במהלך החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2026. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים היא שנתוני הצמיחה הרבעוניים יהיו גבוהים. 

לאחרונה, משרד האוצר הפיץ בתקשורת הכלכלית הערכות לפיהן נתוני הצמיחה השנתיים "יהיו גבוהים, 4%, הרבה מעל הממוצע ב-OECD". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מציג את המשק כ"מצוין" ומתגאה בהורדת הגירעון.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הנתונים הכלכליים של ישראל בשנים 2023–2025 מציגים תמונה מורכבת. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית כמעט נעצרה בשנים 2023-2024, ונרשמה בהן צמיחה שלילית לנפש, בשל ההפיכה המשטרית ובעיקר בשל המלחמה.

מצד שני, המשק צמח מהר ב-2025, למרות המלחמה, ובסיכום שלוש השנים הציג צמיחה נומינלית (מצרפית) חיובית; מצד שלישי, הצמיחה לנפש בסיכום שלוש השנים הייתה קרובה לאפס. 

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ייוצאי החברה החרדית נכנסים לשוק העבודה עם שכר נמוך בכשליש מהאוכלוסייה הכללית, ורבים מהם מרוכזים בתחתית שוק העבודה. כך עולה מנתוני עמותת "יוצאים לשינוי" ודוח "שומרים". לפי הנתונים, הפער התעסוקתי, ההשכלתי והכלכלי אינו מצטמצם עם השנים – הוא רוחבי, מבני, ומתרחב עם הגיל.

היעדר לימודי הליבה אינו פער ידע מופשט, אלא חסם כלכלי ישיר שמסביר את פערי התעסוקה, השכר וסוגי העיסוקים בין חרדים לישראלים אחרים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז הקמת הממשלה הנוכחית ופרוץ המלחמה בעזה, חלה שחיקה ניכרת במעמדה הבינלאומי של ישראל.

הביקורת מצדן של מדינות רבות, היחסים עם חלק מבעלות בריתה של ישראל נעשו מתוחים, ויוזמות שונות נגד ישראל עלו על סדר היום של מוסדות בינלאומיים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בשנים 2023–2026 חלה שחיקה משמעותית במעמד הבינלאומי של ישראל, שהתבטאה בביקורת גוברת מצד מדינות רבות, ביניהן בעלות ברית שלה, הליכים משפטיים בינלאומיים, יוזמות לחרם והכרה של מדינות במדינה פלסטינית.

עם זאת, ישראל אינה מצויה בבידוד בינלאומי ממשי, ולא קרוב לכך. היא ממשיכה לקיים יחסים מדיניים וכלכליים נרחבים עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ורוב המדינות באסיה ואמריקה הלטינית, וכן עם אחדות ממדינות הערביות והמוסלמיות. לישראל יש רשת ענפה של הסכמי סחר בינלאומיים, יותר מאשר לרוב מדינות העולם.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

התוצר הלאומי (GDP) של ישראל צמח במשך עשורים בשיעור גבוה מזה של רוב המדינות המפותחות (מדינות OECD). ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרים נוספים ופקידי ממשלה בכירים מתהדרים בנתון הזה.

אבל מאחורי המספרים הללו מסתתרות בעיות. ראשית, האוכלוסייה בישראל גדלה הרבה יותר מהר מבכל מדינה מפותחת אחרת. ברוב מדינות OECD הצמיחה דומה לצמיחה לנפש; בישראל הצמיחה לנפש נמוך בהרבה מהצמיחה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.