וכמובן שגם ההתרחקות מהרחש בחש של "בגידה מבפנים" משרתת בעת הזו רק אדם אחד. את הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות), ורוצח 46 החטופים, ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו. מכמה סיבות: אחת, היא יוצרת לדוד זיני הילה של ראש שב"כ ממלכתי ולא משיחי, כפי שהוא באמת ובכך היא מכשירה צעדים שנויים במחלוקת של השב"כ בחודשים הקרובים. למשל, חוות דעת של זיני כראש שב"כ לשופטי קרקס שקרניהו על כך שמטעמים של בטחון המדינה נבצר משקרניהו להמשיך להעיד בחקירה הנגדית במשפטו. למשל, אם בכל זאת יתקיימו בחירות בישראל ב-2026 (ולדעתי לא יתקיימו) יגיש השב"כ לוועדת הבחירות המרכזית חומר חסוי התומך בפסילת חלק מהרשימות הערביות. שתיים, היא מרחיקה משקרניהו עוד יותר את הסכנה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשואת 7 באוקטובר. הרציונל הוא כזה: אם ראש השב"כ אומר שלא היתה בגידה מבפנים, אלא זהו רק כשל מערכתי, לא צריך ועדת חקירה ממלכתית, כי אם אין עננה, לא צריך להסיר אותה.

תמיד צריך לזכור עובדה אחת. ביבים שקרניהו הוא הפוליטיקאי היחיד בישראל שמחשב תמיד עשרה צעדים קדימה עם תכניות חלופיות ותוכניות גיבוי (אם משהו משתבש) מירושלים ועד קמצ'טקה הדרומית. כאשר חובת הנאמנות האישית היא העקרון מספר אחת במנויים שמבצע שקרניהו, ברור לחלוטין שגם מינויו של דוד זיני כראש שב"כ חייב לספק לביבים שקרניהו את התועלת הפוליטית הדרושה רק לו, בכל רגע נתון, על פי הנסיבות המשתנות.