הופתענו כאשר פורסם שחמאס הטילה על המפקד הצבאי של חמאס, יחיא סנוואר, את ראשות הפוליטבירו של הארגון. ואז הגיעה ההפתעה השנייה: בטאון חמאס, א-ריסאלה, עדיין לא הזכיר את  המינוי. למשל, בדף הפותח מיום ששי אין שום התייחסות אליו, כאילו לא היה שום מינוי.

מכיוון שא-ריסאלה מופיע ללא הפרעה, למרות המלחמה, ומשדר רצוף את אל-ג'זירה, יש להניח שזה ביטאון המייצג את עמדת קטאר ואת עמדת הפוליטבירו החמאסי היושב בדוחא.

בטאון חמאס, א-ריסאלה, אשר יש להניח שמייצג את עמדת קטאר והפוליטבירו החמאסי, עדיין לא הזכיר את מינוי סנוואר. למשל, בדף הפותח מיום ששי אין שום התייחסות אליו, כאילו לא היה שום מינוי.

זה יכול להעיד כי קטאר והנהגת חמאס החוסה בצילה, לא השלימו עם בחירתו של סנוואר להנהגת חמאס. בצ'טים של חמאס אפשר לשמוע תהיות על איך זה סנוואר נבחר בלי תהליך של כינוס שורא על פי הנהלים. למשל, בתרגום גס של רוח הדברים:

חמאס מבקש להרגיע את עמנו ואת אומתנו, שמוסדות חמאס מתפקדים, כולל השורא, וכי הוא מנהיג את המוקאוומה בתנאים הקשים ביותר. הארגון יודיע על תוצאות הדיונים (על בחירת יו"ר) כאשר ההתייעצויות יסתיימו.

"(في تصريح صحفي.. حركة حماس: نطمئن شعبنا وأمتنا أن مؤسسات حركة حماس التنفيذية وأطرها الشورية تواصل أعمالها، ولديها الآليات الفاعلة والعملية لاستمرار مسيرة المقاومة في أصعب الظروف، وستبادر الحركة إلى الإعلان عن نتائج مشاوراتها عند الانتهاء منها، ونؤكد أن ما تتداوله بعض وسائل الإعلام، ومنصات التواصل عن تكليف أسماء معينة بشغل موقع رئاسة الحركة، لا أساس له من الصحة)".

מכאן עולה שבחירת סנוואר לא הסתיימה ככל הנראה.

מה עומד על הפרק? מי ינהיג את העולם הערבי. לא פחות. קטאר והאחים המוסלמים – או סעודיה, מצרים ומדינות ברית אברהם.

מדוע? בשיחה בסוף השבוע עם מקור ערבי יודע דבר, התברר לי כי רק מצרים מסוגלת לתקשר עם סנוואר. כלומר: כל עוד סנוואר – ולא הנהגת חמאס היושבת בקטאר – ינהיג את קבלת ההחלטות בעניין עזה, מצרים עוברת לעמדת בכורה, ועמה סעודיה והמפרץ.

יש סימנים מעידים כי קטאר והנהגת חמאס החוסה בצילה, לא השלימו עם בחירת סנוואר להנהגת חמאס. בצ'טים של חמאס אפשר לשמוע תהיות על איך זה סנוואר נבחר בלי תהליך של כינוס שורא עפ"י הנהלים

האתר הפלסטיני "מען" ציטט מקורות של המפרץ, שעל פיהם סנוואר כבר העביר למצרים את עמדתו לגבי עסקת החטופים. כלומר: מבחינתו של סנוואר, מצרים היא הכתובת ולא קטאר.

האיש של סנוואר בקטאר הוא חליל חיא. הוא איש עזה, אשר המלחמה תפסה אותו מחוץ לעזה, ועבר לקטאר.

לפני שנים, שמעתי ממקורות מצריים שהם שמו עין על חיא והעריכו שיש בו פוטנציאל הנהגה עתידי. אם כך, בדוחא – בלב המרכז הפועם של האחים המוסלמים, ישנה דמות פרו-מצרית, שתעניק למצרים חדירה עמוקה לנעשה בקרב אויביה.

מה שקטאר שואלת את עצמה הוא, האם תוכל להשלים עם בכירותו המתחייבת של חיא הפרו-מצרי על חשבון אנשיה? האם תוכל לאפשר לחליל חיא, שאיננו ברמת ההנהגה הבכירה כרגע, להאפיל על חאלד משעל, בגלל הקשר שלו לסנוואר?

השבוע יתחדשו שיחות העסקה. יש לשים לב לכך שלא רק על ההבדלים בין ישראל לחמאס יש להתגבר, אלא גם על אלה שבחמאס עצמה, ועל חילוקי הדעות בין קטאר מצד אחד, לבין מצרים ברית אברהם וסעודיה מצד שני.

ומה ישראל רוצה – את קטאר, או את מצרים ואת ברית אברהם? אם ישראל רוצה את קטאר, היא צריכה להמשיך ולחסום את מעבר רפיח. אבל אם ישראל רוצה את מצרים, סעודיה וברית אברהם – היא חייבת למצוא פתרון שיאפשר לה לסגת מן המעבר ולהחזיר אותו למצרים.

השבוע הבא יתחדשו שיחות העסקה. יש לשים לב לכך שלא רק על ההבדלים בין ישראל לחמאס יש להתגבר, אלא גם על אלה שבחמאס עצמה, ועל חילוקי הדעות בין קטאר מצד אחד, לבין מצרים ברית אברהם וסעודיה מצד שני

הבעיה היא, שככל שישראל מתמהמהת, העניינים הפוליטיים הולכים ומסתבכים, והדרישה לשתף את רמאללה בסידורים הולכת וגוברת.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.