויש עם מערכת נשק מרוחקת מספק תמיכה לחיילים בסביבה עירונית כחלק מתרגיל אימון בפורט ארווין ב-12 במרץ 2024 (צילום: Samarion Hicks/U.S. Army)

"אני לא בטוח ב-100% אחוז איך הם יפעלו נגד זה", אומר סמל פיליפ וב, מפקד חוליית הנשק של הכוח היריב בתרגיל.

זה אולי לא נכון בכל שדה קרב. כמו כל דבר כאן, "פרויקט השתלבות" הוא ניסוי. קשה לעצור רכב רובוטי מלהתגלגל על החולות והסלעים הגעשיים של פורט אירווין, שמאפשרים למשלוחי הציוד הרב-תכליתי הקטנים (SMET) של הצבא לנוע בחופשיות בשטח. והחיילים לא ירו תחמושת חיה אמיתית לעבר הרובוטים – עדיין.

ירי מדויק לעבר חיישן עלול להפוך רובוט שטח לחסר תועלת מבחינה תפקודית. ורובוטים עלולים להפוך לנטיפי קרח יקרים בחורפים הקשים בשטח האימונים הגדול ביותר של הצבא הבריטי בפרובינציית אלברטה בקנדה.

כטב"מים כבר נמצאים בכל מקום – אפשר לקנות רחפן מהמדף תמורת 50 דולר ברוב חנויות האלקטרוניקה – אבל בניית רובוטי שטח שיכולים לראות ולחוש את דרכם בשדות קרב מודרניים היא משימה קשה יותר

כטב"מים כבר נמצאים בכל מקום – אפשר לקנות רחפן קוודקופטר מהמדף תמורת 50 דולר ברוב חנויות האלקטרוניקה – אבל בניית רובוטי שטח שיכולים לראות ולחוש את דרכם בשדות קרב מודרניים היא משימה קשה הרבה יותר.

אבל כל תחום הרובוטיקה הצבאית צבר תאוצה. אוקראינה כבר התחייבה להקים זרוע נפרדת לכטב"מים וכלי רכב בלתי מאוישים. צבא ארצות הברית אולי לא רחוק מכך: הוא שוקל הצעה להוסיף מחלקה של רובוטים, השקולה ל-20 עד 50 חיילים אנושיים, לצוותי הקרב של חטיבת השריון שלה, יחידות חי"ר בגיבוי טנקים שהן "הלחם והחמאה" של הצבא.

חיילים משתמשים בטכנולוגיית מזל"ט ניסיונית בהתקפת אימונים כחלק מפרויקט השתלבות בפורט ארווין ב-27 באוקטובר 2022 (צילום: Jaaron Tolley/U.S. Army)

בכירי הצבא אינם סבורים שרובוטים יחליפו בני אדם – או שהם יתרמו רבות לפתרון בעיית המחסור במתגייסים – אבל הם עובדים על חישובים כדי לקרב את היחס בין בני אדם לרובוטים ל-2:1 או 3:1.

המטרה היא להשיג יתרון לפני סין או רוסיה. "אנחנו לא רוצים להיות שווים", אומר לוטננט גנרל ג'ון מוריסון, היועץ הראשי לרמטכ"ל לרשתות ואבטחת סייבר. "אנחנו רוצים שזו תהיה עליונות טכנית".

המטרה היא להשיג יתרון לפני סין או רוסיה. "אנחנו לא רוצים להיות שווים", אומר לוטננט גנרל ג'ון מוריסון, היועץ הראשי לרמטכ"ל לרשתות ואבטחת סייבר. "אנחנו רוצים שזו תהיה עליונות טכנית"

אם מלחמת רוסיה-אוקראינה לימדה את הצבא משהו על לוחמת העתיד, זה להביט למעלה. חיילים מאזינים לאיתור כטב"מים וממציאים תוכנית קרב להתגוננות מפניהם. אם אפשר לראות או לחוש במשהו, אפשר לחסל אותו.

כדי לשרוד בשדה הקרב המודרני, החיילים צריכים להפוך את עצמם ליותר ויותר קטנים – כמעט בלתי נראים. תחמושת מרחפת יכולה להמתין מעל שדה הקרב במשך שעות, מוכנה לצלול מטה ברגע שהמפעיל ירגיש תזוזה קלה ביותר. לכוחות האויב המדומה בפורט אירווין יש 150 נחילי כטב"מים, והוא יכול לתקוף באמצעות עשרות עד מאות מכלי הטיס הקטנים בו בזמן.

חיילים בריטים משגרים מזל"ט במהלך תרגילי פרויקט התכנסות בפורט אירווין, קליפורניה, ב-4 בנובמבר 2022 (צילום: DVIDS via AP)

ערמות שרתים מסורבלות וצלחות לוויין הבולטות מכלי רכב וממוצבים אמריקאיים עלולות לגרום להרג חיילים. והכוחות האמריקאים כפי הנראה יצטרכו לכבות את הטלפונים הסלולריים שלהם, שגורמים לעיוות בספקטרום האלקטרומגנטי.

"הטלפון הסלולרי הוא הסיגריה החדשה בשוחה", אומר טיילור, המפקד ממרכז האימונים. "הראינו לחיילים, 'היי, הטלפון הסלולרי שלכם יכול להרוג אתכם'". טיילור והצוות שלו איתרו לאחרונה מסוק אפאצ'י שפילס את דרכו מבעד להגנה האווירית שלהם כאשר זיהו את האייפון של הטייס נע במהירות כ-190 קמ"ש על פני המדבר.

הכוחות האמריקאים כפי הנראה יצטרכו לכבות את הטלפונים הסלולריים שלהם, שגורמים לעיוות בספקטרום האלקטרומגנטי. "הסלולרי הוא הסיגריה החדשה בשוחה. אמרנו לחיילים, 'הטלפון שלכם יכול להרוג אתכם'"

המלחמה מתקדמת במהירות הטכנולוגיה – שנות אור. אבל צבא ארצות הברית נע במהירות התקציב – שנים פיסקליות. זה לא יעבוד כשקוודקופטר תוצרת בית יכול להטיל רימון ולהשמיד מטוס קרב שחונה על הקרקע. ומשרד ההגנה נמצא בצד הלא נכון של משוואת העלות.

"מה שמדיר שינה מעיניי זה גורם כפיית העלויות שמביאות איתן מערכות הרובוטיקה", אומר מילר, קצין הטכנולוגיה. "כטב"ם בשווי 1,500 דולר יכול לנטרל כלי טיס ששווה מיליונים".

גנרל רנדי ג'ורג' בודק טכנולוגיית מציאות רבודה חדשה במהלך אירוע בפורט ארווין ב-18 במרץ 2024 (צילום: Maxwell Bass/U.S. Army)

ג'ורג' נמצא בתפקיד רק שישה חודשים, אבל כבר הניח את תוכניות הנשק של הצבא על שולחן הניתוחים. הצבא ביטל את תוכניות הכטב"מים RQ-11 Raven ו-RQ-7 Shadow, שנדרש כמעט עשור לייצרם, ושזכו לכינוי "מכסחת דשא מעופפת" מצד חיילים שהתלוננו על איטיותם. אם רק אחד מהם יתרסק זה יעלה לצבא מיליון דולר – סכום שהיה יכול לממן שכר שנתי של מחלקת טירונים.

אבל בנייתם קשה, וסין נמצאת כמעט בכל שלב בשרשרת האספקה של כטב"ם או רובוט. ו"פרויקט השתלבות" הוא עדיין רק ניסוי; הצבא לא הצליח להכניס את רוב הטכנולוגיה החדשה הזאת לתקציב – היא בעיקר ברשימת העדיפויות הבלתי ממומנות שג'ורג' מבקש מהקונגרס להוסיף לבקשת התקציב בגובה של כמעט 186 מיליארד דולר. זה איטי מדי. במלחמה הבאה, הצבא יצטרך לתכנת דברים מחדש באופן מיידי.

על רקע הפופולריות העולה של הכטב"מים, הצבא ביטל תוכנית יקרה לכלי טיס עתידיים לסיור ותקיפה, ורוצה להפסיק את הייצור של אחד הדגמים של מסוקי בלאקהוק

על רקע הפופולריות העולה של הכטב"מים, הצבא גם ביטל תוכנית יקרה לכלי טיס עתידיים לסיור ותקיפה – שפיתחה את הדור הבא של מסוקי סיור – ומנהיגי הצבא רוצים להפסיק את הייצור של אחד הדגמים של מסוקי בלאקהוק.

אולם זו עדיין שאלה פתוחה אם לצבא יש סמכות לקנות ולבנות כטב"מים זולים מהמדף כמו האוקראינים. ג'ורג' מנסה להשיג סמכויות רכש כדי לעשות זאת, אבל התעשייה הביטחונית לא אוהבת את הרעיון שהצבא יהיה קניין פחות צפוי של נשק; יצרניות רבות רוצות את היציבות שבחוזים רב-שנתיים.

המטרה הבאה של הידוק החגורה היא מערכת השיתוף המבוזרת המגושמת, פלטפורמת שיתוף המודיעין שנמצאת בשימוש נרחב בצבא: ערמות שרתים שנראים כמו פטפונים נטושים עם סבך חוטים שיוצאים מהם, שרבים מהם דרשו עדכון ידני.

צנחנים של צבא ארצות הברית צופים בסביבתם במהלך תרגיל שטח עירוני בפורט ארווין ב-11 במרץ 2024 (צילום: Maxwell Bass/U.S. Army)

אנשי הקצונה הבכירה אומרים שהם מקשיבים לדרישות החיילים לזרוק את הגרוטאות הישנות. "כשמישהו אומר שמשהו הוא חתיכת זבל, זה מטריד אותי", אומר ג'ורג'.

במקום זאת, החיילים רוצים לנהל את המשימות שלהם מטאבלטים ואייפונים. מייג'ור גנרל ג'ים אייזנהאואר, מפקד דיוויזיית השריון הראשונה של הצבא, אמר לג'ורג' במהלכה של הדגמה כי הוא מאמין שהצגת מערכות פיקוד ובקרה על מסכים, טאבלטים ויישומי מציאות מעורבת יכולה לסייע לו להקטין את גודלו של מוצב קרבי ב-95%, מ-326 חיילים לכשמונה – קטן כל כך עד שהכוח היריב אפילו לא הבחין בו במהלך תרגילי אימון.

המטרה היא להפחית את מהירות ההחלטה על תקיפת מטרות לכדי דקות ושניות על מנת להתחרות באויבים מהירים באותה מידה, אם לא מהירים יותר

קריאת פקודות מטאבלט יכולה גם לגרום לצבא לנוע מהר יותר. בעבר, אנליסטים במודיעין הצבאי של ארצות הברית היו מסתכלים על יירוטי מכ"ם ואותות דרך קוף המחט, בניסיון למצוא את שורת הנתונים הנכונה כדי לראות אילו כלי נשק יש לאויב והיכן הם נמצאים. היום, בקריאת מכ"ם אחת, הכוחות האמריקאים יכולים להתחיל למפות יחידה רוסית או סינית ואת כלי הירי שיש לה בארסנל, כשבינה מלאכותית מסייעת במציאת האות בתוך הרעש.

המטרה היא להפחית את מהירות ההחלטה על תקיפת מטרות לכדי דקות ושניות על מנת להתחרות באויבים מהירים באותה מידה, אם לא מהירים יותר.
"אתה מגן מפני הגל הראשון, נהדר", אומר קולונל סקוט שאו, ראש מנהלת פיתוח ושילוב יכולות התמרון של הצבא. "מה לגבי הגל ה-12? ומה אם הגל ה-12 מגיע בשנייה ה-12?".

רכב תובלה צבאי בלתי מאויש נפרס לפינוי מדומה של נפגעים במהלך תרגיל בפורט ארווין ב-16 במרץ 2024 (צילום: Marquis McCants/U.S. Army)

ענני עשן עלו מחולות המדבר ומקני הרובים של הרובוטים. רכבי ה-SMET שהסתערו על פני אוג'ן נכנסו לעמדה וירו טילי ג'וולין אל תוך הקלדרה, הקרקע דמוית הקדרה של העמק. מיהרו בעקבותיהם רובוטים לסילוק מוקשים וירו חבל באורך 100 מטר מלא במטען נפץ, כ-700 ק"ג של חומר נפץ C-4 כרוכים לצינור.

"חמש. ארבע. שלוש. שתיים. אחת", אמר שאו, סופר לאחור לפיצוץ המטען.
הוא לא התפוצץ. אז שאו ספר שוב לאחור מחמש. שוב, לא היה שום פיצוץ.
המטען הפגום היה אחד מבין כמה דברים שהשתבשו בבירור במהלך התרגיל. במקרה אחר, כמה קצינים בכירים הצטופפו יחד, ונחיל כטב"מים נפל מהשמיים. אם חיילים היו עושים טעויות כאלה היום בשדה קרב אמיתי, אנשים אמיתיים היו יכולים להיהרג.

בכירי הצבא לא חוששים מפני יצירת מתנקשים רובוטיים. ג'ורג', הרמטכ"ל, הסביר: "אתה מדבר על כלי רכב אוטונומיים לחלוטין. הכול שם נשלט על ידי החיילים"

"לא הייתי רוצה להכניס לזה בן אדם", אומר טיילור, מפקד פורט אירווין, שצפה בסרטונים של חיילים אוקראינים מנסים לנקות שדה מוקשים רוסי בעזרת אותם חומרי נפץ תוצרת ארצות הברית תחת מטחי ירי.

רובוט אולי קשה יותר להרוג, אבל גם אי אפשר לתקן טיפשות. "אין להם סקרנות – אין להם אינסטינקטים", אומר גנרל ג'ים רייני, מפקד פיקוד העתיד של צבא ארצות הברית.

אבל הרעיון ליצור רובוטים שיש להם סקרנות ואינסטינקטים הוא גם מבעית. האם בכירי הצבא חוששים מפני יצירת מתנקשים רובוטיים? ג'ורג', הרמטכ"ל, אומר שהוא לא. "אתה מדבר על כלי רכב אוטונומיים לחלוטין", הוא אומר. "הכול שם נשלט על ידי חייל".

מל"טים ישראליים טסים מעל רפיח בדרום רצועת עזה ב-22 בינואר 2024 (צילום: AFP)

מומחים מכירים בכך שרובוטי העתיד עשויים להזדקק לשתי מערכות כללים: אחת לעיתות שלום והאחרת למלחמה. לאחר פלישת הכוחות הרוסיים לארצו, לצבא האוקראיני לא מאוד אכפת מתכונות בטיחות כמו מתגי הרג, שיאלצו את הרובוט להפסיק כל פעילות אם הוא מקבל פקודה שאינה חתומה בקוד ההצפנה של הבקר הנכון.

לארצות הברית, לעומת זאת, אכפת מאוד מדברים כאלה. הוועדה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם אישרה טיוטת החלטה על נשק אוטונומי בנובמבר, שקובעת כי תמיד צריך להיות בן אדם בתמונה. "דיני השימוש בכוח יקבעו איך נשתמש במערכות רובוטיות", אומר מילר, קצין הטכנולוגיה הראשי של ג'ורג'.

מומחים מכירים בכך שרובוטי העתיד יזדקקו לשתי מערכות כללים: אחת לעיתות שלום ואחת למלחמה. אך המדענים עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים. "התרחיש המפחיד ביותר הוא שהאויב ישתלט עליהם"

אולם המדענים עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים של בניית תחום הרובוטיקה, כמו הפרופסורים מאוניברסיטת סטנפורד שבנו את פרוטוקולי הרשת שהובילו לאינטרנט. "הם לא חזו את האינטרנט, אז הם לא חזו את הדרכים שבהן אנשים ישתמשו באינטרנט לרעה", אומר מילר.

"התרחיש המפחיד ביותר הוא לא סקַיינט", מוסיף מילר, כשכוונתו לרשת האינטליגנטית של רובוטים רוצחים מסרטי "שליחות קטלנית", בעודו אוחז בטלפון נייד עם יישומון העוקב אחר מיקומי החיילים והרובוטים בפורט אירווין. "התרחיש המפחיד ביותר הוא שהאויב ישתלט עליהם".

ג'ק דטש הוא כתב לענייני הפנטגון וביטחון לאומי ב"פוריין פוליסי".