בכל רגע נתון, כ-70 ילדים בישראל ממתינים למשפחת אומנה. הנתון הכואב והבלתי מתקבל על הדעת הזה מחייב את רשויות המדינה לשחרר חסמים, ולאתר פתרונות שמעמידים במרכז את צרכיו וטובתו של הילד.
בישראל חיים כ-400 אלף ילדים בסיכון, מתוכם כ-4,300 ילדים ובני נוער שנמצאים בסידור חוץ זמני וגדלים בכ-4,000 משפחות אומנה. חלקם, ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
במדינת ישראל יש אלפי צעירים וצעירות בסיכון המוגדרים כחסרי עורף משפחתי, כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בנובמבר 2023 בשותפות עם "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל". ההערכות בקרב אנשי המקצוע בתחום, מדברות על כך שבשל הגדרות לקויות, רק כ-30% זוכים לסיוע המדינה, וגם כשהסיוע ניתן הוא חלקי ובלתי מספק.
מלחמת "חרבות ברזל" הגדילה את מספר הצעירים חסרי העורף המשפחתי והעצימה את הקשיים שעימם הם נדרשים להתמודד. תקציב המדינה הקרוב, שנדרש להציג מענים לאתגרים הרבים שהחריפו בצל המלחמה, מוכרח לתת מענה גם לצעירים הללו, שיותר מתמיד זקוקים למעטפת חמה, מקיפה ותומכת.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכותב צריך להוסיף לשם שלו "אופטימיסט". אבי אופטימסט אלבאז.
התקציב הקרוב הולך לדפוק בדיוק את אלה שצריכים עזרה מהמדינה. מה חשבת? שהמדינה אכפת לה מהאזרחים ללא עורף משפחתי?
הממשלה עוזרת למי שעוזר לה. קרי, חברי מרכז ליכוד עם ג'ובים ומכרזים תפורים, מתנחלים וחרדים.
כל השאר לא קיימים. שקופים.
העצה הטובה היא לא לכתוב פוסט בבלוגים של זמן ישראל אלא להיות מתנחל או חרדי. עדיף מתנחל. שם, בהרי השומרון, הכסף זורם כמים. מדינת רווחה על מלא על חשבון הכסף הציבורי. אידיליה.
כ-40 ילדים ונערים מפנימיות רווחה לא בילו יום אחד בבית ספר בשנת הלימודים החולפת, כך עולה מנתונים של משרד הרווחה.
בעקבות הדרישה של "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל" ו"העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה" לקיים דיון חירום – בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים – סביב התופעה החמורה והמענים הפוטנציאליים, התקיים השבוע בוועדת החינוך של הכנסת דיון די סוער בעניין. בדיון, בראשות חה"כ יוסף טייב מש"ס, לקחו חלק נציגי משרד החינוך, משרד הרווחה, מנהלי פנימיות הרווחה ונציגי השלטון המקומי.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
"סיפורי ההצלחה" של הילדים שהצליחו לגבור על כל המכשולים ולצאת מהרחוב אל עבר ההצלחה, תמיד ירגשו אותנו. אך דווקא הם חייבים להדליק גם את הנורות האדומות.
סיפורה של הילדה ממשפחה הרוסה שהפכה למנכ"לית, סיפורו של הילד שגבר על העוני לתוכו נולד והפך לרופא – מרגשים אותנו כי הם היוצאים מן הכלל. לצידם של המצליחים, יש רבים אחרים שלא הצליחו. שהסיפורים שלהם אולי פחות מרגשים, אבל החובה שלנו כלפיהם הרבה יותר גדולה.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.
דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות אחרונות
נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.
חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש הרבה דברים שדורשים שינוי…
החזר ההוצאות לא רלוונטי לתקופה שהכל התייקר… איך בדיוק הוצאות הצטיידות לבית ספר 200 שח? איך הורה אומנה צריך לבחור בין צהרון לחוג ולא ברור שילד צריך גם וגם? שלא נדבר שהוצאות על גנים פרטיים בקושי מכוסות…
מה עם מרכזי הקשר? יש הורי אומנה שנדרשים לנסוע למרחקים לא הגיונים עם ילדים קטנים שחוזרים מותשים מהביקורים במרכזי הקשר.
חלילה אם נדרש ילד לעבור פעולה רפואית פולשנית צריך להמתין לאישור ההורים או לאישור בית משפט…
מה עם התנהלות של החזרים ששונה מארגון אומנה לאירגון אומנה… ואין תקנות מוסדרות בעניין.
לא חסרות התמודדיות..
שלום רב, מאמר חשוב. כמי שמכירה מכל ההיבטים על ההתמודדות שעוברות משפחות האימוץ והאומנה אני לא חושבת שבגיל 60 אדם מעוניין לטפל בילדים מורכבים.
נדרשים כוחות על למשך כ 15 שנים עד שהילדים מצליחים לעבור שיקום היקשרותי. כל הנתונים מצביעים על התנהגויות מורכבות.
אדם בן 70 לא ירצה להתמודד עם אלימות, התמכרות ובעיות בביה"ס.
צריך בדחיפות למצוא דרך לגייס משפחות צעירות וחזקות עם רשת תמיכה חסונה.
והכי חשוב להכשיר ולתמוך כראוי במשפחה ובכל המערך המקצועי.
הכותבת שרונה דוכנה מייסדת ומנכ"לית מיזם האימוץ והאומנה
אימצה ילד גדול כיחידנית.