אם לשפוט על פי הכינוי שדבק במפגינים נגד הממשלה, המפגינים בירושלים אמורים היו להתקרא "עזתים" על שם הרחוב שבו מצוי בית ראש הממשלה, או "פריזאים", לכבוד הכיכר בה מתכנסות עצרות.

אבל למרות מוקדי ההפגנות השונים ברחבי הארץ, הכינוי "קפלניסטים" ונגזרות שלו (למשל "נוח'בות קפלן") דבק בכולנו. לכן התעניינתי מעט באליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של ישראל, שהרחוב בתל אביב הנושא את שמו הוא המוקד המרכזי להתכנסויות המוחים.

הכינוי "קפלניסטים" ונגזרותיו (למשל "נוח'בות קפלן") דבק בכולנו. לכן התעניינתי מעט באליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של ישראל, שהרחוב הנושא את שמו בת"א הוא המוקד המרכזי להתכנסויות המוחים

מהנדס בהשכלתו, קפלן ניהל את המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב הצעירה ובשנים 1933-1948 היה מנהל מחלקת הכספים בסוכנות היהודית. אחרי מלחמת העולם השנייה קפלן גיבש תוכנית לקליטת מיליון עולים, ועם קום המדינה נקט בצעדים שונים בארץ ובעולם שהצילו את המשק מהתמוטטות.

היום מכהן שר האוצר ה-28 שלנו, בצלאל סמוטריץ'. הקורא מוזמן ללמוד על פועלו בטרם התיישב על כורסת העור (אם כי שמעתי אומרים שהיה שר תחבורה טוב).

קפלן נפטר ב-1952, בן 61, והונצח בהרחבה. גם שרים אחרים מראשית ימי המדינה זכו לשכונות, רחובות ומוסדות על שמם, אך אלו לא הפכו לכינויי גנאי למפגינים.

במחי החלטה ביורוקרטית אחרת, היינו יכולים להיות "שרתיסטים" על שם משה שרת, שר החוץ הראשון. משפטן בהשכלתו, הוא היה סגנו של עורך "דבר" ברל כצנלסון, ולימד ותרגם באנגלית, צרפתית, טורקית, ערבית וגרמנית. ב-1931 התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ולאחר רצח ארלוזורוב עמד בראשה. שרת היה הרוח החיה מאחורי "חומה ומגדל" אך לצד ביסוס היישוב היהודי, הבין שנדרשים קשרים עם הסביבה ונפגש לשם כך עם מנהיגים ערבים.

לא יכול להיות ספק – שרת, בכישוריו ובמעשיו, סלל את הדרך הדיפלומטית של שר החוץ ישראל כ"ץ ושל קודמו אלי כהן.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית. ומה אם היינו "שטריתיסטים"? שטרית שימש כמורה, היה המוכתר של המושבה כנרת, ניהל את משטרת טבריה מטעם הבריטים, היה ממארגני הפרשים היהודים בגליל, סגן מנהל בית הספר לשוטרים, למד משפטים, היה שופט שלום ושופט מחוזי בתקופת המנדט, חבר מנהלת העם, ומחותמי מגילת העצמאות, היחיד שנולד בארץ.

תקדים הולם לאיתמר בן גביר, לא ככה? ואסתפק בדוגמאות הללו.

הקורא יטען בצדק שלא הכול היה מושלם בראשית ימי המדינה, ויאמר שלא צריך לצייר אידיליה, אלא יש להכיר בבעיות ובאנשים שהיו אחראים להן. אכן, התקבלו החלטות רעות והיו תופעות שליליות כמו פרוטקציה ואפליה.

אבל דמיינו ששר החוץ באותם ימים היה ישראל כ"ץ, שבן גביר היה אמון על המשטרה ושסמוטריץ' היה אחראי על קופת המדינה – האם היינו שורדים?

הקורא יטען בצדק שלא הכול היה מושלם בראשית ימי המדינה. אבל דמיינו ששר החוץ באותם ימים היה ישראל כ"ץ, שבן גביר היה אמון על המשטרה ושסמוטריץ' היה אחראי על קופת המדינה – האם היינו שורדים?

מאידך, תארו לכם שמול האתגרים הקיומיים שעומדים בפני ישראל בעת הזאת, היו לנו שרים כמו שטרית, שרת ואותו אליעזר קפלן, זה ששמו הודבק להמוני ישראלים שיוצאים לרחובות, בתקווה שיהיה כאן אחרת.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.