מתחם תיירות על חוף הים ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 7 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
ג'אנלוקה פקיאני
מתחם תיירות על חוף הים ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 7 במאי 2024

לבד בסיני

מעט מאוד ישראלים יוצאים למצרים השכנה בשל החשש הביטחוני מאז טבח אוקטובר, אבל מי שיעז להגיע ככל הנראה יחווה את סיני של פעם ● לי־שי כץ, שהייתה הישראלית היחידה שחצתה את הגבול כשבועיים לאחר מתקפת חמאס, אומרת: "נמאס לי להסביר לאנשים שמצרים בצד שלנו נגד חמאס"

מעט מאוד ישראלים יוצאים למצרים השכנה בשל החשש הביטחוני מאז טבח אוקטובר, אבל מי שיעז להגיע ככל הנראה יחווה את סיני של פעם ● לי־שי כץ, שהייתה הישראלית היחידה שחצתה את הגבול כשבועיים לאחר מתקפת חמאס, אומרת: "נמאס לי להסביר לאנשים שמצרים בצד שלנו נגד חמאס"

לי־שי כץ, בת 41, נוהגת לבקר בחצי האי סיני לעיתים כה קרובות שבעלי מתחם האירוח שעל החוף המצרי ליד טאבה הפכו לחבריה פייסבוק.

כץ, שנוסעת לסיני באופן קבוע מאז 2015 כדי למצוא "שקט, שלווה ופשטות", אמרה לזמן ישראל בשהותה האחרונה שם כי הביקור הראשון שלה בחופים החוליים היה ניסיון לצאת מאזור הנוחות שלה.

היום לדבריה סיני הפכה עבורה לבית שני, מקום מפלט שקט בטבע, הרחק מהטכנולוגיה ומשגרת היום־יום שלה כמנהלת מעון לילדים.

היא שבה לחוף שבועיים בלבד לאחר המתקפה המזעזעת של חמאס ב־7 באוקטובר, שבה נרצחו כ־1,200 בני אדם ו־252 נוספים נחטפו לעזה. כשחצתה את הגבול מאילת לסיני, שוטרי הגבול הישראלים אמרו לה שהיא הישראלית היהודייה היחידה בסיני כרגע. היא מספרת כי מכונית משטרה ליוותה את המונית שלה ממעבר הגבול למתחם האירוח.

לי־שי כץ, תיירת ישראלית במתחם אירוח על החוף בסיני, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
לי־שי כץ, תיירת ישראלית במתחם אירוח על החוף בסיני, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

כץ נמנית עם מספר קטן יחסית של ישראלים שביקרו בחצי האי המצרי במהלך המלחמה המתמשכת של ישראל בחמאס, תוך הפרת אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי, שמסווג כרגע את סיני כ"איום גבוה".

כמו כן, היא לא מתרגשת מהאזהרות של מכריה, שטוענים שהיא מסכנת את חייה ולא צריכה לסמוך על "החברים הערבים שלה". בינתיים בסיני העסקים המקומיים דועכים בשל היעדרות של תיירים ישראלים – עמוד השדרה של הכלכלה המקומית.

עבור ישראלים רבים סיני הוא אתר הנופש האידילי המובהק – מקום מפלט אהוב על שפת הים שבו הכול פשוט יותר, שקט יותר וזול יותר – ואחד מיעדי התיירות הבודדים שישראלים יכולים להגיע אליהם דרך היבשה

חצי האי, שנכבש על ידי ישראל ב־1967 והושב למצרים ב־1982 בעקבות הסכם השלום מ־1979, הוא אחד מיעדי התיירות הזרים הבודדים שישראלים יכולים להגיע אליהם דרך היבשה. עבור ישראלים רבים סיני הוא אתר הנופש האידילי המובהק – מקום מפלט אהוב על שפת הים שבו הכול פשוט יותר, שקט יותר וזול יותר.

לאורך הקילומטרים הראשונים של החוף בסיני לאחר מעבר הגבול אילת–טאבה קמו עשרות מתחמי אירוח על אדמות השייכות בעיקר לשבטים בדואיים מקומיים, בין הים האדום להרי סיני.

מתחם תיירות על חוף הים ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 7 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
מתחם תיירות על חוף הים ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 7 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

המגורים במתחמים הללו היו בעבר חסכניים מאוד – בקתות במבוק וקש (המכונות חושות) שנבנו על החוף ולעיתים קרובות הכילו רק מאוורר ומזרן על הרצפה. המתחמים לרוב כוללים בתי שימוש משותפים ואזורי ישיבה על החוף, בהם תיירים לוגמים קפה טורקי כשהם שרועים על כריות ושטיחים ישנים.

ברבים מהמתחמים הללו החל לפעול חשמל רק בשנים האחרונות, ורשתות ויי־פיי זמינות לעיתים נדירות בלבד. המחירים עלו בשנים האחרונות, אבל עדיין אפשר למצוא אפשרויות לינה וארוחת בוקר ב־100 שקלים ללילה.

עבור המבקרים הבודדים המפרים את אזהרות המסע, סיני מציעה בימים אלה את מה שהם מחשיבים לאחת ההנאות הצרופות של החיים –  ימים אינסופיים ושטופי שמש של דממה מדברית שלווה ומוחלטת

עבור המבקרים הבודדים המפרים את אזהרות המסע, סיני מציעה בימים אלה את מה שהם מחשיבים לאחת ההנאות הצרופות של החיים – ימים אינסופיים ושטופי שמש של דממה מדברית שלווה ומוחלטת, המופרת מפעם לפעם על ידי הרוח העדינה הנושבת מהים האדום דרך גגות הסכך של הבקתות. עולם מרוחק מהזרם הבלתי פוסק של חדשות עגומות מחזיתות המלחמה.

"אנחנו יודעים שיש ישראלים טובים וישראלים רעים"

במהלך המלחמה מעט מאוד ישראלים נסעו ליעד הנופש, שהיה מאוד פופולרי בעבר. קבוצות פייסבוק כמו "אוהבי סיני", שמונה 218 אלף חברים ושימשה בעבר להחלפת מספרי טלפון של נהגי מוניות וטיפים על המקום הטוב ביותר לצלילה, מלאה כעת בהתבטאויות המבקשות להניא את הישראלים מלנסוע לשם, חלקן כתובות בנימה ארסית.

שני גברים בדואים במתחם אירוח ליד העיר נואיבה בסיני, 13 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
שני גברים בדואים במתחם אירוח ליד העיר נואיבה בסיני, 13 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

מי שכותב פוסטים המבקשים עדכונים על המצב הביטחוני בסיני מכונה "נאיבי" או "בוגד", וחברים בקבוצה מזהירים מטיילים פוטנציאליים שלא לסכן את חייהם – וקוראים להחרים את "מדינת האויב" מצרים.

בעלי עסקי התיירות כמהים לשובם של המוני המבקרים מעבר לגבול לאחר שפרנסתם נפגעה קשות מהתייבשות מקור המטבע הזר העיקרי שלהם, בשעה שמצרים שקועה במשבר כלכלי עמוק והלירה המצרית צנחה. התושבים המקומיים טוענים כי אין סיבה לדאגה בסיני.

"אנשים פיתחו קשרים אישיים עם הישראלים; הם לא מכירים אותם רק מאל־ג'זירה. נוצרו הרבה חברויות במהלך השנים, ואחרי 7 באוקטובר תושבים מקומיים בדקו מה שלום החברים שלהם מעבר לגבול"

בהתחשב ברגישות היחסים בין ישראל למצרים, ובנוכחותם הרחבה של שירותי המודיעין המצריים, מנהלי המתחמים הסכימו להתראיין לכתבה בעילום שם בלבד. אחד מהם סיפר שלפני 7 באוקטובר הוא העסיק 10 עובדים, אבל נאלץ לפטר את רובם והשאיר רק אחד שיבשל למבקרים המזדמנים.

על פי הערכתו, בעיתות שלום 80% מהתיירים ברצועת החוף הנמתחת על פני 70 קילומטרים בין טאבה לנואיבה הם ישראלים יהודים. בשעה שאתרי החוף בדהב ובשארם א־שייח' שמדרום מושכים נופשים בינלאומיים רבים (רובם אירופאים ורוסים, אבל יש גם ערבים ישראלים רבים), מתחמי האירוח הבדואיים בחוף הצפוני תלויים כמעט לחלוטין בזרם התיירים מישראל.

חלל פנים של חושה טיפוסית עם מזרן ורשתות נגד יתושים באזור נואיבה, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
חלל פנים של חושה טיפוסית עם מזרן ורשתות נגד יתושים באזור נואיבה, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

"אנשים פיתחו קשרים אישיים עם הישראלים; הם לא מכירים אותם רק מאל־ג'זירה. נוצרו הרבה חברויות במהלך השנים, ואחרי 7 באוקטובר תושבים מקומיים בדקו מה שלום החברים שלהם מעבר לגבול. כל בית בנואיבה מכיר מישהו בישראל", הוא אומר, כשכוונתו לעיר הבדואית המרכזית באזור.

בקרב התושבים המקומיים נראה שאף אחד לא להוט לדבר על המלחמה. במפגש עם ישראלי, השאלה הראשונה שהמקומיים שואלים – לרוב בעברית שוטפת – היא מתי תיגמר המלחמה והתיירים יחזרו. חלקם מוסיפים קללה המכוונת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל ממהרים לציין כי הם יודעים שיש ישראלים טובים וישראלים רעים.

מאז הטבח באוקטובר כץ הגיעה לסיני שש פעמים לתקופות קצרות של ארבעה–חמישה ימים, למרות אזהרות מכריה. "נמאס לי להסביר לאנשים שהבדואים בסיני הם לא חמאס"

מנהל של מתחם אירוח אחר התעקש ש"הצוות שלנו עובד כדי שהלקוחות שלנו יהיו מרוצים וייהנו מהאוכל שלהם, מהחדר שלהם ומהשנורקלינג. בשביל זה אנחנו עובדים. אנחנו לא דנים בפוליטיקה".

רומן ארוך עם סיני

מאז הטבח באוקטובר כץ הגיעה לסיני שש פעמים לתקופות קצרות של ארבעה–חמישה ימים, למרות אזהרות מכריה. "נמאס לי להסביר לאנשים שהבדואים בסיני הם לא חמאס, ושמצרים היא בצד שלנו נגדם", היא נאנחת.

מתחם אירוח על החוף ליד העיר נואיבה בסיני, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
מתחם אירוח על החוף ליד העיר נואיבה בסיני, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

כששוחחה עם זמן ישראל היא הייתה הישראלית היחידה במתחם האירוח, מלבד כותב שורות אלה. "מאז שהתחלתי לבוא לסיני ב־2015 אנשים היו אומרים לי שאני משוגעת", אומרת כץ. "בשלב מסוים הפסקתי להרשות לאנשים להגיד את זה עליי. אני חושבת שהם המשוגעים שחיים בפחד ובפאניקה בגלל משהו שהם אף פעם לא ראו או חוו".

אחרי שנים של ביקורים תכופים בחצי האי המצרי, כץ אומרת ששום מקום אינו בטוח ב־100%. "הישראלים חיים באשליה שהם נמצאים במקום הכי בטוח בעולם, אפילו אחרי 7 באוקטובר, אבל במציאות ישראל היא מדינה מסוכנת מאוד. הישראלים אומרים שהם מרגישים בטוחים כי יש להם צבא ומשטרה, אבל גם למצרים יש".

לבד מהמתיחות הגאופוליטית, קל לראות בסיני אזור לא בטוח בשל קרבתו לעזה. חצי האי חולק גבול בן 14 קילומטרים עם הרצועה וכולל את מעבר רפיח

שני החצאים של סיני

היחסים בין ישראל למצרים נמצאים כיום בשפל של כל הזמנים, בפרט לאחר שישראל פתחה במתקפה הממוקדת ברפיח – המעוז האחרון של חמאס ברצועת עזה – והשתלטה על הצד העזתי של מעבר רפיח. קהיר אף הזהירה כי הסכם השלום בן 45 השנים שלה עם ישראל נתון בסכנה.

לבד מהמתיחות הגאופוליטית, קל לראות בסיני אזור לא בטוח בשל קרבתו לעזה. חצי האי חולק גבול בן 14 קילומטרים עם הרצועה וכולל את מעבר רפיח – דרך המוצא היחידה עבור העזתים המעטים שיכולים להרשות לעצמם את דמי המעבר המופקעים של כ־10 אלף דולר לאדם.

פלסטינים עוברים מרצועת עזה לצד המצרי של מעבר הגבול רפיח לאחר פינוים, 18 בדצמבר 2023 (צילום: AFP)
פלסטינים עוברים מרצועת עזה לצד המצרי של מעבר הגבול רפיח לאחר פינוים, 18 בדצמבר 2023 (צילום: AFP)

נוסף על כך, בעשור האחרון התרחשה בצפון סיני התקוממות אלימה של קבוצות אסלאמיסטיות, לרבות תא של דאעש. אולם, דרום סיני הוא סיפור אחר לגמרי.

הנוף המדברי הציורי של האזור ומי הים האדום הצלולים, העשירים בחיים ימיים ובאלמוגים, מושכים המוני תיירים בינלאומיים, שרובם מגיעים לאתרי הנופש בשארם א־שייח' ובדהב.

ממשלת מצרים השקיעה מאמצים רבים כדי לשמור על הביטחון ולהשאיר בחיים את ענף התיירות באזור. כל אזור דרום סיני נמצא בפיקוח כבד של הצבא והמשטרה המצריים

ממשלת מצרים השקיעה מאמצים רבים כדי לשמור על הביטחון ולהשאיר בחיים את ענף התיירות באזור. כל אזור דרום סיני נמצא בפיקוח כבד של הצבא והמשטרה המצריים, שפורסים מחסומים רבים לאורך הכבישים כדי להבטיח שלא ייכנסו פולשים לאזור.

למרות אמצעי הביטחון ההדוקים, מעטים הישראלים המאמינים כי בטוח לחזור כעת ליעד האהוב. סיפורים על תקריות של יחס מעליב כלפי ישראלים בבתי מלון בדהב ובשארם א־שייח' ושל אלימות מקוונת מצד מצרים התפשטו ברשת במהרה, ושכנעו ישראלים רבים שסיני איננו מקום בטוח.

אילוסטרציה: נשים מטיילות בהרים ליד ואדי סהו, אבו זנימה, בדרום סיני, מצרים, 30 במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
אילוסטרציה: נשים מטיילות בהרים ליד ואדי סהו, אבו זנימה, בדרום סיני, מצרים, 30 במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

חוף מבטחים במדינה לא בטוחה?

קשה לטעון שמצרים היא יעד בטוח עבור ישראלים בזמן האחרון. ב־8 באוקטובר, יום לאחר המתקפה של חמאס, שני תיירים ישראלים נרצחו על ידי שוטר באלכסנדריה. באותה העיר איש עסקים ישראלי־קנדי נרצח ב־7 במאי בנסיבות לא ברורות.

עם זאת, בסיני לא היו תקיפות של ישראלים מאז מתקפת הטרור של 2004, שבה נהרגו 31 בני אדם, בהם 12 ישראלים, כשמשאית תופת נסעה אל תוך הלובי של מילון הילטון טאבה והתפוצצה.

פיגועי הטרור לא הרתיעו אלפי ישראלים, שנמשכים אל הטבע הבתולי ואל המחירים הנמוכים, מלנפוש באזור בעשור האחרון. חלקם, כמו כץ, הפכו למבקרים קבועים המגיעים כמה פעמים בשנה

ב־2014 פיגוע נפץ נוסף שביצעו אסלאמיסטים גבה את חייהם של שלושה צליינים מקוריאה הדרומית ושל נהג האוטובוס המצרי שלהם, כ־100 מטרים בלבד ממעבר הגבול לאילת.

ועדיין, פיגועי הטרור לא הרתיעו אלפי ישראלים, שנמשכים אל הטבע הבתולי ואל המחירים הנמוכים, מלנפוש באזור בעשור האחרון. חלקם, כמו כץ, הפכו למבקרים קבועים המגיעים כמה פעמים בשנה.

אילוסטרציה: חיילים מצרים מחוץ לבית החולים של אוניברסיטת תעלת סואץ בעיר הנמל איסמעיליה, 25 בנובמבר 2017 (צילום: AFP Photo/Mohamed El-Shahed)
אילוסטרציה: חיילים מצרים מחוץ לבית החולים של אוניברסיטת תעלת סואץ בעיר הנמל איסמעיליה, 25 בנובמבר 2017 (צילום: AFP Photo/Mohamed El-Shahed)

השאננות לכאורה של כץ ביחס לתקיפות אפשריות של עזתים נמלטים נובעת מהידע שלה על הגיאוגרפיה של סיני וממה ששמעה מחבריה המקומיים הרבים. "קשה מאוד לעבור מצפון לדרום סיני, כי צריך לחצות את ההרים. יש מחסומים צבאיים בכל מקום.

"חוץ מזה, הבדואים בהרים, שהם מאותם שבטים של אלה שעל החוף, שמים עין על כל מי שעובר באזור שלהם ומדווחים על כל תנועה חשודה. חוץ מזה, אלה שיצאו מעזה לסיני שילמו אלפי דולרים כדי לצאת מאזור מלחמה. הם לא יעמידו את עצמם שוב בסכנה רק כדי לפגוע בישראלי אקראי", היא אומרת.

"הסכנה היחידה יכולה לבוא ממצרי עם נשק, אבל איך זה שונה מהמצב בישראל?" היא שואלת ומציינת את התדירות הגבוהה של "פיגועי בודדים" נגד יהודים בארץ

"הסכנה היחידה יכולה לבוא ממצרי עם נשק, אבל איך זה שונה מהמצב בישראל?" היא שואלת ומציינת את התדירות הגבוהה של "פיגועי בודדים" נגד יהודים בארץ. "בכל מקום יש סכנות פוטנציאליות. אני סומכת על הצבא המצרי".

טעם של נוסטלגיה

כץ נזכרת בימים שבהם ירידה לסיני הייתה עניין הרפתקני. "פעם אנשים היו באים לכאן לחודשיים–שלושה בכל פעם וישנים בחושות בלי חשמל תמורת 15 שקל ללילה. לא היה שום דבר אחר לעשות חוץ מלשבת ביחד על החוף, ואחרי רדת החשכה היינו מדליקים מדורה, משמיעים מוזיקה ומנהלים שיחות עמוקות. כולם הכירו את כולם".

חוף בביר סוויר, ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)
חוף בביר סוויר, ליד העיר נואיבה בסיני, מצרים, 10 במאי 2024 (צילום: ג'אנלוקה פקיאני)

אולם בשנים האחרונות סיני מושך פחות קהל היפי ויותר ציבור ישראלי המשתייך לזרם המרכזי. "לפני שנתיים התחילו להגיע משפחות עם ילדים, והן לא רוצות להתערבב עם תיירים אחרים. גם התחילו לבנות בונגלוס עם מיזוג אוויר במקום חושות, אז אנשים יכולים לשבת עכשיו בפנים ולבלות פחות זמן בהתרועעות עם אחרים בחוץ".

הוקמו מתחמי תיירות גדולים המציעים מענה למי שמחפש חופשת חוף זולה יותר מאשר באילת. "החוף בראס א־שטן [יעד פופולרי] נהיה כמו נתניה, עם הרבה צעירים פרועים שמביאים אלכוהול ורמקולים ומשחקים מטקות", מתלוננת כץ.

"מה שקרה ב־7 באוקטובר היה נורא", אומרת כץ, "אבל אם אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה, אני יכולה להגיד שאני יכולה ליהנות עכשיו מהשקט ומהשלווה של סיני כמו פעם"

אולם, המלחמה נגד חמאס בעזה עצרה באופן זמני את זרם התיירים מעבר לגבול טאבה, וחופי סיני שוב נטושים. "מה שקרה ב־7 באוקטובר היה נורא", אומרת כץ, "אבל אם אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה, אני יכולה להגיד שאני יכולה ליהנות עכשיו מהשקט ומהשלווה של סיני כמו פעם".

עוד 1,718 מילים
סגירה