1

הטרדת עד היא עבירה פלילית חמורה. היא טומנת בחובה ניסיון לשבש את המשפט. ניסיון למנוע את חקר האמת. היא נועדה להגן בדרך כלל על עבריינים. לא ברור אם יועצי נתניהו ביצעו את העבירה.

מובן שמשטרת ישראל רשאית לתפוס טלפון נייד אם ישנו חשד שבוצעה באמצעותו עבירה פלילית, או שקיימת תשתית של ממש להערכה שטמונות בתוכנו של הטלפון הזה ראיות, המלמדות אם בוצעה עבירה פלילית אם לאו.

2

אם החוקר מבקש לעיין בתוכנו של הטלפון הנייד, הוא חייב להבהיר לחשוד שזכותו לסרב לכך, וכן שסירובו לא ייזקף לחובתו. במקרה שכזה, משטרת ישראל אינה רשאית לעיין בתוכנו של הטלפון הנייד (כלומר: לחדור לתוכנו) ללא פנייה לבית המשפט, בבקשה לקבל צו שיפוטי מפורש וספציפי, שמאזן בין זכות הפרטיות של בעל הטלפון הנייד לבין הצורך לרדת לחקר האמת. 

חזקת החפות שלהם מובנת מאליה, אך יש לבדוק את החשד נגדם, שמושתת כנראה על עדויות הנחקרים בחשד להפעלת ניידת ההטרדה ברחוב של פילבר. ובלבד שהחשד ייבדק כחוק ותוך שמירה על זכויותיהם

למשל, צו שמאפשר למשטרה לעיין אך ורק בהתכתבות בין בעל הטלפון הנייד לחשוד אחר או לעד בפרשה.

3

האיזון בין זכויות יסוד של חשודים לבין חובת המשטרה לרדת לחקר האמת ולפענח פשיעה הוא איזון עדין, שמשתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

4

אני לא יודע אם יועצי נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, אכן הורו על הטרדת עד המדינה פילבר, או היו שותפים בתכנון ההטרדה. חזקת החפות שלהם מובנת מאליה. אך יש לבדוק את החשד נגדם, שמושתת כנראה על עדויות מי שנחקרו כחשודים בהפעלת ניידת ההטרדה ברחוב מגוריו של פילבר. ובלבד שהחשד הזה ייבדק בהתאם לחוק ולפסיקה ותוך שמירה על זכויותיהם.

5

אגב, גם אם פילבר טוען שלא חש מאוים או מוטרד, המבחן המשפטי אינו מושתת על תחושתו הסובייקטיבית של העד המוטרד אלא הוא מבחן שממוקד בכוונת מבצעי העבירה: האם מדובר במעשים או בקריאות שנועדו להטריד עד בניסיון להלך עליו אימים או לשכנעו לשנות את עדותו או לחזור בו ממנה.

6

הטרדת עד היא עבירה פלילית חמורה. היא טומנת בחובה ניסיון לשבש את המשפט. ניסיון למנוע את חקר האמת. היא נועדה להגן בדרך כלל על עבריינים. לא ברור אם יועצי נתניהו ביצעו את העבירה.

גם אם פילבר טוען שלא חש מאוים או מוטרד, המבחן המשפטי ממוקד בכוונת מבצעי העבירה: האם מדובר במעשים או בקריאות שנועדו להלך אימים על עד, או לשכנעו לשנות את עדותו או לחזור בו ממנה

אבל גם אם דרגים נמוכים יותר ביצעו אותה, הם לא היו מעזים לעשות כן אלמלא השדר המופקר, המסוכן, הכוזב והנורא שבוקע מבלפור, בדבר רדיפה דמיונית מטעם אנשי השמאל המפורסמים רוני אלשייך וד"ר אביחי מנדלבליט, או מטעם מי שהגן בבג"צ על הרס בתי פלסטינים, עורך הדין שי ניצן.

כמה נורא.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.