ג'ייסון גרינבלט עוזב השבוע רשמית את תפקיד שליח הבית הלבן בנושא תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, אך מתכנן להישאר מעורב במאמץ לפתרון העימות המורכב. "אני מקווה להמשיך לעזור בקידום השלום ושיפור החיים של כל תושבי האזור – פלסטינים, ישראלים וכל השכנות שלהם", הוא אומר בראיון פרידה.
גרינבלט, שמשפחתו גרה בטינק, ניו ג'רזי, אמר כי אחד ההישגים הגדולים ביותר של ממשל טראמפ באזור היה לקרב את ישראל לעולם הערבי. "לפני הממשל הזה, הקשרים בין ישראל ושכנותיה היו לרוב מאחורי הקלעים. אנשים לא היו להוטים לדבר על כך בקול רם. היום, תוך שלוש שנים בלבד, אנו רואים שינוי עצום, כאשר מדינות פתוחות יותר ויותר למערכת יחסים ומעורבות עם ישראל", הוא אומר.
"אני לחלוטין לא מסכים לתיאור שלך על כך שתקפתי נציגים פלסטינים רשמיים בטוויטר. יצרתי קשר עם נציגים פלסטינים ותושבים פלסטינים מספר רב של פעמים ואני גאה במערכות היחסים שבניתי עם פלסטינים רבים"
במבט לאחור על שנתיים וחצי כ"נציג המיוחד למגעים בינלאומיים" של דונלד טראמפ, גרינבלט אומר כי הוא עזר ליצור "חזון יציב לשלום, כזה שניתן להשיג אותו באמת ושישפר את חייהם של מיליוני אנשים". אבל הוא גם מודה בכך שתכנית המאה, אותה ניסח יחד ג'ארד קושנר ושגריר ארצות הברית בישראל, דייויד פרידמן, עשויה שלא "להיות מאומצת באופן מיידי" על ידי שני הצדדים.
"כשהתכנית תפורסם, כל צד יצטרך להחליט איך הוא רוצה להמשיך", הוא אומר. "כשהחזון יפורסם, אני מקווה ששני הצדדים יקראו אותו בקפידה ולא יקבלו החלטות נמהרות. דחיית התכנית באופן מוחלט לא עוזרת לאף אחד".
בריאיון, שהתקיים באמצעות דוא"ל, שאלתי את גרינבלט כיצד הוא מגיב למבקרים, האומרים שאבי ברקוביץ', שעומד להיות היורש שלו בתפקיד, מגיע עם מעט מידי ניסיון בשביל לקחת תיק כה מסובך כמו העימות הישראלי-פלסטיני.
גרינבלט: "אבי הוא אדם כן ואמיתי, שלוקח את העבודה שלו ברצינות ויש לי הרבה כבוד אליו. הוא העביר שנתיים וחצי לצידו של ג'ארד בבית הלבן, ופיתח מערכת יחסים יחסית טובה עם שגרירים ודיפלומטים במזרח התיכון.
"אין לי ספק שהוא יכול להתמודד עם התפקיד, יחד עם קושנר, פרידמן, בריאן הוק והרבה מהעמיתים שלי בממשל, שעזרו לנו וימשיכו לעשות כן. תמיד עבדנו כצוות, ואני לחלוטין סבור שהוא מוסמך לעשות את מה שמצופה ממנו".
בניגוד לטראמפ, אתה דיפלומטי ודיסקרטי. ועדיין, תמיד גיבית בנאמנות את הבוס שלך. כעת, כשאתה עוזב, תוכל לשתף אותנו מה באמת הרגשת בנודע לקיצוץ המימון מצד הנשיא לפרויקטים של דו-קיום של ישראלים ופלסטינים בשנה שעברה, או הוצאת הכוחות האמריקאים מצפון סוריה?
"אני תומך באופן מלא בהחלטות של הנשיא טראמפ".
ככל הנראה, אתה פורש זמן קצר לפני השקת תכנית השלום שהשקעת בה כל-כך הרבה מאמץ. מדוע החלטת שלא להישאר לעוד מעט זמן?
"שמעתי הרבה תיאורית בנוגע לעזיבה שלי, והבהרתי כי מדובר בהחלטה משפחתית. זה הזמן לחזור לאשתי ולששת ילדיי, שנשארו בניו ג'רזי. אני אבא, אני בעל, יש לי אחריות, ולבני המשפחה שלי מגיע לחוות אותי יותר בחיים שלהם.
"התכוונתי להצטרף לממשל למשך שנתיים, ובזמן הזה עבדתי על ניתוח העימות הישראלי-פלסטיני, על ניסוח חזון ראלי וישים לסיוע בפתרון העימות, ופעלתי למען פיתוח מערכות יחסים בין ישראל והאזור".
מה תגיד למי שטוענים שהעובדה כי אתה עוזב את הבית הלבן לפני פרסום הצעת השלום, מורה על כך שיש לך מעט מאוד ביטחון בהצלחה של התכנית?
"אין זמן מושלם להודעות כאלו, אבל אני גאה מאוד בעבודה שעשיתי ובחזון הראלי והישים שניסחנו, ואני בטוח בצוות שלנו ובמחויבות שלו לקידום החזון".
אבל התכנית הזאת עלולה להיכשל, אחרי שהפלסטינים כבר הודיעו כי ידחו אותה באופן מוחלט. מה אמור לקרות במקרה כזה? האם אתה בעד שמירה על סטטוס-קוו עד שתהיה הנהגה פלסטינית חדשה, או שאתה תומך בצעדים אקטיביים, כמו למשל, סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה המערבית?
"התכנית תפורסם בזמן הנכון, כאשר בממשל יחשבו שיש לה את הסיכוי הטוב ביותר להצליח. אני מקווה שהחזון שלנו יכול לקדם הסכם שלום, לקרב בין האנשים ולהתחיל דיון פרודוקטיבי וראלי – גם אם התכנית לא תאומץ מידית.
"אבל חשוב לזכור כי אף אחד לא כופה את החזון על אף אחד. כשהתכנית תפורסם, אני מקווה ששני הצדדים יקראו אותה בקפידה ולא יקבלו החלטות נמהרות. דחיית התכנית באופן מוחלט לא עוזרת לאף אחד".
במבט לאחור על התקופה שלך בתפקיד, איך תתאר את ההישג הגדול ביותר שלך? ואיפה פעלת באופן שגוי, על מה אתה מתחרט?
"בין תחומי האחריות המרכזיים שלי, היה לימוד העימות, גיבוש חזון וחינוך מחדש של אנשים בנוגע לעימות. לדעתנו, הצלחנו מאוד בשיח על אמיתות קשות ועידוד אנשים לחשוב מחוץ לטיעונים העבשים ובני עשרות השנים על העימות. אני לא חושב שאותן טענות יפתרו את אי פעם העימות.
"התפקיד שלי כלל חיבור של ישראל עם העולם הערבי בדרכים שלא הייתי יכול אפילו לדמיין לפני שנתיים וחצי. אנחנו בהחלט לא לוקחים קרדיט מלא על כך. כמובן שהקרדיט מגיע לנו, לרבות הנשיא טראמפ וג'ארד קושנר, כמובן, אבל גם לראש הממשלה נתניהו ולכל אחד מהמנהיגים הערבים שגרמו לזה לקרות".
"אף מדינה, קבוצת מדינות או ארגון, הם לא שופט או חבר מושבעים, ואף אחד מהם לא יכול לכפות עסקה. אבל אני כן חושב שהחזון שלנו הוא כזה ששני הצדדים יכולים לשאת ולתת עליו ובסופו של דבר להגיע להסכמה"
חלק מהאנשים שראו בך מתווך הוגן, הרגישו בהמשך שאתה תומך בלהט בישראל ותוקף את הפלסטינים. אמרת גם כי אתה לא רואה סיבה למתוח ביקרות על ממשלת ישראל. מעולם לא תהית האם ההצהרות הפרו-ישראליות שלך והציוצים שלך נגד מנהיגים פלסטינים עשויים לפגוע באמינות שלך?
"הממשל היה ברור תמיד – ישראל היא אחת מבעלות הברית החזקות ביותר שלנו, התמיכה שלנו בביטחון ישראל היא איתנה, ואנחנו נגיד את האמיתות הקשות על העימות. אני לחלוטין לא מסכים לתיאור שלך על כך שתקפתי נציגים פלסטינים רשמיים בטוויטר. יצרתי קשר עם נציגים פלסטינים ותושבים פלסטינים מספר רב של פעמים ואני גאה במערכות היחסים שבניתי עם פלסטינים רבים.
"כשביקרתי נציגים פלסטינים רשמיים, זה היה כדי להגיב לתמיכה שלהם בתכניות, אכזריות כמו תכנית 'תשלום עבור רצח', בה הם מתגמלים פלסטינים שרצחו ישראלים, או כאשר הם גינו את חזון השלום שלנו מבלי לראות אותו אפילו, או יוזמות אחרות שבאמת פוגעות בפלסטיני מן השורה ובסיכויים לשלום.
"ללא קשר לכך, כולנו יודעים שהדרך היחידה לסיום אמיתי של העימות יהיה חזון פוליטי בו שני הצדדים נושאים ונותנים ישירות ומסכימים עליו יחד. ארה"ב אינה שופט, ולא חבר מושבעים, ואנחנו לא עומדים לכפות כלום על אף אחד מהצדדים.
"אף מדינה, קבוצת מדינות או ארגון בינ"ל, הם לא שופט או חבר מושבעים, ואף אחד מהם לא יכול לכפות עסקה במקרה הזה. אבל אני כן חושב שהחזון שלנו הוא כזה ששני הצדדים יכולים לשאת ולתת עליו ובסופו של דבר להגיע להסכמה".
אמרת שאחד מהיעדים שלך היה "לשנות את השיח" סביב העימות. למשל, אמרת במועצת הביטחון של האו"ם כי אין קונצנזוס בינ"ל בנושא, ותיארת החלטות קודמות וחוק בינ"ל כצעדים שלא יכולים להביא לשלום. האם אתה מרגיש שהשגת את המטרה שלך, או שהדברים שלך נפלו על אוזניים ערלות?
"אני אומר כבר זמן רב שהשלום דורש כנות ומוכנות לשקול רעיונות חדשים, לצד אומץ ופשרות כואבות. התהליך הזה כלל שיח שלנו עם הצדדים ועם מדינות המתעניינות בעימות, ולא סלוגנים עבשים וטענות מאובקות. למרות שחלק מהמדינות לא הסכימו עם הנאומים שלי במועצת הביטחון, אחרות הסכימו.
"יתרה מכך, יש דיפלומטים שהמדינות שלהם לא הסכימו עם דבריי, והודו בשיחות פרטיות כי הם הסכימו איתי על הצורך להיות יותר כן וישיר, כפי שאני הייתי. כך שאני חושב שזה היה תמהיל – חלק הקשיבו וספגו, ובאופן פרטי הסכימו עם חלק מההערות, ואחרים היו פחות משוכנעים ויישארו כך בעתיד הקרוב.
"באשר לשאלה שלך האם אני מאמין שהשגתי את המטרה שלי, במובנים רבים, כן. אני כן חושב שיצרנו חזון יציב לשלום, כזו שניתן להשיג אותו באמת ואשר ישפר את החיים של מיליוני אנשים. אבל יש עוד הרבה לעשות. צעד אחרי צעד, אני מקווה שמי שיישאר מעורב בתהליך ימשיך לרשום התקדמות".
לאחרונה ראינו עדויות להתקרבות בין ישראל לעולם הערבי, כמו הסדנה בבחריין. ובכל זאת, ספקנים טוענים כי הגישה של נתניהו לא תעבוד, וכי מדינות ערב יגיעו לנורמליזציה עם ישראל רק לאחר פתרון הנושא הפלסטיני. האם אתה מאמין ששלום ישראלי-ערבי אפשרי גם לפני הסכם עם רמאללה?
"כמו שאמרתי קודם, אחד הדברים שאני הכי גאה לגביהם הוא העבודה שעשינו בחיבור ישראל עם שכנותיה הערביות. נותר לראות עד כמה רחוק זה יגיע, ואני לא חושב שיש מישהו שיודע באמת. נצטרף לחכות ולראות.
"אבל פנייה לכיוון הזה יכולה להועיל לכולם. הגישה של אנטי-נורמליזציה לא עבדה. ישראל שגשגה למרות הגישה הזו והפלסטינים סבלו. ומדינות ערב רק עומדות להרוויח מעבודה עם ישראל. זה הזמן לבחון את הנושא יותר מקרוב".
לבסוף, ספר לנו על התכניות העתידיות שלך. אמרת שתחזור לסקטור הפרטי. באיזה סוג עבודה אתה מעוניין? האם תשקול משרה במכון מחקר המתעסק עם תהליך השלום, או שתרצה לצאת מהבלגן המזרח-תיכוני?
"ובכן, זו הפעם הראשונה מזה יותר מ-25 שנים שאני מחפש עבודה. עבדתי במשך 23 שנים מדהימות אצל הנשיא טראמפ. זה היה מדהים. אני לא יודע מה צופן עתיד ואני נרגש לראות. אני כן מקווה להישאר מעורב במידה כלשהי במאמצי השלום. אני רואה בכך זכות להיות מסוגל ליצור קשר עם כולם – מאזרחים רגילים, צעירים ומבוגרים, ועד למנהיגים בכל האזור.
"אני רואה הרבה פוטנציאל ועתיד מבטיח, למרות האתגרים. אני מקווה להמשיך לפעול בחיפוש אחרי השלום ולשפר את חייהם של כל תושבי האזור – פלסטינים, ישראלים וכל השכנים שלהם. לדור הבא מגיע עתיד הרבה יותר טוב, ואני אהיה גאה לשחק תפקיד בניסיון להביא אותם לשם.
"מישהו שהיה מעורב במאמצי השלום אמר לי כשהודעתי על עזיבתי שהיוזמה הזו היא כמו השיר 'הוטל קליפורניה' של האיגלס – אפשר לעשות צ'ק אאוט מתי שתרצה, אבל אתה אף פעם לא יכול לעזוב. הסכמתי עם האמירה הזו.
"האנשים והמנהיגים בכל האזור נגעו ללבי ולנשמתי, ואני מקווה להישאר מעורב ולעזור בהשגת פתרון לעימות רב-השנים הזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם