לדבר בביטחון, ברהיטות – ולתבל בדמגוגיה

המתקפה של שר האוצר סמוטריץ' נגד נגיד בנק ישראל במפגש עם ראשי נשיאות המגזר העסקי הייתה תמצית כהונתו המשלבת יהירות, התעלמות מדעת מומחים, בורות כלכלית המוסוות במושגים כלכליים מפוצצים – ובעיקר פיזור של שלל חרטוטים באסרטיביות וביטחון ● פרשנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעת הציונות הדתית בכנסת, 15 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעת הציונות הדתית בכנסת, 15 ביולי 2024

עימות בין שר אוצר לנגיד בנק ישראל הוא לא דבר נדיר במציאות הישראלית. הוא התרחש בעבר מספר רב של פעמים בממשלות שונות מכל מגוון הקשת הפוליטית. זה נכון אפילו לשרי אוצר שנחשבו פופולריים כמו משה כחלון, שדאג לסכל בעקבות העימות שלו עם הנגידה דאז פרופסור קרנית פלוג את המשך כהונתה.

למרות זאת, הביקורת החריפה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביום חמישי נגד החלטת הריבית של נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, שברה את שיאי המבוכה. סמוטריץ' הפנה את הביקורת בעיקר לאוזנו של האזרח הפשוט תוך שימוש בסגנון דיבור אסרטיבי המשלב מונחים כלכליים מפוצצים, כאלה שספק אם הוא עצמו מכיר.

לרגע היה נדמה כי עורך הדין הצנוע מהיישוב קדומים עושה בית ספר לכלכלה לפרופסור הבכיר מבנק ישראל. סמוטריץ' מרבה להשתמש בשיטה הזו כדי להדוף ביקורת של מומחים נגד מדיניותו. אולם, אם בוחנים קצת יותר לעומק את טענותיו מגלים שמאחורי המילים המפוצצות נמצאת בעיקר תעמולה שקרית שנועדה להסיר מעליו את האחריות למצב הכלכלי הקשה בארץ.

עד לאחרונה לא נראה שסמוטריץ' היה כל כך מוטרד מבעיית ההיצע. הוא זה שדרש להטיל חרם מלא על ייבוא מוצרים מטורקיה למרות התנגדות אנשי המקצוע במשרדו

בשביל להבין למה הביקורת ביום חמישי הייתה כל כך מביכה צריך להבין קודם את הטיעון של סמוטריץ'. במפגש עם נשיאות המגזר העסקי סמוטריץ' קבע כי הנגיד טעה כשלא הוריד את הריבית או לכל הפחות סימן כיוון לכך.

"אני בפעם הראשונה אומר פה פומבית, הוא (הנגיד) טעה בגדול בהחלטה שלו אתמול", אמר השר בקול קשוח. הוא נימק את הקביעה הזו בכך שהנגיד מנסה לרסן אינפלציה שמקורה בבעיית היצע ולא ביקוש. לטענתו "הריבית מטפלת באינפלציה שהיא בצד הביקושים ואז היא מצננת ביקושים".

במילים אחרות, לדברי סמוטריץ' המלחמה שגרמה לביטולי טיסות, מחסור בעובדים לבנייה ומחסור בפירות וירקות, שמקורם בין השאר בטורקיה, היא הגורמת לעליית המחירים ולא העודף בביקוש. לכן, על פי משנתו, השארת הריבית על כנה לא תעזור להילחם באינפלציה אלא רק תכביד על המשק.

אז מה לא מסתדר בתאוריה הזו? קודם כל עד לאחרונה לא נראה שסמוטריץ' היה כל כך מוטרד מבעיית ההיצע. הוא זה שדרש להטיל חרם מלא על ייבוא מוצרים מטורקיה למרות התנגדות אנשי המקצוע במשרדו. מהלך כזה היה מגביר עוד יותר את בעיית ההיצע. למרבה המזל במשרד הכלכלה ביחד עם ראש הממשלה הצליחו להוריד אותו מהרעיון המטורף הזה.

יש סיבה נוספת לאינפלציה, זו שבגינה החליט הנגיד לא להוריד את הריבית. "במקרה" הסיבה הזו גם הושמטה מדבריו של סמוטריץ', אולי כי היא לא מחמיאה בלשון המעטה למדיניותו

אבל גם אם נניח את טורקיה בצד, הניסיון של סמוטריץ' להציג את עצמו כמומחה גדול לכלכלה שמכיר את התחום טוב בהרבה מהנגיד הופך לבעייתי כשהוא פוגש את המציאות.

הורדת ריבית מעודדת לקיחת הלוואות. בכל פעם כשבנק נותן הלוואה חדשה הוא בעצם מייצר כסף חדש המוזרם למשק. התוצאה בפועל היא הגדלת כמות הכסף שעלולה להיתרגם להגדלת הביקושים במשק. ביקוש גבוה בשילוב היצע נמוך הוא תרחיש אימים שממנו הנגיד ואפילו סמוטריץ' חוששים. תרחיש כזה עלול להעמיד את האינפלציה כיום באור מגוחך לעומת מה שהיא עוד עלולה להיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל יש סיבה נוספת לאינפלציה בישראל, זו שבגינה החליט הנגיד לא להוריד את הריבית. "במקרה" הסיבה הזו גם הושמטה מדבריו של סמוטריץ', אולי כי היא לא מחמיאה בלשון המעטה למדיניותו כשר אוצר.

"אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025 וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה", הסביר הנגיד ירון באחד הראיונות שהעניק לאחר החלטתו לא להוריד את הריבית.

עלייה בפרמיה היא גם סימן לאי אמון במדיניות הכלכלית של ישראל, שיכולה להוביל לפיחות במטבע המקומי, שמייקר ייבוא ומעלה מחירים. רק הציפייה לבדה לתרחישים האלו עלולה לתדלק את האינפלציה

פרמיית הסיכון היא התוספת לריבית שהמשקיעים דורשים כדי לפצות אותם על הסיכון הגבוה בהשקעה באגרות החוב של ממשלת ישראל. עלייה בפרמיית הסיכון גורמת לעלויות מימון גבוהות יותר לממשלה על חובותיה, מה שעלול להוביל להגדלת הגירעון והחובות שלה עוד יותר.

במקרים קיצוניים תהליך כזה עלול להוביל להדפסת כסף של בנק ישראל, במטרה לסייע לממשלה במימון חובותיה. הפעם אחרונה שזה קרה כאן הייתה בשלהי משבר הסאבפריים לפני 15 שנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, 1 ביולי 2024 (צילום: משרד האוצר)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, 1 ביולי 2024 (צילום: משרד האוצר)

עלייה בפרמיה היא גם סימן לאי אמון במדיניות הכלכלית של ישראל, שיכולה להוביל לפיחות במטבע המקומי, שמייקר ייבוא ומעלה מחירים. רק הציפייה לבדה לתרחישים האלו – גם אם לא יתקיימו – עלולה לתדלק את האינפלציה.

אז מה בעצם סמוטריץ' עשה כשר אוצר עד כה כדי למנוע את עליית פרמיית הסיכון של ישראל? במילה אחת: כלום. בשלוש מילים: הרע את המצב – וזה למעשה החשש הגדול שמנע מהנגיד לאותת על הורדת ריבית בקרוב.

להאשים את הנגיד בסטגפלציה על ידי סמוטריץ' שקול לאדם המעשן באופן כבד ואז מאשים את הרופא כי זה לא מצליח לפתור לו את בעיות הנשימה

כבר יותר משנה וחצי שסמוטריץ' מנהל מדיניות כלכלית שערורייתית הגורמת לאיבוד אמון בשווקים ולהורדות דירוג האשראי של ישראל. הממשלה בהובלתו פועלת ללא אסטרטגיה ותוכניות מסודרות בכל הקשור למלחמה, מה שרק מגביר את אי הוודאות בקרב משקיעים.

סמוטריץ' נמנע מצמצום הגירעון על ידי עיכוב בהעלאת מיסים; הוא לא מבצע קיצוץ תקציבי נדרש ומסרב לסגור משרדים מיותרים. במקום זאת הוא מאפשר לשותפות בקואליציה, כולל לחברים ממפלגתו, לבזוז כפי יכולתם מהתקציב בזמן מלחמה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הוא גם מעכב את הדיונים ההכרחיים על תקציב 2025 ונמנע מלערב גורמי מקצוע בהכנתו. ודווקא בנקודה הזו סמוטריץ' החליט להאשים את הנגיד בלא פחות מ"סטגפלציה". נראה כי סמוטריץ' למד על המושג הזה רגע לפני הישיבה ודקלם כי מדובר ב"שילוב של אינפלציה והאטה".

להאשים את הנגיד בסטגפלציה על ידי סמוטריץ' שקול לאדם המעשן באופן כבד ואז מאשים את הרופא כי זה לא מצליח לפתור לו את בעיות הנשימה.

לטענה הדמגוגית הזו של סמוטריץ' אפשר אגב להוסיף שאלה: אם באמת הוא שר אוצר כל כך טוב ומנהל מדיניות תמיכה טובה ונכונה בכלכלה בזמן מלחמה כפי שטען במפגש, אז לאן נעלמו לו כל כך הרבה מצביעים?

סמוטריץ' לא פסח בדבריו, כהרגלו, גם על החלק האומנותי שבו הוא מפגין ביצועי יהירות וביטחון עצמי מרשימים, כאלה שהצליחו להביך אפילו את הנוכחים במפגש. הוא טען כי ההוכחה לכך שהוא עושה עבודה טובה ושהמדיניות שלו נכונה היא העובדה שהמדינה לא בוערת עכשיו – לא מצד המילואימניקים, לא מצד המפונים וגם לא המשק.

השר שכח להזכיר רק שלמשקי בית ועסקים, שעסוקים בהישרדות הכלכלית של המשפחה או העסק שלהם בתקופה הזו, אין בדיוק אנרגיות להבעיר מדינה, בטח כשמלוא תשומת הלב הציבורית מופנית לאפיקים טרגיים אחרים.

הפגנה למען שחרור החטופים, 31 באוגוסט 2024 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
הפגנה למען שחרור החטופים, 31 באוגוסט 2024 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

אפילו במשבר מניות הבנקים ב־1983, שנחשב לאחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה שפגעו קשה בכיס של הציבור, המדינה לא בערה. אפילו מחאה חברתית לא פרצה אז. הציבור היה עסוק בעיקר בניסיונות להציל את כספו. זאת על אף ששמו של שר האוצר דאז יורם ארידור הופיע כמי שהיה לו חלק במשבר.

לטענה הדמגוגית הזו של סמוטריץ' אפשר אגב להוסיף שאלה: אם באמת הוא שר אוצר כל כך טוב ומנהל מדיניות תמיכה טובה ונכונה בכלכלה בזמן מלחמה כפי שטען במפגש, אז לאן נעלמו לו כל כך הרבה מצביעים?

עוד 1,038 מילים
סגירה