לפרובוקציה החדשה של איתמר בן גביר על הר הבית, ולחוסר התגובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש תוצאות מיידיות על ישראל.

ראשית, יש לחשוש שזה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של יצירת הברית בין ישראל לעולם הערבי סוני, וקריסת הציר המתנגד לציר איראן ובעלות בריתה, רוסיה, סין והמיליציות השיעיות.

יש לחשוש שזה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של יצירת הברית בין ישראל לעולם הערבי סוני, וקריסת הציר המתנגד לציר איראן ובעלות בריתה, רוסיה, סין והמיליציות השיעיות

ישראל ניצבת כעת לבדה, כשהספק גדול אם תקודם או אפילו תשוחזר ההיערכות האזורית מן הפעם הקודמת. אחד הסימנים לכך הם ביטול מסעו של שר החוץ אנתוני בלינקן באזורנו. אפשר לייחס זאת להתגברות סכנות המלחמה, אבל גם לצורך למנוע את הפיכת סבב ביקוריו המתוכנן לכישלון אמריקאי.

פירוש הדבר שתלותה של ישראל בארצות הברית רק הולכת וגדלה, שכן בפעם הזאת רק ארצות הברית לבדה תעמוד להגן על ישראל. האם ישראל תוכל לתקוף את איראן בתנאים אלה? לא ברור. אילו הייתה לישראל ברית אזורית מול איראן, עמדתה יחד עם בעלות בריתה האזוריות הייתה חזקה יותר מול ארצות הברית. כרגע היא רק נחלשה.

אבל לא רק מול איראן נחלשה עמדה של ישראל. מדינות ברית אברהם הודיעו לישראל כי בתנאים הקיימים הם לא ישתתפו בשום מהלך של היום שאחרי בעזה.

אין להוציא גם מכלל אפשרות, שארצות הברית הכועסת עומדת לצד המהלך המתואם הזה, מה שתוקע את ישראל בבוץ של עזה, עם סכנה שישראל תקרוס לתוך עצמה. ירידת דירוג האשראי של ישראל היא רק יריית הפתיחה.

הלחצים הם על ישראל, אבל מחודדים כלפי נתניהו עצמו. לא הכל פורסם על שיחת ג'ו ביידן ונתניהו, שיחת ה-"Stop bullshitting me". על פי מקורותיי, הנשיא ביידן האשים את נתניהו ששיקר לו. לשקר לבני גנץ זה עניין אחד, לשקר לנשיא ארצות הברית זה שקר אחד רחוק מדי.

ישראל ניצבת כעת לבדה עם ההגנה האמריקאית והתלות בה, כשהספק גדול אם תקודם או אפילו תשוחזר ההיערכות האזורית מהפעם הקודמת. אחד הסימנים לכך הם ביטול מסעו של שר החוץ בלינקן באזורנו

במה הוא יכול היה לשקר לביידן? ביידן ארגן לו את הנאום בקונגרס ואת המפגש בבית הלבן. היה לו יסוד להאמין שהוא נותן לנתניהו את הפינוק הזה, כדי שהוא יקדם את ציר המדינות שיבלום את הקשת השיעית עם רוסיה וסין. פגרת הכנסת ביטחה את נתניהו מסכנת הפלת הממשלה. היה לביידן יסוד להאמין שנתניהו ינצל את ההזדמנות לקידום האינטרס המשותף בין ישראל לארה"ב, אבל במקום לקדם את מדיניות ארצות הברית כבת ברית, נתניהו מכשיל אותה.

היה מקום לחשוב שנתניהו אולי יבקש תמורת עסקת החטופים, שארצות הברית תקבל את הקואליציה שלו כפי שהיא. אבל בן גביר טרפד לו את האופציה הזאת.

אבל מי שיצא חוצץ נגד העלייה של בן גביר על הר הבית אלה דווקא החרדים, ובעיקר ש"ס. הם נימקו זאת באיסור על היהודים לעלות על ההר בכלל, למרות שעד היום – חילול מקום המקדש לא כל כך הפריע להם.

אז מה השתנה עכשיו? חוק הרבנים. בן גביר הכשיל לאריה דרעי את חוק הג'ובים לבוגרי הישיבות, ועל זה דרעי לא יכול היה לעבור לסדר היום. הפופולריות הגוברת של בן גביר בשבאב החרדי מטרידה את משה גפני, וגם הוא נזעק. נוסיף על זה את קיצוץ התקציבים של המוסדות החרדיים בגלל חוק הגיוס, ויש לכם משבר אמיתי המאיים על נתניהו יותר מסכנות המלחמה עם איראן.

וזה מסביר גם את המשבר עם יואב גלנט. נכון הדבר שבין ראש הממשלה לשר הביטחון שלו יש מחלוקות עמוקות בעניין ניהול המלחמה, אבל הדבר העיקרי הוא סירובו של גלנט לשתף פעולה עם הטריקים והשטיקים כדי להעביר את חוק הגיוס בכל זאת.

נתניהו מחפש שר בטחון שיזרום אתו. יש לו מועמדים, אבל הוא חושש מליל גלנט חדש שישתק את המדינה. במקרה כזה, הוא חושש, החרדים עלולים לשקול מחדש אם נתניהו מסוגל לעמוד בהבטחותיו להם, והאם היגררותם אחריו בעיניים עצומות תפיל אותם לתהום יחד אתו.

מי שיצא חוצץ נגד העלייה של בן גביר להר הבית אלה החרדים, ובעיקר ש"ס. הם נימקו זאת באיסור על היהודים לעלות על ההר, אך עד היום – חילול מקום המקדש לא כל כך הפריע להם. אז מה השתנה?

אם כך, הכל קשור בכל – המדיניות האזורית של ארצות הברית, התפכחות מדינות ערב מהקשר עם ישראל, תסבוכות הפוליטיקה החרדית, וההיערכות למלחמה אזורית.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.