שתי יממות אחרי סבב המהלומות בין ישראל וחזבאללה, שני הצדדים נראים מרוצים. מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה מתח למעשה את השורה התחתונה בנאומו בכך שהודיע כי "אני בזה סיימתי".

יש מי שיגדירו את הנאום שלו אפולוגטי – כזה שהיה צריך להסביר לזירה הפנים-לבנונית שחזבאללה לא עבר לסדר היום על חיסול רמטכ"ל הארגון פואד שוכר וגבה מחיר מישראל.

הפגיעה בגלילות שלא הייתה, תוארה כהישג המרכזי עם דגש מאוד ברור: זה מצפון לתל אביב. משמע, חזבאללה נזהר מאוד מלירות ישירות על תל אביב, שמא הסימטריה שהוא עצמו קבע  – תקיפה בבירות = תקיפה בתל אביב – תתהפך עליו.

אלא שזו לא הייתה הזהירות היחידה שנסראללה נקט בה בפעולת הנקמה. נראה כי בארגון שקלו לירות טילים מדויקים לעבר מרכז הארץ, מה שבדיעבד התברר כמתקנים של 8200 והמוסד בצומת גלילות.

זו לא הייתה הזהירות היחידה שנסראללה נקט בה: בארגון שקלו לירות טילים מדויקים לעבר מרכז הארץ, מה שבדיעבד התברר כמתקנים של 8200 והמוסד בצומת גלילות

בסופו של דבר הוחלט בארגון שלא להשתמש בנשק האסטרטגי הזה של חזבאללה, מחשש שהתגובה הישראלית תהיה חריפה עד כדי פתיחת סבב לחימה ארוך ובעוצמה גדולה ממה שהייתה עד כה.

מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה נושא נאום בערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מנאר", 25 באוגוסט 2024 (צילום: Al-Manar / AFP)

בדיוק מהתרחיש הזה חזבאללה ניסה להימנע ככל הניתן, ולבסוף הלכו על שיגור מל"טים לעבר גלילות, בהנחה שזה לא ישבור את הכלים. מל"טים מלבנון משוגרים כבר עשרה חודשים, אי לכך בפרשנות של נסראללה זו לא עילה להסלמה. בסופו של דבר, קרוב לעשרים מל"טים הושמדו באוויר, כשאף אחד מהם לא חצה את קו עכו דרומה.

"צבאית, חזבאללה נכשל בכל פרמטר בתגובה שלו: אף מטרה צבאית שסומנה על ידו לא נפגעה", אומר לזמן ישראל גורם צבאי בכיר שמוסיף: "חזבאללה איבד מערכי טילים רבים בתקיפה היזומה של צה"ל, ועדיין לא אמד לגמרי את הנזק שנגרם לו".

"צבאית, חזבאללה נכשל בכל פרמטר בתגובה שלו: אף מטרה צבאית שסומנה על ידו לא נפגעה. חזבאללה איבד מערכי טילים רבים בתקיפה היזומה של צה"ל, ועדיין לא אמד לגמרי את הנזק שנגרם לו"

בעניין הזה טוב תעשה ישראל אם תוריד את מינון ההצהרות והרברבנות. נסראללה יודע היטב מה לא הצליח לו, ויעיד על כך נאום ההישגים שלא היו. כל הצהרה ישראלית לא אחראית יכולה לדחוק אותו לפינה ואז הוא יאלץ להגיב שוב. לאפשר לחזבאללה את מרחב ההכלה חשוב כאן מאוד, ובעבר ישראל ידעה להשתמש בעמימות כאמצעי לסגור סבבי לחימה.

ההערכה הישראלית מדברת על כך שאחת הסיבות לרידוד התגובה של חזבאללה היא המתח הפנימי בצמרת הארגון אחרי חיסולו של פואד שוכר לפני שלושה שבועות. מי שנכנס לנעליו היה מפקד חזית הדרום של הארגון, עלי כרכי. המינוי הזה מייצר מתח מול שתי דמויות בכירות אחרות: אברהים עקיל, ראש מנגנון המבצעים, וראש מנגנון הביטחון, הידוע בכינוי מורטדה.

מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה עם רמטכ"ל הארגון פואד שוכר בתאריך לא ידוע (צילום: Hezbollah Military Media vía AP)

בעבר שוכר ידע לנווט בין מוקדי הכוח הללו והפעיל את הארגון בהתאם למדיניות של נסראללה. לאחר החיסול, האיזון העדין הזה נשבר ונסראללה שעד כה התווה מדיניות נאלץ להיכנס לנעליו של שוכר ולנווט בין מוקדי הכוח הקוטביים הללו. כל אחד מהם מנסה להתחרות על קרבה לנסראללה, וזה מקרין כלפי מטה בניהול הלחימה בדרום. לא מן הנמנע שחלק מהשיקולים שלא לירות טילים מדויקים לעבר גלילות הוא חוסר הביטחון שיש עכשיו לנסראללה בבכירי הארגון.

בעבר שוכר ידע לנווט בין מוקדי הכוח הללו והפעיל את הארגון בהתאם למדיניות של נסראללה. לאחר החיסול, האיזון העדין הזה נשבר ונסראללה שעד כה התווה מדיניות נאלץ להיכנס לנעליו של שוכר ולנווט בין מוקדי הכוח

התקיפה המקדימה של צה"ל בדרום לבנון ללא ספק עיקרה חלק ניכר מהתגובה המתוכננת, למרות שזו כאמור רודדה באופן משמעותי בהוראת נסראללה. העובדה ששני מטחי רקטות פגעו ביישובים אזרחיים – המושב מנות והעיר עכו – הדאיגה את נסראללה.

הביטוי לכך היה הדגש שלו בנאום בשעות הערב כי בשום שלב חזבאללה לא התכוון לירות לעבר אזרחים. החשש שלו היה שוב לסימטריה הפוכה: ישראל תגיב בתקיפות עצימות לעבר מטרות רגישות של חזבאללה שנמצאות בלב אוכלוסייה אזרחית. עד כה, צריך לומר, ישראל נזהרה ומיעטה ככל הניתן מתקיפות רגישות כאלה.

השאלה עתה היא כיצד ממשיכים מכאן, והאם יום הלחימה בתחילת השבוע הוא קו פרשת המים במלחמה הזו מול חזבאללה.

עשן מיתמר בעקבות תקיפה ישראלית בדרום לבנון, 25 באוגוסט 2024 (צילום: Kawnat HAJU / AFP)

עובדתית, פיקוד הצפון של צה"ל ביקש – בשלב אישור התוכניות לקראת התקיפה המקדימה שלשום – לתקוף באופן נרחב הרבה יותר. הדרג המדיני הגביל את זה לדרום לבנון בלבד – אמנם גם מצפון לליטני, אבל עדיין בטווחים שלא ידחקו את חזבאללה לפינה.

פיקוד הצפון של צה"ל ביקש – בשלב אישור התוכניות לקראת התקיפה המקדימה שלשום – לתקוף באופן נרחב הרבה יותר. הדרג המדיני הגביל את זה לדרום לבנון בלבד

כל עוד זירת עזה עדיין מוגדרת כזירת הלחימה המרכזית, וככזו השואבת אליה את מירב המשאבים, ההכרעה בצפון נדחית. לכן נראה שגם אחרי יום הלחימה העצים ביותר עד כה מול חזבאללה, ישראל עדיין דבקה ברצון להגיע להסכם לפני סבב לחימה קרקעי ולא אחריו.