לא סתם זכתה בתיר, העיירה התיירותית הסמוכה לבית לחם, להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו. העיירה הפסטורלית עם המסעדות והנופים הירוקים משמרת מסורות חקלאיות בנות אלפי שנים ומושכת אליה בשגרה תיירים מרחבי העולם והגדה המערבית.
המורשת של בתיר שמרה גם היא בתורה על העיירה מפני גדר ההפרדה שהייתה אמור לעבור דרכה ולפגוע בה, אבל עכשיו, עשר שנים אחרי שעתירת התושבים וידידי כדור הארץ הצליחה לעצור את בניית הגדר, מרחפת מעליה שוב הסכנה.
המורשת של בתיר שמרה על העיירה מפני גדר ההפרדה שהייתה אמור לעבור דרכה ולפגוע בה, אך כעת, 10 שנים אחרי שעתירת התושבים וידידי כדור הארץ עצרה בניית הגדר, היא שוב בסכנה
העובדה שבתיר כבר בעלת מעמד של אתר מורשת עולמי לא עושה רושם על ממשלת ישראל, שאינה סבורה עוד שעליה לכבד הסכמים ואמנות בינלאומיות עליהם היא חתומה. לרשימת האמנות אותן מפירה ישראל נכנסה כעת גם אמנת אונסק"ו מ-1972.
מתוקף אותה אמנה זכתה בתיר במעמד של אתר מורשת עולמי, אבל יחד עמה נמצאים ברשימה המכובדת אתרים נוספים חשובים כמו העיר הלבנה, הגנים הבהאיים, התילים המקראיים הגדולים ואתרי מורשת עולמיים נוספים בישראל.
לפני שמדברים על התוכניות הישראליות לבתיר וסביבתה, שווה לספר על המורשת והתרבות האנושית שהיא שימרה ונתנו לה את מעמדה כאתר בעל ערך יוצא דופן לאנושות.
במרכז העיירה נמצאים שטחים חקלאיים ובריכת אגירה שפועלת ברציפות מאז התקופה הרומית. הבריכה מתמלאת מדי לילה במים הזורמים אליה ממעיינות הסביבה, והסכמים שנמשכים מאות שנים אחראיים לחלוקה שווה של המים בין החלקות והמשפחות המעבדות אותן בצורה שוויונית. לכל חלקה שעה, וסדר החלוקה משתנה בין חלקי היום ומבטיח שכולם יזכו לכמות מים ותנאים שווים.
גם המים הזורמים אל הבריכה ומשם לחלקות, זורמים באמות המים מדי יום במשך אלפי שנים. בשעה שבע, עם השמע קול המואזין, הברז שמזרים אותם נסגר והוא יפתח שוב רק בשבע בבוקר.
העובדה שבתיר בעלת מעמד של אתר מורשת עולמי, לא עושה רושם על ממשלת ישראל, אבל שווה לספר על המורשת והתרבות האנושית שבתיר שימרה והפכו אותה לאתר שערכו לאנושות יוצא דופן
בשבע בבוקר הבריכה המלאה תימדד באמצעות המעדוד – מקל שמודד את גובה המים, ועליו מקלות קטנים שננעצו במקל באותו יום המסמנים את גובה המים שיוקצו לכל חלקה, בהתאם לגובה המים בבריכה.
העיירה עצמה אינה מרכז אתר המורשת העולמי, אלא אזור חיץ בין השטחים החקלאיים המעובדים שסביבה, הכוללים גם הם טרסות בנות אלפי שנים, והם ליבת האתר.
הגידול המפורסם ביותר של בתיר הוא החציל הבתירי, ומדי שנה עורכים לכבודו תושבי הכפר פסטיבל שמושך אנשים מרחבי הגדה. גם המסעדות שמעבדות את התוצרת החקלאית של תושבי הכפר מפורסמות, והמטעמים המקומיים שהן מגישות מושכים מבקרים רבים.
המלחמה פגעה כמובן גם בתיירות עליה נשענת העיירה. לא רק תיירות החוץ נעדרת. המחסומים הפרוסים ברחבי הגדה ובמיוחד באזור בית לחם מאז אוקטובר 2023, מקשים גם על התיירים המקומיים להגיע לבתיר, ותושביה הנסמכים על התיירות מרגישים זאת היטב, אבל הסכנה האמיתית על הכפר ואורחותיו מגיעה מהתוכניות הישראליות.
בשנים האחרונות ניסו כמה פעמים מתנחלים להקים מאחז על שטח אתר המורשת העולמי. ניסיונות אלו לא צלחו והמאחז פונה, אך בדצמבר 2023 הוא הוקם שוב ומאז הוא שם – בלב אתר המורשת העולמי של אונסק"ו.
בשנים האחרונות ניסו מתנחלים להקים שוב ושוב מאחז על שטח אתר המורשת העולמי. הניסיונות כשלו והמאחז פונה, אך בדצמבר 2023 הוא הוקם שוב ומאז הוא שם – בלב אתר המורשת העולמי של אונסק"ו
ירון רוזנטל שבעבר ניהל את בית הספר שדה המקומי התנגד באותם ימים לבניית גדר ההפרדה באזור והתבטא לא פעם בשפה של ארכיאולוגיה ומורשת. אך כראש המועצה האזורית גוש עציון הוא דווקא מיהר לקחת קרדיט על הפעולות ההרסניות לאתר.
כשהקבינט הכריז לפני חודש על הקמת התנחלויות חדשות, בהן ההתנחלות נחל חלץ, על שטחי אתר המורשת העולמי, שתכלול גם את המאחז הלא חוקי – מיהר רוזנטל לפרסם את הסרטון הנרגש הזה.
מה שעומד לנגד עיני המתנחלים בבתיר הוא יצירה של רצף טריטוריאלי בין ירושלים לגוש עציון, רצף שמשמעותו ביתור המרחב הפלסטיני באזור, אבל המשמעות של הקמת ההתנחלות על הטרסות העתיקות אינה רק גיאופוליטית ומדינית, אלא בראש ובראשונה פגיעה במורשת של האנושות כולה – אחרי זה המתנחלים יספרו לכם שהם שומרים על הנצח.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומהמאמר שלך ניתן להתרשם, שכביכול יש כאן צד משחית סביבה (כביכול המתנחלים) וצד שומר סביבה (שזה כנראה מה שמכונה הפליסטינים). אתה מוזמן לסיור שטח, כדי לראות: שוד עתיקות, מפחמות, מחצבות ומה לא ? כשבעציון תהיה יום אחד ריבונות והחברה להגנת הטבע (עם היו"ר המכובד מאוד – ג'ומס) תקבע את הדברים , אין לי ספק שאפילו כבודו יהיה מבסוט
חלק מהאדמות של ההתנחלות נרכשו על ידי הימנותא בע"מ (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) כבר בשנת 1969. יש המון מבנים של פלסטינים בכל הליבה של האתר. למה להם מותר לגור שם וליהודים אסור? האם בהכרח הפלסטינים ישמרו על האתר ויהודים יפגעו בו? האם ייתכן שהמצב הוא הפוך?
לפי האתר של אונסק"ו, הטרסות ומערכות ההשקיה קיימות במשך אלפי שנים, כלומר לפני הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ולפני שהגיעו לפה ערבים. לפני אלפי שנים היה שם יישוב יהודי בשם ביתר. האם האתר הזה שייך לפלסטינים בלבד?