חזיון הרמת כוסית העראק בערוץ 12 וחלוקת הבקלאווה ברחובות ישראל לאחר חיסול חסן נסראללה הוא מביך. לא כך רצינו להשתלב במרחב. אין ספק שראש הממשלה ייקח את מלוא האשראי על סיכול הטרוריסט, אבל בצד הביצוע הצבאי, אין לשכוח את כישלונותיו הרבים. וכך אמר נתניהו: "אני מבקש שיזכרו אותי בתור מגן ישראל (protector of Israel). זה מספיק עבורי". כך התוודה בנימין נתניהו בפני העיתונאי פריד זכריה בפורום הכלכלי העולמי ב-2015.
ממש הצנוע הידוע, בייחוד בזכרנו כי רעייתו שתחיה הוקלטה עוד ב-2002 באמרה:
"ביבי הוא מנהיג שהוא גדול על כל המדינה הזאת […] שהמדינה הזאת תישרף. המדינה בלעדי ביבי לא תחזיק מעמד. אנשים כאן יישחטו".
אנשים כאן דווקא נשחטו. למעלה מ-1,200 מהם ומעל 250 נחטפו, מהם 101 עודם נמקים במחילות החמאס בעזה. מאז נהרגו במלחמת "חרבות ברזל" כ-715 חיילים וחיילות.
"ביבי הוא מנהיג שגדול על המדינה הזאת", הוקלטה רעייתו עוד ב-2002, "המדינה בלעדי ביבי לא תחזיק מעמד. אנשים כאן יישחטו". על צד האמת, אנשים כאן דווקא נשחטו. למעלה מ-1,200 מהם ומעל 250 נחטפו
אבל מה לנתניהו ולאלה? האם אינו בן דמותו של המנהיג האנגלי הדגול אוליבר קרומוול, שהיה הראשון להשתמש בתואר Lord Protector כביטוי לשליטתו באומה ולאחריותו הכוללת?
אך לעתים דומה כי נתניהו בעל החוש ההיסטורי המפותח מעריץ מנהיג אנגלי אחר, וינסטון צ'רצ'יל, שעמד לבדו מול גרמניה הנאצית והביא את הניצחון על הרוע המוחלט של אדולף היטלר (טוב, יחד עם פרנקלין דלאנו רוזוולט ויוזף סטלין). כפי שהיטיב לבטא זאת הקריקטוריסט דיויד לאו, בתארו את בריטניה של צ'רצ'יל ניצבת לבדה אל מול סערות הים ומשברי הגלים (הפשיסטיים).
תקצר היריעה מלמנות את שרשרת כישלונותיו של נתניהו. הוא נמנע במשך זמן רב מלהביט בעיני משפחות החטופים, כולל התצפיתניות שהופקרו לטבח (וכנראה לאונס), ושופריו מאשימים את הצבא בכך שהטעה אותו ולכן אינו יכול לקחת אחריות על המחדל הנורא של השבעה באוקטובר. איך זה מתכתב עם התנהגותו של נוויל צ'מברליין, שאמנם איננו צ'רצ'יל אבל ידע לשים את המפתחות וללכת לאחר הכישלון הבריטי בנורווגיה.
נתניהו הצליח להפוך את התמיכה הבסיסית והאינסטינקטיבית של המערב בישראל המותקפת – לביקורת קשה, ארסית ולא-צודקת כלפינו באוניברסיטאות ולפגיעה קשה בקשרי אומת הסטרט-אפ שלנו עם מקורותיה ושותפיה במערב.
הוא הביא להחלשת כלכלת ישראל ולפגיעה קשה בדירוג האשראי שלנו, שצנח בשתי דרגות ממש בימים אלה. אפילו נשיא ארה"ב הציוני, הטוב והמיטיב ג'ו ביידן, עיכב, לפי המדווח, משלוח חימושים מסוימים להם נזקק צה"ל.
תקצר היריעה מלמנות את שרשרת כישלונותיו של נתניהו. הוא נמנע מלהביט בעיני משפחות החטופים, והצליח להפוך את התמיכה של המערב בישראל המותקפת – לביקורת קשה עד משטמה ארסית ולא-צודקת כלפינו
הוא טוען שלא ידע, והוא אכן "לא-יודע סידרתי". עוד בעבר הוא לא ידע שראש לשכתו בוחן ומתעד את חמודותיהן המוצנעות של עובדות לשכתו באמצעות מצלמה; הוא לא ידע שמערך הכבאות כל כך חלש עוד לפני השריפה בכרמל; הוא לא ידע שפרקליטו האישי ובן-דודו מייצג גם את חברת טיסנקרופ, שממנה דחף לרכוש צוללות מיותרות; הוא לא ידע על הכשל הקולוסלי בהר מירון שהביא למותם של 45 מתפללים, כי "איש לא משך בדש מעילו".
אבל יש דברים שידע גם ידע. למשל:
- שהסכם אוסלו מעניק מעמד לרשות הפלסטינית, הנחוצה כל כך כעת כדי לקבל על עצמה את ניהול רצועת עזה במקום חמאס.
- הוא ידע בהחלט על הכסף הקטארי העובר לעזה מדי חודש, ולפי המדווח גם עודד את הקשר הזה.
- שר הביטחון שלו, יואב גלנט, הזהיר מפני מלחמה קרבה, ותגובתו של נתניהו הייתה לפטר את גלנט.
- עד היום, למרות שבעצם הימים הללו אנו שומעים שצה"ל זקוק בדחיפות לשתי חטיבות נוספות – נתניהו נמנע מלקדם את שירות החרדים בצבא, כי זה לא מקובל על שותפיו החרדים (זוכרים את "מה קשורה המלחמה לממשלה" ו"למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף?).
- האלימות המשטרתית גואה אך הוא אינו מושך בדש מעילו של שר הביטחון הלאומי בו הוא תלוי להישרדותו הפוליטית.
בקצרה, עד לטיפול בנסראללה ממשלתו כשלה וכושלת כמעט בכל עניין, ואלמלא החברה האזרחית שקמה להושיע את המדינה, כולל "אחים לנשק" ומטה משפחות החטופים, לא היה לישראל אפילו מי שידבר בשמה אל הציבור ואל העולם.
ממשלתו כשלה וכושלת כמעט בכל עניין, ואלמלא החברה האזרחית שקמה להושיע את המדינה, כולל "אחים לנשק" ומטה משפחות החטופים, לא היה לישראל אפילו מי שידבר בשמה אל הציבור ואל העולם כולו
אם ידע ולא פעל – עליו ללכת הביתה. פשיטא. אך אם לא ידע – על אחת כמה וכמה שעליו לפנות את מקומו, שכן ישראל אינה צריכה ראש ממשלה שאינו יודע מה קורה בממשלתו ובארצו.
לא נותר לנו אלא לצטט את דברי נתניהו עצמו בנאומו מול אהוד אולמרט ב-4 בפברואר 2008, לאחר מלחמת לבנון השנייה:
"ראש הממשלה, לא אנחנו ניהלנו את המלחמה, אתה ניהלת אותה. לא אנחנו ניהלנו את החטיבות, האוגדות, הסיוע האווירי, את גיוס המילואים או אי גיוס המילואים. אתה היית צריך לבדוק את מוכנות הצבא, את הפעלת הצבא, את הגנת העורף. ודבר זה היינו בטוחים שעשית. […] גלגול כזה של אחריות עוד לא ראיתי מימיי. אחריות זה לא לדבר אחריות. אחריות זה לשאת באחריות. כשהכישלון במלחמה הוא כל כך רחב, כל כך יסודי, כשחלקים של הארץ נתונים יום יום באש טילים, הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל".
החלטה מתבקשת אחת בדמות סיכול נסראללה אינה יכולה להשכיח את מחדליו הרבים. נתניהו הוא אמן המילים הנאמרות ואנכי לא יכולתי לומר זאת טוב ממנו. ואכן, מי שנאחז בקרנות המזבח של כהונת ראש הממשלה, אולי כדי להרוויח זמן עד שהבוחר האמריקאי יואיל בטובו להחזיר את דונלד טראמפ לבית הלבן, לא ייזכר כמי שניצב לבדו מול משברי וגלי העולם הסוער, אלא כבלון נפוח של יוהרה וחוסר יעילות.
עצתי לו ולבני ביתו היא שיחדל במהרה מלנהל את המערכה המדינית והצבאית ויתחיל לפנות את משאבי הרוח והחומר (הרבים) שלו לניהול המערכה המשפטית שלו. כך ייטב לו ולכולנו.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם