היסודות המקרו-כלכליים של ישראל אינם חזקים ויציבים כפי שהם מוצגים. ב-2024, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כל שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו את ישראל בתוך שנה אחת. לפי מודי'ס, הסוכנות הורידה את דירוגה של ישראל ל-Baa1, הדירוג הנמוך ביותר שקיבלה אי-פעם.

לפי דוח בנק ישראל, יחס החוב-תוצר עלה ל-68.5% ב-2025 לעומת כ-60% ערב המלחמה, הגירעון המבני נותר גבוה מהרמה המייצבת את החוב, וההייטק – מנוע הצמיחה – מעסיק כ-11.4% בלבד מכוח העבודה. התמונה היא של כרית פיסקלית נשחקת ומשק דואלי, לא של יסודות איתנים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ייצוא הסחורות האזרחיות של ישראל – כימיקלים, תרופות, יהלומים ומוצרי תעשייה – ירד ב-2025 ל-58.6 מיליארד דולר, שנה שנייה ברצף של ירידה. השיא הכולל של 169 מיליארד דולר שעליו הצביע שר הכלכלה ניר ברקת כ"הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה" אינו עדות לעמידות מול חרם, אלא מסתיר את הפגיעה.

השיא הוא תוצאה של קטגוריית היצוא שהחרם אינו יכול להשפיע עליה – שירותים דיגיטליים שצמחו וגררו את המספר הכולל למעלה – בעוד שהסחורות החשופות לחרם ירדו. כשבודקים את ההסברים החלופיים, מתברר שהחרם הוא הגורם היחיד לפגיעה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

במהלך החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2026. ההערכה הרווחת בקרב כלכלנים היא שנתוני הצמיחה הרבעוניים יהיו גבוהים. 

לאחרונה, משרד האוצר הפיץ בתקשורת הכלכלית הערכות לפיהן נתוני הצמיחה השנתיים "יהיו גבוהים, 4%, הרבה מעל הממוצע ב-OECD". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מציג את המשק כ"מצוין" ומתגאה בהורדת הגירעון.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הנתונים הכלכליים של ישראל בשנים 2023–2025 מציגים תמונה מורכבת. מצד אחד, הצמיחה הכלכלית כמעט נעצרה בשנים 2023-2024, ונרשמה בהן צמיחה שלילית לנפש, בשל ההפיכה המשטרית ובעיקר בשל המלחמה.

מצד שני, המשק צמח מהר ב-2025, למרות המלחמה, ובסיכום שלוש השנים הציג צמיחה נומינלית (מצרפית) חיובית; מצד שלישי, הצמיחה לנפש בסיכום שלוש השנים הייתה קרובה לאפס. 

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ייוצאי החברה החרדית נכנסים לשוק העבודה עם שכר נמוך בכשליש מהאוכלוסייה הכללית, ורבים מהם מרוכזים בתחתית שוק העבודה. כך עולה מנתוני עמותת "יוצאים לשינוי" ודוח "שומרים". לפי הנתונים, הפער התעסוקתי, ההשכלתי והכלכלי אינו מצטמצם עם השנים – הוא רוחבי, מבני, ומתרחב עם הגיל.

היעדר לימודי הליבה אינו פער ידע מופשט, אלא חסם כלכלי ישיר שמסביר את פערי התעסוקה, השכר וסוגי העיסוקים בין חרדים לישראלים אחרים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.