1

במשרד להגנת הסביבה היו אמורים לכאורה לפתוח בריקוד ניצחון: בשנת 2023, כך לפי הדוח המפורט שהמשרד פרסם לאחרונה, הצטמצמה כמות גזי החממה שישראל שחררה לאטמוספירה ב-4%. אחרי העלייה שנרשמה ב-2022, זו לכאורה תפנית חדה לכיוון החיובי. ובכל זאת, בקבוקי שמפניה לא נפתחו.

הסיבה העיקרית היא שגם במשרד להגנת הסביבה יודעים שהנתון הזה שברירי ולא באמת מייצג את הפיכתה של ישראל למעצמה ירוקה עם אסטרטגיה אקלימית שיטתית שמבטיחה המשכיות.

מבט השוואתי על המגמות של פליטת גזי חממה מאז ועידת פריז ב-2015, שבה מדינות ובהן ישראל פיזרו הבטחות לכל עבר, מגלה שאין לנו הרבה במה להתגאות.

מבט השוואתי על המגמות של פליטת גזי חממה מאז ועידת פריז ב-2015, שבה מדינות ובהן ישראל פיזרו הבטחות לכל עבר, מגלה שאין לנו הרבה במה להתגאות

באיחוד האירופי, בבריטניה ואפילו בארצות הברית אולי לא הצליחו לעמוד ביעדים השאפתניים, אבל בהחלט הצליחו ליצור הפחתה משמעותית בפליטות. ישראל, כפי שניתן לראות, מדדה הרחק מאחור.

אחוז פליטות גזי חממה ביחס לשנת 2015 (הסכמי פריז)

כל זה עוד לפני 7 באוקטובר, שבו נפתחה מציאות חדשה גם במישור הסביבתי. בתשעת החודשים הראשונים למלחמה עלו באש 146 קמ"ר של צמחייה בישראל, שריפות שלפי חישוב ראשוני היו אחראיות לכמעט מחצית (44%) מפליטות הגז הרעיל פחמן חד-חמצני באותה תקופה.

המשמעות היא שכבר עכשיו ברור שנתוני הסיכום של 2024 ייראו אחרת לגמרי: עם השריפות העצומות, ועם שימוש נרחב בדלקים מזהמים כמו מזוט וסולר שעליהם מתגלגלת המלחמה, לא תהיה כאן סיבה למסיבה.

כבר עכשיו ברור שנתוני הסיכום של 2024 ייראו אחרת לגמרי: עם השריפות העצומות, ועם שימוש נרחב בדלקים מזהמים כמו מזוט וסולר שעליהם מתגלגלת המלחמה, לא תהיה כאן סיבה למסיבה

עיון בדוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) השנתי של המשרד להגנת הסביבה, שמסכם את נתוני הפליטות של 568 מקורות במשק, מספק גם השנה הרבה חומר למחשבה על האוויר שאנחנו נושמים. להלן כמה נקודות עיקריות:

זה לא התעשייה

פעם כשדיברו על זיהום אוויר התכוונו בעיקר לתעשייה. בז"ן, עידן עופר, המפעלים הגדולים עם הארובות המעשנות – כל אלה היו שם קוד לחומרים מסוכנים שנפלטים לאוויר וגורמים לתחלואה.

עם כל שנה שעוברת מתברר שעיקר הזיהום הסביבתי מגיע מתחומים אחרים במשק: מהחשמל שאנחנו משתמשים בו – תחנות הכוח אחראיות ל-42% מהפליטות במשק – ומכלי הרכב שתורמים 25%. התעשייה אחראית רק ל-12% מהפליטות במשק.

מפרץ חיפה ומגדל הקירור של בז"ן, 31 ביולי 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

ובמילים אחרות: מרבית הפליטות הבעייתיות בישראל הן תוצאה של הכישלון הלאומי והממשלתי לעבור לחשמל נקי ולתחבורה ציבורית. במובן הזה, הנאשמת העיקרית בדוח של המשרד להגנת הסביבה היא הממשלה שהוא עצמו מהווה חלק ממנה.

כישלון מתמשך בתחום הפסולת

עוד כישלון מתמשך שגורם נזק אדיר הוא תחום הפסולת: העובדה שישראל לא מסוגלת להפריד את האשפה שלה, למחזר, להפוך אותה לקומפוסט ובקיצור לעשות איתה כל דבר שהוא לא הטמנה, גורמת לכך שכמויות אדירות של פסולת מוטמנות, תוססות ומשחררות לאוויר כמויות הולכות וגדלות של מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי.

מאז שנת 2012, שבה הדוח פורסם לראשונה, נרשמה עלייה של 34% בפליטת המתאן בישראל.

אם לא די במתרחש באתרי הפסולת החוקיים, המכה הלאומית המתעצמת בשנים האחרונות הן שריפות הפסולת הפיראטיות, שכיום אחראיות ל-76% מפליטות החומרים המסרטנים בישראל, הרבה יותר מכל תחום משקי אחר.

המכה הלאומית המתעצמת בשנים האחרונות הן שריפות הפסולת הפיראטיות, שכיום אחראיות ל-76% מפליטות החומרים המסרטנים בישראל, יותר מכל תחום אחר

כשפעילות לא חוקית אחראית לרוב הרעלת האוכלוסייה במדינה, זה מצביע על כשל מוחלט לכל אורך החזית – בהסדרת תחום הפסולת וכמובן באכיפה.

פסולת פיראטית עולה באש, אילוסטרציה (צילום: באדיבות עמותת "אזרחים למען אוויר נקי")

הישראלים כבר לא מסיקים עצים באח המבוערת

חדשות טובות ומעט מפתיעות מגיעות מתחום קמיני העץ, שבשנים האחרונות הפכו למקור פליטות משמעותי לעשן מסוכן בלב אזורי מגורים צפופים. ב-2023, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הצטמצמו הפליטות מקמיני העץ ב-20%.

אני מודה שזה נראה לי אופטימי מדי, אבל לטענת אנשי המשרד, ד"ר אילן לוי ואורי שלהב, נרשמה השנה ירידה משמעותית בשני הנתונים הנוגעים לעץ שנשרף בקמינים: נתוני למ"ס על היקף יבוא העץ לקמינים, ונתוני משרד החקלאות על היקף השריפה ברישיון של גדמי אבוקדו והדרים שמשמשים להבערת קמינים.

השנה נרשמה ירידה משמעותית בנתוני למ"ס על היקף יבוא העץ לקמינים, ובנתוני משרד החקלאות על היקף השריפה ברישיון של גדמי אבוקדו והדרים שמשמשים להבערת קמינים

ההנחה היא שהגברת המודעות (שלא לומר התגברות המחאות) לצד העובדה שהחורפים האחרונים היו חמימים, תרמו לצמצום השימוש בקמינים.

למרבה האירוניה, מתברר שלהתחממות יש גם היבטים חיוביים, ואולי פשוט הטרנד הזה, שבו ישראלים יושבים במזרח התיכון ומסיקים עצים באח המבוערת כאילו הם בלב יער סקנדינבי, מתחיל למצות את עצמו.

2

הרבה גזירות וקיצוצים הבטיח השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי לצמצם את הגירעון ולממן את המלחמה, כולל פגיעה בקצבאות ובשכבות החלשות, ורק צעד אחד לא נמצא על השולחן: החזרת המס על המשקאות הממותקים שהוא ביטל עם כניסתו למשרד האוצר.

בכירי משרד האוצר במסיבת עיתונאים. 3 בספטמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הנכים ייפגעו, העניים יהיו עניים יותר, אבל בכמיליארד שקל שמונחים על המדף – תרתי משמע – הממשלה מעדיפה לא לגעת. כי אסור בשום אופן להפסיק את חגיגת השתייה הממותקת של הילדים – החרדים, הערבים ובכלל.

זה החזון של סמוטריץ' למדינה מתוקנת: מדינה שחותרת למדליית זהב עולמית בסוכרת, בקטיעות גפיים, בטיפולי שיניים יקרים וכמובן בזיהום פלסטיק אינסופי. מדינה שבמקום לצמצם את כל אלה ועל הדרך להכניס קצת כספים לקופתה, מעדיפה לפגוע באזרחים הכי פגיעים.

זה החזון של סמוטריץ' למדינה מתוקנת: מדינה שחותרת למדליית זהב עולמית בסוכרת, בקטיעות גפיים, בטיפולי שיניים יקרים וכמובן בזיהום פלסטיק אינסופי

אנשי המקצוע במשרד האוצר תומכים בהחזרת המס, אנשי המקצוע במשרד הבריאות בעד, רופאים ומומחי בריאות מכל הקשת תומכים נחרצות, אבל סמוטריץ' כנראה עדיין תקוע בשנות השמונים שבהם כולנו חשבנו שקוקה קולה היא טעם החיים.

3

השירות המטאורולוגי סיכם השבוע את הקיץ וקבע שמכלול החודשים יוני-יולי-אוגוסט היה החם בהיסטוריה של ישראל, בפער של כמעלה שלמה מהקיץ הבא אחריו (2012).

רק לפני 40 שנה, במחצית הראשונה של שנות ה-80', הטמפרטורה הממוצעת בישראל בחודשי הקיץ נעה בין 25 ל-26 מעלות. השנה היא עמדה על 29.

הטמפרטורה היומית הממוצעת בישראל במהלך יוני-אוגוסט, מ-1950 ועד 2024

זה פער עצום שמורגש היטב ומשפיע לא רק על איכות החיים ותחושת הנוחות הבסיסית, אלא גם על הצורך להפעיל מזגנים מסביב לשעון.

המשמעות: חשבונות חשמל הרבה יותר גבוהים, התחממות הערים בגלל האוויר שנפלט מהמזגנים וכמובן פליטת עוד ועוד גזי חממה שתורמים להתחממות. מישהו אמר מעגל קסמים?

4

בוועידת ישראל לחקלאות שנערכה השבוע נשמר מקום לגדי מוזס, מדריך גד"ש
(גידולי שדה) אהוד ומוערך שלא התאפשר לו להגיע הפעם. ב-7 באוקטובר
הוא נחטף מביתו בניר עוז ועדיין מוחזק בעזה. לפני כחצי שנה מלאו לו 80.

מקום שמור בוועידת ישראל לחקלאות עבור גדי מוזס, שנחטף מקיבוץ ניר עוז בשבעה באוקטובר. ספטמבר 2024 (צילום: גיא רילוב)