איראן לא מסתירה את מחויבותה להשמדת ישראל. האסטרטגיה שלה היא להפעיל עליה לחץ מתמיד ולשחוק אותה בעימותים מתמשכים על גבולותיה. אף שהדבר גלוי לעין, נראה שהגישה הנוכחית של ישראל, באופן אירוני, משחקת לידיה של איראן.
המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, הניח זה מכבר שהישראלים יעזבו את ישראל אם ירגישו לחץ מתמיד הנובע מאיומים צבאיים. מה שמכונה "טבעת האש" סביב ישראל מונע על ידי ההנחה הזאת.
לא חשוב כל כך אם חמינאי ומנהיג חזבאללה חסן נסראללה טועים – אחרי הכול, הישראלים, למרות כל המחלוקות ביניהם, הפגינו בבירור נכונות להילחם למען מדינתם – מה שחשוב הוא שהשניים מאמינים בכך ומעצבים את האסטרטגיה הצבאית שלהם בהתאם – וממשלת ישראל נופלת למלכודת שלהם.
שני המנהיגים מאמינים שהאסטרטגיה הנכונה לטווח הארוך היא לאלץ את ישראל להילחם בכל החזיתות: בעזה, בגבול הצפון עם לבנון ובגדה המערבית
נסראללה אמר בנאום בינואר שהישראלים אינם נטועים בארץ, ושתחת לחץ הם יימלטו ממנה. חמינאי אמר ש"הגירה הפוכה" תבשר את קיצה של ישראל.
על פי ההיגיון הזה, שני המנהיגים מאמינים שהאסטרטגיה הנכונה לטווח הארוך היא לאלץ את ישראל להילחם בכל החזיתות: בעזה, בגבול הצפון עם לבנון ובגדה המערבית, בפרט כאשר תחמושת איראנית, חומרי נפץ וכסף מוברחים לכל הזירות האלה – ורק בתנאי שהדבר לא יגרור את איראן לעימות ישיר ולא יעלה לה בשליח החשוב ביותר שלה, חזבאללה.
אם היו ספקות כלשהם לגבי רצונה של איראן להימנע ממלחמות כוללות, אפשר להסיר אותם בעקבות חיסולו של פואד שוכר, ככל הנראה הדמות השנייה בחשיבותה בחזבאללה, וההתנקשות בחייו של אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, בידי ישראל.
אף שהן חמינאי והן נסראללה הבטיחו "תגובה קשה" שתגבה מישראל מחיר כבד על המעשים הללו, בינתיים הם נמנעו מלפעול בדרך שתביא להסלמה. כאשר חזבאללה הגיב לבסוף, נסראללה טען להצלחה גדולה (כדי להימנע מפעולה נוספת), אף שזכה ללעג על טענותיו ברשתות החברתיות בערבית.
הגם שחמינאי ונסראללה לא גיבו את איומי הנקמה שלהם במעשים, הם מתכוונים להשאיר את ישראל תחת לחץ מתמיד ולשחוק אותה במלחמות התשה
הגם שחמינאי ונסראללה לא גיבו את איומי הנקמה שלהם במעשים, הם מתכוונים להשאיר את ישראל תחת לחץ מתמיד ולשחוק אותה במלחמות התשה. ואכן, התשת ישראל בבוץ הגובה ממנה מחיר צבאי ומבודד אותה מבחינה פוליטית על הבמה העולמית היא ליבת האסטרטגיה האיראנית.
כפי שטען חמינאי במרץ, ישראל "סובלת משבר" מפני ש"כניסת המשטר הציוני לעזה הכניסה אותו לבוץ. אם הוא יצא מעזה היום, הוא נכשל. ואם הוא לא יצא – גם אז הוא נכשל".
המדיניות הנוכחית של ישראל מעניקה תוקף לאסטרטגיה האיראנית. ישראל מנהלת כעת מלחמות התשה בעזה ובגבולה הצפוני ומבצעת פשיטות הולכות וגדלות בגדה המערבית. בכל אחת מהפעולות האלה אולי יש היגיון, אבל החיבור שלהן מביא למשחק בתנאים של איראן.
אין בכך כדי לטעון שישראל צריכה לחתור עכשיו למלחמה כוללת עם חזבאללה או עם איראן, אבל ישראל זקוקה לאסטרטגיה חדשה. קל לומר יותר מאשר לבצע. הדבר ידרוש כמה החלטות קשות אך הכרחיות מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וממשל ג'ו ביידן. נשיא ארה"ב הבא צריך להיות מוכן לנקוט צעדים שיקלו את הצדקתן של כמה מההחלטות הקשות האלה.
אף שאני מקווה להצלחת המאמצים שמובילה ארה"ב, דרושה תוכנית גיבוי שעניינה סיום המלחמה בשביל החזרת החטופים, לעומת השגת עסקת חטופים לסיום המלחמה
עבור ישראל, אסטרטגיה כזאת צריכה להתחיל בסיום המלחמה בעזה. ממשל ביידן מנסה לאפשר זאת בהשגת עסקת חטופים שתסלול את הדרך להפסקת אש קבועה. למרבה הצער, הדבר הופך את מחליפו של הנייה, יחיא סנוואר, לפוסק בשאלה אם תיתכן עסקה, גם בהנחה שנתניהו רציני לגבי עסקת חטופים, דבר שישראלים רבים מטילים בו ספק.
אף שאני מקווה להצלחת המאמצים שמובילה ארה"ב, דרושה תוכנית גיבוי שעניינה סיום המלחמה בשביל החזרת החטופים, לעומת השגת עסקת חטופים לסיום המלחמה.
לשם כך על נתניהו להיות מסוגל, באופן אמין, לטעון להצלחה על בסיס פירוק צבא חמאס, השמדת חלק גדול מהתשתית הצבאית שלו (מאגרי נשק, מעבדות נשק, מתקנים לייצור נשק ומנהרות) והבטחת סוף ההברחות כדי למנוע מחמאס להשתקם.
ישראל קרובה מאוד להשיג זאת, לאחר שפירקה הן את חמאס ככוח צבאי והן חלק גדול מהתשתית הצבאית שלו. ההתמקדות של נתניהו ברפיח ובציר פילדלפי אינה שגויה, מפני שחייב להיות סוף להברחות מעל ומתחת לקרקע שם; אולם התשובה שלו, להשאיר שם את צה"ל, שגויה, משום שיש חלופות לנוכחות ישראלית, ונוכחות כזאת תעלה לו במטרה נוספת שלו, חלופה לשלטון חמאס בעזה – ההוכחה האמיתית לניצחון ישראלי.
מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות הערביות ומדינות אחרות מוכנות לנהל את עזה באופן זמני, לצד פלסטינים שאינם משתייכים לחמאס, ולספק ביטחון – בתנאי שישראל תצא מעזה
מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות הערביות ומדינות אחרות מוכנות לנהל את עזה באופן זמני, לצד פלסטינים שאינם משתייכים לחמאס, ולספק ביטחון – אבל לא אם ישראל תישאר בעזה. נתניהו חזר ואמר שהוא אינו מעוניין בכך.
ממשל ביידן יכול לעזור במניעת ההברחות באמצעות אספקת טכנולוגיות סריקה חדשות והתחייבות לסייע במימון מחסום תת־קרקעי למנהרות, ולארגן נוכחות של כוחות אמירתיים לצד קבלני אבטחה שיוכשרו ויצוידו במיוחד לשיטור בציר.
אם נתניהו יכריז כי יסיים את המלחמה אם החטופים ישוחררו, יופעל על סנוואר לחץ אדיר לשחרר אותם – לא רק מצד הערבים אלא גם מצד הפלסטינים, בין השאר מפני שזה היה התנאי של חמאס לכל אורך הדרך.
כן, עדיין יתנהל משא ומתן על רצף השלבים, קצב הנסיגה של צה"ל ואסירים פלסטינים, אבל כל ההקשר ישתנה, וישראל תוכל לטעון לעליונות פוליטית ולומר לאזרחיה שהיא מסיימת את המלחמה בתנאיה שלה.
יש דבר אחד שארה"ב יכולה לעשות כדי להרתיע את חזבאללה מלהפר הבנה כזאת: להתחייב לתמוך בישראל, ברטוריקה ובאספקה מחודשת, כאשר תפעל, לרבות קרקעית, אם חזבאללה יניע כוחות כלשהם בחזרה אל הגבול
או אז ישראל תוכל לפנות לגבול הצפוני. נסראללה הבהיר היטב שיפסיק לירות על ישראל אם תושג הפסקת אש בעזה, מה שיכשיר את הקרקע לגיבוש עסקה שתאפשר לאזרחי ישראל ולבנון גם יחד לשוב לבתיהם משני צידי הגבול.
גם אם איראן תעדיף שמלחמת ההתשה תימשך שם, נסראללה לא יהיה מעוניין בכך בהתחשב במחיר ששילם בסיס התומכים השיעי של חזבאללה באזור דרום לבנון, שכ־100 אלף לבנונים נאלצו להתפנות ממנו.
60 אלף המפונים הישראלים ישובו לבתיהם רק אם ירגישו בטוחים שהכוחות והנשק של חזבאללה לא יחזרו אל הגבול. אין דרך פשוטה להבטיח זאת – כוחות שמירת השלום של האו"ם בלבנון והצבא הלבנוני כבר הוכיחו שלא ימנעו מחזבאללה לעשות שום דבר או לנוע לכל מקום.
אבל יש דבר אחד שארה"ב יכולה לעשות כדי להרתיע את חזבאללה מלהפר הבנה כזאת: להתחייב לתמוך בישראל, ברטוריקה ובאספקה מחודשת, כאשר תפעל, לרבות קרקעית, אם חזבאללה יניע כוחות כלשהם בחזרה אל הגבול.
במקום פשוט לומר שוושינגטון אינה יכולה למנוע מישראל לפעול, נסראללה צריך לדעת שארה"ב תתמוך במהלך ישראלי אם חזבאללה יפר את ההסכם
במקום פשוט לומר שוושינגטון אינה יכולה למנוע מישראל לפעול, נסראללה צריך לדעת שארה"ב תתמוך במהלך ישראלי אם חזבאללה יפר את ההסכם. נסראללה מבין את ההשלכות של מלחמה כוללת, וחזבאללה הוא השליח האחד שאיראן אינה מוכנה להקריב.
באשר לחזית השלישית ההולכת ומתהווה, הגדה המערבית, ישראל אינה יכולה פשוט לנקוט מדיניות ענישה. המבצעים הנוכחיים של צה"ל בגדה יצליחו בהשמדת מעבדות לייצור פצצות ובהרג ומעצר של מחבלים מבוקשים – וכמו הפשיטות הקודמות שלה, ישראל תצטרך להמשיך ולחזור על המבצעים האלה.
קיים מאמץ איראני משמעותי להבריח פנימה נשק וחומרי נפץ ולשלם למספר רב של פלסטינים צעירים מובטלים כדי להוציא לפועל פעולות טרור נגד ישראל – וזה חייב להיפסק. רוב ההברחות מגיעות לגדה המערבית מהגבול הירדני, ומקורן בסוריה.
ירדן עושה מאמצים לעצור אותן, אבל חסרים לה הטכנולוגיה וכוח האדם כדי לבצע את העבודה – וגם כאן ארה"ב יכולה למלא תפקיד באספקת טכנולוגיה, כטב"מים ואפילו כוח אדם.
ישראל חייבת לטפל גם בקרקע הפורייה שאיראן מנצלת בגדה המערבית. היא צריכה לאפשר לפלסטינים שעברו בדיקה לחזור לעבוד בישראל, דבר שיפחית את האבטלה
אבל ישראל חייבת לטפל גם בקרקע הפורייה שאיראן מנצלת בגדה המערבית. היא צריכה לאפשר לפלסטינים שעברו בדיקה לחזור לעבוד בישראל, דבר שיפחית את האבטלה בצורה משמעותית; להפסיק את עיכוב כספי המיסים שהיא גובה כדי להקל את הלחץ הכלכלי העמוק על הרשות הפלסטינית, שמשלמת רק 50% מהמשכורות לעובדיה, לרבות כוחות הביטחון שלה; ולפעול בחומרה רבה יותר נגד אלימות של מתנחלים.
כל עוד איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ', הלאומנים המשיחיים בממשלת ישראל הנוכחית, יהיו אלה המעצבים את המדיניות הישראלית בגדה המערבית, מעט מאוד ישתנה. הם רוצים בקריסתה של הרשות הפלסטינית, מה שיותיר בגדה המערבית ואקום שהאיראנים יברכו עליו וישמחו בהחלט למלא.
הפלסטינים גם זקוקים לתקווה שיש להם עתיד, ושגורמים חילוניים לא אסלאמיסטיים ולא סרבנים יכולים לספק אותו. הסעודים יכולים למלא תפקיד גדול יותר בהצעת חזון פוליטי לפלסטינים, שיהיה חיוני גם כדי למנוע הקצנה נוספת בגדה המערבית. הסעודים, ממשל ביידן ונתניהו כולם עדיין מעוניינים בהסכם נורמליזציה.
הסעודים, מצידם, דורשים ברית הגנה עם ארה"ב ומה שהם מכנים "מסלול אמין" למדינה פלסטינית. ממשל ביידן מוכן לחתום על ברית הגנה ולהציג אותה לסנאט האמריקאי לאחר הבחירות, אבל מסלול אמין למדינה פלסטינית דורש התאמות במדיניות הישראלית.
האתוס של ישראל תמיד להגן על עצמה בכוחות עצמה מובן לאור ההיסטוריה הישראלית, אבל בליל 13 באפריל ישראל לא הגנה על עצמה לבדה
מאז המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, הציבור הישראלי, לא רק נתניהו, חשדן בנוגע למדינה פלסטינית. הישראלים צודקים כשהם רוצים לדעת שמדינה פלסטינית לא תונהג בידי חמאס או גורמים סרבניים, ושזהות הפלסטינים תהיה מבוססת על דו קיום עם ישראל, ולא על התנגדות.
כמובן, שום מסלול אמין למדינה פלסטינית אינו אפשרי אם ישראל תמשיך לפעול בשטח בצורה שאינה מאפשרת מדינה פלסטינית. לכן נתניהו צריך לבחור בנורמליזציה עם ערב הסעודית על פני הלאומנים המשיחיים בממשלתו. בטווח הקרוב, פירושו לבחור בנשיא ארה"ב ג'ו ביידן על פני בן גביר.
ביידן אולי יקל על כך אם יציע יותר מאשר ברית הגנה עם הסעודים כחלק מהסכם הנורמליזציה. האתוס של ישראל תמיד להגן על עצמה בכוחות עצמה מובן לאור ההיסטוריה הישראלית, אבל בליל 13 באפריל, כשכוחות אמריקאים – יחד עם שותפיהם הבריטים, הצרפתים והערבים – יירטו רבים מהכטב"מים וטילי השיוט ששיגרה איראן, ישראל לא הגנה על עצמה לבדה.
היות שאיראן אינה מעוניינת בעימות ישיר עם ארה"ב, אולי הגיע הזמן גם לברית הגנה רשמית בין ארה"ב לישראל.
האג'נדה המוצגת כאן תרתיע כל ממשלה ישראלית. אבל חִשבו על האיום שמציבים שלוחיה של איראן וחִשבו גם על העניין האחד שנתניהו תמיד הגדיר כשליחותו ההיסטורית המיוחדת: להגן על ישראל מפני איראן
האג'נדה המוצגת כאן תרתיע כל ממשלה ישראלית. אבל חִשבו על האיום שמציבים שלוחיה של איראן וחִשבו גם על העניין האחד שנתניהו תמיד הגדיר כשליחותו ההיסטורית המיוחדת: להגן על ישראל מפני איראן. כרגע ממשלת נתניהו מעניקה תוקף לגישה האיראנית – ולא מערערת אותה.
העובדה שאיראן המחישה כי היא אינה מעוניינת בעימות ישיר – ודאי לא עם ארה"ב – צריכה להוות בסיס לאסטרטגיה שיתופית שעל וושינגטון להוביל את יישומה. אבל ישראל צריכה למלא את תפקידה, והאינטרס שלה עצמה הוא לפעול להחלשת האסטרטגיה ארוכת הטווח של איראן במקום לחיזוקה.
דניס רוס הוא עמית מכובד במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ומלמד באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא שירת בתפקידי ביטחון לאומי בכירים בממשלי רונלד רייגן, ג'ורג' בוש, ביל קלינטון וברק אובמה, לרבות כשליחו של קלינטון למזרח התיכון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם