סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P, שבדרך כלל זהירה מאוד בהערכותיה, פרסמה ביום חמישי האחרון אזהרה חריגה למשקיעים. לפי הסוכנות פוטנציאל הסכסוך של מדינת ישראל גובר כעת וממשיך להציג סיכונים משמעותיים.
S&P התכוונה, בין השאר, לחשש לירידה בפעילות העסקית במשק. מדובר כנראה באזהרה אחרונה לפני הורדת דירוג נוספת, אם המצב לא ישתנה. זאת נוסף על האזהרה שכבר פרסמה הסוכנות באפריל.
ביסוס לחששות האנליסטים ב־S&P ניתן למצוא בערך השקל – מדד המושפע באופן מיידי מהטלטלות במדינה. עם תחילת ההסלמה, החל מאותה שבת קטלנית במג'דל שמס ובהמשך החיסולים בבירות וטהרן, השקל איבד כ־4.5% מערכו.
המשק הישראלי כבר הוכיח בעבר שהוא יודע להתמודד היטב עם טלטלות כלכליות. גם במלחמות קודמות השקל סבל מתנודתיות, אלא שבשנה האחרונה התנודתיות הפכה לנורמלי החדש בישראל
בשיאו חצה השקל את המחסום הפסיכולוגי של 3.8 שקלים לדולר. וזה לא שהשקל לא היה תנודתי קודם לכן. בשנה האחרונה הוא נע על הציר הארוך של בין 3.54 ל־4.08 שקלים לדולר אחד.
המשק הישראלי הוכיח כבר כמה פעמים בעבר שהוא יודע להתמודד היטב עם טלטלות כלכליות. גם במלחמות קודמות השקל סבל מתנודתיות, אלא שבשנה האחרונה התנודתיות בין עלייה חדה לירידה חדה הפכה לנורמלי החדש בישראל.
הבשורה הרעה הראשונה היוצאת מכך היא שבהיעדר אסטרטגיה ומדיניות ברורה של הממשלה אין שום סימן שזה עומד להשתנות בקרוב. הבשורה הרעה השנייה היא שהחברות במשק יתקשו להתמודד לאורך זמן עם "הנורמה" החדשה הזו.
זה שהפוקוס התקשורתי והציבורי נמצא עמוק בתוך הסכסוך הצבאי־מדיני, זה לא אומר שהנזקים שסופגות החברות בעקבות התנודתיות בשקל הפכו לקלים יותר.
חברות ההייטק, המהוות חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית, הן תמיד הנפגעות הבולטות מהתחזקות ערך המטבע. בין אם מדובר ביצואנים הסובלים משקל חזק או במפעלים תלויי ייבוא שנפגעים משקל חלש
כך, למשל, עסקים המסתמכים על חומרי גלם מיובאים עלולים לשלם עליהם הרבה יותר בשבועות הקרובים. הסיבה היא שאם השקל נחלש בחדות, יש להמיר יותר ממנו עבור כל דולר המשולם ליצרן חומרי הגלם בחו"ל. עלייה כזו בעלויות עלולה לגרום להקטנת הרווחיות ולעלייה במחירי המוצרים המיוצרים בארץ.
זה גם עלול להקטין את התחרותיות של התעשייה הישראלית וליצור אינפלציה. ועוד לא דיברנו על מחיר הדלק שצפוי לעלות במקרה כזה ולייקר עוד יותר את עלויות היצור.
היצואנים לעומת זאת היו צריכים להתמודד בשנה האחרונה עם הצד השני של התנודתיות. זה קורה כשהשקל התחזק בחדות – אירוע שהתרחש לא פעם ולא פעמיים בתשעת החודשים האחרונים, כאשר הייתה תקווה שווא מסוימת לסיום המלחמה.
כשהשקל מתחזק, חברות מקבלות פחות שקלים עבור כל דולר שהן גובות על המכירות שלהן בחו"ל. לעומת זאת ההוצאות שלהן בשקלים, למשל עבור משכורות, ספקים, ארנונות, הן בדרך כלל קבועות. זה עלול להוביל לירידה בהכנסות של אותן יצואניות, לפגיעה ברווחיות ולצמצם את פעילותן.
התנודתיות האינסופית בשקל היא רק דוגמה אחת לנזקים שגורמת המלחמה האינסופית. סוכנויות דירוג האשראי הגדולות ערות לסיכונים הגדולים הכרוכים לכלכלה במצב כזה
חברות ההייטק, המהוות חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית, הן תמיד הנפגעות הבולטות מהתחזקות ערך המטבע. בין אם מדובר ביצואנים הסובלים משקל חזק או במפעלים תלויי ייבוא שנפגעים משקל חלש, מוסכם על כולם ששוק עם מטבע תנודתי כל כך מקשה עליהן מאוד לתכנן תכניות עסקיות לטווח ארוך.
יש להניח שלא מעט חברות יעדיפו בשלב כזה או אחר להגר למדינות עם יציבות מוניטרית גבוהה יותר. זה במידה שהן יראו כי אין אופק לסיום המלחמה בקרוב.
התנודתיות האינסופית בשקל היא רק דוגמה אחת לנזקים שגורמת המלחמה האינסופית. סוכנויות דירוג האשראי הגדולות ערות לסיכונים הגדולים הכרוכים לכלכלה במצב כזה. S&P כבר הורידה באפריל האחרון את דירוג האשראי של ישראל. היא גם דירגה את תחזית הדירוג של ישראל כשלילית.
בין הסיבות לכך צוין: "יש לא מעט סיכונים אפשריים להסלמה שכוללת עימות צבאי משמעותי, ישיר ומתמשך עם איראן". גם סוכנות הדירוג מודי'ס, שהורידה בפברואר את דירוג האשראי של ישראל מ־A1 ל־A2 הדביקה לכלכלה הישראלית "תחזית שלילית" וציינה שהתחזית הזו עלולה להוביל להורדת דירוג נוספת אם תיפתח חזית נוספת בצפון.
סוכנות הדירוג פיץ' אומנם אישרה את דירוג האשראי של ישראל ב־A+ אך גם היא הביעה דאגה כי המשך המתיחות עלול להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית ועל המצב הפיסקלי של המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו