שני אירועים מדאיגים הקשורים בירדן מחייבים את תשומת לבה של ישראל לנעשה בממלכה ההאשמית. הראשון הוא הפיגוע הקטלני על גשר אלנבי, בו נהרגו 3 ישראלים העובדים במעבר הגבול עם ירדן, והשני הוא הבחירות בירדן, שחיזקו את מפלגת האחים המוסלמים חיזוק משמעותי.
ירדן היא מדינת חיץ החוצצת ביננו לבין עיראק ואיראן, סעודיה וסוריה. הסכנה האסטרטגית לישראל נעוצה בכך שירדן תיפול לידיה של איראן, ובכך תתייצב איראן על גבולנו בנהר הירדן, ועל הגבול הצפוני של סעודיה.
ירדן היא מדינת חיץ החוצצת ביננו לבין עיראק ואיראן, סעודיה וסוריה. הסכנה האסטרטגית לישראל נעוצה בכך שירדן תיפול לידיה של איראן, ובכך תתייצב איראן על גבולנו בנהר הירדן, ועל הגבול הצפוני של סעודיה
אז אם חשבנו שעזה זאת בעיה, נסו לדמיין את עזה פי מאה במקום ירדן. ומה תעשה ישראל אם חלילה ישגרו אליה טילים מתוך רבת עמון?
זה שהאחים המוסלמים, מפלגת האחות של חמאס, מתחזקים – זה מדאיג בפני עצמו. מה שמכפיל את הדאגה הוא שחיזוק כוחם של האחים מגיע משבטי הבדואים. השבטים האלה מרכיבים את צבא ירדן, והעברת תמיכתם לאחים המוסלמים יכולה להסביר את קלות ההברחות מגבולנו המזרחי לגדה המערבית, ואת היכולת של איראן לתמוך בארגונים הפועלים בשמה בג'נין ובשכם, וכנראה גם בחברון.
לצד ההתפתחויות השליליות בתוך ירדן, יש עליה לחצים מכל גבולותיה. בגבול עם סוריה יש מלחמה עם חבורות מבריחי סמים משוכללות, שהעומד בראשן הוא הנשיא בשאר אסד בכבודו ובעצמו. מצד מזרח יש עליה לחץ שיעי מעיראק, המתכתב עם הפליטים השיעים בירדן שמספרם מוערך בחצי מיליון. מצד סעודיה זורמות לתוכה השפעות ווהאביות על שבטי הדרום.
לפני כמה שנים אמר לי בכיר ירדני, כי גבולה של ירדן עם ישראל הוא הבטוח ביותר. וזהו – לא עוד. כפי שמתברר עכשיו, בהסכם הקואליציוני הלא כתוב בין איתמר בן גביר לבין בנימין נתניהו, הובטח לבן גביר שינוי הסטטוס קוו על הר הבית, ואולי חלילה אפילו בניית בית כנסת ברחבת המסגדים.
אם חשבנו שעזה זאת בעיה, נסו לדמיין עזה פי מאה במקום ירדן, או חלילה שיגור טילים על ישראל מרבת עמון. לצד ההתפתחויות השליליות בתוך ירדן, כמו התחזקות האחים המוסלמים, יש עליה לחצים גם מגבולותיה
אם כן, אין לירדן גבול בטוח משום צד. ההתפתחויות על הר הבית יחייבו את ירדן לבטל את הסכם השלום, מכיוון שהוא קובע כי לירדן יינתן מעמד בכורה על הר הבית בהסדרי הקבע, ואילו נתניהו נותן את מעמד הבכורה לשוחרי המקדש.
אם יש הסכם קואליציוני בעל פה עם בן גביר, משפטנים חייבים לקבוע עד כמה כל הממשלה הזאת נשענת על מסד חוקי, או שאיננה חוקית מיסודה.
* * *
נחזור למצב בשבטי הבדואים. הנהג הירדני שחולל את הפיגוע הקטלני בגשר אלנבי הוא בן לשבט חוויטאת מן הדרום. זה שבט בעייתי לירדן ולסעודיה, כי הוא מתפרס בשני צדי הגבול, וחודר גם לתוך סיני.
מקורות ירדניים דיווחו לי כי המפקדה העמוקה של הטרור הבדואי בסיני הייתה במעאן בדרום ירדן. שבט חוויטאת עבר לאסכולה הווהאבית, והוא מקור האנרכיה בדרום ירדן. הוא תקף סמלי שלטון ירדניים וכן בני שבטים שהתגייסו לצבא ירדן.
אגב, סאיב עריקאת הפלסטיני הוא בן לשבט הזה, מה שיכול להסביר את עמדתו הכל-כך אנטי ישראלית. כאמל עריקאת, קרוב משפחה קרוב שלו, היה מפקד הג'יהאד הקדוש של עבד אל-קאדר אל-חוסייני בבית לחם, ויש מקום לחשוד כי היה לו חלק ברצח הל'ה בגוש עציון. אותו כאמל עריקאת עבר אחרי מלחמת העצמאות שלנו לירדן, והשתלב גבוה בפוליטיקה הירדנית.
הנהג הירדני שחולל את הפיגוע הקטלני בגשר אלנבי הוא בן לשבט חוויטאת מן הדרום. זה שבט בעייתי לירדן ולסעודיה, כי הוא מתפרס בשני צדי הגבול וחודר גם לתוך סיני, והוא מקור האנרכיה בדרום ירדן
שבט חוויטאת אינו "ירדני" במוצאו, אלא הגיע יחד עם לורנס איש ערב מן החיג'אז והרגיש עצמו כשבט המייסד את ממלכת עבר הירדן. אבל ככל שעבר הזמן, הוא התרחק מן ההאשמים, ועבר לצד אל-קאעדה ודאע"ש.
פלג השבט הזה בחיג'אז קיבל מכה קשה מן הסעודים, כאשר בגלל עיר העתיד, ניום, בני השבט לא רק שלא זכו להשתתף בבניית האתר המרשים, אלא הורחקו פיסית ממאהלי השבט בחיג'אז. סעודיה לא סמכה עליהם, וקטעה את הרצף המסוכן לה, לירדן ולמצרים מדרום ירדן לתוך סיני.
אבל התפתחויות מטרידות מגיעות גם מן השבטים הבדואים בצפון ירדן. בעוד חוויטאת קשוב לחיג'אז, שבטי הצפון קשובים למה שעובר על פלגי השבטים שלהם בסוריה. ההתנגדות לאסד חיברה אותם עם ההאשמים, אבל פרשת הנסיך חמזה באפריל 2021, טרפה את הקלפים גם כאן.
כזכור, הנסיך חמזה יצא נגד אחיו למחצה, המלך עבדאללה, ותבע את הכתר לעצמו. המלך מייד דיכא את המרידה והחזיר את המשפחה לתלם, אבל הפרשה חרצה סדק בין שבטי הצפון למשפחה ההאשמית.
מדיניות הנישואים של ההאשמים היא לא להינשא עם בני ובנות השבטים, אלא עם משפחות ראויות מחוץ לירדן, חוץ מחמזה שהתחתן עם בת משבטי הצפון. המרד של חמזה דוכא בידי הביטחון הירדני, המופקד בידי שבטי המרכז שמאהליהם סובבים את רבת עמון הבירה.
הדרך המעליבה שבה נכנס הרמטכ"ל הירדני לביתו של הנסיך חמזה, והדרך שהתייחס אליו הרחיקו את שבטי הצפון משבטי המרכז, ומה שראינו ברקע הבחירות האחרונות היה שלראשונה נכבדי הצפון באו לנחם את נכבדי חווייטאת על מות הטרוריסט מגשר אלנבי.
כזכור, הנסיך חמזה יצא נגד אחיו למחצה, המלך עבדאללה, ותבע את הכתר לעצמו. המלך מייד דיכא את המרידה והחזיר את המשפחה לתלם, אבל הפרשה חרצה סדק בין שבטי הצפון למשפחה ההאשמית
העמקת הרדיקליזציה בשבטי הדרום וגישושי החבירה עמם של שבטי הצפון, משאירים את שבטי המרכז כמשענת העיקרית של ההאשמים. אבל גם שם יש התפתחויות. לא נגד המלוכה, הם נאמנים לכתר, אלא נגד ישראל, וחבירה לאחים המוסלמים.
ומי שאשמה בזה זאת ישראל. בזמנו, הגיע שיח' השיח'ים של שבטי המרכז, טראד אל-פאיז, השיח' של השבט הגדול, בנו סח'ר, שבניו משרתים בצבא ירדן ובכל מנגנוני הביטחון של ירדן, לעשות סולחה שבטית בחברון. הוא אמר דברים לא ראויים בסגנון – למה לריב ביננו במקום לריב עם היהודים.
אלה בהחלט היו דברים שישראל לא הייתה צריכה לעבור עליהם על סדר היום, אבל בצורה אחראית וראויה כלפי מי שכבודו כראש השיח'ים של ירדן חשוב לו, ובני שבטו מגינים על גבולנו הארוך.
במקום לפתור את הבעיה בשקט מאחורי הקלעים, שרת הפנים באותם ימים, איילת שקד, כראוי לתרבות "הבייס" וההודעות "הגאות" לעיתונות, פרסמה הודעה רשמית בה העליבה את האיש הנכבד ושללה ממנו את הכניסה לישראל בקול תרועה גדולה. התוצאה — בכנס הגדול הראשון של האחים המוסלמים ברבת עמון, לראשונה באו אנשי השבט ובראשם השיח' שלהם ודיברו על שחרור פלסטין.
מי שקושר את הפריצה החמורה בגבול עם ירדן, המאפשר לאיראן להחדיר מירדן נשק וכסף לתאים שלה בגדה, לכך שאולי החיילים בני השבט "נרדמים בשמירה" – אולי לא טועה כל כך הרבה.
העמקת הרדיקליזציה בשבטי הדרום וגישושי החבירה עם שבטי הצפון, משאירים את שבטי המרכז כמשענת העיקרית של ההאשמים. אבל גם שם יש התפתחויות. לא נגד המלוכה, הם נאמנים לכתר, אלא נגד ישראל
ומה עם הפלסטינים? אולי יפתיע רבים מקוראינו – הם מבועתים מן השבטים, והאלימות שבה התנהלו הבחירות מפחידה אותם, כי הם ראו מה עשו העלווים לרוב הסוני במלחמת האזרחים בסוריה.
העלווים היו הצבא הסורי. הם היו חמושים היטב, וברגע שיכלו חוללו ג'נוסייד בערבים הסונים. גם הבדואים של ירדן חמושים היטב, ואם חלילה המלוכה ההאשמית תקרוס, לא יהיה מי שיגן על הפלסטינים מפני הבדואים, שרוצים לסלקם מירדן.
עד כה, האחים המוסלמים של ירדן היו מורכבים בעיקר מן הפלסטינים של רבת עמון. בגלל החשש מן הבדואים, וכחלק מן הברית ההיסטורית בין ההאשמים לאחים המוסלמים – תנועת האחים הקפידה שלא לעבור למתכונת צבאית, נוסח חמאס. היא השתתפה בכל ממשלות ירדן לדורותיהן, ומשרד ההקדשים שאחראי על רחבת אל-אקתא היה נחלה מסורתית שלהם.
ראשי האחים דאגו – מייד עם היוודע דבר הצלחתם בבחירות – לוודא שהברית עם ההאשמים נשמרת. כי תפקידם הוא להיות שותפים לשלטון, ולא להחליף אותו. האם הרדיקליזציה של השבטים וחדירת השבטים לתוכם – תאפשר לאחים המוסלמים של ירדן לשמור על ברית העבר עם ההאשמים? זה המבחן.
מה עם הפלסטינים בירדן? אולי זה יפתיע רבים – אבל הם מבועתים מן השבטים, והאלימות שבה התנהלו הבחירות מפחידה אותם. הם ראו מה עשו העלווים לרוב הסוני במלחמת האזרחים בסוריה
ומבחינת ישראל – היא חייבת להבין כי שיקום הסטטוס קוו עם ירדן על הר הבית הוא תרומתה ליציבות הירדנית, ונקווה שזה לא מאוחר – ולא בית כנסת מול המסגדים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנופנחס היקר, סקירה מאירת עיניים ובהירה. אחת הבעיות המרכזיות של ישראל ביחסה לירדן בפרט ולעולם הערבי והמוסלמי בכלל היא הבורות המוחלטת של האחראים על המדיניות והביטחון במרקם היחסים העדינים בין השבטים השונים לשלטון ובנטיות הדתיות של כל קבוצה אתנית או שבט. ההתעלמות שלנו מכך והכוח שהממשלה נתנה ונותנת למשיחיסטים המאמינים במלחמת גוג ומגוג ובהופעת המשיח אחרי מלחמת הכל בכל עתידים להביא על ישראל את חורבן הבית השלישי כפי שעשו הקיצוניים בבית הראשון והשני.
לדאבוני, ראש ממשלנו הנאשם לא רק שאיננ'ו נוקף אצבע כי אם נותן לעבריינים המורשעים ולנערי הגבעות להשתולל ולהחמיר את מצבנו יותר ויותר.