טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן בערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Phto/Marcy Nighswander)

השלום עם ירדן קר מתמיד

אחרי 25 שנה

ללא שום טקס או חגיגה רשמית, ציינו אתמול ירדן וישראל 25 שנים לחתימת הסכם השלום בין המדינות ● שיתוף הפעולה הביטחוני במצב טוב, אבל הסחר יורד, היחסים הדיפלומטיים קפואים, וההחזרה הקרובה של ״אי השלום״ לשליטת הירדנים מעידה על כך שהקשרים עומדים תחת מתח הולך וגובר ● מומחים בשני הצדדים מזהירים: ההסכם עלול שלא להחזיק בטווח הרחוק

אתמול לפני 25 שנים, ב-26 באוקטובר 1994, ישראל וירדן סיימו עשרות שנים של עוינות ומלחמות עקובות מדם כשחתמו על הסכם שלום בערבה בצד הישראלי של הגבול.

יום לאחר מכן, לפני שהמלך חוסיין טס בחזרה לעמאן, מטוס הרויאל ג'ורדניאן שלו, בליווי מטוסי F-15 ישראלים, חג מסביב לירושלים מספר פעמים. המלך ואשתו התרגשו מאוד, כך אומרים, כשהסתכלו על העיר העתיקה מלמעלה.

כמעט חמש שנים לאחר מכן, המלך ביקר שוב בישראל, וכשעזב, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לכבד את בן המלוכה בכך ששני מטוסי קרב של חייל האוויר הישראלי ילוו את המטוס שלו במה שמשרד החוץ כינה "מטס הצדעה".

הביקורים המלכותיים הפסיקו מאז, וכך גם מחוות גדולות שחגגו את היחסים הדו-צדדיים.

המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/Marcy Nighswander)
המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/Marcy Nighswander)

נתניהו הוא שוב ראש הממשלה, אבל רבע מאה אחרי חתימת ההסכם ההיסטורי, אף אחד מהמדינות לא עשתה דבר כדי לחגוג את אבן הדרך ההיסטורית. בקרב הציבור הירדני, ההסכם המכונה ״וואדי ערבה״ התקבל תמיד בטינה ובחשד. "זה שלום קר, והיחסים שלנו מתקררים", הודה בנו של חוסיין ויורש העצר המלך עבדאללה השני בריאיון לפני 10 שנים.

אבל אפילו ישראל, בה ההסכם זוכה להערכה נרחבת, ובה הממשלה מציינת את השלום שלה עם הממלכה ההאשמית בתור תרשים בסיס להסכמים מבוססי-אינטרסים עם מדינות ערביות אחרות, לא ארגנה אירועים כלשהם לציון יום השנה להסכם.

מתקיימים מספר כנסים אקדמיים בישראל אבל לא בית הנשיא, לא משרד ראש הממשלה ולא משרד החוץ עורכים משהו רשמי לציום השלום בן רבע המאה עם השכנה ממזרח, איתה ישראל חולקת את הגבול הארוך ביותר שלה.

חוסיין מלך ירדן מדליק לראש הממשלה יצחק רבין סיגריה במעונו המלכותי בעקבה, לאחר חתימת חוזה השלום במסוף הערבה שליד אילת (צילום: יעקב סער/לע״מ)
חוסיין מלך ירדן מדליק לראש הממשלה יצחק רבין סיגריה במעונו המלכותי בעקבה, לאחר חתימת חוזה השלום במסוף הערבה שליד אילת (צילום: יעקב סער/לע״מ)

תיאור הקשרים בתור "שלום קר" הם קלישאה נפוצה מזה זמן רב. אך היחסים בין עמאן לירושלים מאז אותן לחיצות יד חמות במדבר מעולם לא היו קפואות יותר, מזהירים הפרשנים. שיתופי פעולה בתחום הביטחון והמודיעין נותרו חזקים, אבל אפילו הסכם הסחר הבילטרלי נמצא כעת בירידה. ובעוד שהביקורת שמגיעה מירדן היא חריפה מאוד, היא קיימת גם בצד הישראלי.

"25 שנים מאז החתימה על 'וואדי ערבה', והשלום מעולם לא נראה רחוק יותר – והרבה מכך נובע מהפוליטיקה של היום בישראל והמדיניות של הממשלה הישראלית", מאשים טיילור לאק, פרשן ועיתונאי הפועל בעמאן.

"25 שנים מאז החתימה על 'וואדי ערבה', והשלום מעולם לא נראה רחוק יותר – והרבה מכך נובע מהפוליטיקה של היום בישראל והמדיניות של הממשלה הישראלית"

"אמנם ישראל וירדן מעולם לא הפשירו את העוינות ביניהם משלום קר לנורמליזציה ברמה בין-אנושית, אך בשלוש השנים האחרונות היחסים בין שתי הממשלות התדרדרו לרמות הגרועות ביותר שלהן מאז המצב שהיה לפני הסכם השלום".

במבוא של ההסכם מ-1994 דובר על רצון משותף "לפתח יחסים חבריים ושיתוף פעולה" אך הוא גם הכיר בצורך להתגבר על "מחסומים פסיכולוגיים". למרות מאמצים מצד חוסיין, ובמידה פחותה מצד יורשו, ירדנים רבים מעולם לא קיבלו את הלגיטימיות של ישראל. ו-25 שנים לאחר מכן, אפילו חלק מאלו שעדיין בעד שלום, מאוכזבים והחלו להביע דעה נגד ישראל.

"אנחנו בנקודה בה לא רק שרוב בקרב הציבור הירדני מאמין כי הסכם שלום עם ישראל הוא רשימה של הבטחות שלא מולאו והסכם ללא סיכוי להצליח – אלא גם מספר גדול של מקבלי החלטות, אינטלקטואלים ואפילו בני מלוכה חושבים כך", אומר לאק.

המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/David Brauchli)
המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/David Brauchli)

הסיבה העיקרית, לפי הפרשנים הירדנים, היא מראית העין של הכישלון של ממשלת ישראל בהתייחסות לרגישות הירדנית באשר למשמורת והגישה למסגד אל אקצה בהר הבית.

בהסכם השלום מ-1994, ישראל הבטיחה לכבד את "התפקיד המיוחד של הממלכה ההאשמית במסגדים המוסלמים הקדושים בירושלים" והתחייבה "לתת עדיפות גבוהה לתפקיד ההיסטורי של הירדנים באותם מקדשים" בשיחות השלום העתידיות עם הפלסטינים.

"הקש ששבר את גב הגמל היה פעולות מתגרות חוזרות נגד מסגד אל אקצה והחלת המשמורת ההאשמית על האתרים הקדושים בירושלים בתור מטרה מצד הישראלים", אומר אוריאב רנתוואי, פרשן ירדני וראש מכון אל-קודס למדעי המדינה.

"הנושא הוא משהו שירדן רואה בתור איום ישיר עליה ועל הסטטוס שלה והתפקיד שלה. הבעיה מעוררת הרבה חוסר שביעות רצון בקרב בני מלוכה והציבור הירדני".

אבל לא רק פרשנים מירדן מאשימים את ישראל ביחסים הקרירים בין שתי המדינות.

לאה רבין, המלכה נור והילרי קלינטון מגיעות לטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)
לאה רבין, המלכה נור והילרי קלינטון מגיעות לטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן במסוף הערבה. 26 באוקטובר 1994 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)

"הממשלה הישראלית היוצאת לא השקיעה מספיק בקידום היחסים עם ירדן", אומר נמרוד גורן, העומד בראש ״מיתווים״, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, שערך לאחרונה סימפוזיון בנושא בעמאן.

"בעוד שראש הממשלה והשרים שלו דיברו הרבה על קידום היחסים עם המפרץ, המדיניות שלהם הובילה למתחים עם השכנה ממזרח", הוסיף גורן.

יצחק גל, חוקר ב'מתווים' וכלכלן המתמחה בשווקים ערביים, אומר כי ישראל לא מעריכה כראוי את החשיבות האסטרטגית של שלום עם ירדן. "כתוצאה מכך, השתרשה בתודעה הירדנית תחושה של עלבון. ישראל נתפסת כלא אמינה, אין התמודדות עם בעיות, עשרות פרויקטים לא מקודמים, ומלבד ההיבט הביטחוני, כמעט ואין ערוצי תקשורת בין המדינות".

״פרובוקציה משמעותית״

נקודת מחלוקת מרכזית נוספת ביחסים בין המדינות, מסכימים מספר פרשנים, היתה כאשר נתניהו קיבל כגיבור את פניו של איש כוחות הביטחון הישראלי שירה והרג שני ירדנים לאחר שהותקף בסכין ב-2017 במגורים של שגריר ירדן בעמאן.

"אני שמח לראות אותן כאן ושהעניינים הסתיימו כפי שהסתיימו. פעלת היטב, ברוגע, והייתה לנו גם התחייבות להוציא אותך החוצה", אמר אז נתניהו לזיו מויאל, יום אחרי שהוא והשגרירה בעמאן, עינת שליין, חזרו במהירות לירושלים.

"זו היתה פרובוקציה משמעותית", אומר רנתוואי.

המלך חוסיין ובנימין נתניהו בעת ביקור ראש הממשלה בעמאן, ב-5 באוגוסט 1996 (צילום: AP Photo/Yousef Allan)
המלך חוסיין ובנימין נתניהו בעת ביקור ראש הממשלה בעמאן, ב-5 באוגוסט 1996 (צילום: AP Photo/Yousef Allan)

השגרירות הישראלית בעמאן, שנסגרה לאור התקרית ב-23 ביולי, 2017, נפתחה רק חצי שנה לאחר מכן, ושליין הוחלפה על ידי דיפלומט אחר, אמיר ויסברוד. ישראל שילמה כ-5 מיליון דולר פיצויים לקורבנות הירדנים, אם כי מויאל לא עמד בפני בית משפט ישראלי, כפי שדרשה עמאן.

היום, השגרירות של ישראל בממלכה ההאשמית "מתפקדת באופן מלא", לפי דובר של משרד החוץ. הוא סירב לדבר על פרטים נוספים באשר לפעילות השגרירות – מסיבות ביטחונות, לדבריו.

השגריר של ירדן בישראל, ראסן מג'אלי, סירב להתראיין לכתבה זו. הוא נמנע בקפידה מכל הצהרה פומבית מאז הגעתו בנובמבר 2018. ירדן "ציפתה בשנה הקרובה לחוות פריצת דרך בתהליך השלום שיאפשר לצדדים ליהנות משלום מקיף, צודק וארוך טווח", הוא אמר לנשיא ראובן ריבלין בזמן שהגיש לו את כתב המינוי שלו בטקס בירושלים.

המלך עבדאללה השני "מחשיב את ההגעה לשלום בין הפלסטינים לישראלים בתור אבן פינה לשלום ויציבות באזור שלנו וברחבי העולם", הוסיף מג'אלי, והדגיש כי המלך מחשיב שלום ישראלי-פלסטיני בתור עדיפות עליונה.

המלך עבדאללה "מחשיב את ההגעה לשלום בין הפלסטינים לישראלים בתור אבן פינה לשלום ויציבות באזור שלנו וברחבי העולם"

בטקס, ריבלין הכיר ב"הבדלי הדעות בינינו" והדגיש את הצורך "להביא לסיום את הטרגדיה בינינו לבין הפלסטינים". הוא גם שיבח פרויקטים בילטרליים הקשורים לניהול מים ותיירות, וקרא ליותר שיתוף פעולה במגוון תחומים. הוא הגדיר את היחסים בין המדינות "חזקים מאוד".

ישנן, כמובן, מספר סיבות אחרות לאקלים הקפוא הנוכחי ביחסים בין ירושלים לעמאן, כמו ההחלטה מצד ארצות הברית להעביר את השגרירות שלה לירושלים והקמפיין של ישראל לגרום למדינות אחרות לעשות זאת; ויותר לאחרונה, ההתחייבות של נתניהו לספח את בקעת הירדן ויישובים אחרים בגדה המערבית.

המלך עבדאללה השני מארח את ראש הממשלה אהוד אולמרט בעמאן, ב-8 ביוני 2006 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
המלך עבדאללה השני מארח את ראש הממשלה אהוד אולמרט בעמאן, ב-8 ביוני 2006 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

ההכרזות של מנהיגים ישראלים על הרחבת הריבונות אל תוך הגדה המערבית מחיים את החששות של הירדנים על כך שהמדינה שלהם שוב תיחשב בעיני ישראלים כ"מולדת חלופית" עבור הפלסטינים, אומרים מספר פרשנים.

באופן גלוי וכנה, אתר שהוקם על ידי משפחת המלוכה ההאשמית לכבוד המלך המנוח חוסיין, מציין כי הסכם השלום עם ישראל "הגדיר את הגבולות המערביים של ירדן באופן ברור ומוחלט לראשונה, ושם סוף לטענה המסוכנת והשגויה של הציונים על כך ש'ירדן היא פלסטין'".

יש לציין כי האתר גם הדגיש כי הסכם השלום כלל גם שורה של פרוטוקולים המבססים מסגרת המיטיבה עם שני הצדדים של היחסים, בתחומים כמו סחר, תחבורה, תיירות, תקשורת, אנרגיה, תרבות, מדע, ניווט, הסביבה, בריאות וחקלאות, כמו גם הסכמי שיתופי פעולה עבור בקעת הירדן ואזור עקבה-אילת.

שיתוף הפעולה הביטחוני משתפר

על אף היחסים הפוליטיים-דיפלומטיים העגומים – המלך עבדאללה סירב על פי הדיווחים להיפגש עם נתניהו בקיץ האחרון והפגישה הפומבית האחרונה שלהם נערכה ב-2014 – שיתוף הפעולה הביטחוני ובתחום המודיעין בין עמאן לירושלים הוא יציב.

עודד אורן, שהיה שגריר ישראל בירדן בשנים 1997-2000, תיאר את הקשרים הביטחוניים כ"מצויינים".

"אלו הקשרים החזקים ביותר בין ירדן לישראל. הסיבה המרכזית היא האיומים המשותפים שבפניהם הן עומדות, כמו איסלאם קיצוני וטרור", אומר אורן, ומוסיף כי היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות "פחות הושפעו משיקולים פוליטיים".

חייל צה״ל במעבר הגבול לירדן, ב-22 באוקטובר 2018 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
חייל צה״ל במעבר הגבול לירדן, ב-22 באוקטובר 2018 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

ברוך שפיגל, לשעבר קצין בכיר בצה"ל שפיקח על היחסים הצבאיים עם צבאות אחרים, הסכים כי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן היה במצב טוב מאוד. "יש קשר יום-יומי קרוב בנושאי ביטחון בין ישראל וירדן, מה שתרם משמעותית ליציבות האזור", הוא אומר.

"התיאום הביטחוני המוצלח הפך את הגבול של ישראל עם ירדן לגבול השקט ביותר שלה, ומה שאיפשר קיום צורות רבות אחרות של שיתוף פעולה בתחומי חקלאות, אקולוגיה והסביבה".

שפיגל מוסיף כי מנגנון התיאום הביטחוני בין ירדן לישראל מאפשר להן "להתמודד במהירות ולפתור בעיות ביטחוניות". "הגבול היה מסוכן בעבר, אבל שני הצדדים הפכו אותו לגבול של שלום ויציבות", הוא אומר.

"התיאום הביטחוני המוצלח הפך את הגבול של ישראל עם ירדן לגבול השקט ביותר שלה, ומה שאיפשר קיום צורות רבות אחרות של שיתוף פעולה בתחומי חקלאות, אקולוגיה והסביבה"

הסחר הבילטרלי, לעומת זאת, לאחר צמיחה חיובית בתחילה, החל לרדת. ב-2018, ירדן ייצאה לישראל רק 108 מיליון דולר של מוצרים מקומיים בהשוואה לנתון שולי של 14.1 מיליון דולר מישראל. "זה נתון הרבה פחות ממשמעותי עבור שני הצדדים, ונמוך בהחלט מהפוטנציאל עבור שתי השכנות הגיאוגרפיות החולקות בנות ברית זרות, ראיית עולם ורמות של כוח עבודה מיומן", אומר לאק.

בעוד שהמסחר משתרך מאחור, מספר דוברים בכנס שנערך לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בנושאי הקשרים בין ישראל לירדן ציינו את המספר העולה של ירדנים העובדים במלונות באילת בתור מגמה חיובית. כ-2,000 עובדים ירדנים מחזיקים במשרות במלונות באזור אילת, על פי משרד החוץ.

סופו של ״אי השלום״

הנושא שמהווה אולי את הסמל הבולט ביותר לצרות ביחסים הוא המאבק הדיפלומטי סביב "אי השלום" בנהריים, אזור גבול שכולל קרקע חקלאית ואת תחנת החשמל הראשונה של ישראל.

ירדן הודיעה באוקטובר 2018 כי היא לא תחדש את הסעיף בהסכם השלום המאפשר לישראלים לבקר ולחקלאים ישראלים להשתמש בשתי החלקות הצמודות לגבול. בעת שהודיע על ההחלטה, אמר עבדאללה כי "[נהריים] ו-[צופר] הם שטחים ירדנים והם יישארו שטחים ירדנים. אנחנו מחילים את הריבונות המלאה שלנו על השטח".

אי השלום בנהריים, באזור הגבול בין ישראל לירדן. (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אי השלום בנהריים, באזור הגבול בין ישראל לירדן. (צילום: Basel Awidat/Flash90)

הסכם השלום נתן לישראל גישה לנהריים ולצופר למשך 25 שנים עם אפשרות להארכה. שני האזורים כוללים 1,000 דונם. ממשלת ישראל התחייבה לנסות לשכנע את עמאן לשקול מחדש את ההחלטה. אבל הזמן הלך ואזל, ולא היה סימן לכך שירדן תעשה זאת.

"זה אחד מהמקרים הנדירים בהם הציבור, הממשלה, המלך והפרלמנט כולם מאוחדים בנושא", אומר דאוד כותאב, פרשן מעמאן הכותב ל״אל-מוניטור״ ומנהל תחת רדיו מקומית, בראיון שנערך מוקדם יותר השנה. "זה מה שכל-כך מקשה עבור ירדן להגיב להצהרה שכזו".

ירדן אמרה כי היא תחזיר אליה באופן רשמי את נהריים וצופר בנובמבר. נהריים הפכה להיות ידועה בשם "אי השלום" לאחר המתקפה הקטלנית במרץ 1997 בה קבוצת תלמידות מבית שמש נורו במהלך טיול מבית הספר לאזור. הנערות והמורים הלא-חמושים שלהן עמדו על גבעה מעל לאגם נטוש במובלעת כשחייל ירדני פתח לעברן באש והרג שבע מתוך אותן תלמידות.

מה צריך להיעשות כדי לשפר את היחסים?

המתחים בין ירושלים ועמאן ותיקים כמעט כמו הסכם השלום עצמו. המשבר הראשון המשמעותי היה ב-1997, לאחר שנתניהו החליף את יצחק רבין בתור ראש ממשלה, והמוסד הישראלי ניסה (ונכשל) להתנקש במנהיג הבכיר של החמאס, חאלד משעל, באור יום ברחובות עמאן.

"אין כימיה בין המלך לנתניהו", אומר רנתוואי, הפרשן הירדני. "לדעתי הצד הירדני מחכה לרגע בו נתניהו לא יהיה נוכח בזירה הפוליטית. זה נכון שהעמדות של בני גנץ לא שונות ממש מהעמדות של נתניהו, אבל הוא לא מבצע את העבודה שלו בדרך פרואקטיבית ומגעילה".

על אף הכעס של עמאן בנוגע למדיניות של ישראל בהר הבית ובעמק הירדן, הסכם השלום אינו נמצא בסכנה מיידית, מדגיש רנתוואי. "בטווח הבינוני-רחוק, לעומת זאת, אני מאמין שיש סכנה. ירדן וישראל עשויות להגיע לנקודה בה ההסכם כבר יהיה חסר ערך".

יצחק רבין בגשר אלנבי, ב-6 בינואר 1994 (צילום: AP Photo/Nati Harnik)
יצחק רבין בגשר אלנבי, ב-6 בינואר 1994 (צילום: AP Photo/Nati Harnik)

ישראל שחתמה על ההסכם עם ירדן כבר אינה קיימת, טוען רנתוואי. "הלאומנים והימין שולטים בה. ישראל של שמעון פרס, יצחק רבין ומפלגת העבודה כבר לא כאן. יש ישראל שונה היום, שלא מכבדת את האינטרסים של אחרים. היא הפכה לנטל על היציבות של ירדן".

לפיכך, אם היה מתבצע משאל עם על ההסכם היום, רוב הירדנים היו מצביעים נגדו, הוא מעריך.

"עם זאת, לירדן יש אינטרסים הקשורים לביטחון, כלכלה והיחסים שלה עם ארצות הברית", הוא מוסיף. "היא לא תהמר בנוגע להסכם נכון לעכשיו. אבל אם הגישה של הקיצוניים והימניים-לאומנים תמשיך, היא עשויה לבצע מהלך בהמשך".

לעת עתה, היחסים, קרים ככל שיהיו, ממשיכים לתפקד. רבע מאה אחרי החתימה על ההסכם, אל-על כבר לא מציעה טיסות לעמאן. אבל רויאל ג'ורדניאן מפעילה את קו תל אביב-עמאן עד שלושה פעמים ביום. ללא ליווי של חיל האוויר הישראלי.

עוד 1,863 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אלפי מפגינים ברחבי הארץ נגד התנהלות הממשלה ונתניהו

כחול-לבן השיקה קמפיין, בליכוד קראו "לחזור לעבודה משותפת" ● נגיד בנק ישראל: "מוטב שלא ניכנס ל-2021 בתקציב המשכי" ● יעלון: "ייתכן שיתוף פעולה עם כחול לבן בהחלפת נתניהו" ● סקר: 10% מהישראלים השתתפו במחאה נגד נתניהו והממשלה ● כתב אישום נגד צעיר שריסס מפגינים ביפו בגז פלפל

עוד 60 עדכונים

תקיפת הרופאים בבלרוס היא נורת אזהרה עבורנו

בכל מלחמה יש חוק כתוב, אבל גם כזה של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. אז איך זה שמה שאמור להישמר גם בין צבאות אוייבים לא נשמר בתוך מדינות? איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים, ובהם צוותי רפואה, רק משום שהם מעזים לסייע למפגינים?

ואולי צריך לשאול, מה לעזאזל קרה לכל אותם ארגוני בריאות עולמיים שאמורים להגן על צוותי רפואה העושים את עבודתם? איפה ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית?

בכל מלחמה יש חוק כתוב וגם של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים וצוותי רפואה שהעזו לסייע להם?

נראה שיחד עם נגיף הקורונה תקף את החברה נגיף מסוכן בהרבה. שחיתות משומנת בקשר הון-שלטון לא אוהבת שמפריעים לה לשבת על צינורות הכסף. הציבור שמפגין הוא לא ציבור בוחרים, הוא מטרד שיש לדכא. ואם צוותי הרפואה באים לעשות את עבודתם – כשהצורך בשלטון חזק מתנגש עם האתיקה הרפואית והציווי להגיש עזרה בכל מצב – אזי גם הרופאים הופכים לאויב.

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים דיווחים של רופאים בבלרוס על אלימות הולכת וגואה כלפי צוותים רפואיים – במקביל לאלימות כלפי המפגינים. ממקורות שונים והצלבת מידע עולה, כי בהפגנות שפרצו במינסק, בירת בלרוס לאחר הבחירות לנשיאות באוגוסט-ספטמבר 2020, נפצעו לכל הפחות 1376 מפגינים. שליש מהם ספגו פציעות משמעותיות. כ-600 מהמפגינים נפצעו לא בזמן פיזור ההפגנות עצמן –אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין. כל הנתונים נאספו על ידי אתר התחקירים 'מדיאזון' על סמך מסמכים שהודלפו מהפרקליטות במדינה.

עוד עולה כי רבים מהמפגינים נפצעו לאחר מעצרם – בזמן העברתם לחקירה, בתחנות המשטרה ובבתי המעצר – כאשר כבר לא ניתן לטעון שהם היוו סיכון וכאשר הם ממילא לא יכלו להתנגד. רבים מהם הוכו יותר מפעם אחת: בשעת המעצר, בהעברה, בתחנת המשטרה ובבית המעצר. לפעמים במשך מספר ימים. רק בימים האחרונים צף סרטון הוידאו המתעד מקצת מההתעללות במפגינים העצורים:

צוותי הרפואה בבלרוס, הקורסים תחת הנטל הכפול של טיפול לקוי במגפת הקורונה ואלימות של המשטר, החלו להצטרף להפגנות ואף לקיים הפגנות של צוותי רפואה. ואולם, למרבה הצער האלימות שאפיינה את היחס למפגינים הופנתה גם כלפי עמיתינו הרופאים.

רבים הוכו, נעצרו והועמדו לדין, לעיתים כאשר ניסו להגיש עזרה רפואית. אחרים שלקחו חלק בהפגנות פוטרו, לרבות שלושה מתוך ארבעת הרקטורים של בתי הספר לרפואה. רופאים נוספים נדרשו על ידי הממונים עליהם לכתוב 'מכתבי התנצלות' תחת איום של פיטורים.

הסיבה שאנו מתרכזים בפגיעה בצוותי רפואה היא משום היותם חגורת הגנה למפגינים ולמפגינות. זו גם הסיבה שהשלטונות פוגעים בהם: כדי למנוע מהמחאה את חגורות ההגנה, את האמצעים שיכולים להבטיח ולו במעט כי לא יתנו להם לדמם למוות. כי יהיו מי שיתעדו את הפגיעות באופן מקצועי, ולא יסתירו זאת מהעולם.

בהפגנות במינסק 2020 נפצעו לפחות 1376 מפגינים. שליש מהם בפציעות משמעותיות. כ-600 מפגינים נפצעו לא בעת פיזור ההפגנות אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין

בישראל בה מתקיימת גם כן מחאה ציבורית, לשמחתנו, אין אלימות שכזו. אך השתיקה פה ובמקומות אחרים בעולם מול עוולות ופשעים שכאלה מטרידה עד מאד. השחיקה במעמד הזכות למחות, משטרות שהופכות לכלי בידי שלטון מושחת, צוותי רפואה שהופכים מטרה לגיטימית לאלימות ממסדית – כל אלו מתפשטים בעולם ושוחקים את יכולתנו להגדיר את גורלנו.

עצומה לתמיכה ברופאי בלרוס

ד"ר דניאל ארגו הוא פסיכיאטר, החבר בעמותת רופאים לזכויות אדם, ושחקן מצטיין במשחק המחשב Football Manager.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם ושרופה על ריאל מדריד בכדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 399 מילים ו-2 תגובות

הכבוד הלאומי של מצרים

הרש"פ וחמאס פגעו בכבוד הלאומי של מצרים כאשר הפקיעו ממנה את החסות לשיחות הפיוס ביניהן והעבירו אותה לטורקיה. מצרים לא תעבור לסדר היום. היא ממתינה להזדמנות המתאימה כדי להשיב את כבודה. חמאס והרש"פ ישלמו את המחיר בעיתוי המתאים למצרים.

הרש"פ ותנועת חמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר בהפתעה העבירו את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות האלה מאז 2007.

הרש"פ וחמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר העבירו בהפתעה את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה, והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות מאז 2007

זאת ועוד, הן הגיעו להסכמה ביניהן על עריכת בחירות בשלבים ופירסמו הודעה רשמית שעליה כתבו את המילה "איסטנבול" ובכך תקעו אצבע נוספת בעינה של מצרים.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמו מצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע מאוד, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך. הנשיא א-סיסי לא יוותר והוא יבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ועם תנועת חמאס.

למצרים יש חשבון פתוח עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה אשר בתחילת השנה קיבל אישור מהמודיעין המצרי לנסוע דרך מצרים לטורקיה וקטאר, בתנאי שלא יבקר באיראן, אבל למרות זאת הוא נסע לטהרן להשתתף בהלוויתו של הגנרל קאסם סולימאני ולפגישה עם המנהיג העליון עלי חמ'ינאי.

התגובה המצרית לא איחרה לבוא. מצרים מנעה 3 פעמים בחודשים האחרונים מרעייתו של אסמעיל הניה ושני בניו לצאת לקטאר דרך מעבר רפיח כדי להצטרף אליו.

הפניה של חמאס לטורקיה, אויבתה של מצרים, מוסיפה חטא על פשע מבחינתה של מצרים, לכן היא מושכת זמן ומשהה את תגובתה לבקשה המשותפת של חמאס והרש"פ לקיים מפגש בקהיר כדי לאשר סופית את ההבנות שהושגו ביניהן באיסטנבול בנושא הבחירות.

הרש"פ וחמאס ממשיכות לשחק את המשחק מול מצרים כי הן עצמאיות בקבלת ההחלטות ואינן רוצות התערבות של שום גורם חיצוני בתהליך הפיוס ביניהן. לכן הן ביקשו שהמפגש יתקיים בבניין השגרירות הפלסטינית בקהיר ולא בשום מתקן מצרי, דבר שמצרים איננה יכולה להסכים לו.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך

המעורבות של מוחמד דחלאן

מי שמנסה לנצל את המתיחות המצרית-פלסטינית לטובתו הינו בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, יועצו של השיח' מוחמד בן זאיד, המקורב לנשיא מצרים א-סיסי ולראשי המודיעין המצרי.

על פי גורמים ברש"פ, מוחמד דחלאן מסית את ההנהגה המצרית נגד ההבנות שסוכמו בין פת"ח לחמאס בשיחות איסטנבול, בטענה שהן מחזקות את תנועת חמאס ומסכנות את הביטחון הלאומי המצרי.

לדברי הגורמים האלה, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף את מצרים ולהתקרב לציר ה"האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו של מוחמד דחלאן וזו הסיבה לזעם שלהם כלפי חמאס והרש"פ.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-16 באוקטובר כי מוחמד דחלאן חושש, כי הרש"פ וחמאס יסכמו ביניהן למנוע ממנו ומהפלג שלו הנקרא "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח מלהשתתף בבחירות, דבר שיטרפד את חלומו להפוך ליו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס.

אם הדבר הזה אכן יקרה, הוא יאלץ להמתין עד למותו של מחמוד עבאס, מכיוון שכל עוד יו"ר הרש"פ בחיים הוא ימנע ממנו את ההשתפות בבחירות.

מוחמד דחלאן בנה במהלך השנים האחרונות בסיס תמיכה עממי נרחב ברצועת עזה והוא מגיש סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, תוך שימוש בכספי איחוד האמירויות, הוא דואג למשפחות נזקקות, לסטודנטים, לאגודות שונות ומשלם משכורות לפעילי פת"ח שמחמוד עבאס החליט להפסיק ולשלם את משכורותיהם.

לדברי גורמים ברש"פ, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף אותם ולהתקרב לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו ולכן זועמים על חמאס והרש"פ

על פי גורמים מצריים, ההנהגה המצרית זועמת גם על היחס של הרש"פ כלפי הליגה הערבית שמקום מושבה בקהיר, תחת חסות מצרית, ועל המזכ"ל שלה אחמד אבו אלע'יט.

בכיר אש"פ צאיב עריקאת יצא בהתקפה תקשורתית חזיתית על מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אלע'יט וקרא לו להתפטר מתפקידו, והרש"פ סירבה לשמש כנשיאה התורנית של הליגה הערבית בעקבות הדחייה של מדינות ערב את דרישתה לגנות את הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.

בעקבות החלטת הרש"פ הלכו אחריה גם מדינות ערביות נוספות כמו קטאר שסירבו לשמש בתפקיד הנשיאות  התורנית, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים מצרים אומרים כי הפניה של חמאס והרש"פ לטורקיה הינה מעשה של "צביעות".  טורקיה כובשת מזה מספר שנים את צפון סוריה, והיא אחת הסיבות להמשך מלחמת האזרחים בסוריה ותומכת בקבוצות החמושות שבה.

כמו כן, טורקיה, שחמאס והרש"פ היללו ושיבחו אותה, מתערבת בעניינים הפנימיים של לוב, מעבירה שכירי חרב לשטחה ומלבה את הסכסוכים הפנימיים בלוב.

עוד אומרים גורמים המקורבים להנהגה המצרית כי בעוד הרש"פ וחמאס תוקפות את הנורמליזציה עם ישראל, לטורקיה יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כולל שגרירות בתל אביב.

בעקבות יחס הרש"פ לליגה הערבית, ומדינות כמו קטאר שהולכות אחריה, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה

המתיחות בין מצרים לפת"ח וחמאס נמשכת. המצרים עורמים קשיים על פתיחת מעבר רפיח כדי לאותת להנהגת חמאס ברצועה אך אינם מעוניינים להגיע לקרע עם חמאס והרש"פ אלא ללמד אותן לקח על פנייתן לטורקיה.

מצרים איננה יכולה לוותר על מעמדה האזורי ולתת לטורקיה דריסת רגל ברצועת עזה והיא חייבת לשקם את כבודה הלאומי בעקבות סטירת הלחי שקיבלה מחמאס ומפת"ח. בינתיים יש מבחינתה של מצרים סימנים מעודדים כי ההבנות שהושגו באיסטנבול מעוררות גם את התנגדותה של ירדן.

התנגדות בצמרת פת"ח

גם בצמרת פת"ח יש התנגדות עזה של הציר המקורב למחמוד עבאס להבנות שיזם ג'בריל רגו'ב עם חמאס באיסטנבול.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-16 באוקטובר כי הועדה המרכזית של פת"ח קייימה בשבוע שעבר ישיבת חירום לאחר שהציר בראשו עומדים חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מתח ביקורת קשה על מהלכיו של ג'בריל רג'וב שמחזקים את תנועת חמאס ומחלישים לטענתו את שלטון הרש"פ.

השניים טוענים כי מה שמוביל את רג'וב הינו רצונו לשדרג את עצמו בקרב הירושה באמצעות המגעים עם חמאס ולא טובתה של הרש"פ.

אולם רוחי פתוח, חבר במשלחת של פת"ח לשיחות איסטנבול, טוען כי הועדה המרכזית של פת"ח אישרה פה אחד את ההבנות שהושגו עם חמאס ועכשיו מחכים בפת"ח לאישור הלשכה המדינית של חמאס כדי שמחמוד עבאס יוכל לפרסם את הצו הנשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט.

מבחינתה של מצרים, כישלון ההבנות בין פת"ח לחמאס שהושגו באיסטנבול בנושא הבחירות, יחשב להישג מצרי, ההערכה במצרים היא שמחמוד עבאס ממתין לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ואם ג'ו ביידן ינצח בהן, מחמוד עבאס יחזור לחיקה של מצרים ויתרחק מטורקיה.

הרש"פ ותנועת פת"ח, שהיא מפלגת השלטון, נמצאות באחת התקופות הקשות ביותר שלהן מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. הן לא יכולות לוותר על תפקידה של מצרים, שתמיד הייתה עוגן קבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן מאוד, יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

הרש"פ ופת"ח, מפלגת השלטון, באחת מתקופותיהן הקשות ביותר, לא יכולות לוותר על תפקיד מצרים, העוגן הקבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים"

מחמוד עבאס עשה טעות גדולה שנגרר אחרי טורקיה ותנועת "האחים המוסלמים" ופגע בכבודה הלאומי של מצרים, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הוא נגרר אחרי ג'בריל רג'וב, אשר נחשב לאיש של  קטאר ברש"פ, שמנסה לשדרג את מעמדו בקרב הירושה באמצעות הובלת תהליך הפיוס עם חמאס.

טורקיה הינה מדינה מוסלמית אך לא ערבית כמו מצרים, והיא מנסה להתערב בכל הסכסוכים האזוריים כדי להגדיל את השפעתה במזרח התיכון. הנשיא ארדואן ניזון מהסכסוכים האלה כדי להאדיר את עצמו.

האם מחמוד עבאס נפל בפח של ארדואן ושל ג'בריל רג'וב? התשובה תגיע כנראה בהמשך הזמן.

המצרים לא יעברו לסדר היום מבלי להחזיר לעצמם את כבודם הלאומי שנפגע.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים

למרות הסערה שפרצה אתמול סביב פסילת ההצבעה הראשונה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, הארוע במליאת הכנסת לא היה אנטי-דמוקרטי או מושחת - הוא פשוט היה עדות לרשלנותם של כל אנשי ראש הממשלה ● בנימין נתניהו, מיקי זוהר, דוד אמסלם ויריב לוין - כל אחד בתורו נרדם בשמירה ותרם לשערוריה חסרת התקדים שנחזתה במליאה ● פרשנות

עוד 548 מילים

ראיון בלעדי "לאסלאם אין התנגדות לסולחה עם ישראל"

לאחר שגורמים מוסלמיים רשמיים בסודאן ייעצו לממשלתם לא לקדם נורמליזציה עם ישראל, איש הדת הבכיר, עבד אל-רחמן חסן חאמד, פסק כי עקרונות האסלאם גמישים יותר, וכתב פתווה המכשירה הסכם עתידי בין המדינות ● בראיון בלעדי לזמן ישראל הוא אומר: "כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב ולהעריך אותו בלי דעות קדומות, להתמודד עם המציאות, וזה מה שעשינו"

עוד 1,320 מילים

בעקבות התפרצות הקורונה במחנה 80: צה"ל העביר טירונות בנות בזום

פרסום ראשון לאחר התפרצות הקורונה במחנה 80, שבעקבותיה הוכנסו לבידוד 96 חיילים וחיילות, רובן טירוניות, הוחלט לקיים את הטירונות בלמידה מרחוק ● ההדרכות וההרצאות, אימוני הכושר, פירוק הנשק, והעזרה הראשונה, תרגילי הסדר ואפילו ה"תיזוזים" נוהלו כולם ברשת

עוד 684 מילים

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות

ביטול ההצבעה על ועדת חקירה בפרשת הצוללות - תקין

מנגד גורמים משפטיים קבעו כי ההצבעה שנפסלה נראית תקינה ● מרצ יעתרו לבג״צ ● שטייניץ: יש להעביר את תקציב 2021 ולקיים את הסכם הרוטציה ● אפי נוה: אישרתי את פרסום השיחה עם מנדלבליט כדי לחשוף את שי ניצן ומעלליו ● השוטר שירה למוות באיאד אל-חלאק יואשם בהמתה בקלות דעת ● ח״כ טיבי: ״זה היה הרג בדם קר״ ● קבינט הקורונה התפזר ללא החלטה על הקלות

עוד 61 עדכונים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים ו-3 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה