כ-40 ילדים ונערים מפנימיות רווחה לא בילו יום אחד בבית ספר בשנת הלימודים החולפת, כך עולה מנתונים של משרד הרווחה.

בעקבות הדרישה של "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל" ו"העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה" לקיים דיון חירום – בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים – סביב התופעה החמורה והמענים הפוטנציאליים, התקיים השבוע בוועדת החינוך של הכנסת דיון די סוער בעניין. בדיון, בראשות חה"כ יוסף טייב מש"ס, לקחו חלק נציגי משרד החינוך, משרד הרווחה, מנהלי פנימיות הרווחה ונציגי השלטון המקומי.

*  *  *

לפני שאצלול לדיון עצמו, קצת רקע על ילדי פנימיות הרווחה: נכון להיום, במדינת ישראל מתחנכים כ-6,500 ילדים, בטווח הגילים 8-18, ב-130 פנימיות רווחה ברחבי הארץ.

מדובר בילדים ונערים במצבי סיכון גבוהים, שמתמודדים עם קשיים רבים ברמה הרגשית, ההתנהגותית, החברתית והלימודית. על פי נתוני משרד הרווחה, 50% מהם מופנים לפנימיות בצו בית משפט, לאחר שהוחלט כי אינם יכולים לגדול בבתי הוריהם. כ-30% מהם מוגדרים "חסרי עורף משפחתי", כלומר, אף בן משפחה לא לוקח עליהם את חסותו או נמצא בכלל בתמונה. המשותף לכל הילדים הוא, שנסיבות וסביבת חייהם חייבו את הוצאתם למסגרת פנימייתית, אשר דואגת לכל מחסורם וצרכיהם.

מדובר בילדים ונערים במצבי סיכון גבוהים. 50% מהם מופנים לפנימיות בצו ביהמ"ש כי אינם יכולים לגדול בבתי הוריהם. כ-30% מוגדרים "חסרי עורף משפחתי" – אף בן משפחה לא לוקח עליהם חסות

כמו כל ילד במדינת ישראל שחל עליו חוק חינוך חובה, גם לילדי פנימיות הרווחה בישראל מגיעה על פי חוק מסגרת בית ספרית ראויה, מקצועית ומותאמת. ילדי פנימיות הרווחה צריכים להיקלט בבתי ספר הסמוכים לפנימייה בה הם חיים, ולהיות משובצים בהם על-פי אפיונם וסימולם, כשחלקם זקוקים למענה של חינוך מיוחד. אלא שבאופן מעשי, בכל שנה עשרות ילדי פנימיות נותרים ללא שום מסגרת לימודית.

במשרד הרווחה, כאמור, מדברים על כ-40 ילדים שנותרו בשנה החולפת ללא מסגרת לימודית, רובם כאלו הזכאים לכיתות חינוך מיוחד. גורמי המקצוע בתחום מעריכים שהמספר אף גבוה יותר ונע בין 60 ל-70 ילדים. התחזית לשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ה, מדברת על כ-100 ילדים שייוותרו ללא מסגרת לימודית, בין היתר, בשל המלחמה הממושכת שצפויה להביא עימה גידול באוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון.

מי אחראי לעובדה שכל כך הרבה ילדי פנימיות רווחה מוצאים את עצמם ללא מסגרת לימודית המותאמת לצרכיהם? בראש ובראשונה, האחריות מוטלת על משרד החינוך שמחויב, על פי חוק, לספק לכל ילד מסגרת חינוכית ראויה המותאמת לצרכיו.

לצד משרד החינוך, גם השלטון המקומי נושא באחריות משמעותית. ילדי פנימיות הרווחה משובצים במסגרות בית ספריות הנמצאות ברשויות המקומיות הסובבות אותם. לעתים, רשויות מסרבות לקלוט את ילדי הפנימיות. הטיעונים לכך רבים, החל ממחסור בכיתות לחינוך מיוחד וכלה במחסור במורים.

במרבית המקרים, האמת המרה היא שילדי הפנימיות נתפסים לא אחת כ"חצר האחורית" של הרשות המקומית, אינם חלק אינטגרלי ממנה, ומשכך ילדים פגיעים אלו שקופים וקולם לא נשמע. לכך מתווספות דעות קדומות ותיוג המופנה כלפי חניכי הפנימייה, אשר רק מעצימים את הקושי בשיבוצם במערכת הבית ספרית.

התחזית לשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ה, מדברת על כ-100 ילדים שייוותרו ללא מסגרת לימודית, בין היתר, בשל המלחמה הממושכת שצפויה להביא עימה גידול באוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון

איני מעוניין להקל ראש בקשיים אובייקטיביים או לטעון שמדובר בנושא קל לפתרון. סוגיית השיבוץ של ילדי הפנימיות מורכבת, רגישה ודורשת חשיבה "מחוץ לקופסה". אך מעל הכול צריך לומר באופן חד וברור – מדינת ישראל אחראית על ילדים אלו. זהו צורך בסיסי בחוזה שבין המדינה ובין אזרחיה, ובמקרה שלנו, בין המדינה ובין ילדי הפנימיות.

מותר וצריך לצפות ממשרד החינוך שימצא פתרונות ראויים לעשרות ילדים בסיכון שחווים פה פגיעה כפולה – גם סוחבים פערים רגשיים, חברתיים ולימודיים, הנובעים מנסיבות חייהם, וגם נמצאים בסיכון שהפערים יתעצמו בשל העובדה שאינם נמצאים במסגרת בית ספרית.

ילדי פנימיות הרווחה זכאים למסגרת לימודית ראויה, מקצועית ומותאמת, כפי שניתנת לכל ילד אחר במדינת ישראל. אפליית הילדים הללו, שיותר מכולם זקוקים למסגרת טובה, יציבה ותומכת – היא פסולה, מבישה, מקוממת, וחייבת לחלוף מן העולם.

האם מישהו מאתנו היה מסכים לכך שילדו לא ילמד בבית הספר ברשות המקומית שבה הוא מתגורר למשך יום? שבוע? חודש? ולבטח למשך שנה? אני משוכנע שהתשובה לכך ברורה, ובאופן מיידי היה נמצא הפתרון.

ילדים אלו הם הילדים של כולנו. כידוע, חוזקה של השרשרת נקבע על-פי החוליה החלשה שבה. באחריותנו לוודא כי הם מקבלים את המגיע והראוי להם. זוהי חובתנו. המוסרית, החברתית. האנושית.

בתום הדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת, יו"ר הוועדה, חה"כ יוסף טייב, הנחה את משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי למצוא פתרונות לנושא, על פי מיפוי של הפנימיות השונות, שיועבר לוועדה מטעם משרד הרווחה.

על משרד החינוך למצוא פתרונות ראויים לעשרות ילדים בסיכון שחווים פגיעה כפולה – סוחבים פערים רגשיים, חברתיים ולימודיים, בשל נסיבות חייהם, ונמצאים בסיכון שהפערים יתעצמו בהיעדר מסגרת בית ספרית

משרד החינוך, בשיתוף השלטון המקומי, חייבים ליטול אחריות, להיכנס לעובי הקורה, ולספק לילדי הפנימיות מסגרת לימודית ראויה, מקצועית ומותאמת עד ה-1 בספטמבר, ולאורך השנה. כזו, שלצד פנימיות הרווחה תקנה לילדים הללו תחושת שייכות ותעניק להם כלים להצלחתם כאזרחים פעילים, חיוביים ותורמים בצבא, במשק ובתחומי החברה האזרחית.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.