נושא
איראן

תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון

עוד 2,000 מילים

לפי שנתיים ישראל העניקה מקלט לנדא אמין, הבלוגרית האיראנית של "טיימס אוף יזראל", ובכך הצילה את חייה ● אבל מאז נדא תקועה בארץ בלי יכולת להתפרנס ולפתוח בחיים חדשים ● פנייה אישית לשר הפנים, אריה דרעי

נדא אמין, עיתונאית, בלוגרית ופעילת זכויות אדם ילידת איראן, שהשמיעה דברי ביקורת על המשטר במדינתה, הגיעה לישראל לפני כמעט שנתיים וזכתה כאן לקבלת פנים חמה למדי.

כפי שכתבתי בזמנו, אמין – שנמלטה מאיראן לטורקיה, וכתבה משם עבור "Times of Israel" – יצרה איתי קשר וסיפרה שחייה בסכנה. כתיבתה עבור אתר ישראלי, לצד כתיבתה במקומות אחרים, הפכו את חייה שם לקשים ביותר.

לדבריה, היא נחקרה שוב ושוב על ידי הטורקים, ולבסוף נאמר לה שעומדים לסלק אותה משם. יתר על כן, לדבריה, נאמר לה כי אם אף מדינה אחרת לא תסכים לקבל אותה, היא תישלח חזרה לאיראן – שם עלול לקרות הגרוע מכול.

בעקבות פנייתי לשלטונות הישראליים בנוגע למצוקתה של אמין, הם נכנסו מיד לפעולה, באופן ראוי להערכה. בתוך ימים, ההליכים הביורוקרטיים הואצו, עבודת הניירת הושלמה, ואמין הייתה רשאית לטוס לישראל.

עזיבתה את טורקיה והגעתה לארץ סוקרו במהדורות החדשות. כשהגיעה בבטחה לירושלים, היא הודתה למדינה שהצילה את חייה. שר הפנים אריה דרעי, שהנפיק עבורה את אשרת הכניסה, צייץ בטוויטר בשמחה: "ברוכה הבאה לישראל!".

כפי שציינתי, זה קרה לפני כמעט שנתיים, באוגוסט 2017. מאז, אמין תקועה בלימבו בישראל. זו המדינה שהיא רוצה להפוך לביתה, להתגייר בה, לעבוד בה ולבנות בה חיים חדשים. אבל היא אינה יכולה לעשות אף אחד מן הדברים הללו.

כמי שהאו"ם הכיר בה כפליטה בטורקיה, היא ציפתה להתחיל בארץ תהליך של בקשת אזרחות. במקום זאת, היא התבקשה להתחיל שוב בתהליך הסבוך של בקשת הכרה כפליטה, ובינתיים עליה לחדש את אשרת המבקר שלה כל שלושה חודשים.

למרות שמשרד הפנים מתעקש כי אמין רשאית לעבוד, באשרה שקיבלה נכתב בבירור כי "אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד". משום כך היא לא יכלה להיענות לכמה הצעות עבודה בתחום התקשורת (בהן, לדבריה, עיסוק במדיה חברתית עבור משרד ממשלתי) ולא הצליחה למצוא אפילו תעסוקה בסיסית ביותר.

לפיכך, אמין אינה יכולה לפרנס את עצמה, ומאז שהיא הגיעה לארץ, "Times of Israel" מכסה את שכר הדירה ואת הוצאות המחיה שלה.

משרד הפנים אמנם התייחס אליה באדיבות, אבל נכון להיום, הוא אינו מסייע לה.

לרשות האוכלוסין וההגירה נדרשו 16 חודשים כדי לקבוע לה ריאיון מקיף, שבו התבקשה לגולל את כל סיפור חייה כחלק מהתהליך להשגת מעמד של פליטה.

הפגישה הזאת, שנמשכה חמש שעות וחצי, התקיימה בחודש דצמבר האחרון. עורכי הדין שלה, שמייצגים אותה בהתנדבות, אמרו לה שעליה לצפות להמתנה של שלושה עד שישה חודשים עד שיודיעו לה אם בקשתה התקבלה.

במקרה של תשובה חיובית, היא לא תהיה זכאית לאזרחות מלאה, אבל היא לפחות תקבל תעודת זהות ישראלית, תעודת מעבר ורישיון לעבוד. חלפו יותר משישה חודשים, ועדיין אין תשובה.

אם השלטונות לא מעוניינים שתישאר כאן ותבנה לעצמה חיים, היא אמרה לי, היא מעדיפה שלפחות יגידו לה. ואז היא תנסה למצוא מדינה אחרת שתקבל אותה. אבל נמאס לה מההמתנה האינסופית, מהסחבת, מהחיים בלימבו.

דוברת משרד הפנים אמרה לנו שהדברים האלה לוקחים זמן, ש"יש אלפי מקרים שנמצאים בטיפול", ושהיא "מקווה שתהיה תשובה בעתיד הקרוב".

הדוברת גם ציינה שהבקשה של אמין נידונה בדיוק כמו בקשותיהם של כל מבקשי המקלט האפריקאים שנכנסו לישראל באופן בלתי חוקי.

הדוברת נותרה אדישה כשהזכרתי לה שאמין, שכניסתה לארץ הייתה רחוקה מלהיות בלתי חוקית, קיבלה באופן אישי סיוע מצד הרשת הדיפלומטית של ישראל כדי להגיע לכאן, והתקבלה בברכה באופן אישי בציוץ של השר דרעי. היא אכן נזכרה שהיא הייתה זו שניסחה את ההודעה של דרעי.

היות שמעמדה של אמין בישראל הוא של מבקרת זמנית, היא לא יכולה להתחיל בתהליך הגיור שהיא חפצה בו. לדבריה, תעודת הגירושים של הוריה מעידה שאביה היה יהודי, אבל היא איננה יהודייה על פי ההלכה, והיא מעוניינת לשנות זאת (אין לה את התעודה המקורית אלא רק העתק).

רבנים מכל הזרמים והחוגים אמרו לה שהיו שמחים לעזור, אבל הם אינם יכולים לעשות זאת כל עוד היא אינה תושבת קבע בישראל. "אני במדינת היהודים. אבי המנוח היה יהודי", היא אמרה לי בשבוע שעבר. "זאת זכותי".

הסוכנות היהודית מימנה לאמין שיעורי עברית למתחילים. לדבריה, היא סיימה את רמה א' בציון של 90, אבל הסוכנות אינה משלמת לה עבור שיעורים נוספים.

כשהגיעה לכאן, כתבתי על הסיוע היוצא מן הכלל שהציעו השלטונות הישראליים, ברגע שפניתי אליהם לעזרה, כדי להציל את חייה של אמין באמצעות הפעולה הפשוטה והנהדרת של הנפקת אשרת כניסה לארץ עבורה.

בניגוד לכך, שנתיים מאוחר יותר, פניותיי ופניותיהם של אחרים לרשויות למענה, בבקשה לקדם את התהליך הביורוקרטי האינסופי כדי שתוכל לנהל חיים כמעט נורמליים במדינה הזאת, נפלו על אוזניים ערלות. לכן אני כותב את הטור הזה.

הטור הזה פונה לכל מי שיש לו האמצעים להפעיל לחץ על משרד הפנים בכלל, ועל רשות האוכלוסין וההגירה בפרט, לתת עדיפות גבוהה יותר למקרה של נדא.

ישראל הצליחה להציל אותה מסכנת חיים בתוך ימים ספורים. אין סיבה שייקח לה כמעט שנתיים, או יותר, לאפשר לה להתחיל את החיים האלה מחדש, כאן, כישראלית. בעלי סמכות וחמלה יקרים במשרד הפנים – אנא תקנו את המעוות.

עוד 728 מילים ו-1 תגובות
נשיא איראן לשעבר: "אתה יהודי ואני מוסלמי, והנה אנחנו מדברים"

מחמוד אחמדינג'אד: "אני לא אנטישמי"

ראיון מיוחד האם הדרך חזרה להנהגת איראן עוברת בדעת הקהל הישראלית והאמריקאית? מחמוד אחמדינג'אד, שכהונתו כנשיא התאפיינה בקיצוניות ובאנטישמיות, הסכים לקיים ראיון נדיר עם עיתונאי ישראלי ● "אני מתנגד למעשים שמפרים את זכויותיהם של אחרים, לא משנה מי מבצע אותם", אומר הנשיא לשעבר ● בזמנו הפנוי הוא מפלרטט עם טראמפ בטוויטר, ומעלה פוסטים על תרבות אמריקאית

עוד 1,162 מילים ו-1 תגובות

עבדול חוסיין סרדארי הציל אלפי יהודים מהנאצים בצרפת באמצעות דרכונים מזויפים ● אחרי שאחיינו, ראש הממשלה, נרצח במהפכה באיראן - הוא גלה ללונדון ומת שם בנסיבות מסתוריות ● יד ושם: "לא מצאנו מספיק תיעוד כדי להעניק לו את התואר חסיד אומות עולם"

עוד 1,071 מילים

2.4 מיליון שקלים הושקעו ללא מכרז, פיקוד העורף לא היה בתמונה, וחלוקת המיגוניות המובטחות לתושבי הצפון התעכבה בשנה ● כך עשתה קק"ל את כל הטעויות האפשרויות ביוזמה למיגון רמת הגולן

במאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על פרישה אמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן. האירוע הבינלאומי הזה הכניס את ישראל לכוננות מחודשת, גרם לפתיחה זמנית של המקלטים הציבוריים ברמת הגולן, ולדעת פרשנים ביטחוניים יכול היה להביא לפעולת נקם של כוחות פרו-איראניים בסוריה.

גם יו"ר קק"ל, דני עטר, לא נשאר אדיש להסלמה המסתמנת באזור:

הוא החליט לעשות מעשה ציוני הולם ולרכוש עשרות מיגוניות לטובת התושבים ברמת הגולן ובעיר קצרין.

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המיגונית, מעין חדר ביטחון קטן וזול יותר מהממ"ד הממוצע, יכולה לתת מענה מיידי להתקפות של רקטות ופצמ"רים. המיגוניות הוכיחו את עצמן בעיקר כמרחבים מוגנים בשטחים ציבוריים, כגון גני משחקים ותחנות אוטובוס, או בשטחים חקלאיים, וב-2014 סופקו כ-160 מהן ליישובי עוטף עזה.

ומי ישלם את החשבון? כדי לממן את היוזמה, פנתה קק״ל ללב היהודי החם ויצאה במבצע התרמה באירופה ואמריקה הצפונית.

1. המיגונית הראשונה הגיעה, אבל מה עם השאר?

על פניו, יוזמת הבזק של עטר למיגון הגולן יצאה לפועל ללא שהות: כבר למחרת ההכרזה של טראמפ הודיעה קק"ל לתקשורת על הכוונה לרכוש 70 מיגוניות, ובהודעה רשמית מסרה כי המיגוניות יגיעו כבר "מחר".

ההודעה הזאת לוותה בסרטון שפורסם באתרי החדשות שבו נראית המיגונית הראשונה, כשהיא מורדת אחר כבוד מהמשאית ומונחת על אדמת הקודש במרום גולן. בקק"ל הבטיחו אז שמיגוניות נוספות יבואו אחריה "באופן מיידי".

עטר גם לא פספס את ההזדמנות להזכיר את תרומתו לחיזוק הצפון בעתות חירום. "מחויבות קק"ל לפריפריה בכלל, ולאזורים כמו רמת הגולן בפרט, אינה מתבטאת רק בתרומה היומיומית לפיתוח האזורים הללו, אלא גם במצבי חירום או כוננות שבהם נדרשת היערכות מיוחדת שקק״ל יכולה לסייע בהם״, הטעים.

מסע יחסי הציבור הזריז של קק״ל הניב את התוצאות הרצויות, ובתוך שבועות ספורים הצליחה החטיבה לגיוס משאבים, שהיא זרוע ההתרמה של קק"ל בחו"ל, לגייס התחייבויות כספיות למימון מיגון הצפון בהיקף של אלפי דולרים.

תורמים מצרפת התחייבו לרכוש שבע מיגוניות, תורמים משוויץ התחייבו לרכוש שש, ותורמים מאיטליה ומנורווגיה העבירו אלפי דולרים לטובת המטרה הנעלה.

2. כיצד אושר פרויקט בשווי 2.4 מיליון ללא מכרז?

אבל במקביל לבקשת התרומות היה צורך להחליט לאן הכסף יעבור, מי החברה שתיהנה ממנו, ומהם הקריטריונים לפיהם יפעל הפרויקט.

החלטות מסוג זה מתקבלות בוועדת המכרזים העליונה של קק"ל, והיא אכן התכנסה ואישרה את התכנית ב-8 במאי 2018, בדיוק ביום של הצהרת טראמפ – ועוד לפני שהגיעו התרומות לארגון.

הוועדה לא הסתפקה באישור הפרויקט, והחליטה בנוסף כי בנסיבות שנוצרו אין בכלל צורך לצאת במכרז לרכישה מיידית של 67 מיגוניות שעלותן מוערכת ב-30 אלף שקל כל אחת, ועוד 3 מיגוניות שעלותן הכוללת מגיעה לכ-400 אלף שקל.

קק"ל אמנם מוגדרת "חברה לתועלת הציבור", ולכן אינה כפופה לחוק חובת המכרזים הציבוריים, אבל הפטור הפנימי ממכרז בקק"ל מוגבל ל-400 אלף שקל.

עבור המיגוניות, ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל.

היועצים המשפטיים, מצדם, נימקו את בקשת הפטור ממכרז בפני הוועדה, בטענה שמדובר בצעד חירום, בעל חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה.

ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל

בהחלטה שקיבלה הוועדה נכתב: "בעקבות הכרזתו של טראמפ, נמסרו הודעות איום מצד האיראנים. כל זה יצר מצב של כוננות בצה"ל ופיקוד העורף הורה על היערכות מיוחדת באזורים אלו, ועל פתיחת מקלטים. לאור הבעת הדאגה העמוקה מצד הרשויות הללו בדבר המחסור במיגוניות, החליטה קק"ל לסייע לרשויות לצורך רכישה והצבת מיגוניות תוך פיקוח ובקרה צמודים של קק"ל".

בנוסף, אושר הפטור ממכרז דווקא מול מזמיני השירות, כלומר המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, ולא מול ספקי השירותים, כפי שנהוג. משפטנים שפנינו אליהם הגדירו את המהלך הזה "מוזר וחריג", ותהו על סמך איזה כלל פוטרת רשות ציבורית אחת את הרשות הציבורית השנייה ממכרז.

3. מצב החירום נגמר – אבל המכרז לא הוחזר

בחודשים שחלפו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והודעות האיום מצד האיראנים, שככו רוחות המלחמה והמצב בגבול הצפון אינו מוגדר יותר כ"חירום".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עם זאת, השינוי לא הביא לעדכון החלטת קק"ל לפטור ממכרז עסקה בהיקף כה גדול. "ברור שאם מצב החירום נעלם ועוד לא בוצעה הזמנה או נוצרה התקשרות מחייבת, אין להמשיך את ההליך בפטור במכרז", אמר לנו גורם משפטי.

החברה שהייתה אמורה לעמוד בהליך מכרזי מול קק"ל או מול הרשויות היא חברת "אקרשטיין", שייצרה את המיגוניות. אלא שמכרז אין, בשוק יצרני המיגוניות לא מכירים מכרז שכזה, וגם ב"יפעת מכרזים" מאשרים כי לא נמצא מכרז לייצור מיגוניות מהשנתיים האחרונות.

4. המיגוניות הגיעו רק אחרי פניית זמן ישראל

ומה עם תושבי הצפון שאמורים היו ליהנות מתרומת העם היהודי ולקבל את המיגוניות מקק"ל לפני חודשים רבים? הם המתינו עד 30 באפריל כדי לקבל את המיגוניות, כמעט שנה אחרי ה"איום המיידי".

"אנחנו לא מכירים את יוזמת המיגוניות של קק"ל, ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף

רק במאי האחרון, שנה תמימה אחרי הפטור החפוז ממכרז, הסתיימה פריסתן של המיגוניות באזור הצפון, בין השאר, בעקבות פנייה של זמן ישראל לגורמים האחראיים בקק"ל.

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)
מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן, ומי אחראי לאופן שבו בוצעה התכנית?

גורמים בקק"ל מציינים כי התכנית למיגון הצפון נעצרה למשך כל כך הרבה חודשים עקב התנגדות פיקוד העורף לפעולות החד-צדדיות שקק"ל ביצעה, ללא כל התחשבות בגופי הביטחון."אנחנו לא מכירים את היוזמה הזאת ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף.

כאשר הצגנו לחברת "אקרשטיין" שאלות נוספות הנוגעות למכרז, אנשי אקרשטיין הפנו אותנו למועצה אזורית גולן לקבלת מידע. גם האדם הממונה על הנושא בקק"ל, ירון אוחיון, הפנה אותנו למועצה האזורית גולן לקבלת פרטים נוספים.

אבל מהמועצה האזורית גולן החזירו אותנו לברר את הנושא מול קק"ל, ולבסוף הצלחנו לקבל מקק"ל תגובה רשמית, לפיה "מדובר בחלקי מידע שגויים ולא נכונים. בעקבות ההסלמה בגבול הצפון במאי 2018, נרתמה קק"ל לסייע ברכישת מיגוניות. ההתקשרות נעשתה מול מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לפי כל הנהלים, והן קיבלו האחראיות לניהול וביצוע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סר... המשך קריאה

לכולם:על פניו שווה חקירה משטרתית. ללא קשר לכתוב לעיל , תחום הבנייה היינו הרווחי ביותר לגוזרי קופונים. מהאי היווני (היסטוריה ישראלית) דרך רעידת האדמה בתורכיה, (הבנייה שם הייתה בתקן של סרטי אסונות) ועד הכור היפני בפוקושימה (פורסם בזמנו שהיקוזה) השתתפה בבנייתו. עמירם

עוד 872 מילים ו-1 תגובות

בריטניה חשפה ב-2015 מפעלים סודיים של חיזבאללה להכנת פצצות

הדיילי טלגרף חושף כי המודיעין הבריטי חשף ארבעה מפעלים סודיים של חיזבאללה עם טונות של חומרי נפץ ● המידע על המפעלים בפרברי לונדון, שפעלו בשליחות איראנית, הגיע "ממדינה זרה" ● הפשיטה על המפעלים נעשתה חודשים ספורים לאחר החתימה על הסכם הגרעין עם איראן והוסתרה מהציבור

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

שר החוץ האיראני מוחמד ג'אוואד זריף אמר היום שההחלטה האמריקאית לשלוח תגבורת של 1,500 חיילים למזרח התיכון "מהווה איום לשלום העולמי וליציבות וצריך להתייצב כנגדה".

זריף אמר את הדברים לסוכנות הידיעות האיראנית הרשמית לפני שחזר הביתה מביקור בפקיסטן. אמש הודיע טראמפ על שליחת התגבורת לאיזור, לאחר שבשבועות האחרונים שלחו האמריקאים גם נושאת מטוסים, מפציצי B-52, משחתת אמפיבית ומערכת להגנה מפני טילים.

ארה"ב שולחת 1,500 חיילים למזרח התיכון

עיבוי הכוחות הוא חלק מהיערכות להסלמה מול איראן ● טראמפ: "לא חושב שהם רוצים להילחם ובטח שלא איתנו"

ארה"ב מתכוונת לשלוח תוספת של מאות חיילים ותריסר מטוסי קרב למזרח התיכון בשבועות הקרובים כחלק מההיערכות לאפשרות של הסלמה מול איראן. בפנטגון חוששים ממה שהם מגדירים כמערכה איראנית, שכבר יצאה לדרך, ונועדה לפגוע באינטרסים אמריקאים באזור וייתכן שגם בכוחות האמריקאים עצמם.

וכך קורה שלראשונה, בכירי הפנטגון היפנו אתמול אצבע מאשימה כלפי איראן ובעלות בריתה בקשר להתקפות שהיו לאחרונה על 4 מיכליות ליד איחוד האמירויות והתקפת הטילים שנורו לבגדד בעיראק. הנשיא דונלד טראמפ אמר אתמול ש-1,500 החיילים הנוספים נועדו בעיקר למטרות הגנתיות כחלק מעיבוי הכוחות שהחל בתחילת החודש בתגובה לאיום האיראני על ארה"ב.

ההכרזה מסכמת שלושה שבועות של מתיחות מול איראן במהלכה הצי האמריקאי שיגר לאיזור משחתות. עם זאת, בקונגרס יש מי שחוששים מכך ששליחת הכוחות לאיזור תגרום לעימות ודורשים הוכחות לאחריות האיראנית לפיגועים. אי הוודאות גוברת גם נוכח הרטוריקה הדו משמעית של טראמפ, שמזגזג בין הקשחת עמדות מול איראן לבין הדגשת היותו פתוח למשא ומתן עם הרפובליקה האיסאלמית.

נכון לאתמול, הנשיא הוריד את גובה הלהבות: "כרגע אני לא חושב שאיראן רוצה להילחם בכלל ובטח שלא להילחם איתנו". החיילים שיישלחו לאיזור כוללים 12 מטוסי קרב כאמור, מטוסי ביון עם וללא טייס, ומספר מהנדסים צבאיים. בנוסף, יישארו באיזור 4 סוללות פטריוט שהיו אמורות לעזוב. 600 מתוך ה-1,500 חיילים החדשים שייכים לגדודי הפטריוט. החיילים לא יוצבו בסוריה ובעיראק.

"אנחנו שולחים מספר קטן יחסית של חיילים, בעיקר למטרות הגנה. אנשים מוכשרים מאוד הולכים למזרח התיכון ונראה מה יקרה", אמר עוד הנשיא.

בתוך כך מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו הודיע על מכירת נשק לסעודיה, איחוד האמירויות וירדן בהיקף של 8 מיליארד דולר. המכירה נעשתה ללא צורך באישור הקונגרס שכן הממשל הכריז על מצב חירום מול איראן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 256 מילים

מפקד משמרות המהפיכה: אנחנו על סף עימות נרחב עם האויב

שר ההגנה האיראני, אמיר חתאמי, אמר היום: "איראן תביס את הברית האמריקנית-ציונית. יש לנו את המוכנות הצבאית-הגנתית הגבוהה ביותר להתמודד עם כל איום"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פרשנות התמנון האיראני כבר מוכן ליום פקודה

איראן הרשמית ממשיכה לנסות להציל את מה שנשאר מהסכם הגרעין ● אבל מאחורי הקלעים היא מבססת את רשת הטרור והריגול הבינלאומית שלה ● אם ישראל או ארה"ב יתקפו את מתקני הגרעין שלה, נרגיש זאת היטב גם בגבול עם סוריה ולבנון

בהערכת המצב שהוצגה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בימים האחרונים, נפרס בהרחבה החומר המודיעיני שהצטבר על שולחנו של שר ההגנה שלו, פטריק שנהאן, באשר לכוונות האיראניות לפגוע בכוחות אמריקאים ובבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון.

את המידע הזה שומרת ארצות הברית קרוב מאד לחזה. ספק אם הוא הוצג במלואו לשותפות האחרות במטה נאט״ו בבריסל שלשום, בפגישה עם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו.

פטריק שנהאן במפגש עם אנשי צבא אמריקאים (צילום: AP Photo/Robert Burns)
שר ההגנה האמריקאי פטריק שנהאן במפגש עם אנשי צבא אמריקאים (צילום: AP Photo/Robert Burns)

עד כמה חמורים הדברים, ניתן להתרשם מציטוט של אחד הנוכחים בעיתון ״ניו יורק טיימס״ הבוקר: "התכניות שהוצגו בהערכת המצב מוכיחות עד כמה איראן הפכה להיות מסוכנת".

אין ספק שהאיומים האמריקאים ותגבור הכוחות במפרץ הפרסי הם בבחינת מהלך מרתיע של ארצות הברית. וושינגטון מבינה שהחומר המודיעיני שבידיה הוא אולי מדויק, אבל בהחלט חלקי. לא בכדי, מרבים בישראל להשתמש במושג "תמנון איראני", בהקשר של מעורבות משמרות המהפכה באזור.

ארבעה מוקדים במזרח התיכון

כיום פרוסה איראן בגלוי בארבעה מוקדים במזרח התיכון: לבנון, תימן, סוריה ועיראק. בכל אחת מהזירות הללו מרבה לבקר הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח ״קודס״ במשמרות המהפכה, האחראי על הפעילות הצבאית מחוץ לתחומי איראן.

השלטונות בערב הסעודית אמנם לא מיהרו להפנות אצבע מאשימה לעבר איראן כאשר התגלה הנזק שנגרם למכליות הנפט סמוך למיצר הורמוז, אבל הכתובת הייתה ברורה: זו לא הפעם הראשונה שערב הסעודית מרגישה את נחת זרועה של איראן בפעילות "מתחת לרדאר".

בשנתיים האחרונות ירו המורדים החותים בתימן עשרות טילים לטווח בינוני וקצר לעבר מטרות בערב הסעודית, כולל לעבר הבירה ריאד. כל הטילים היו מתוצרת איראנית. בז׳רגון המקצועי מכנים את המדיניות הזו ״פרוקסי״, פעולה דרך שליח.

לכן, לא מן הנמנע שאיראן החליטה להפעיל תשתית רדומה שהקימה בשטח ערב הסעודית, בחלקים הנושקים למפרץ הפרסי. באזורים הללו נמצא המיעוט השיעי שחי בממלכה, ונמצא באופן תדיר מעקב.

גונן שגב. חלק מהאסטרטגיה האיראנית (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
גונן שגב. חלק מהאסטרטגיה האיראנית (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כאמור, לערב הסעודית וארצות הברית ברור כי מי שעומד מאחורי הנזק לספינות במפרץ הפרסי היא איראן, שלאחרונה בחרה להעלות את הטון, אולי לנוכח המשבר הכלכלי המתגבר אצלה.

האיראנים הולכים על הסף, כך היה וכך יהיה כיאה לשחקני שחמט מיומנים. הם מנסים לשבש את חופש השיט במיצרי הורמוז, עורק מרכזי בתעבורת דלק גולמי לשווקים בעולם. אין עוררין שהנזק לספינות הוא מינורי.

כלומר, מישהו ביקש להעביר מסר מרתיע שעיקרו: אתם חשופים. לכולם ברור שמי שחיבל בספינה יכול היה גם להטביע אותה, אבל בחר שלא.

דרך נוספת של האיראנים להציק לארצות הברית היא בהגברת קצב שיגורי הטילים של החותים לעבר אתרים בערב הסעודית. הטילים האיראנים כבר שם, הפעלה מוגברת או מוגבלת זה רק עניין של החלטה, לא של יכולת.

החזית שמעניינת את הישראלים

מה באשר לזרוע הלבנונית/סורית? ספק אם בצוק העתים במשבר הנוכחי, תבקש איראן לפגוע בישראל דרך חיזבאללה או בעזרת אחת המיליציות השיעיות שהוצבו על ידה בסוריה. כל אחת מהפעולות הללו יכולה להיתקל בתגובה חריפה של ישראל. הגורמים המרסנים במקרה הזה חזקים מאד.

את הקלף הלבנוני איראן שומרת ליום פקודה, אם וכאשר מישהו יחליט לתקוף את מתקני הגרעין שלה. פעולה מהשטח הסורי תכניס את איראן למתח לא רצוי עם הרוסים ומי שיכול לשלם את המחיר על כך הוא נשיא סוריה באשר אל-אסד, שיאבד נכסים בתקיפה ישראלית.

זרוע אסטרטגית נוספת שעומדת לרשות האיראנים היא רשת תאים רדומים שהוקמו בעולם, בשיתוף עם ארגון חיזבאללה הלבנוני. הרשת הזו פרוסה בדרום אמריקה, מרכז אמריקה (ונצואלה), חלקים נרחבים באפריקה (וכך גויס השר לשעבר גונן שגב בניגריה), וחלקה גם באירופה.

הנחת היסוד של ארגוני הביון בעולם היא שכל שגרירות איראנית מהווה בסיס פעולה/הפעלה של משמרות המהפכה.

אנשי חזבאללה צועדים בלבנון ב-2016. איום רדום למחצה (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
אנשי חזבאללה צועדים בלבנון ב-2016. איום רדום למחצה (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

הדוגמה הטרייה ביותר היא מעצרו בגרמניה של "דיפלומט" איראני שהוצב בשגרירות באוסטריה. אותו פעיל נעצר ביולי 2018, עם מטעני חבלה שהיו מיועדים לחולייה איראנית/בלגית. המטרה שנבחרה אז הייתה כינוס גדול של האופוזיציה האיראנית בפריז.

ההערכה כיום היא כי איראן, בשלב הזה של המשבר, לא תמהר להוציא לפועל פיגוע באירופה. טהרן צריכה בימים אלה את צרפת, גרמניה ובריטניה כגורם ממתן ומתווך מול ארצות הברית בעניין הסכם הגרעין.

גם כך נראה שהתגובה הנחרצת של אירופה על הודעת הנסיגה האיראנית החלקית מהסכם הגרעין, הפתיעה את שלטון האייתולות.

מי מקבל את ההחלטות?

בהבנת הגורמים המרסנים את הפעילות האיראנית נשאלת השאלה, מי באמת מקבל שם את ההחלטות האסטרטגיות? המנהיג העליון עלי חמניאי? או שמא זה מפקד גיס "קודס" סולימאני? או מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי? ובהקשר הזה, גם לא ברור עד כמה נשמעת דעתם של המתונים/רפורמיסטיים כמו הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ מוחמד זריף.

לכן, כשמביטים לעת עתה על התמנון האיראני, נראה כי השיטה שנבחרה – פעולה מתחת לרדאר בשטח הריבוני של ערב הסעודית – היא בבחינת הפתרון המושלם להעברת המסר מבלי לשלם מחיר מיידי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 672 מילים
סגירה