הניחו לרב פירר

הרב אלימלך פירר והנשיא רובי ריבלין (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
קובי גדעון, לע"מ
הרב אלימלך פירר והנשיא רובי ריבלין

הרבה דיו נשפך על ה'סערה' סביב מופע המחווה לשלמה ארצי וההוקרה לארגון החסד האדיר של הרב אלימלך פירר. נראה כי אין אזרח בישראל שלא נדרש להביע את דעתו בעניין בפורומים שונים.

נראה כי כולם מרגישים שהם הצד המותקף ועליהם להתגונן מפני איזשהו כוח בלתי הוגן המופנה כנגדם. בין אם אלו המאמינים כי נשים אינן ראויות לשיר בפומבי ומוחים בפני אלו שבוחרים לתקוף את אמונתו וערכיו של פירר, בין אם אלו שחשים עלבון אמיתי, ולא מוכנים לשתף פעולה לנוכח הדרת הנשים מהמרחב של שמיעת קולם ברבים.

יש גם זמרים שאני לא שומע מתוך עיקרון יסודי. כמו אייל גולן, ששנים אני נוהג להחליף תחנה או שיר כשקול הזמיר עדין הנפש עולה ומסלסל. לא בא לי לשמוע אותו כי אני נזכר במה שהקול שלו מייצג וזה מפריע לי

אלו ואלו דברי אלוקים חיים. הבעיה היא בפלטפורמה. אז כן, מותר לרב פירר, ולכל אדם פרטי אחר להציב לעצמו את הגבולות, מה הוא שומע ומה הוא לא. אישית, אני בוחר שלא להקשיב למוזיקה שאני לא אוהב, ותרשו לי לנחש שגם אתם חוטאים בהדרת זמרים וזמרות שמזייפים קלות.

יש גם זמרים שאני לא שומע מתוך עיקרון יסודי. כמו למשל אייל גולן, שכבר שנים אני נוהג להחליף תחנה או שיר, כאשר קולו של הזמיר עדין הנפש עולה ומסלסל. לא בא לי לשמוע אותו כי אני נזכר במה שהקול שלו מייצג וזה מפריע לי.

הרב פירר הוא, מה לעשות, איש חרדי. יהודי אורתודוכס שמאוד משתדל לחיות לפי צו ה'שולחן ערוך'. אותו שולחן ערוך, ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה. 'קול באישה ערווה' נכתב שם, הרב פירר מציית.

אותו שולחן ערוך, ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה

ככל הידוע לי, אנחנו חיים במדינה בה חופש הדת הוא ערך עליון. חופש דת הוא חופש שמאפשר לכל מאמין לשמור ולדבוק באמונתו, מבלי שיחוש שמתנכלים או מפריעים לו. אם רוצה הרב פירר לארגן לעצמו ערב על טהרת הגברים, מותר לו ושיערב לו.

מותר גם לאומנים שלא רואים בעין יפה את הדרת הנשים מהאירוע לבטל את השתתפותם במופע. אני מניח שמבחינתם, הדרת הנשים מהשירה באירוע מפריעה כל כך, עד שהם חשים עלבון אישי ולא מרשים לעצמם להשתתף באירוע שכזה. אני באמת מבין ומכבד אותם.

לישראלי החילוני הליברלי גרסת 2020 לא עולה על הדעת, שנשים לא תוכלנה לשיר אל מול קהל גברי. קשה אף יותר לקבל את הסידור הזה אם את אישה עם מודעות פמיניסטית מתקדמת. לדידם, אין מקום לחוסר שוויון בין גברים לנשים במרחב הציבורי והפרטי, כולל גם אירועי מוזיקה הפתוחים להמונים.

גם אם המלחמה להשגת שוויון בין המינים היא חשובה ולא סובלת דיחוי, כדי לנצח בה, יש לדעת לבחור את שדה הקרב הנכון והמתאים. לא יאה להפוך אירוע שנהרה ונולד בחסד, לסלע מחלוקת ומדון

אנו עוד זוכרים היטב את סערת המופע הנפרד בעפולה שעורר את המקומות הרגישים הללו בקרב מובילות הדגל הפמיניסטיות. זכותם לא להופיע במקום שהם לא מרגישים בו בנוח ושנוגד את עולם הערכים שלהם.

אבל, והוא אבל גדול. האירוע הזה הוא לא הפלטפורמה לריב עליו. מעבר לזה שמדובר באירוע פרטי וחופשי, שאפילו הישיבה בו לא מעורבת, כמו גם שנשים חופשיות להיות על הבמה לדבר ולנגן ובלבד שלא ישירו. מדובר באירוע שתחילתו לא בפשע או בכוונת זדון. כמו כל פעולותיו החשובות של הרב פירר, גם האירוע הזה נועד לעשות טוב ולהפיץ אהבה וחסד.

אין מקום להתגלח על הערב הזה וללחום על גבו את מלחמות ה'. הזמרים שחשו לא בנוח מהסידור הלא שוויוני על הבמה היו יכולים למשוך את הגעתם בצורה שקטה ומכבדת, מבלי להפוך את היעדרותם לאייטם תקשורתי שמעורר סערות.

מחמם את הלב לקרוא את עשרות מאמרי הדעה ולגלות שאין מאמר אחד שלא מתייחס לרב פירר כקונצנזוס של הפצת טוב וחסד, ללא משוא פנים וללא ציפייה לתרומה. אני גאה להיות שייך למגזר ממנו מגיע הרב פירר

גם אם המלחמה להשגת שוויון בין המינים היא חשובה ולא סובלת דיחוי, כדי לנצח בה, יש לדעת לבחור את שדה הקרב הנכון והמתאים. לא יאה להפוך אירוע שנהרה ונולד בחסד, לסלע מחלוקת ומדון. הניחו לו לרב פירר, מגיע לו להמשיך ולהוביל בשקט ובלי רעש את דגל האהבה והחסד. באמת שמגיע לו.

ועוד מילה לסיום – מחמם את הלב לקרוא את עשרות מאמרי הדעה על הערב הזה ולגלות שאין מאמר אחד שלא מתייחס לרב פירר כקונצנזוס של הפצת טוב וחסד ללא משוא פנים וללא ציפייה לתרומה. אני גאה להיות שייך למגזר ממנו מגיע הרב פירר והלוואי שירבו כמותו בישראל.

אותו שולחן ערוך ששלח את הרב פירר לסייע לאישה מהפזורה הבדואית שזקוקה לניתוח מורכב בחו"ל, כמו גם לילד חילוני למהדרין שמפרכס כבר שעות מול רופאים אובדי עצות, הוא הוא ה'שולחן ערוך' שמצווה עליו לא לשמוע קול אישה. 'קול באישה ערווה' נכתב שם, הרב פירר מציית.

צביקי פליישמן - חב"דניק מקרית מלאכי. חי היום בירושלים הקדושה. נשוי ואב ל-2, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מייסד 'לא תשתוק' . סמנכ"ל חקירות ב-JCW. אוהב את המקום שאני חי בו, ומשתדל להפוך אותו לטוב יותר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כתוב יפה ויש אמת ברוב הדברים אך עדיין איני מסכים באפן כללי א. היכל התרבות הוא גוף ציבורי, זה לא אולם חתונות פרטי כך שאין זכות לאף אחד לעשות שם אירוע פרטי. ב. אישה וגבר וכל בן אנוש הם שו... המשך קריאה

כתוב יפה ויש אמת ברוב הדברים אך עדיין איני מסכים באפן כללי
א. היכל התרבות הוא גוף ציבורי, זה לא אולם חתונות פרטי כך שאין זכות לאף אחד לעשות שם אירוע פרטי.
ב. אישה וגבר וכל בן אנוש הם שווים ואין זכות לאף אחד בעולם להבדיל אחד לאומת השני.

עוד 767 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 15 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

עוד 719 מילים

מוסקבה מכילה אותנו, לפחות בינתים

ההתעלמות הרוסית מהתקיפה בדמשק מאששת, כי מוסקבה מוסיפה לאפשר לישראל מרחב פעולה בסוריה

רוסיה הרשמית התעלמה מניסיון ההתנקשות בדמשק בבכיר בג'יהאד האסלאמי, אכרם עג'ורי לפנות בוקר ב-12 בנובמבר בשכונת אלמזה בדמשק, במקביל לחיסולו של בהאא אבו אלעטא בעזה, ואימצה גישה ניטרלית סביב ההסלמה בעזה.

הדבר משקף הבנה של המושלים בכיפה בקרמלין לאתגרי ישראל, ונכונותם להכלה של חלק מפעילויותיה, גם אם אינן נוחות לרוסים. לא כל הפרת ריבונות סורית "מקפיצה" את מוסקבה, והימנעות מנטילת אחריות מסייעת לה "להכיל".

הדבר עלול להיות שונה בהינתן תקיפה נרחבת, שתיתפס ברוסיה כמסכנת את האינטרסים הרוסיים הרחבים בסוריה (יציבות, חיי חיילים, נכסים ועוד). העמדה הרוסית איננה טריוויאלית, ולכן נדרש שיח רציף מול מוסקבה כדי להבהיר את העמדות והאינטרסים של ישראל, אך גם כדי להבין את נקודת המבט הרוסית. בתוך כך, שוב הומחש, שלא כל ביקורת על ישראל בתקשורת הרוסית הינה בבחינת "תקשורת אסטרטגית מהקרמלין לרחוב בלפור".

*  *  *

אף דובר רוסי רשמי לא התייחס לתקיפה בדמשק, למרות שהיו להם הזדמנויות מובהקות לדבר על כך, ואילו ההתייחסויות הרוסיות לסבב הלחימה בעזה היו, ככלל, נייטרלית.

אף דובר רוסי רשמי לא התייחס לתקיפה בדמשק, למרות שהיו להם הזדמנויות מובהקות לדבר על כך, ואילו ההתייחסויות הרוסיות לסבב הלחימה בעזה היו, ככלל, נייטרלית

דוברו האישי של פוטין, פסקוב, קרא (ב-12 בנובמבר) לישראל ולפלסטינים לפעול להרגעה בדרכים דיפלומטיות. בהודעה (ב-12 בנובמבר) בתום הפגישה של סגן שר החוץ, בוגדנוב, עם ממלא מקום השגריר החדש של ישראל במוסקבה, יאיר לבנה, הוזכרה ההסלמה מול עזה ומורת הרוח הרוסית מהסגרת ההאקר הרוסי בורקוב לארה"ב, אך לא צוינו המאורעות דמשק.

גם דוברת משרד החוץ הרוסית, שנוהגת להתיש את שומעיה בהתייחסויות לכל סוגיה בעלת עניין למוסקבה ברחבי הגלובוס, בירכה בתדרוך השבועי שלה (ב-14 בנובמבר) על הפסקת אש בעזה, אך פסחה על התקיפה בדמשק.

התקשורת הרוסית עסקה בתקיפה בדמשק בצורה מוגבלת מאד, לצד עיסוק שוטף ומקיף ביחס להסלמה בעזה.

גם דוברת משרד החוץ הרוסית, שנוהגת להתיש את שומעיה בהתייחסויות לכל סוגיה בעלת עניין למוסקבה ברחבי הגלובוס, בירכה בתדרוכה השבועי על הפסקת אש בעזה, אך פסחה על התקיפה בדמשק

התקרית בדמשק תוארה מיידית (ב-12 בנובמבר, 05:52 בבוקר) על ידי אמצעי התקשורת הרוסיים כתקיפה ישראלית, אף כי ישראל נמנעה מליטול את האחריות לכך.

הכתבים הרוסיים בסוריה, מיהרו לתרום פרטים אודותיה – כמה מטוסים, מה שוגר, מאיפה, ומה היה היעד. עם זאת, לכל ערוץ תקשורת היו פרטים ופרשנויות שונים.

כך, הפורטל AVIA.PRO, המסקר את ענייני התעופה והטילים (אך מצטייר כאפיק לוחמת מידע של הממסד הביטחוני הרוסי) התבלט בניסיון לתאר את התקיפה בדמשק כאירוע חמור:

  • הוא קבע, "לפי הנתונים שברשותו" שישראל תקפה את השגרירות הלבנונית בדמשק (ולא את ביתו של פעיל טרור), ושמערכות ההגנה האווירית הסוריות, מתוצרת רוסית, "פאנציר" (סא22 עפ"י מינוח נאט"ו) – הצליחו ליירט שניים מתוך שלושה טילים שישראל שיגרה. "פרשן" (ללא ציון שם) טען, כי המדובר בהפרה בוטה של ישראל של ההבנות בינה לבין רוסיה, ושיהיו לכך השלכות חמורות – רוסיה תתיר לסוריה להפיל כלי טיס ישראליים ללא אזהרה. הדיווח של הפורטל עלה ב-20:00 בערב (כ-14 שעות אחרי הדיווח הראשון ברוסית על התקרית).
  • במהלך הלילה של ה-13 בנובמבר הפורטל ציטט מקור סורי מפוקפק, כדי להוכיח, כי אכן יש מתח בין רוסיה לבין ישראל: לדבריו, הוזנקו ב-12.11 ב-05:30 בבוקר מטוסי קרב רוסיים מהבסיס הרוסי בסוריה בחמימים, כדי להניס את התקיפה הישראלית. העניין לא דווח בשום כלי תקשורת רוסי אחר.
  • מאפייני הדיווח (פרטים מומצאים, מקורות מפוקפקים, פרשן ללא שם, שיהוי בפרסום, התיאורים הדרמטיים) – מחזקים את הפרשנות, כי מדובר באפיק "לוחמת מידע", שנועד לשרת אינטרסים של הממסד הביטחוני הרוסי.

מאפייני הדיווח (פרטים מומצאים, מקורות מפוקפקים, פרשן ללא שם, שיהוי בפרסום, התיאורים הדרמטיים) – מחזקים את הפרשנות, כי מדובר באפיק "לוחמת מידע", בשירות אינטרסים של הממסד הביטחוני הרוסי

  • באופן דומה, הפורטל הזה חשף, כי רוסיה עושה "שחזור הנדסי" לנפל של טיל "שרביט הקסמים", שהגיע לידיה, וכן כי מערכת טילי קרקע אוויר רוסית מיושנת מסוג 8SA בלבנון, היא שהפילה את המל"ט הישראלי בלבנון לפני כמה שבועות.

מנגד, פרשן אחר, OLEG PONOMARYOV, הדגיש (ב-12 בנובמבר, דווקא בערוץ שאינו נמנה על אוהבי ישראל TSARGRAD), ביחס לתקרית בדמשק, שישראל תוקפת בסוריה יעדים איראניים, וכי תמשיך לתקוף אותם לאור חיזוק הנוכחות האיראנית במדינה.

כיסוי התקיפה בדמשק נעלם תוך יום מסדר היום של התקשורת הרוסית הכתובה. רק כ-15 פריטי מידע ברוסית פורסמו אודותיה בסך הכל. מנגד, פורסמו מאות רבות של כתבות ברוסית על המבצע בעזה, שלכאורה ביחס אליו רוסיה איננה בעלת אינטרס ישיר.

כיסוי התקיפה בדמשק נעלם תוך יום מסדר היום של התקשורת הרוסית הכתובה. רק כ-15 פריטי מידע ברוסית פורסמו אודותיה. מנגד, פורסמו מאות כתבות ברוסית על המבצע בעזה

במקביל, באותו פרק זמן, יותר מ-300 כתבות יוחדו להסגרה (12 בנובמבר) של ההאקר הרוסי בורקוב מישראל לארה"ב ולהשלכותיה על גורל נעמה יששכר.

מה ניתן ללמוד מכך?

  1. בימים כאלה של ריבוי חזיתות חשוב להתבונן גם על חצי הכוס המלאה. רוסיה – קרי הנשיא פוטין – מגלה הבנה למורכבות האיומים האסטרטגיים שמולם ניצבת ישראל, מאפשרת לה מרחב פעולה, הן בסוריה והן בעזה; ומרסנת את ביקורתה.
  2. לא כל הפרת ריבונות סורית על ידי ישראל נתפסת במוסקבה כאירוע חמור. זו מופרת באופן יום-יומי, בצורה רחבה ובוטה הן על ידי התורכים והו על ידי האמריקנים. רוסיה משלימה עם זה, כל עוד חייליה ואינטרסיה אינם מאוימים באורח חמור. הרוסים היו מעדיפים שלא יהיו תקיפות ישראליות, אך במציאות הנוכחית, תקיפות ישראליות נדירות ומוגבלות (כך על פי מקורות זרים) – לא הן שישנו את המציאות בסוריה. אין בקרמלין סנטימנטים, לא לגבי השלכות התקיפות על איכות החיים בדמשק, ולא לגבי חיי האיראנים, הסורים או פעילי הג'יהאד האסלאמי שמקפחים בהן את חייהם. רוסיה גם אינה מעוניינת ליטול על עצמה את תפקיד מגן הריבונות הסורית.
  3. הימנעות ישראל מנטילת אחריות על התקיפות בדמשק מסייעת לרוסיה להכילן. מנגד, נטילת אחריות ע"י מישראל, "מסנדלת" את מוסקבה, ומחייבת אותה להצהרות פומביות נגד התקיפות (בשל טיב יחסיה עם אסד). זהו דפוס מובהק בנוגע לכל התקיפות המיוחסות לישראל – שנים לאחור.
  4. מרחב ההכלה הרוסי אינו בלתי מוגבל – לרוסים אינטרסים שונים משל ישראל, והם מתעדפים אותם יותר גבוה. בתקיפות רחבות, מפתיעות או שיש בהן כדי להביא להסלמה משמעותית בין ישראל לבין איראן בשטח סוריה או לסכן אינטרסים רוסיים ישירים (חיי חיילים, נכסים או יציבות משטר אסד) – הרוסים עלולים להיות ביקורתיים יותר.
  5. סדר היום הישראלי-רוסי רחב יותר מאשר פעילות ישראל בסוריה. ישנם בעלי עניין שונים ברוסיה ביחס לישראל, המשדרים מסרים שונים באמצעות כלי התקשורת. מתבלט, כי חלק מהמסרים באמצעי התקשורת הרוסית המסקרת את האירועים בסוריה נועדו לשרת קמפיינים מתמשכים במסגרת לוחמת מידע, המופעלים על ידי שירותי הביטחון שלה (הפורטל PRO קשור לכך). פרסומים כאלה מבקשים לנסות ולהעלות את קרנו של הנשק הרוסי, ולפגוע במוניטין של הנשק המערבי או הישראלי המאתגר אותו או מתחרה בו; או לנסות ולהרתיע את ישראל מפני פעילות בסוריה. הדבר אינו מפתיע – אף צבא אינו אוהב כשמבצעים תקיפות "מעל ראשו", ותעשיה חפצת חיים חייבת להגן על המוניטין של תוצרתה. מסרים כאלה, אומנם נועדו להשפיע גם על הבנת תמונת המציאות וקבלת ההחלטות בישראל, אך אינם משקפים תקשורת אסטרטגית מ"הקרמלין לרחוב בלפור" הרלבנטית לעיתוי הנוכחי.

ניגודי האינטרסים במרחב הסורי בין רוסיה, ישראל, איראן, ארה"ב ואחרים – אינם צפויים להיעלם בעתיד הנראה לעין. על כן, הפתרון לצמצום המתיחויות מול מוסקבה הוא שיח שוטף, הסברת עמדותיה של ישראל, והבנת המניעים של השחקנים האחרים. זה "אפור" ולא "הרואי", ולפעמים נראה כשיח חסר תכלית, ולא מבטיח שלא יהיו משברים אחרים, אך הוא חיוני כדי לייצר לישראל מרחב מדיני ומבצעי.

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,134 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עוֹרֶף

מאז ומתמיד היווה העורף עדות לחוסן של החברה הישראלית ונקודת התורפה של השלטון והצבא ● לפני 50 שנה זה היה בבית שאן, לפני 40 - קריית שמונה, ולא בפעם האחרונה ● לפני 30 שנה - תל אביב במלחמת המפרץ ● וכמעט שני עשורים שהנטל נופל על הדרום ● בין לבין, הטיפול בעורף עבר מפנסיונרים בהג״א ותלמידים שצבעו פנסי מכוניות בכחול, למערכות טכנולוגיה וקבלת החלטות שלפעמים גם מגזימות קצת ● אמיר בן-דוד במחווה לחזית הכי חשובה

עוד 1,898 מילים

גנץ וריבלין יוועדו במוצאי השבת

בכירי כחול לבן נפגשו עם המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט שהסביר להם לגבי תהליכי אישום ונבצרות ● דיווח: בליכוד נערכים להגשת כתב אישום נגד נתניהו כבר ביום שלישי הקרוב ● חרף ההסלמה שאירעה השבוע, נבחרת ארגנטינה בכדורגל הודיעה שתגיע לישראל ● שי ניצן על שליחת פנייה לצאת להגנת הפרקליטות לשופטים מכהנים: מדובר בתקלה

עוד 17 עדכונים

אחרי חצי שנה שבה, כך נדמה, הכתיב ליברמן את סדר היום הפוליטי, הכניע יריבים משני הצדדים והתקבע כלשון המאזניים, יו״ר ישראל ביתנו הלך צעד רחוק מדי ● השבוע התהפכו היוצרות, ולראשונה מאז התפזרה הכנסת הקודמת בסוף מאי, ליברמן חשוף ופגיע ● ומי כמו נתניהו יודע לנצל את המצב ● פרשנות

עוד 638 מילים

למקרה שפיספסת

משחקים בארגז החול ולא במערכה האזורית

48 השעות האחרונות הם לא הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. חיסלנו מחבל ברמה בינונית (במקרה הטוב), אח"כ התמקדנו בהגנה, במקביל להישג יפה של פגיעה בחוליות שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. ברמה המבצעית תוצאה טובה.

לא החזרנו את ההרתעה ע"י חיסול של אדם שידע שאנחנו מנסים לחסל אותו, לכן התחבא מאז ניתן האישור לפעולה. פעולה חד פעמית לא משנה את המצב מהיסוד.

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית.

גם בנוגע להרתעה של חמאס, אני מצטער להרוס שמחות, הרי במשך שנה וחצי חמאס יורה על מדינת ישראל בלי חשבון כאשר מדובר באינטרס שלו, לכן לא בהרתעה צריך לחפש את התשובה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה, שיעבור דרכו. כדי שהוא יחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, יוכל לחזק את השפעתו בגדה ויוכל להתעצם צבאית. זאת המשוואה, בכל פעם שחמאס ירה (למעט אחרי ההיתקלות בפעולת המיוחדים), זה היה קשור לסוגיה הכלכלית של הרצועה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה דרכו, כדי לחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, לחזק את השפעתו בגדה ולהתעצם צבאית. זאת המשוואה. שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון, כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד

שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד (כתבתי על כך בבלוג שלי – הרתעה כעצלנות מחשבתית).

על הרקע הזה כדאי לבחון את האסטרטגיה האזורית של ישראל לאורך זמן ודווקא לאורה לבחון את המדיניות של ישראל מול החמאס בעזה.

בעשור החולף, הקשב של ממשלת ישראל התמקד בסוגיה מרכזית אחת – איראן. בהתחלה מאמצים למנוע את פרויקט הגרעין האיראני, וכעבור זמן זה התרחב למאמצים לסיכול התפשטות ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית.
הסוגיה הפלסטינית היתה בקפאון בגלל כמה סיבות – ההתפרקות האזורית הביאה את משטרי ערב לעסוק בשרידות עצמית; ההתעצמות האיראנית ולאחריה מדיניות אובמה ללכת להסכם עם איראן קירבה בין מדינות ערב לישראל; הרשות הפלסטינית בשיתוק פנימי (בזכות ישראל אבו מאזן נהנה ממנעמי השלטון, ושבירת כלים היא נטילת סיכון רב, ולאור המצב הכלכלי הסביר אין תסיסה בעוצמה גדולה מתחת לפני השטח); הפיצול בין עזה לאיו"ש מאפשר לישראל להקטין לחצים חיצוניים; אירופה נמצאת במשבר פנימי ומתמודדת עם גל פליטים מה שמקטין את העיסוק בישראל ומאפשר גם ראיה מפוכחת יותר על הסכסוך.
גם בגזרת עזה ישראל יכלה להתרווח על הכורסא, בלי לנקוט פעולה. שלטון חמאס סייע להגנה המדינית מול הפלסטינים, אפשר למצוא ריבון שיאכוף את מרותו על הרצועה, אבל בזמן הזה היה ברור שגדל כאן נמר.

עד חתימת הסכם הגרעין הזנחת הנמר שגדל ברצועה היתה בעלת הגיון אסטרטגי, כי אי אפשר לנהל שני מאמצים במקביל, ולא ניתן לאיים בתקיפה אמינה באיראן תוך כדי ניהול מלחמות מול עזה.

״הפחד מכישלון הוא הכישלון הכי גדול״

אבל, כאשר הסוגיה האיראנית קיבלה פריז ל-15 שנה לפחות (חתימת ההסכם), הדוב הרוסי נחת בחמימים, וזה היה שנה אחרי 'צוק איתן', היינו צריכים להחליט מחדש במה מתמקדים. החלטנו להתמקד ביעד שאותו לא ניתן להשיג – עצירת משלוחי נשק לחזבאללה ובהמשך מניעת הנוכחות האיראנית בסוריה. כאשר נבחר טראמפ, הוספנו לזה את היציאה מהסכם הגרעין.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים, והמציאות הפוליטית בישראל לא מאפשרת לשלם מחירים או סיכונים.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים

בעיות אסטרטגיות מתעצמות אם לא עושים דבר. זה לא שבהכרח יש להן פתרון (אני לא מזהה מישהו שיכול "לפתור" את הסכסוך הישראלי פלסטיני בטווח הנראה לעין), אבל הכרחי לטפל בהן.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי.

כן, יש לזה מחיר מול המצרים שלא רוצים את האחים המוסלמים בחצר האחורית, אבל זה היה מונע את חבירת חמאס לאיראן, כמפלט נגד המדיניות של ישראל "לשלטון מוחלש" ברצועה.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי

זה לא החלופה היחידה האפשרית, היו עוד חלופות, ולא בטוח שניתן היה להשיג אותן, אבל אנחנו הזנחנו את הבעיה.

גם את היחלשות הרשות הפלסטינית אנחנו מזניחים, בשם השקט והיציבות הרגעיים באיו"ש, שמאפשרים לנו אשליה כאילו החלת ריבונות היא בהישג יד.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

באיו"ש אבו מאזן ילך לעולמו, סוריה תתייצב, ואיראן תהיה נוכחת בה עם רצף טריטוריאלי דרך עיראק. המעצמה בעלת ההשפעה הגדולה במזרח התיכון זאת רוסיה.

במציאות האסטרטגית החדשה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לכבוש את רצועת עזה ולהשמיד את הטרור משם. לא בגלל שאין זה ביכולתנו, אלא בגלל שהחזית הצפונית לא מאפשרת לנו לעשות זאת, כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם שתי החזיתות במקביל (מלחמה מול חמאס במחשבה תחילה).

העיסוק האובססיבי באיראן לטווח הקצר מתוך תפיסה מקסימליסטית, וחוסר הטיפול בבעיות האחרות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, ללא יכולת פעולה אמיתית כנגד זה, ואת כל הבעיות שהקפאנו מופשרות בו זמנית.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', שירת במחלקת תכנון המערכה חיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים
גיא זהר גיא זהר
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

עוד 1,171 מילים

למרות הפסקת האש נמשך הירי לדרום; כיפת ברזל הופעלה

הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי נכנסה לתוקף, אך "גורמים סוררים" בארגון מוסיפים לשגר רקטות לישראל ● בעזה נהרגו במבצע 34 פלסטינים, מהם 25 מחבלים ● 450 רקטות נורו מהרצועה ● בישראל מביעים סיפוק מכך שחמאס לא הצטרף למערכה ● נתניהו תובע מליברמן לומר אם יאפשר הקמת ממשלה שתישען על הרשימה המשותפת, ליברמן דורש מרה"מ שיתחייב למנוע בחירות

עוד 59 עדכונים

פרשנות בסיום 48 שעות לחימה, שלוש תובנות על המצב

עם כינון הפסקת האש הבוקר, ואחרי שתי יממות של מטחי רקטות ופעילות צבאית בעזה, אפשר להתמקד בשלושה נושאים מהותיים שעלו ביומיים האלו ● האם השבתת המשק ביום הראשון הייתה מוצדקת? ● איך זה שארגון קטן מצליח לפגוע במדינה עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון? ● ומה המשמעות של התנהלות חמאס במערכה הזו?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית. אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה - הביאו להקמת ממשלה בהקדם. לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סי... המשך קריאה

מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.

ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית.
זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
בבקשה –
תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע"י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

רק באמריקה הרב הצבאי שמלווה חיילים מכל הדתות

אחרי שלושה עשורים בצבא האמריקאי, הרב דייויד גולדסטרום ממונה על הטיפול בחיילים משוחררים - ומודאג מההתאבדויות של יוצאי צבא בארה"ב ● במהלך שירותו בחזית, הוא העניק תמיכה רוחנית לחיילים מכל הדתות והוביל תפילה מיוחדת בארמון של סדאם חוסיין ● ראיון

עוד 632 מילים

בפרקליטות מחפשים את הפלסטיני שנורה בגבו - זמן ישראל מצא אותו

כראם קוואסמי, בן 22 מחברון, נורה בגבו לפני שנה וחצי על ידי כוח מג"ב ● מאז, חקירת האירוע דשדשה, עד אשר וידאו של התקרית פורסם בחדשות 13 ● עכשיו בפרקליטות טוענים כי הם מחפשים את כראם כדי לגבות ממנו עדות - אך לא מצליחים לאתרו ● אדם רזגון שוחח איתו

עוד 874 מילים

זהירות: פירות וירקות

מעקב זמן ישראל אחרי הבטטות, מחקר חדש מצא שאריות חומרי הדברה בגופם של ילדים ישראלים שצרכו פירות וירקות ● המאכלים שהשאירו הכי הרבה עקבות זרחנים אורגניים: תפוחים ומלפפונים ● ד"ר חגית אולנובסקי: "לא הייתי דואגת לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות, אבל לילדים שנצמדים לסוג אחד ואוכלים בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה"

עוד 1,240 מילים

גול עצמי המתנחלים שהובילו לסימון המוצרים מהשטחים

סופית: מדינות אירופה יחויבו לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובגולן ● כך קבע אתמול בית הדין של האיחוד האירופי, בהחלטה שאינה ניתנת לערעור ● למרבה האירוניה, הפסיקה הדרמטית נולדה כתוצאה מפנייה של יקב בהתנחלות פסגות - שקיווה לתוצאה הפוכה ● גורמים מדיניים אומרים כי ניסו למנוע מאנשי היקב להתערב בנושא, ללא הצלחה

עוד 1,569 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה