ב־2 במאי נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין טסה לביירות עם נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. הם הגיעו לשם כדי לסגור עם ממשלת לבנון עסקה בהיקף של 1.07 מיליארד דולר, שאמורה לתמוך ב"יציבות החברתית־כלכלית" של המדינה ולרסן את ההגירה הלא חוקית של הפליטים הסורים לקפריסין.
בעקבות העלייה בהגעתן של סירות מהגרים סורים לחופי קפריסין, החליטה הממשלה הקפריסאית באמצע אפריל להשעות זמנית את הטיפול בכל בקשות המקלט שהגישו האזרחים הסורים. לפי נתוני האו"ם, 3,481 סורים הגיעו לקפריסין בין ינואר למאי השנה. הרוב המכריע הגיע דרך הים מטורקיה, לבנון וסוריה, ואילו נתח קטן דרך היבשה מקפריסין הצפונית שבשליטת טורקיה.
משבר הפליטים החדש באירופה הגיע בד בבד עם התגברות העוינות שחווים הסורים בלבנון הן מצד תושבי המדינה והן מצד הממשלה. פליטים סורים החלו להימלט ללבנון השכנה עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011.
אף שכמה מהפליטים הסורים עובדים במגזרי החקלאות והבנייה, תשעה מכל עשרה "זקוקים לסיוע הומניטרי כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים", מדווחת נציבות הפליטים
על פי הערכות הממשלה, כיום חיים בלבנון בין 1.5 לשני מיליון פליטים סורים; קרוב ל־800 אלף רשומים רשמית כפליטים בנציבות האו"ם לפליטים. אף שכמה מהפליטים הסורים עובדים במגזרי החקלאות והבנייה, תשעה מכל עשרה "זקוקים לסיוע הומניטרי כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים", מדווחת נציבות הפליטים.
עם הידרדרות המצב הכלכלי והפוליטי בלבנון בחמש השנים האחרונות, הפליטים הסורים הפכו לשעיר לעזאזל שנוח לתלות בו את צרות המדינה. בחודשים האחרונים הם חווים אלימות ושנאת זרים מצד אזרחים לבנונים – וכן מעצרים, עינויים, פינוי וגירוש מצד המדינה.
כפועל יוצא מכך, הפליטים הסורים מרגישים לכודים בין החלום להתיישב באירופה, האקלים העוין בלבנון והפחד מפני גירוש למולדתם, שעלול להיות עבורם גזר דין מוות.
מאז 2022 לבנון מנסה להחזיר פליטים סורים מרצונם לסוריה, בטענה כי חלקים גדולים מהמדינה בטוחים. לבנון, שחווה משבר כלכלי חריף, גם ציינה את הנטל הכלכלי שבקליטת מהגרים רבים, אף שנציבות הפליטים והאיחוד האירופי תרמו מיליארדי דולרים לסיוע לפליטים הסורים כמו גם ללבנונים. חזרתה של סוריה לליגה הערבית בשנה שעברה האיצה גם כן את מאמצי החזרת הפליטים.
היקף הגירוש גדל משמעותית ב־2023. הגירוש, שהיה לעיתים פוגעני ומפלה באופן מתועד, לרבות מעצרים שרירותיים ועינויים, כלל לא רק סורים שהגיעו ללבנון אחרי אותו מועד באפריל 2019
תהליך החזרה מרצון מושך ביקורת מצד פעילי זכויות אדם, שכן הפליטים מתקשים לקבל החלטות מושכלות בנושא על רקע המדיניות המגבילה של ממשלת לבנון, האפליה, הגישה המוגבלת לשירותים הציבוריים והמידע הלקוי על מצב זכויות האדם הנוכחי בסוריה.
ביירות ביקשה מנציבות האו"ם להפסיק לרשום פליטים סורים ב־2015, וקבעה תקנות תושבות מחמירות עבור הסורים. אולם החזרה איננה תמיד מרצון. ההחמרה במדיניות הלבנונית כלפי הפליטים הסורים כוללת גם גירוש בכפייה.
הממשלה מפעילה החלטה מ־2019 של מועצת ההגנה העליונה, גוף המייעץ לממשלה בענייני ביטחון לאומי והגנה, שעל פיה השלטונות הלבנוניים רשאים להחזיר לארצו כל סורי שנכנס ללבנון בצורה לא סדירה לאחר 24 באפריל 2019.
היקף הגירוש גדל משמעותית ב־2023. הגירוש, שהיה לעיתים פוגעני ומפלה באופן מתועד, לרבות מעצרים שרירותיים ועינויים, כלל לא רק סורים שהגיעו ללבנון אחרי אותו מועד באפריל 2019, אלא גם כאלה שהגיעו מוקדם יותר והיו רשומים בנציבות הפליטים.
המתחים סביב נוכחות הפליטים בלבנון גברו עוד יותר בתחילת אפריל, כאשר הפוליטיקאי פסקל סלימאן ממפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצריים נחטף ונרצח
בשנה שעברה לבנון הגבירה את הפשיטות שנועדו להחזיר פליטים סורים לארצם, ללא קשר למעמדם החוקי. צבא לבנון גירש או הדף חזרה לסוריה לפחות 13,700 סורים, עלייה משמעותית לעומת 1,500 בשנת 2022, על פי הנתונים שבידי "פוריין פוליסי".
בין ינואר לאפריל 2024 שירות הביטחון הכללי של לבנון – הגוף הממונה על ענייני זרים וביטחון הגבולות – גירש לפחות 301 סורים, וצבא לבנון גירש או הדף לפחות 1,000 סורים מצפון לבנון לסוריה, על פי אותם מקורות. ארגוני זכויות אדם טוענים כי שני הגופים מגרשים סורים מבלי לציית לנהלים החוקיים.
המתחים סביב נוכחות הפליטים בלבנון גברו עוד יותר בתחילת אפריל, כאשר הפוליטיקאי פסקל סלימאן ממפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצריים נחטף ונרצח. חברי הכוחות הלבנוניים האשימו תחילה את חזבאללה במעורבות במותו, אך חזבאללה הכחיש.
מאוחר יותר החקירה הובילה למעצר כנופיה של שבעה אזרחים סורים, שהודו בתקיפתו של סלימאן בתקרית של חטיפת רכב ובהעברת גופתו לסוריה. בימים שלאחר רצח סלימאן קבוצות לבנוניות תקפו עוברי אורח סורים ואיימו לפגוע בסורים אם לא יעזבו את בורג' חמוד שמצפון־מזרח לביירות.
באמצע אפריל ראש הממשלה הזמנית נג'יב מיקאתי הודיע כי "רוב הסורים" בלבנון יגורשו ברגע שהקהילה הבינלאומית תזהה אזורים בטוחים בסוריה
רגשות אנטי־סוריים כאלה רווחים בלבנון. הדינמיקה הזאת ניכרה בביירות ב־5 ביוני, כשלפחות חמוש סורי אחד פתח באש בסמוך לשגרירות האמריקאית. בניסיון למנוע הסלמה נגד סורים, שגרירות ארה"ב הפצירה בציבור ברשת X: "התקרית הזאת לא תוצא מהקשר ותשמש כנשק נגד קהילת הפליטים בלבנון".
ג'אד שחרור, דובר קרן סמיר קסיר, אמר ל"פוריין פוליסי" כי הפיכתם הציבורית של פליטים סורים לשעיר לעזאזל משרתת את סדר היום של הפוליטיקאים. לפוליטיקאים יש "את כל הכלים האלה… מוכנים להגברת תעמולת השטנה נגד פליטים כל אימת שהם זקוקים לשעיר לעזאזל כזה".
It is critical that this incident not be taken out of context and used as a weapon against the refugee community in Lebanon, which shares no blame for the attack.
إنه لمن الأهمية بمكان ألا يتم إخراج هذا الحادث عن سياقه واستخدامه كسلاح ضد مجتمع اللاجئين في لبنان، الذي لا يتحمل أي…
— U.S. Embassy Beirut (@usembassybeirut) June 7, 2024
באמצע אפריל ראש הממשלה הזמנית נג'יב מיקאתי הודיע כי "רוב הסורים" בלבנון יגורשו ברגע שהקהילה הבינלאומית תזהה אזורים בטוחים בסוריה. עיסאם שרף א־דין, שר העקורים הלבנוני, קרא לפתיחת מעברי הגבול הימיים כדי לאפשר לפליטים הסורים לצאת מלבנון דרך הים ולהפעיל לחץ על עקורים סורים לשוב לארצם, עמדה שהדהד מנהיג חזבאללה חסן נסראללה.
רמזי קייס, חוקר בארגון משמר זכויות האדם, אמר ל"פוריין פוליסי" כי מאז יולי 2023 הארגון תיעד אלפי מקרים של גירוש מיידי של סורים מלבנון על ידי צבא לבנון, שפשט על אזורי מגורים ומחנות אוהלים.
"אנשים הרשומים בנציבות האו"ם לפליטים גורשו למרות מעמדם כפליטים, בכלל זאת כאלה שהיו להם חששות אמיתיים לחזור לסוריה"
"אנשים שהיו רשומים בנציבות האו"ם לפליטים גורשו למרות מעמדם כפליטים, בכלל זאת כאלה שהיו להם חששות אמיתיים לחזור לסוריה", הוא אומר. הוא מציין מקרים שבהם הרשויות הלבנוניות גירשו פעילי אופוזיציה סורים ועריקים מהצבא הסורי וכן מקרים של עינויים, צווי פינוי ועוצר להגבלת התנועה של פליטים סורים.
רפעת פאלח הוא עריק בן 33 מצבא סוריה, שחיפש מקלט בלבנון ב־2022. הוא נעצר על ידי הרשויות הלבנוניות בינואר, אבל אז נעלם. מרכז סידאר למחקרי משפט, שמסייע לקורבנות עינויים ומעצרים שרירותיים, הצביע על האפשרות שהוא גורש בחשאי לסוריה.
"פוריין פוליסי" יצר קשר טלפוני מביירות עם קרוביו של פאלח בסוריה. הם סיפרו כי גילו שפאלח מוחזק בכלא הצבאי סיידנאיא שליד דמשק, המכונה בלשון העם "בית מטבחיים אנושי". בני משפחתו התבקשו לשלם כ־2,000 דולר כדי לאפשר את העברתו מבית הכלא לבית הדין הצבאי בשביל שיופיע בפני שופט, אך לא הצליחו לגייס את הכסף.
אחד מבני המשפחה זכה להזדמנות נדירה לבקר את פאלח בבית הכלא, ודיווח כי מצבו הבריאותי רע בשל תזונה לקויה ועינויים שיטתיים. סעד א־דין שאתילא, מנהל מרכז סידאר, אומר כי צבא לבנון מחזיר פליטים רבים ישירות לידי השלטונות הסוריים, מבלי שהמקרים שלהם מועברים תחילה לתובע הציבורי של בית הדין הלבנוני לערעורים – הליך שמפר את החוק הלבנוני.
בין 15 בנובמבר 2023 ל־30 במאי 2024 מרכז סידאר טיפל ב־200 מקרים של אנשים שהיו בסכנת גירוש. מתוכם 126 מקרים הוגשו לאו"ם, 33 בני אדם שוחררו ו־28 גורשו לסוריה
החלטות סופיות לגבי גירוש מונחות באופן רשמי לפתחם של מנהל שירות הביטחון הכללי של לבנון והתובע הציבורי. כאשר אזרח סורי נעצר בלבנון ללא תושבות רשמית – או אם נכנס לאחר 24 באפריל 2019 – הוא נלקח לביטחון הכללי.
אם הוא לא רשום בנציבות האו"ם לפליטים או שאין לו תושבות רשמית בלבנון, הוא מוחזר לסוריה. אם הוא רשום בנציבות הפליטים, נציג מבקר אותו בכלא כדי לשאול אם הוא מעדיף לחזור לסוריה מרצונו או להישאר בלבנון.
בין 15 בנובמבר 2023 ל־30 במאי 2024 מרכז סידאר טיפל ב־200 מקרים של אנשים שהיו בסכנת גירוש. מתוכם 126 מקרים הוגשו לאו"ם (לנציבות הפליטים ולמנגנונים כמו קבוצת העבודה בנושא היעלמויות כפויות או בלתי רצוניות והדווחית המיוחדת לענייני עינויים), 33 בני אדם שוחררו ו־28 גורשו לסוריה.
עשרה מהמגורשים נעצרו בסוריה. שאתילא טוען כי גירוש בלתי חוקי גם נחשב לעינוי על פי סעיף 3 של אמנת האו"ם נגד עינויים. בסופו של דבר, הוא מאשים את השלטונות הלבנוניים בהזנת הנרטיב האנטי־סורי.
"המודיעין של צבא לבנון הכה אותי בצינור בכל הגוף. היה אקדח בחדר החקירות – והם איימו להרוג אותי ולבעוט בי בראש עם המגף שלהם… כשהם ראו את הדם הם הפסיקו"
שַׁחרור מקרן סמיר קסיר מסכים. "דברי שטנה נגד פליטים מסיחים את הדעת מהבעיות העמוקות יותר של לבנון, כמו שחיתות פוליטית", הוא אומר וקורא למציאת פתרונות "בחלוקת סיוע שקופה ואחריותיות, לא מציאת שעירים לעזאזל".
אחד ממקרי העינויים שמרכז סידאר טיפל בהם היה של עבדול (שם בדוי), גבר בן 38 שביקש לשמור על אלמוניותו למען ביטחונו. עבדול אמר ל"פוריין פוליסי" בשיחה טלפונית כי הרשויות הלבנוניות עצרו אותו ב־2015. הוא הואשם ברצח ובהשתייכות לארגון טרור, אך הכחיש. ואז, לדבריו, הוא עונה בניסיון לסחוט ממנו הודאה.
"המודיעין של צבא לבנון הכה אותי בצינור בכל הגוף. היה אקדח בחדר החקירות – והם איימו להרוג אותי ולבעוט בי בראש עם המגף שלהם… כשהם ראו את הדם הם הפסיקו", הוא משחזר. "ואז הם חזרו להכות אותי בצינור שוב ושוב ואיימו עליי במכות חשמל ובהסגרה למשטר".
מאז הוא נותח פעמיים אבל ממשיך לסבול מכאבים חמורים. הוא לא לבד: ב־2021 אמנסטי אינטרנשיונל תיעד מקרים דומים של 24 פליטים סורים שנעצרו בלבנון באישומים הקשורים לפעילות טרור ועונו. כל עוד ממשלת לבנון תמשיך לעצור סורים ולאיים עליהם בגירוש, ההתעללות צפויה להימשך.
לאלו שנשלחו חזרה לסוריה מצפה גורל גרוע יותר. כפי שאמר ל"פוריין פוליסי" קרוב משפחה של אחד המגורשים, "הם יכולים להרוג אותו בעינויים ולקבור אותו בקבר אחים, כמו שקרה לאלפי עצורים; הם יכולים להוציא אותו להורג בידי כיתת יורים, או שהוא יכול למות ממחלות ומתת־תזונה".
דריו סבגי הוא עיתונאי פרילנסר המדווח מהמזרח התיכון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם