בניגוד להערכות לפיהן המחנה הרפורמיסטי ימשיך להיות אפאתי בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות באיראן, התוצאות מוכיחות בדיוק להיפך. אמנם אחוז ההצבעה נותר מתחת לרף 50%, אבל מי שיצא בכל זאת להצביע, הכריע נגד השמרנים והקיצונים.

המנצח, מסעוד פזשכיאן – עם רוח גבית חזקה מהמנטור שלו, שר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף – הצליח להביא לסיבוב השני מצביעים שהדירו את רגליהם מהקלפיות בסיבוב הראשון. זה הישג לא מבוטל של המחנה הרפורמיסטי שמאז שבוטל הסכם הגרעין ב-2018, נדרס למעשה על ידי השמרנים באישור המנהיג העליון עלי חמינאי.

אחד ההסברים לשינוי הזה בשבוע האחרון הוא העובדה שהציבור האיראני הבין שאחרי שלוש שנים של דיכוי אלים של המשטר, יש לו אפשרות אמיתית להשפיע ולהכריע, וזה מה שקרה.

אחד ההסברים לשינוי בשבוע האחרון הוא העובדה שהציבור האיראני הבין שאחרי שלוש שנים של דיכוי אלים של המשטר, יש לו אפשרות אמיתית להשפיע ולהכריע

השאלה כעת היא איך הנשיא החדש יתמודד עם סביבה שמרנית, חלקה אפילו לעומתית. הרוב בפרלמנט האיראני שמרן, וליושב ראש מוחמד באקר קאליבאף, שהתמודד מול פזשכיאן בסיבוב הראשון ונכשל, יש יכולת השפעה משמעותית להצר את הצעדים שלו.

יו"ר הפרלמנט האיראני והמועמד לנשיאות איראן מוחמד באקר קאליבאף, 15 ביוני 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

קאליבאף, על פי חלק מהפרסומים, היה מועמדו של המנהיג העליון, והוא נהנה גם מתמיכה של משמרות המהפכה. לפני הסיבוב הראשון, גורמים בכירים במשמרות המהפכה ניסו לשכנע את המתמודד האולטה-שמרן סעיד ג'לילי לפרוש כדי שקאליבף יעפיל לסיבוב השני. זה לא צלח.

עכשיו מתנהל בתוך המחנה השמרני ויכוח נוקב מי טעה: האם ג'לילי, שלא פרש לפני הסיבוב הראשון ובכך איפשר סיבוב שני וניצחון לרפורמיסטים? או עצם העבודה שקאליבף לא פרש גרמה לפיצול קולות המחנה השמרני בסיבוב הראשון ולעלייתו לסיבוב השני של פזשכיאן?

שאלה חשובה יותר היא כיצד תראה מערכת היחסים בין הנשיא החדש למשמרות המהפכה. במהלך הכהונה של הנשיא אבראהים ראיסי, היחסים בינו לבין הארגון היו טובים מאוד והועמקו בהרבה תחומים, במיוחד בכל הקשור ליכולת הצבאית של איראן. את התוצאות פגשה ישראל ב-24 באפריל עם מתקפת הכטב"מים והטילים.

פזשכיאן יעמוד עכשיו בראש המועצה לביטחון לאומי, זו שקיבלה את ההחלטה על המתקפה נגד ישראל. עד כמה הוא יצליח להיות עצמאי ולעומתי בהחלטות קריטיות, לא ברור

פזשכיאן יעמוד עכשיו בראש המועצה לביטחון לאומי, זו שקיבלה את ההחלטה על המתקפה. עד כמה הוא יצליח להיות עצמאי ולעומתי בהחלטות קריטיות, לא ברור. זו בדיוק הסיבה שמשמרות המהפכה רצו להציב מישהו שקרוב אליהם במשרד הנשיאותי ותמכו בקאליבאף.

המועמד לנשיאות איראן סעיד ג'לילי בעימות הטלוויזיוני הראשון, ב-5 ביוני 2024 (צילום: Morteza Fakhri Nezhad / YJC NEWS AGENCY / AFP)

בכלל, פזשכיאן הוא חידה עבור משמרות המהפכה בשלב הזה. מבחינתם, הוא איש של זריף ושל הממשלה הרפורמיסטית והשנואה של הנשיא לשעבר חסן רוחאני. בתקופה ההיא, היחסים בין משרד החוץ והממסד השמרני היו מתוחים מאוד.

המקרה המפורסם ביותר הייתה הקלטה שפורסמה באיראן באפריל 2021 שבה נשמע שר החוץ דאז זריף מתלונן על כך שמשמרות המהפכה מנהלים מדיניות חוץ עצמאית, שלעיתים קרובות מתנגשת עם הקו המדיני של הרפורמיסטים.

בהקלטה הוא האשים את מפקד משמכות המהפכה קאסם סולימאני על כך שהוא פוגע בהסכם הגרעין. לא מן הנמנע שהמתח הזה עם מחליפו של סולימאני, אסמאעיל קאאני, יחזור על עצמו ככל שהשיחות עם ארצות הברית יתקדמו.

פזשכיאן מבין היטב את החשש של משמרות המהפכה, ואולי זו הסיבה שאת אחד ממסעות הבחירות האחרונים שלו הוא הקדיש לתפילה על קברו של קאסם סולימאני

פזשכיאן מבין היטב את החשש הזה של משמרות המהפכה, ואולי זו הסיבה שאת אחד ממסעות הבחירות האחרונים שלו הוא הקדיש לתפילה על קברו של קאסם סולימאני.

לסולימאני היו יחסים מתוחים עם הממסד הרפורמיסטי של רוחאני – לא מעט בשל העובדה שהוא היה קרוב מאוד למנהיג הרוחני ולא אחת פעל מעל לראשו של הנשיא. לגבי קאאני אין חשש כזה, אבל למרות זאת יש את החשדנות הבסיסית כלפי הרפורמיסטים, במיוחד כששר החוץ לשעבר זריף בתמונה.

נשיא איראן הנבחר מסעוד פזשכיאן חוגג עם שר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף (בחולצה בצבע תכלת), 6 ביולי 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

כאן בדיוק נכנס לתמונה פרויקט הגרעין. פזשכיאן הצהיר במהלך הקמפיין שלו כי הוא בעד הסרת מסך הסנקציות מעל איראן תוך כדי הידברות עם המערב. זה היה עיקר הוויכוח בינו לבין המועמדים השמרנים בשני העימותים הראשונים.

הדברים הללו הם בבחינת נעלם. פזשכיאן נכנס לתפקיד הנשיא כשאיראן היא מדינת סף גרעינית ללא הסכם עם המערב והמעצמות. גם הוא מבין שההסכם הקודם לא רלוונטי במצב הזה ואיראן תצטרך להפגין גמישות גדולה כדי להגיע להסכם שיסיר את הסנקציות. במקרה הזה, ההחלטה תגיע ללא ספק לשולחנו של המנהיג העליון.

פזשכיאן נכנס לתפקיד כשאיראן היא מדינת סף גרעינית ללא הסכם עם המערב. גם הוא מבין שההסכם הקודם לא רלוונטי במצב הזה ואיראן תצטרך להפגין גמישות גדולה כדי להגיע להסכם שיסיר את הסנקציות

בהיבט הישראלי נראה שמדובר במצב דומה מאוד לבחירות 2013, בהן ניצח רוחאני. אז קראו לזה מתקפת החיוכים של איראן. רוחאני קנה את המערב בגישה הפרגמטית שלו, שהובילה שנתיים אחר כך להסכם הגרעין.

מבחינת ישראל, מועמד קיצוני כמו ג'לילי היה מעמיד את איראן בבידוד מדיני ואולי גם דוחק במערב להקשיח עמדות מולה. עכשיו עם פזשכיאן וההצהרה שלו כי יפתח בשיחות בעניין הגרעין, ההערכה היא שהיד המושטת לא תידחה.