המלחמה במעמד צד אחד שמקיימת יהודה נגד ישראל כבר לא צריכה להסתתר. מוצאו של המפגין במחאה נגד ראש הממשלה הוא כבר חלק מהליך עיכוב וחקירה של פעילי מחאה ומפגינים.
לפחות במקרה אחד, בדצמבר 2023, נשאלו מעוכבים על מוצאם. יתרה מזאת, מתברר גם שמוצאו של מפגין הוא אחד המדדים בקביעת חומרת הענישה.
לפחות במקרה אחד, מדצמבר 2023, נשאלו מעוכבים על מוצאם. יתרה מזאת, מתברר גם שמוצאו של מפגין הוא אחד המדדים בקביעת חומרת הענישה
בבוקר שבת, ה-2 בדצמבר, יצאו שישה פעילי מחאה והתייצבו סמוך לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בקיסריה. מצוידים במגפונים, ביקשו השישה להזכיר לנתניהו, כי הוא "בעל העקידה ומי שאחראי במודע להפקרתם של קיבוצי הנגב המערבי", כדברי אחד מיוזמי הפעולה.
הייתה זאת אחת הפעמים הראשונות בהן מפגינים התייצבו מחוץ לביתו של נתניהו מאז השבעה באוקטובר. הפעם הראשונה הייתה בשבת, 28 באוקטובר, אז הגיעו כשבעים מפגינים אל מחוץ לביתו של מקורבו של נתניהו, סיימון פאליק, בירושלים, שם השתכנו באותם ימים החשוד בפלילים נתניהו ורעייתו העבריינית המורשעת. המפגינים התייצבו במקום סמוך לשעה 07:00, לציון שלושה שבועות לזוועות שהתחוללו באותן שעות בקיבוצים.
"הדממה והאדישות של המחאה על השבעה באוקטובר הדהימה אותנו", מספר הפעיל, "מנתניהו והממשלה לא היו לנו ציפיות, עבורם זו מדיניות. אבל עובר שבוע ועוברים שבועיים – וכלום, זמן קריטי להכות בברזל בעודו חם, והרחובות ריקים. המחאה בהלם ואלם".
זה הרקע להתייצבות השישה לקראת השעה שמונה וחצי בבוקר בארבעה בדצמבר בקיסריה. הם קראו כמה קריאות במגאפונים, כשכעבור זמן לא רב, הופיעו במקום שוטרים בניידת. בשלב מסוים, ביקשו השוטרים מששת המפגינים להתפנות מהמקום, והשישה צייתו והחלו לנוע לעבר המכוניות שלהם.
"הדממה ואדישות המחאה על ה-7/10 הדהימה אותנו", מספר הפעיל. "מנתניהו והממשלה לא היו לנו ציפיות, עבורם זו מדיניות. אבל עוברים שבועיים, זמן קריטי להכות בברזל החם, והרחובות ריקים
לדברי אחד המעורבים, "שישה אנשים לא יכולים לעשות משהו ממשי, וממילא זאת לא הייתה הכוונה. לא הייתה מחשבה להתעמת או להתנגד להוראות המשטרה אם יבקשו מאתנו להתפנות, מה שאכן קרה בסוף. הגענו רק כדי להעביר מסר לנתניהו שהמחאה הולכת לחזור אליו בעוצמה, כי האשם והאחריות עליו. קיווינו שזה יגרור אחרים להצטרף כבר באותו יום".
זה לא קרה, לא הצטרפו כמקווה מפגינים רבים, ואולם, עובדה זאת וגם העובדה שששת המפגינים לא התנגדו להוראת המשטרה לעזוב את המקום וכבר היו בדרכם למכוניות שלהם, לא מנעה מהשוטרים לעכב אותם ולהביא אותם בניידות לתחנת משטרת חדרה.
לשאלת המפגינים, איך יחזרו מתחנת המשטרה לאסוף את המכוניות שלהם מקיסריה, השיבו השוטרים, כי הם יחזירו אותם למקום. אם נקדים את המאוחר, נספר כבר עכשיו שלולא הגיעו לתחנת חדרה כמה פעילי מחאה לתמוך בעצורים, היו השישה נאלצים ללכת ברגל או להמתין ליום ראשון; המשטרה לא התכוונה לרגע אחד לתת להם טרמפ.
בגמר החקירה נקבעו לשישה עונשי הרחקה מקיסריה לתקופה של חמישה עשר ימים. אלא שבכך לא תם הסיפור. מייד בתום חקירתו של אחד מהם, כשהוא עדיין במבנה תחנת המשטרה, כך הוא מעיד, "שאלו אותי על המוצא שלי". נחקר אחר, שנשאל את אותה שאלה, השיב: "המוצא שלי מהקוף".
לא כל הנחקרים נשאלו על מוצאם; יתרה מזאת, רק אלה שנשאלו על זהות מוצאם, נאלצו גם לחתום על כתב ערבות בגובה כמה אלפי שקלים כתנאי לשחרורם מהתחנה באותו בוקר. כלומר, רף הענישה שלהם היה חמור יותר.
מייד בתום חקירתו של אחד מהם, כשהוא עדיין במבנה תחנת המשטרה, כך הוא מעיד, "שאלו אותי על המוצא שלי". נחקר אחר, שנשאל את אותה שאלה, השיב: "המוצא שלי מהקוף"
מפרוטוקול הדיון בערעור שהגישו השישה על הרחקתם, ונידון בפני שופטת בית-משפט שלום בחדרה, רקפת סגל מוהר, ב-23 בדצמבר, עולה, כי גם עורכות-דינם של ששת החשודים, אושרת קירמה ונריה רונן, השתוממו על בירור מוצא העצורים:
"העוררים נשאלו על המוצא שלהם והתווסף להם תנאי ערבות על מה שלא קיים. מדובר בשישה אנשים שלכאורה נמצאים באותו אירוע – מדוע אחד מקבל תנאי נוסף של ערבות ואחר לא?".
מוצא מפגינים הוא סוגיה שמלווה את המחאה עוד מראשיתה. כבר בימי ההפגנות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בפתח-תקווה, שמעו מפגינים משוטרים ושוטרות אמירות כמו "אז למה אתם לא עוזבים?", לצד קישור אוטומטי בין שמאל לאשכנזים. במקביל, התפשטה התופעה למוקדים נוספים עם התרחבות המחאה ברחבי הארץ, ואיתה שימוש במילים "שמאלני" ו"שמאלנית" כקללה.
כל זה, במקביל למסע ההשחרה וההסתה שמנהל נתניהו והמנגנון ברשותו נגד אשכנזים ושמאל בהקשר המחאה. אני עצמי יכול להעיד על דברי שקר והסתה שמפיצים נגדי אישית נתניהו והמנגנון, שנאמרו לי מפיהם של קציני (!) משטרה ושוטרים במהלך הפגנות ובעת חקירות. מפגינים כבר נשאלים שנים במחאה שאלות שלא "אמורות" להישאל בידי שוטרים, לרבות במהלך מעצרים והבאה לתחנות משטרה.
גם הטעיית שופטי בתי-המשפט היא דפוס מוכר עוד כשהמחאה הייתה רק במספר מוקדים מצומצם מאוד, בטרם התעוררותו המאוחרת של הציבור במרץ 2020: עדויות מטעות ומסירת מידע לא "מדויק" מצדם של תובעים משטרתיים ונציגי המשטרה שהופרכו בבתי-משפט בדבר פעילות המפגינים בזירה; עיוות עובדות; ומסירת מידע כוזב לתקשורת, הן התנהלות רווחת של המשטרה לאורך כל שנות המחאה.
מפגינים כבר נשאלים שנים במחאה שאלות שלא "אמורות" להישאל בידי שוטרים, לרבות במהלך מעצרים והבאה לתחנות משטרה. גם הטעיית שופטי בתיהמ"ש היא דפוס מוכר מאז שהמחאה הייתה עוד בחיתוליה
לא צריך להתפלא, אם כן, שתובע המשטרה בערעור שהגישו ששת המעוכבים לבית-משפט שלום בחדרה, אומר בדיון:
"(…) העוררים הקימו רעש תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים, כמו מגאפון וכל הציוד שהיה שם, וזה דבר שאסור לפי החוק של איסור הקמת רעש. גם בשעה 08:53 יש לשוטר שיקול דעת רחב האם מדובר בהקמת רעש או לא".
החוק לא אוסר על הקמת רעש, כמו שטוען נציג התביעה המשטרתית. אבל קסמו של המלכוד הוא ב"שיקול דעת רחב האם מדובר בהקמת רעש או לא" שיש, לפי משטרת ישראל, לשוטר בשטח. חוק או שיקול דעת? מה גם ששיקול הדעת של השוטרים איכשהו חופף תמיד את זה של נתניהו.
נניח רגע לעובדה שבשביל "שיקול דעת" צריך "דעת"; מי קבע את רף הדעת המינימלי הנדרש לשוטר – משטרת ישראל? השר לביטחון פנים? העניין הוא שכל מי שבילה יומיים מחוץ לבית, יודע ששיקול דעת של שוטר ישראלי בשטח מתיישר לעיתים קרובות עם פחד, סדיזם או אי-מסוגלות שלו לבצע את תפקידו, כשאת "הגבורה" הוא שומר דווקא לאזרח הפשוט: "השמאלני" שהפך ל"אשכנזי" ובקרוב ל"דמוי אשכנזי".
הנה, שיקול הדעת של התובע המשטרתי גורם לו להדהד את אחד השקרים והטעיות הציבור מצד המשטרה בהקשר המחאה מראשיתה: "מדובר היה בהפגנה שלא אושרה, הפגנה לא חוקית ועל כך הם נחקרו", אמר התובע המשטרתי בדיון בערעור ששת המעוכבים מקיסריה.
לא נכון. החוק איננו מחייב אישור משטרה או כל תנאי אחר לקיום משמרת מחאה של בודדים. לא יכול להיות שבמשטרה לא מודעים לזה. אחד מהשניים: או שבמשטרה מחנכים את השוטרים ומטעים אותם ביחס לחוק או שמחנכים אותם להתעלם מהחוק ובמקביל למרוח את בתי-המשפט והמפגינים. החוק גם לא מבדיל בין יום חול לשבת בזכאות "להקים רעש".
החוק איננו מחייב אישור משטרה או תנאי אחר לקיום משמרת מחאה של בודדים. לא יכול להיות שבמשטרה לא מודעים לזה. אחד מהשניים: או שמטעים את השוטרים ביחס לחוק או שמחנכים אותם להתעלם מהחוק
"לא מדובר בהפגנה שמצריכה אישור… לא היה יסוד לעצור אותם", הגיבה נציגת המפגינים בפניה של השופטת מוהר-סגל, והוסיפה שסעיפי החשדות כלפי השישה ממילא "לא מקיימים בכלל עילה כלשהי לעיכוב או למעצר. ההפגנה הייתה במרחק ניכר מביתו של מושא ההפגנה, ואנחש ואומר שאין תלונה בתוך התיק של דיירים מהרחוב שהתקשרו להתלונן על רעש".
הערעור, אגב, התקבל. עונשי ההרחקה מקיסריה, כמו גם הערבויות, בוטלו. אולי באמת דווקא יש קשר למוצא, רדיפה ורדיפת פעילי מחאה.
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם