מחבלים פלסטינים משתלטים על טנק ישראלי לאחר שחצו את גדר הגבול עם ישראל מחאן יונס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: Said Khatib /AFP)
Said Khatib /AFP
מחבלים פלסטינים משתלטים על טנק ישראלי לאחר שחצו את גדר הגבול עם ישראל מחאן יונס ב־7 באוקטובר 2023

"מא' ועד ת' – מערכת הביטחון שלנו שבורה"

ב־7 באוקטובר חיישני גדר הגבול של ישראל, שבנייתה הסתכמה בכמיליארד דולר, נוטרלו על ידי רחפנים זולים של חמאס ● חברות הזנק המפתחות פתרונות למלחמה בעזה טוענות כי הן עדיין נתקלות בהתנגדות מצד הממסד הביטחוני: "כשחברות סטארט־אפ פוגשות את הצבא הן נתקלות בחומה"

זמן קצר לאחר תחילת המלחמה בעזה התברר באופן כואב ל־י' – מהנדס בינה מלאכותית בתחום הראייה הממוחשבת, יזם וחייל מילואים ביחידה מסווגת בצה"ל – כי לצבא יש בעיה משמעותית עם כטב"מי האויב.

חמאס שיתק את גדר הגבול המתוחכמת של ישראל עם עזה – שעלתה כמיליארד דולר – בפתיחת המלחמה על ידי הטלת פצצות מרחפנים מסחריים זולים על מגדלי המצלמות והחיישנים של הגדר. מערכות הירי האוטומטיות שהוצבו על המגדלים נותקו מנתוני המטרה ולא יכלו להגיב – וקצינים בחדרי הפיקוד והבקרה לא יכלו לקבל תמונת מצב או לכוון את הכוחות.

ב־7 באוקטובר אלפי מחבלים פרצו את הגבול, חדרו לישראל, רצחו 1,200 בני אדם וחטפו 251 בני ערובה לרצועת עזה. זה היה יום הדמים הגדול ביותר בתולדות המדינה והטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה.

כעבור כמה שבועות, כשחיילי צה"ל החלו לפעול במספרים גדולים יותר בעזה, כטב"מי חמאס הטילו רימונים על ריכוזי כוחות ישראליים, והארגון פרסם את הסרטונים בטלגרם, בדומה למה שראינו באוקראינה ב־2022.

חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)
חייל ליד רחפן (צילום: דובר צה"ל)

בצפון, רחפנים מתאבדים של חזבאללה חדרו לשטח ישראל בלי להתגלות על ידי מכ"מי מערכת כיפת ברזל, התרסקו לתוך בסיסים צבאיים וגרמו לנפגעים ולנזק. צה"ל, צבא שתוכנן למלחמות מהירות בשטח אויב באמצעות מטוסי קרב, טנקים, ארטילריה, צוללות וטילים, התקשה לתאם תגובה יעילה נגד נחילי רחפנים זולים.

בניסיון להתמודד עם הפערים בזיהוי הכטב"מים של צה"ל, י' פיתח אפליקציה לטלפונים חכמים שנועדה לשמש כהתרעת "הקילומטר האחרון" מפני כטב"מים לחיילים בשטח. אולם לאחר חודשים של ניסיונות כושלים לבחון ולפתח את הפרויקט בתנאי קרב דרך הערוצים הרשמיים של משרד הביטחון, י' נאלץ לעקוף את המערכת.

"אני מדבר עם חיילים בשטח שאומרים לי שאם זה עובד, הם רוצים את זה כבר מחר. אבל אנשי מערכת הביטחון אומרים לי שהחיילים לא צריכים את זה. יש כאן נתק"

"אני מדבר עם חיילים בשטח שאומרים לי שאם זה עובד, הם רוצים את זה כבר מחר. אבל אנשי מערכת הביטחון אומרים לי שהחיילים לא צריכים את זה. יש כאן נתק", הוא אומר. י' ניצל את קשריו כדי להציג את האפליקציה ישירות למפקדים, מה שהוביל לפריסה מהירה יותר. "אני מכיר את דרכי הצבא. יזם אזרחי לא יצליח. הסיכוי של סטארט־אפ להצליח בממסד הביטחוני של ישראל הוא נמוך מאוד".

החוויה של י' מהדהדת תסכול של עשרות יזמים ישראלים העוסקים בטכנולוגיות ביטחוניות, אנשי תעשייה, אנשי צבא בהווה ובעבר ומשקיעים ששוחחו עם זמן ישראל בעילום שם, חלקם עדיין פעילים במילואים.

מחבלי חמאס עומדים ליד רחפן על גב משאית בצעדה במרכז רצועת עזה, 28 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
מחבלי חמאס עומדים ליד רחפן על גב משאית בצעדה במרכז רצועת עזה, 28 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

יזמים אזרחיים רבים טוענים כי הם נתקלים בחסמים מצד המערכת המתנגדת לאותן תכונות בדיוק – פיתוח אב טיפוס מהיר, נטילת סיכונים, גישה רב־תחומית ומבט גלובלי – שהופכות את הישראלים למובילים עולמיים בתחומים כמו אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ומדעי החיים, טכנולוגיה פיננסית, טכנולוגיות מידע ארגוניות ומגזרים אחרים.

הם מתארים אתגרים רבים בחדירה לתעשיית הביטחון הישראלית: פרויקטים יכולים להתעכב חודשים ואף שנים בגלל דרישות משתנות וחילופי כוח אדם; עלויות פיתוח מאמירות; תרבות המעדיפה ענקיות ביטחוניות מבוססות על פני חברות הזנק חדשניות; גישה מוגבלת לאימות בשדה הקרב ולנתונים; בקשות מכבידות למידע (RFIs) המסכנות את הקניין הרוחני ואינן מבטיחות המשך התקשרות; ותקנות ייצוא מחמירות המונעות משיקולים גאופוליטיים עמומים.

חברות הזנק בתחום החומרה מתמודדות עם אתגרים חריפים במיוחד, ופעמים רבות מוצאות את עצמן בעמדת נחיתות בתחרות על חוזים עם צה"ל מול חברות מבוססות

חברות הזנק בתחום החומרה מתמודדות עם אתגרים חריפים במיוחד, ופעמים רבות מוצאות את עצמן בעמדת נחיתות בתחרות על חוזים עם צה"ל מול חברות מבוססות. "ברגע שאתה מזכיר את המילה 'ביטחון', מייד עולה הדרישה למפרטים צבאיים, מה שמעלה באופן דרמטי את עלויות הפיתוח ואת הסיכון", אומר יזם טכנולוגיות ביטחוניות.

חדשנות בשדה הקרב: ביקוש גבוה, היצע נמוך

בזמן שהמלחמה של ישראל בחמאס, בחזבאללה ובשלוחים איראניים אחרים נמשכת כבר תשעה חודשים, ישראל ובעלות בריתה מצפות מהממסד הביטחוני לשקם את כוח ההרתעה הצבאי, שנפגע קשות. המלחמה בעזה הפכה להידרה עם מספר חזיתות חמות במקביל בכל אחד מגבולותיה של ישראל (ומעבר להם).

לוחמי צה"ל ברפיח, יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)
לוחמי צה"ל ברפיח, יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

כמעט כל הלחימה היא אסימטרית ועירונית: טנקים מול מנהרות, מטוסי קרב מול כטב"מים. לדברי גורמים בתעשייה, הביקוש לחידושים טכנולוגיים מגיע מקצינים בשטח בקצב מהיר ובכמויות גדולות. אומנם מספר החידושים הללו הוא מסווג, אך על פי המקורות שרואיינו לכתבה, לא ברור עד כמה מערכת הביטחון מסוגלת לספק אותם במהירות הנדרשת.

צה"ל השיג הישגים משמעותיים. אולם מטרותיה המוצהרות של המלחמה – חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ושחרור החטופים – נראות עדיין רחוקות מהשגה. צה"ל מוצא את עצמו במלחמה ממושכת, אסימטרית ורבת־חזיתות שהוא לא עוצב עבורה.

בשל השיתוק הפוליטי הנראה לעין של הממשלה, חלק גדול מדי מהנטל נופל על מערכת הביטחון, שנאבקת להתחמש מחדש, להצטייד ולייעל פרויקטים של חדשנות

המחיר גבוה וממשיך לעלות: למעלה מ־640 חיילים נהרגו מאז פרוץ המלחמה (7% מהם בתקריות אש ידידותית ובתאונות). אלפים רבים נפצעו, פיזית ונפשית. חמאס עדיין נלחם ומכתיב תנאים במשא ומתן לשחרור החטופים. הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל מוטלת בספק, ובעלות בריתה מתוסכלות. הועלו רעיונות להטלת אמברגו נשק והיו ניסיונות להוציא צווי מעצר נגד ישראל בגין פשעי מלחמה.

בשל השיתוק הפוליטי הנראה לעין של הממשלה, חלק גדול מדי מהנטל נופל על מערכת הביטחון, שנאבקת להתחמש מחדש, להצטייד ולייעל פרויקטים של חדשנות. אם היה אי פעם זמן שבו ישראל הייתה צריכה לשקול לגייס את חברות ההזנק שלה כדי להתקדם מהר ולחולל שינוי משמעותי, אומרים גורמים מבפנים, הרי זה עכשיו.

יזם הטכנולוגיה מושיק כהן (צילום: באדיבות המצולם)
יזם הטכנולוגיה מושיק כהן (צילום: באדיבות המצולם)

האירוניה במאבקן של חברות ההזנק הישראליות לא נעלמת מעיניהם של אותם חדשנים בתחום טכנולוגיות הביטחון. "לפני המלחמה כמעט לא היה מקום לסטארט־אפים ישראליים בתעשיית הביטחון", אומר מושיק כהן, יזם טכנולוגיה שהרזומה שלו, הכולל מחקר ופיתוח צבאי ועבודה באקדמיה ובמגזר הפרטי, יכול להתחרות בזה של טוני סטארק – גאון ההנדסה מהיקום של מארוול שתכנן חליפת שריון משוכללת שהפכה אותו לאיירון מן.

"מערכת הביטחון שלנו שבורה. החל בניהול האסטרטגי, דרך הרכש והציוד וכלה בפוליטיקה – כמערכת, היא שבורה", מתריע כהן.

כהן, בן 43, הוא בעל תארי דוקטור באלקטרוניקה פיזיקלית ובננוטכנולוגיה. הוא פרסם עשרות מאמרי מחקר בכתבי עת מדעיים מובילים בעולם, בהם "Nature" ו־"Science", בתחומים שנעים ממחשוב קוונטי ועד בינה מלאכותית יוצרת. הוא שירת בתפקידי מחקר ופיתוח ובתפקידים מבצעיים בחיל האוויר, שם פיתח מערכת חימוש חדשה המותקנת במסוקי קרב.

ב־2019 כהן פיתח מערכת קטנה ואוטונומית עבור טנקים נגד איומים קצרי טווח כגון כטב"מים ומטולי RPG. לדבריו, למרות הדגמות מוצלחות, משרד הביטחון העריך כי אין בה צורך בטענה שהאויב מורתע

מחימוש הוא עבר לכטב"מים קרביים אוטונומיים ולטילים, ועבד חמש שנים כמדען טילים בתעשייה האווירית, שם תרם לפיתוח מערכות חץ 3 וברק 8 – מערכות ההגנה מפני טילים הנמכרות ביותר של ישראל. מחוץ לצבא כהן עבד באינטל ובסמסונג, הקים ומכר מספר חברות הזנק ופיתח מערכת ננו־טכנולוגית שעליה זכה בפרס ביטחון ואשר נפרסה מבצעית על ידי הכוחות המיוחדים של ישראל.

יש לו ניסיון עמוק בשני צדי החדשנות, הצבאי והאזרחי. ב־2019 כהן פיתח מערכת קטנה ואוטונומית עבור טנקים נגד איומים קצרי טווח כגון כטב"מים ומטולי RPG. לדבריו, למרות הדגמות מוצלחות, משרד הביטחון העריך כי אין בה צורך בטענה שהאויב מורתע. חמש שנים מאוחר יותר, השריון הישראלי בעזה סופג פגיעות מאותם איומים בדיוק.

"זה לא היה עניין של טכנולוגיה, עלות או צורך. העניין היה הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין גורמים ביטחוניים לקבלנים הגדולים. הם לא יכולים לזוז זה בלי זה", אומר כהן.

כלי רכב משוריינים של צה"ל בקרבת הגבול עם רצועת עזה, 30 במאי 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)
כלי רכב משוריינים של צה"ל בקרבת הגבול עם רצועת עזה, 30 במאי 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

הפער בין אומת הסטארט־אפ לעוצמה הצבאית

חלה התקדמות משמעותית בחדשנות הביטחונית של ישראל, בעיקר אחרי 7 באוקטובר. רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הביטחון הקימו תוכנית לתמיכה ברעיונות בשלבים ראשוניים הניתנים ליישום בשווקים הצבאי והאזרחי, מה שמכונה מודלים של טכנולוגיה דו־שימושית.

מפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), הגוף האחראי על איתור, תמיכה והרחבה של מיזמי חדשנות ביטחונית לשימוש בשדה הקרב, עורך ניסיונות לייעול מכרזים ולצירוף ספקים חדשים.

"ישראל צריכה לגשר על הפער בין החדשנות של אומת הסטארט־אפ לעוצמה הצבאית. אם היא תעשה זאת, היא תוכל לצאת חזקה וחכמה יותר. אבל בירוקרטיה נוקשה יכולה לחנוק את המגזר כולו"

אוניברסיטת תל אביב ומשרד הביטחון משתפים פעולה בפתרון מהיר של בעיות הנדסה דחופות בשדה הקרב, כגון פתרונות למטענים ממולכדים, יירוט כטב"מים, הוספת יכולות ראיית לילה למצלמות טלפונים ניידים, מטען USB לטנקים, שידורי וידאו חיים מכלבים בשירות הצבא ויישומים נוספים. יחידה 81, היחידה הטכנולוגית של צה"ל (המזכירה את Q-Branch של ג'יימס בונד) הייתה אחראית להצלחות רבות לאורך זמן רב.

"יחידת קומנדו טכנולוגית" חדשה מוקמת בימים אלה בשיתוף פעולה בין הצבא לקבוצה של בוגרי ממר"ם – יחידת טכנולוגיית המידע הראשית של צה"ל. היחידה מספקת לצבא את תשתיות טכנולוגיית המידע שלו, מרכזי הנתונים, השרתים וצרכי מחשוב אחרים.

חיילי צה"ל מפעילים רובוטים בשטח (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל מפעילים רובוטים בשטח (צילום: דובר צה"ל)

"זה כמו ה־AWS של צה"ל", אומר יוסי מלמד, בוגר ממר"ם, יזם טכנולוגי ויושב ראש עמותת בוגרי היחידה, בהתייחסו לשירות מחשוב הענן של אמזון, המשמש את רוב חברות ההזנק. יחד עם כ־500 בוגרים נוספים, מלמד נמצא בשלבים מוקדמים של הקמת היחידה, המקבצת אנשי טכנולוגיה מוכשרים בשירות מילואים לפיתוח קוד ואפליקציות העונים על צורכי הצבא.

בזמן מלחמה אנשי המילואים יגויסו בצו 8, כפי שחלק מהם מגויסים כעת. היחידה, המכונה "השביעית", על שם 7 באוקטובר, תדווח למפקדת יחידת לוט"ם, השייכת לאגף התקשוב של הצבא. אולם היוזמות המבטיחות האלה נותרות יוצאות מן הכלל ולא מגמה כלל־מערכתית.

"מאז ומעולם משרד הביטחון העדיף לרכוש ציוד מתוחכם בחו"ל ויצר רשת רכש לצורך זה. חברות סטארט־אפ שניסו לעבוד איתו התקשו הרבה פעמים בגלל ההטיה הזו"

"ישראל צריכה לגשר על הפער בין החדשנות של אומת הסטארט־אפ לעוצמה הצבאית. אם היא תעשה זאת, היא תוכל לצאת חזקה וחכמה יותר. אבל בירוקרטיה נוקשה יכולה לחנוק את המגזר כולו", אומרת חמוטל מרידור, בוגרת יחידה 8200, יזמית סדרתית, משקיעת הון סיכון והמנהלת לשעבר של פעילות חברת ניתוח הנתונים האמריקאית "פלנטיר" בישראל.

חברות ההזנק הישראליות לא רגילות להיחנק. למרות שהמחקר והפיתוח הצבאי תמך בתעשיית הטכנולוגיה של ישראל לאורך השנים, טכנולוגיה ביטחונית מעולם לא הייתה חלק גדול מהאקוסיסטם, אומר מאיר ולמן, שספרו "אפקט הרשת: מקורות ההייטק הישראלי" עתיד לראות אור בקרוב.

חמוטל מרידור, בוגרת יחידת 8200 ולשעבר מנכ"לית פלנטיר ישראל (צילום: באדיבות המצולמת)
חמוטל מרידור, בוגרת יחידת 8200 ולשעבר מנכ"לית פלנטיר ישראל (צילום: באדיבות המצולמת)

"מאז ומעולם משרד הביטחון העדיף לרכוש ציוד מתוחכם בחו"ל ויצר רשת רכש לצורך זה. חברות סטארט־אפ שניסו לעבוד איתו התקשו הרבה פעמים בגלל ההטיה הזו, וגם בגלל זמני החלטות ארוכים ושינויים תכופים במפרטים. היזמים גילו שקל יותר להתאים טכנולוגיות שנועדו למטרות צבאיות לשווקים אזרחיים", אומר ולמן.

בשני העשורים האחרונים תעשיית הטכנולוגיה של ישראל צמחה למקום השלישי בעולם בגודלה והפכה למנוע הכלכלי של המדינה. קרנות הון סיכון מקומיות וזרות הזרימו כסף ברמות ובמהירויות שיא. הממשלה כמעט לא התערבה. בעוד שמגזרים אחרים פרחו, הטכנולוגיה הביטחונית לא זכתה לעניין רב.

"הבעיה היא שברגע שהאדם שסגרת איתו [עסקה] עוזב, מגיע מישהו חדש שלא מסכים עם הפרויקט שכבר היה סגור. אתה נכנס לספירלה שקשה לצאת ממנה"

לכך תרמה גם התפיסה של תעשיית הביטחון בישראל, שנצבעה בדומיננטיות של קבלנים מבוססים, אשר כמו מקביליהם בארה"ב ובמקומות אחרים לא נתפסו כזריזים או יזמיים ברוחם. אולם כעת כמה מהכישרונות הטובים ביותר בישראל נוהרים למגזר הביטחוני, אומרת מרידור.

עם זאת הכישרונות האלה מגלים שדרכם חסומה במחסומים מושרשים עמוק. אחד מהם מספר על התסכול שבראיית פרויקט הנכנס לסחרור: "הבעיה היא שברגע שהאדם שסגרת איתו [עסקה] עוזב, מגיע מישהו חדש שלא מסכים עם הפרויקט שכבר היה סגור. אתה נכנס לספירלה שקשה לצאת ממנה.

"רק קבלנים גדולים יכולים להתמודד עם התקשרויות כאלה, כשהרבה פעמים הם רוכשים טכנולוגיות מחברות קטנות ומכפילים את המחיר", הוא אומר.

חיילים מדגימים את פעולת המשגר הנייד של טיל החץ בבסיס פלמחים במרכז הארץ (צילום: AP Photo /Eitan Hess-Ashkenazi)
חיילים מדגימים את פעולת המשגר הנייד של טיל החץ בבסיס פלמחים במרכז הארץ (צילום: AP Photo /Eitan Hess-Ashkenazi)

טלטלה בעקבות 7 באוקטובר

השלכות 7 באוקטובר עשויות לשבש דפוסים ישנים, בייחוד בטווח הקצר. "7 באוקטובר הביא שקיפות חסרת תקדים; זה שינה את כללי המשחק", אומר כהן, שמפתח פתרון מבוסס בינה מלאכותית נגד כטב"מים.

"כולם ראו מה RPG בשווי 300 דולר וכטב"מים בשווי 5,000 דולר עשו לגדר בשווי מיליארד דולר ולטנקים בשווי חמישה מיליון דולר של ישראל. הכטב"מים של חזבאללה חודרים בגלוי את הגבולות שלנו על בסיס יום־יומי. זה גלוי וידוע, אף אחד לא יכול להכחיש את הצורך הזה עכשיו.

נראה כי המערכת הישראלית, באופן אירוני, לא ערוכה לחדשנות מהירה בשדה הקרב, למרות ריבוי הכישרונות המקומיים וסביבה המאפשרת בדיקות בשטח

"זו יכולה להיות הזדמנות לשיבוש אמיתי [של יכולות האויב] על ידי סטארט־אפים ביטחוניים חדשניים", אומר כהן, שמשיק חברת סטארט־אפ ביטחונית חדשה משלו. האתגר המיידי ביותר של אותן חברות הוא הוכחת היתכנות. הגישה ליחידות השדה מוגבלת. פעמים רבות לצבא ולקניינים אין אנשי מקצוע פנימיים שיכולים לתת להם משוב.

"אתה צריך מישהו שמבין גם בביטחון וגם בעסקים; קשה מאוד למצוא", אומר יזם שנאבק להתמודד עם תהליכי הרכש של מערכת הביטחון. הצורך להתמודד עם רכש ביטחוני ותקנות ייצוא מורכבים לא ייחודי לישראל. אפילו סיפורי הצלחה אמריקאיים ממומנים היטב כמו "אנדוריל" ו"פלנטיר" נאבקו עם מורכבויות המגזר הביטחוני שלהם.

כלי טיס ישראליים לא מאוישים טסים בשמי רפיח, 22 בינואר 2024 (צילום: AFP)
כלי טיס ישראליים לא מאוישים טסים בשמי רפיח, 22 בינואר 2024 (צילום: AFP)

אולם נראה כי המערכת הישראלית, באופן אירוני, לא ערוכה לחדשנות מהירה בשדה הקרב, למרות ריבוי הכישרונות המקומיים וסביבה המאפשרת בדיקות בשטח. כמה יזמים מתארים "תרבות של סיווג יתר", שבה טכנולוגיות, דרישות מבצעיות ויחידות צבאיות אפופות סודיות.

איש מילואים העוסק במודיעין חזותי סיפר כיצד נבצר ממנו לספק למפקדים את כל המודיעין הזמין לא בשל מחסור בו אלא בגלל מידור יתר. "חלק מהמודיעין הוא כל כך סודי ומורכב שאפילו אני לא יכול לדעת מה המקור שלו, קל וחומר להוריד אותו למפה בשביל מפקד בעזה", הוא אומר.

"אני מילואימניק. אכפת לי מהיחידות – הם יכולים להיות בני משפחה שלי. הסיווג הוא משני. אני רוצה לתת להם הכול. תחשוב על זה: הכוחות נכנסו בלי מידע מלא בגלל ענייני סיווג"

"אני מילואימניק. אכפת לי מהיחידות – הם יכולים להיות בני משפחה שלי. הסיווג הוא משני. אני רוצה לתת להם הכול. תחשוב על זה: הכוחות נכנסו בלי מידע מלא בגלל ענייני סיווג".

בעיית רשת המנהרות התת־קרקעיות הרחבה של עזה היא דוגמה אקוטית נוספת. חמאס מכסה את פתחי המנהרות שלו בחול ובחומרים אחרים ומסתיר את קיומן משיטות איסוף המודיעין החזותי. אולם מנהרות מצריכות תשתית שיכולה להשאיר סימנים.

חיילי צה"ל פועלים בתוך מנהרה של חמאס בעזה (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל פועלים בתוך מנהרה של חמאס בעזה (צילום: דובר צה"ל)

"הצבא לא פנה החוצה לסטארט־אפים שיודעים לפתח במהירות פתרונות לזיהוי דברים כמו פתחי אוורור, ניקוזי מים וקווי חשמל. לא הייתה לזה כתובת אחת כמו שיש לחטופים. יחידות שונות עבדו בנפרד. עשינו טעויות עם המנהרות", טוען איש המילואים. "זה עדיין עובד ככה".

הסודיות והבירוקרטיה הן אתגר לא פשוט. כך גם נושא הקניין הרוחני. חברות הזנק צריכות לחשוף מידע רגיש בבקשות לקבלת מידע (RFIs) ומסתכנות בחשיפה. הן הולכות על חבל דק בין הגנה על הקניין הרוחני שלהן לבין דרישות ה־RFI. בקשות לקבלת מידע אינן מבטיחות המשך התקשרות.

"הקניין הרוחני הופך לחרב פיפיות בתחום הביטחוני", אומר אחד המקורות. "מה שמספיק לבדיקת נאותות של קרנות הון סיכון צריך להיות מספיק בשביל הממסד הביטחוני"

"הקניין הרוחני הופך לחרב פיפיות בתחום הביטחוני", אומר אחד המקורות. "מה שמספיק לבדיקת נאותות של קרנות הון סיכון צריך להיות מספיק בשביל הממסד הביטחוני".

המכשולים הפיננסיים מהווים גורם מרתיע לא פחות. חברות הזנק זקוקות להון משמעותי עבור מחקר ופיתוח, בדיקות, אישורים ומחזורי מכירות. יישומים בחומרים חדשים, חומרה, אנרגיה, לייזר, תדרי רדיו, ניווט ושיבוש GPS, רובוטיקה, מערכות בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות, ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, חלל ומחשוב קוונטי – כל זה מצריך זמן פיתוח ממושך הרבה יותר מאשר עוד כלי לניהול או תזמון משימות.

חייל צה"ל בעזה מחזיק רחפן של חמאס בעזה (צילום: דובר צה"ל)
חייל צה"ל מחזיק רחפן של חמאס בעזה (צילום: דובר צה"ל)

הסיכונים רבים ולוחות הזמנים ארוכים. קרנות הון סיכון מסורתיות נרתעות ומותירות את חברות ההזנק ללא יכולת להביא את החידושים שלהן לכדי מימוש. הן מסתכנות באובדן חלון ההזדמנות או ברכישתן על ידי חברות גדולות – דבר שחונק את התחרות ואת החדשנות.

"טכנולוגיה ביטחונית ודו־שימושית דורשת כיסים עמוקים לפני שרואים תשואה", אומרת מרידור, שעבדה בקרן ההשקעות הישראלית הטכנולוגית Vintage Investment Partners, והודיעה לאחרונה על עזיבתה כדי להקים חברת סטארט־אפ ביטחונית.

האתגר העיקרי הוא בכך שאקוסיסטם הסטארט־אפ פתוח ביסודו לטיפוח שיתופי פעולה, בעוד הצבא הוא אקוסיסטם סגור ביסודו, כדי להגן על הכוחות

המגמה חיובית אבל הדרך עוד ארוכה

בארה"ב מתחיל שינוי בחזית ההשקעות. מספר קטן של חברות הון סיכון אמריקאיות גדולות מקימות קרנות ייעודיות לטכנולוגיות ביטחוניות. חברות הון סיכון ישראליות עושות צעדים ניסיוניים. קרן TLV Partners מחפשת במפורש חברות סטארט־אפ ביטחוניות. קרן Ibex Investors מארחת אירועים ליזמים בעלי רקע קרבי.

"המגמה חיובית, אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות", אומרת מרידור על חברות הון סיכון טכנולוגיות כלליות. הצרכים כוללים איתור מנהרות, טכנולוגיות לוחמה במנהרות, הגנה מפני טילים לטנקים, לנגמ"שים ולדחפורים, אמצעים נגד כטב"מים, ערכות לוחמה אלקטרונית ניידות, זיהוי פנים מבוסס טלפון באמצעות בינה מלאכותית, ניתוח חיישנים המופעלים על ידי בינה מלאכותית, כוונות רובה חכמות והרבה רובוטיקה.

מחבלי הג'יהאד האסלאמי בדרכם לחצות את גדר הגבול בין ישראל לעזה מחאן יונס במהלך ההסתערות בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: Said Khatib/ AFP/ File)
מחבלי הג'יהאד האסלאמי בדרכם לחצות את גדר הגבול בין ישראל לעזה מחאן יונס במהלך ההסתערות בהובלת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: Said Khatib/ AFP/ File)

"אנחנו מפתחים כלים כדי להגן על החיילים שלנו ולהחזיר אותם הביתה בחיים", אומר אחד היזמים. לדברי מלמד מממר"ם, האתגר העיקרי הוא בכך שאקוסיסטם הסטארט־אפ פתוח ביסודו לטיפוח שיתופי פעולה, בעוד הצבא הוא אקוסיסטם סגור ביסודו, כדי להגן על הכוחות.

"הצבא לא יכול לקחת את הסיכון של עבודה על מוצרי בטא עם חברות סטארט־אפ. יש יותר מדי חוסר ודאות בכל שלב. כשחברות סטארט־אפ מבשילות לרמה מסוימת שבה הן כבר עסק אמיתי, אז יותר סביר שהצבא יתקשר איתן", אומר מלמד. "לפני 20 שנה לקח לטכנולוגיה אזרחית חמש עד שבע שנים להגיע לצבא. זה לא המצב היום".

"הצבא לא יכול לקחת את הסיכון של עבודה על מוצרי בטא. יש יותר מדי חוסר ודאות בכל שלב. כשחברות סטארט־אפ מבשילות לרמה מסוימת שבה הן כבר עסק אמיתי, אז יותר סביר שהצבא יתקשר איתן"

איזון בין סודיות לשיתוף פעולה

בשביל להניע את החדשנות מהר יותר במערכת הביטחון דרושים כמה שינויים מבניים, אומרת מרידור. הצעד הראשון: הכרה בכך שחדשנות ביטחונית היא חיונית לביטחונה ארוך הטווח של ישראל. לשם כך דרושים בירוקרטיה יעילה, רכש פשוט יותר ותרבות שתעריך זריזות על פני נהלים נוקשים. "תוכנה לשימוש בקנה מידה גדול שונה מאב־טיפוס מצוין למשימה ספציפית", אומרת מרידור.

השינוי הזה פירושו לעבור להלך מחשבה של "מהר יותר/זול יותר/הרבה" במקום "לאט יותר/משובח/מעט", אומרת מרידור. זו גם המציאות של לוחמה אסימטרית, שבה, לדוגמה, נחילי כטב"מים זולים יכולים לשתק מערכות גדולות, יקרות ואיטיות שקשה להסוות, כגון טנקים ומערכות נגד טילים.

אלי פרידמן, סמנכ"ל חדשנות באלביט מערכות (צילום: אלביט)
אלי פרידמן, סמנכ"ל חדשנות באלביט מערכות (צילום: אלביט)

"צבאות מסביב לעולם, לרבות צה"ל, לא נערכו כראוי למלחמה אסימטרית במלואה", אומר אלי פרידמן, סמנכ"ל חדשנות בענקית הביטחון אלביט מערכות. בשביל לספק לצבא את מה שהוא צריך כדי להילחם, הן בלוחמה סימטרית והן אסימטרית, בהווה ובעתיד, צה"ל, חברות סטארט־אפ וקבלניות ביטחוניות צריכים לעבוד לפי החוזקות שלהם, אומר פרידמן.

"במלחמה סימטרית הצבא ותעשיית הביטחון עובדים היטב. במלחמה אסימטרית במלואה הם מתקשים להתאים את עצמם במהירות הדרושה". פרידמן, שבמשך כ־30 שנה מילא תפקידי מפתח במחקר ופיתוח של לוחמה אלקטרונית בחיל הים ובמשרד הביטחון, עובד כעת ישירות עם חברות סטארט־אפ, קרנות הון סיכון ושותפים אחרים.

"הצבא אולי רוצה את הטכנולוגיה שלהן, אבל הצבא זקוק לקיימות וכושר עמידה. חברות סטארט־אפ לא בטוחות שהן עדיין יהיו כאן בעוד שישה חודשים, קל וחומר 20 שנה"

חלק מהפילוסופיה של אלביט היא ליצור קשרים עם חברות סטארט־אפ העוסקות בטכנולוגיה ביטחונית ודו־שימושית מוקדם ככל האפשר. הוא אומר כי נושא מרכזי בעבודה עם חברות סטארט־אפ הוא שילוב המוצרים הנפרדים שלהן, כגון חיישנים חדשים, כטב"מים או יישומי תוכנה, במערכות צבאיות רחבות יותר.

"כשחברות סטארט־אפ פוגשות את הצבא הן נתקלות בחומה. מעבר לתקנות ולתרבות, הן לא בנויות לשלב את הפתרונות שלהן במערכות גדולות יותר ולספק תחזוקה, שזה מה שחברות ביטחוניות גדולות מתמחות בו. הצבא אולי רוצה את הטכנולוגיה שלהן, אבל הצבא זקוק לקיימות וכושר עמידה. חברות סטארט־אפ לא בטוחות שהן עדיין יהיו כאן בעוד שישה חודשים, קל וחומר 20 שנה", אומר פרידמן.

אילוסטרציה: עובדת בחברת הייטק בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אילוסטרציה: עובדת בחברת הייטק בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כדי לקיים לאורך זמן חברות סטארט־אפ בתחום הטכנולוגיה הביטחונית והדו־שימושית יש ליצור מודלים חדשים של מימון באמצעות שילוב של מענקים ממשלתיים, תמריצי מס וקרנות ייעודיות לטכנולוגיה ביטחונית. חשיבה מחודשת על זכויות קניין רוחני, על הסכמי הכנסות ועל תקנות הפיקוח על ייצוא למסחור קל יותר גם עשויה לעזור.

"אנחנו צריכים עסקת חבילה", אומר יזם טכנולוגיה ביטחונית שמשרת כעת במילואים. "צה"ל יציע את עצמו כשותף לעיצוב או כאתר הדגמה, וקרנות הון סיכון יבטיחו השקעה עם הוכחת היתכנות מוצלחת. ככה נראה נכונות מתמשכת של שני הצדדים".

ישראל גם זקוקה לאיזון טוב יותר בין סודיות לפתיחות ושיתוף פעולה, אומרים היזמים. פירוש הדבר יכול להיות מרכזי חדשנות מאובטחים או "ארגזי חול לחדשנות ביטחונית"

ישראל גם זקוקה לאיזון טוב יותר בין סודיות לפתיחות ושיתוף פעולה, אומרים היזמים. פירוש הדבר יכול להיות מרכזי חדשנות מאובטחים או "ארגזי חול לחדשנות ביטחונית" – אתרים מבודדים שבהם חברות סטארט־אפ יוכלו לפתח ולבחון את המוצרים שלהן באמצעות נתונים ותרחישים צבאיים אמיתיים, דבר שיאפשר עריכת ניסויים ללא חשיפת סודות.

אחד היזמים הציע לאפשר לחברות הזנק להתקשר ישירות עם יחידות צה"ליות, באישור חוקי של החיל. אחרים דוגלים בהקמת "מאיץ סטארט־אפים ביטחוניים" משותף לרשות החדשנות ולצה"ל עבור טכנולוגיות מבטיחות.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל ברצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

קיים תקדים מסוים לגישה זו של חדשנות שיתופית: אינופנס – תוכנית להאצת מיזמים טכנולוגיים דו־שימושיים שהושקה ב־2020 על ידי מפא"ת ו־SOSA – חברה המקשרת בין חברות סטארט־אפ למשקיעים ותאגידים. בוגרי התוכנית מקבלים "מימון לא מדלל" בגובה 50 אלף דולר ושישה חודשים לייצר הוכחת היתכנות מבלי לסכן את הקניין הרוחני. כ־40 חברות השלימו את התוכנית עד כה.

אחת מהן היא "וונדר רובוטיקס", חברה המציעה פתרון אוטונומי לכטב"מים ומסייעת לספקי שירותי כטב"מים, ליצרני כטב"מים ולמשתמשי קצה לפעול בקנה מידה של מפעיל אחד לכטב"מים רבים. התוכנה שלה מאפשרת לכטב"מים לנחות אוטונומית באזורים עירוניים צפופים או בהיעדר גישה ל־GPS.

כשהתברר שהאיום של כטב"מי האויב חמור מהצפוי, אלביט שיתפה פעולה עם חברות הזנק מתחום הרכב כדי להסב את הטכנולוגיות שלהן ליכולות זולות בקנה מידה רחב. נדרשו לכך שלושה ימים בלבד

יש לכך חשיבות משום שרוב הכטב"מים מסתמכים בעיקר על GPS לצורך ניווט, אבל בשדה הקרב אמצעי הלוחמה האלקטרונית של האויב משבשים או חוסמים תקשורת ויכולים לנטרל כטב"מים. לדברי וונדר רובוטיקס, אינופנס סייעה לה להרחיב את המגוון שלה ממיקוד מסחרי לתחום ההגנה וביטחון המולדת.

הצגת הפתרון בפני קבלניות התעשייה הביטחונית הובילה להשקעות הון סיכון ולעסקאות חדשות, אומר המייסד השותף וסמנכ"ל העסקים אור אפשטיין. "המודל של אינופנס הוא מפת דרכים לפתיחת הממסד [הביטחוני] לחידושים דו־שימושיים", אומר אפשטיין.

אור אפשטיין, מייסד שותף וסמנכ"ל העסקים של וונדר רובוטיקס (צילום: באדיבות המצולם)
אור אפשטיין, מייסד שותף וסמנכ"ל העסקים של וונדר רובוטיקס (צילום: באדיבות המצולם)

קול קורא להצעות שפרסמה אינופנס בספטמבר 2024 מרמז על חידושים עתידיים לשדה הקרב, בכלל זה חברות הזנק בתחומי התגובה הרפואית והתגובה בקו החזית (בין הדוגמאות: טכנולוגיות לטיפול בהפרעת דחק פוסט־טראומטית ולשינה עמוקה בסביבה רועשת), בינה מלאכותית, ניווט כטב"מים וזיהוי שדות מוקשים.

כדי להתמודד עם נושא הסודיות, ההצעות כוללות מערכת סיווג ב"מסלול כפול" שתבחין בין מידע רגיש ביותר לבין טכנולוגיות ניתנות לשיתוף. כך ניתן ליצור הגדרה של "סיווג מופחת" למיזמים פחות רגישים. במקביל, חברות ההזנק מבינות כי עליהן לציית לנוהלי אבטחה חמורים ולהבין היטב את התקנות. הן חייבות לבנות אמון ולהראות שהן יכולות להתמודד עם מידע רגיש באחריות.

"ברגע שמפקדים יראו שסטארט־אפים יכולים לסייע להצלחה ולקידום שלהם, הם יתחברו. לא אכפת לי אם הם יקבלו את הקרדיט. המטרה היא שהילדים שלנו יגדלו מוגנים"

פרידמן מאלביט נותן דוגמה מהזמן האחרון. כשהתברר שהאיום של כטב"מי האויב חמור מהצפוי, אלביט שיתפה פעולה עם חברות הזנק אפ מתחום הרכב כדי להסב את טכנולוגיות המצלמה, החיישנים, המכ"ם והבינה המלאכותית שלהן ליכולות זולות בקנה מידה רחב שהצבא זקוק להן. נדרשו לכך שלושה ימים בלבד.

במפא"ת אומרים כי העבודה עם חברות הזנק ממגזר הטכנולוגיה הדו־שימושית מוכיחה את עצמה בשדה הלחימה. בכנסים פומביים שנערכו לאחרונה, אלוף־משנה ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במנהל, אמר כי המחלקה שלו עובדת עם יזמים ב"צורה גמישה, נגישה ומאפשרת".

כלב רובוטי "גוסט" נע קדימה עם חיילים אמריקאים מאחוריו במהלך תרגיל בפורט ארווין ב-17 במרץ 2024 (צילום: Samarion Hicks/U.S. Army)
כלב רובוטי "גוסט" נע קדימה עם חיילים אמריקאים מאחוריו במהלך תרגיל בפורט ארווין, 17 במרץ 2024 (צילום: Samarion Hicks/U.S. Army)

"אבל גם אם הדברים לא עובדים כמו שאנחנו רוצים, אנחנו יודעים לערוך התאמות מהירות ולהתאושש", אומר וויינגולד. אולם בעיני איש המילואים שרוצה להעביר מידע חיוני למפקדים בשטח ללא מכשולים בירוקרטיים, המפתח לשינוי הוא ישראלי קלאסי: "אגו הוא האויב.

"ברגע שמפקדים יראו שסטארט־אפים יכולים לסייע להצלחה ולקידום שלהם, הם יתחברו. לא אכפת לי אם הם יקבלו את הקרדיט. המטרה היא שהילדים שלנו יגדלו מוגנים, שהדור הבא יהיה בטוח, שלא יחווה את מה שאנחנו חווים עכשיו".

עוד 3,486 מילים
סגירה