כשישראל הפציצה את צפון עזה באוקטובר 2023 והורתה לפנות יותר ממיליון פלסטינים מהאזור, בכירה בפנטגון העבירה אזהרה חריפה לבית הלבן.
הפינוי ההמוני יהיה אסון הומניטרי ועלול להפר את החוק הבינלאומי, דבר שעלול להוביל להאשמות בפשעי מלחמה נגד ישראל, כך כתבה דנה סטרול, סגנית עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני המזרח התיכון, במייל שנשלח ב-13 באוקטובר ליועצים בכירים של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. סטרול העבירה הערכה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום שהותירה אותה "מצומררת", כך כתבה.
כשהמלחמה בעזה מסיימת את שנתה הראשונה והמזרח התיכון על סף מלחמה אזורית רחבה יותר, המייל של סטרול ותקשורת פנימית נוספת שטרם פורסמה חושפים את מאמצי ממשל ביידן לאזן בין דאגות פנימיות לגבי העלייה במספר ההרוגים בעזה לבין תמיכתו הפומבית בירושלים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 ישראלים וכ-250 נחטפו לרצועת עזה.
"רויטרס" בחנה שלושה מקרים של חילופי מיילים בין בכירים בממשל האמריקאי, מתאריכים 11 עד 14 באוקטובר, ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה. הלחימה הובילה למותם של למעלה מ-40,000 בעזה ועוררה מחאות בארה"ב בהובלת פעילים ערבים-אמריקאים ומוסלמים.
המיילים, שלא פורסמו קודם לכן, חושפים דאגה מוקדמת במשרד החוץ ובפנטגון כי העלייה במספר ההרוגים בעזה עלולה להפר את החוק הבינלאומי ולסכן את הקשרים של ארה"ב עם העולם הערבי
המיילים, שלא פורסמו קודם לכן, חושפים דאגה מוקדמת במשרד החוץ ובפנטגון כי העלייה במספר ההרוגים בעזה עלולה להפר את החוק הבינלאומי ולסכן את הקשרים של ארה"ב עם העולם הערבי.
ההודעות גם מעידות על לחץ פנימי בממשל ביידן לשנות את המסרים מהזדהות חד-משמעית עם ישראל לכיוון של סימפתיה גם לפלסטינים והצורך לאפשר סיוע הומניטרי נוסף לעזה.
הסכם הפסקת אש עדיין חומק, למרות חודשים של משא ומתן בתיווך ארה"ב. חלקים נרחבים מעזה הפכו כעת לשממה. והסיכון למלחמה אזורית עם איראן מרחף לאחר מתקפת הטילים של הרפובליקה האסלאמית ותקיפות ישראליות בלבנון.
בכירים בממשל ביידן אומרים כי הם מאמינים שלחץ הבית הלבן על ממשלתו של ראש ממשלה בנימין נתניהו בימים הראשונים עשה את ההבדל ומנע אסון חמור עוד יותר.
בשיחות פרטיות ביקש הבית הלבן מישראל לדחות את המתקפה הקרקעית כדי לאפשר זמן נוסף לקבוצות סיוע להיערך ולעזור לעזתים העקורים, וכדי לתת לישראל זמן נוסף להגיע להסכם עם חמאס, כך אמרו פקידים בממשל בתדרוכים לעיתונאים באותה תקופה.
בשיחות פרטיות ביקש הבית הלבן מישראל לדחות את המתקפה הקרקעית כדי לאפשר זמן נוסף לקבוצות סיוע להיערך ולעזור לעזתים העקורים, וכדי לתת לישראל זמן נוסף להגיע להסכם עם חמאס
אך וושינגטון הייתה איטית בהתייחסותה לסבלם של הפלסטינים, טוענים שלושה בכירים בארה"ב שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות. ובזמן שהפלישה הקרקעית נדחתה בכעשרה ימים, הפקידים ייחסו את ההשהיה יותר להכנות מבצעיות של צבא ישראל מאשר ללחץ מצד ארה"ב.
בתגובה לשאלות לגבי המיילים, מסר הבית הלבן כי "ארה"ב מובילה מאמצים בינלאומיים להכניס סיוע הומניטרי לעזה" וכי "זה ימשיך להיות בראש סדר העדיפויות". הם הוסיפו כי לפני מעורבותה של ארה"ב, לא נכנסו מזון, מים או תרופות לעזה.
"אובדן אמינות"
המיילים שבחנה רויטרס מראים כיצד הממשל ביידן ניסה להתריע בפני הבית הלבן על המשבר המתקרב – וההתנגדות הראשונית של הבית הלבן להפסקת אש בימים הכאוטיים הראשונים של המלחמה. מערכות המיילים החלו ב-11 באוקטובר, במהלך היום החמישי של הפצצות חיל האוויר ברצועה בעקבות טבח חמאס.
המיילים שבחנה רויטרס מראים כיצד הממשל ביידן ניסה להתריע בפני הבית הלבן על המשבר המתקרב – וההתנגדות הראשונית של הבית הלבן להפסקת אש בימים הכאוטיים הראשונים של המלחמה
מהר מאוד גברו הדאגות בתוך הממשל לגבי דימויה של ארה"ב בקרב בעלות בריתה הערביות.
לאחר שהפצצות ישראליות פגעו בבתי חולים, בתי ספר ומסגדים בעזה, אמר ביל רוסו, הבכיר האחראי לדיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ האמריקאי, לבכירים במשרד החוץ כי וושינגטון "מאבדת אמינות בקרב קהל דובר ערבית" בכך שהיא אינה מתייחסת ישירות למשבר ההומניטרי, כך לפי מייל מ-11 באוקטובר. באותו יום דיווחו רשויות הבריאות בעזה על מספר הרוגים של כ-1,200.
בעוד ישראל מגינה על התקיפות וטוענת שחמאס משתמש במבנים אזרחיים לצרכים צבאיים, כתב רוסו כי דיפלומטים אמריקאים במזרח התיכון עוקבים אחר דיווחים בתקשורת הערבית המאשימים את ישראל בביצוע "רצח עם" ואת וושינגטון במעורבות בפשעי מלחמה.
"שתיקתה של ארה"ב בנוגע לתנאים ההומניטריים של הפלסטינים אינה רק בלתי יעילה ומזיקה, אלא גם מאשימים אותנו בשותפות פוטנציאלית לפשעי מלחמה בכך שאנו שותקים על פעולותיה של ישראל נגד אזרחים", כתב רוסו.
באותה תקופה, צוותי חירום נאבקו להציל אנשים שנקברו תחת הריסות מהפצצות ישראליות והאמפתיה העולמית החלה לעבור מהישראלים שנרצחו לעזתים הנצורים.
באותה תקופה, צוותי חירום נאבקו להציל אנשים שנקברו תחת הריסות מהפצצות ישראליות והאמפתיה העולמית החלה לעבור מהישראלים שנרצחו לעזתים הנצורים
בפנייה להנהגת משרד החוץ, קרא רוסו לפעול במהירות כדי לשנות את עמדת הממשל הציבורית של תמיכה בלתי מסויגת בישראל ובפעולה הצבאית שלה בעזה. "אם לא נשנה במהירות לא רק את המסרים אלא גם את הפעולות, זה עלול לפגוע בעמדתנו באזור לשנים רבות", כתב. רוסו התפטר במרץ השנה, והסביר כי הסיבות היו אישיות. הוא סירב להגיב לכתבה זו.
הדיפלומטית הבכירה לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ, ברברה ליף, העבירה את המייל של רוסו לפקידי הבית הלבן, כולל ברט מקוגרק, היועץ הבכיר של ביידן לענייני המזרח התיכון. היא הזהירה שהיחסים עם שותפים ערבים "שבדרך כלל היו נאמנים" לארה"ב בסיכון בשל החששות שהעלה רוסו.
מקגרק השיב כי אם השאלה היא האם הממשל צריך לקרוא להפסקת אש, התשובה היא "לא". עם זאת, הוא הוסיף כי וושינגטון תומכת "ב-100%" ביצירת מסדרונות הומניטריים ובהגנה על אזרחים.
מקגרק וליף סירבו להגיב לכתבה הזו.
לאחר המייל של רוסו, העמדה הציבורית של ארה"ב נותרה כמעט ללא שינוי למשך היומיים הבאים, כך מראה סקירה של הצהרות פומביות. גורמים אמריקאים המשיכו להדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואת התוכניות לספק סיוע צבאי לירושלים.
"לעצור את המתקפה"
ב-13 באוקטובר, יומיים לאחר המייל של רוסו, מטוסי חיל האוויר פיזרו עלונים מעל צפון עזה והזהירו כמיליון תושבים לעזוב את בתיהם. נתניהו נתן לתושבים 24 שעות להימלט כאשר חיילים ישראלים, בסיוע טנקים, החלו במתקפה קרקעית בתוך הטריטוריה שמנוהלת על ידי חמאס, שבה חיים 2.3 מיליון איש. הוא הבטיח להשמיד את חמאס בעקבות המתקפה.
הפקודה לפינוי הדאיגה את סוכנויות הסיוע ואת האומות המאוחדות. עד אז, התקיפות האוויריות של ישראל החריבו שכונות שלמות.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בז'נבה פרסם הצהרה שבה נאמר כי פקודת הפינוי של ישראל "אינה תואמת את החוק ההומניטרי הבינלאומי" מכיוון שהיא תמנע את היכולת לספק מזון, מים וצרכים בסיסיים אחרים בעזה. בשיחה פרטית באותו היום עם סטרול, מנהל אזור המזרח התיכון של ה-ICRC פבריציו קרבונ היה בוטה יותר, כך מראים המיילים.
"ה-ICRC לא מוכן לומר זאת בפומבי, אך הוא מעלה חששות פרטיים שישראל קרובה לביצוע פשעי מלחמה", כתבה סטרול במייל שלה מ-13 באוקטובר, כשהיא מתארת את השיחה
"ה-ICRC לא מוכן לומר זאת בפומבי, אך הוא מעלה חששות פרטיים שישראל קרובה לביצוע פשעי מלחמה", כתבה סטרול במייל שלה מ-13 באוקטובר, כשהיא מתארת את השיחה. המייל שלה הופנה לפקידים בכירים בבית הלבן, כולל מקגרק, וכן לפקידי משרד החוץ והפנטגון. "הקו העיקרי שלהם הוא שזה בלתי אפשרי עבור מיליון אזרחים לנוע כל כך מהר", כתבה סטרול.
פקיד אמריקאי שענה על שרשרת המיילים אמר שיהיה בלתי אפשרי לבצע פינוי כזה ללא יצירת "אסון הומניטרי".
כאשר נשאל על שיחת הטלפון של קרבוני עם סטרול, מסר ה-ICRC כי הוא "עובד ללא הרף עם הצדדים לסכסוך המזוין ועם אלה שיש להם השפעה עליהם כדי להגדיל את הציות לחוקי המלחמה במטרה למנוע סבל אזרחי בסכסוך. אנו רואים בשיחות אלו חשאיות לחלוטין".
בפומבי, הבית הלבן הביע תמיכה מדודה בתוכניות של ישראל. דובר הבית הלבן אמר לכתבים כי פינוי כזה בהיקף כזה הוא "משימה לא פשוטה", אך וושינגטון לא תבקר את ישראל. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר כי הסיוע הצבאי האמריקאי ימשיך לזרום לישראל.
בפרטי, כמה בכירים בארה"ב חששו שאין דרך בטוחה לצאת מרצועת עזה הצפופה, כך סיפרו לרויטרס כמה בכירים אמריקאים. ישראל הטילה מצור. שכנתה הדרומית, מצרים, לא פתחה את גבולותיה כחלק ממדיניות ארוכת שנים למנוע הגירה המונית של פלסטינים. חלק מהפלסטינים שנמלטו מצפון עזה נהרגו כאשר ישראל הפציצה מכוניות ומשאיות.
בתגובה למייל של סטרול, אמר מקגרק כי ייתכן שוושינגטון תוכל לשכנע את ישראל להאריך את הדדליין לפינוי מעבר ל-24 שעות, וכי הממשל "יכול לקנות עוד קצת זמן"
בתגובה למייל של סטרול, אמר מקגרק כי ייתכן שוושינגטון תוכל לשכנע את ישראל להאריך את הדדליין לפינוי מעבר ל-24 שעות, וכי הממשל "יכול לקנות עוד קצת זמן". אך הוא כתב שעל הצלב האדום, האו"ם וסוכנויות הסיוע לעבוד עם מצרים וישראל כדי להיערך לפינוי.
מקגרק, מומחה לענייני עיראק, השווה את המצב למבצע הצבאי בהובלת ארה"ב נגד לוחמי דאעש במוסול בין השנים 2016 ל-2017, מתקפה שהותירה את העיר העיראקית בחורבות. הוא אמר שהתוכנית הצבאית וההומניטרית במתקפת מוסול תוכננה יד ביד.
שני פקידים שענו למייל אמרו שיהיה בלתי אפשרי להקים את התשתיות הנדרשות בזמן כה קצר. אחד מהם הזכיר למקגרק שהמבצע במוסול היה תוצאה של תכנון ממושך בהרבה: קבוצות הומניטריות קיבלו חודשים להיערך ולספק תמיכה לאזרחים עקורים.
"להערכתנו, אין שום דרך לבצע עקירה בהיקף כזה מבלי ליצור אסון הומניטרי", כתבה בכירה בבית הלבן והוסיפה כי ייקח "חודשים" להקים מבנים שיספקו "שירותים בסיסיים" ליותר ממיליון אנשים
"להערכתנו, אין שום דרך לבצע עקירה בהיקף כזה מבלי ליצור אסון הומניטרי", כתבה פאולה טופרו, בכירה בבית הלבן האחראית על התגובה ההומניטרית, במייל. היא כתבה כי ייקח "חודשים" להקים מבנים שיספקו "שירותים בסיסיים" ליותר ממיליון אנשים. היא ביקשה מהבית הלבן להורות לישראל להאט את המתקפה שלה.
"אנחנו צריכים שהממשלה הישראלית תאט את הלחץ להזיז אנשים דרומה", כתבה טופרו.
אנדרו מילר, סגן עוזר שר החוץ במשרד לענייני המזרח הקרוב דאז, קרא לעמיתיו לפעול במהירות.
"אם אנחנו מתכוונים להשפיע על הישראלים להניא אותם מביצוע עקירות המוניות, נצטרך לעשות זאת בקרוב, ברמה גבוהה ובמספר נקודות מגע", כתב מילר. הוא התפטר ביוני, וציין סיבות משפחתיות.
התגובות הציבוריות של ביידן לגבי עזה העניקו לנתניהו יד חופשית מול חמאס. באותה תקופה, ביידן עמד בפני הפגנות רק מצד השמאל של המפלגה הדמוקרטית על תמיכתו במתקפת הנגד הישראלית. ההשוואה של ישראל בין מתקפת חמאס לפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בניו יורק ובוושינגטון הדהדה רבות בארה"ב.
עמדתו הפומבית של הממשל החלה להשתנות ב-13 באוקטובר. במסיבת עיתונאים בדוחה, הכיר שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן לראשונה בפומבי ב"סבל של משפחות פלסטיניות בעזה". הוא אמר כי וושינגטון נמצאת בשיחות מתמשכות עם הישראלים וקבוצות סיוע כדי לסייע לאזרחים בעזה.
עמדתו הפומבית של הממשל החלה להשתנות ב-13 באוקטובר. במסיבת עיתונאים בדוחה, הכיר שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן לראשונה בפומבי ב"סבל של משפחות פלסטיניות בעזה"
למחרת, ב-14 באוקטובר, השתנתה גם הרטוריקה של ביידן. בנאום אמר שהוא נותן עדיפות דחופה למשבר ההומניטרי בעזה והורה לצוותו לסייע בהכנסת סיוע לאזור הלחימה. לא ברור אם המיילים של רוסו ואחרים השפיעו על ההצהרות של בלינקן וביידן.
אף על פי שישראל החלה לשלוח חיילים לתוך עזה ב-13 באוקטובר, פלישה קרקעית רחבת היקף לא החלה עד ה-27 באוקטובר. מקורות המעורים בנושא אמרו אז כי וושינגטון ייעצה לישראל להמתין, בעיקר כדי לאפשר זמן למו"מ שיוביל לשחרור החטופים שבידי חמאס.
מתחילת הסכסוך, ארה"ב הדגישה כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך כי האופן שבו היא עושה זאת חשוב, כך אמר דובר משרד החוץ האמריקאי בתגובה לשאלות לכתבה זו. "לישראל יש חובה מוסרית למתן את הנזק שהיא גורמת לאזרחים בפעולותיה, דבר שהדגשנו גם בפומבי וגם בפרטיות", אמר הדובר.
סטרול וטופרו סירבו להגיב. בהצהרה, אמר מילר כי הממשל היה "מודאג מההשלכות ההומניטריות של עקירה המונית". הוא הוסיף כי "התוכניות הצבאיות הישראליות היו עדיין בשלב ראשוני באותה תקופה וניסינו להבין טוב יותר את האסטרטגיה והיעדים של ישראל".
משלוחי נשק מואצים
בעוד גורמים אמריקאים אמדו את ממדי המשבר ההומניטרי, ישראל לחצה על וושינגטון לשלוח לה עוד נשק.
ב-14 באוקטובר, פקיד בכיר בשגרירות ישראל בוושינגטון פנה למשרד החוץ האמריקאי בבקשה לזרז משלוח של 20,000 רובי סער עבור משטרת ישראל, כך לפי המיילים.
יועץ במשלחת משרד הביטחון הישראלי לוושינגטון אורי קצב התנצל במייל ב-14 באוקטובר בפני עמיתו במשרד החוץ האמריקאי על ההפרעה במהלך סוף השבוע, אך אמר כי משלוח הרובים הוא "דחוף מאוד" ונדרש אישור אמריקאי.
יועץ במשלחת משרד הביטחון הישראלי לוושינגטון אורי קצב התנצל במייל ב-14 באוקטובר בפני עמיתו במשרד החוץ האמריקאי על ההפרעה במהלך סוף השבוע, אך אמר כי משלוח הרובים הוא "דחוף מאוד"
כריסטין מינאריך, פקידה במשרד החוץ האחראית לאישור מכירות נשק, השיבה לקצב כי המשלוח לא יאושר ב-24 עד 48 השעות הקרובות. משלוחים גדולים של נשק דורשים זמן, מאחר שהם מצריכים אישור של משרד החוץ והודעה לקונגרס.
קצב ושגרירות ישראל סירבו להגיב.
ג'סיקה לואיס, שהייתה אז עוזרת שר החוץ האמריקאי לעניינים פוליטיים וצבאיים, העבירה את המייל של מינאריך ואת בקשת ישראל למשרד הדמוקרטיה, העבודה וזכויות האדם (DRL) של משרד החוץ. ה-DRL בוחן מכירות נשק פוטנציאליות של ארה"ב כדי לוודא שלא יישלחו לצבאות המעורבים בהפרות זכויות אדם.
לואיס ביקשה מהלשכה לזרז את הבדיקה ולהסביר "בדחיפות" כל התנגדות לחבילות נשק ספציפיות עבור ישראל, כך לפי המיילים. לואיס התפטרה ביולי.
כריסטופר לה מון, סגן עוזר המזכיר ב-DRL, המליץ לדחות יותר מתריסר חבילות נשק, כולל משגרי רימונים, חלקי רובים ורובים רזרביים. בתשובתו ללואיס, הוא ציין חששות בנוגע ל"פעילותן" של יחידות ספציפיות במשטרת ישראל, כולל ימ"מ.
לה מון כתב כי היו "דיווחים רבים" על מעורבות ימ"מ ב"הפרות חמורות של זכויות אדם". ה-DRL העלה התנגדויות ל-16 חבילות נשק נפרדות עבור ישראל, כך לפי המיילים ומקור המכיר את הנושא. כמעט כל המשלוחים יצאו לדרך למרות ההתנגדויות של הלשכה, אמר המקור.
לה מון כתב כי היו "דיווחים רבים" על מעורבות ימ"מ ב"הפרות חמורות של זכויות אדם". ה-DRL העלה התנגדויות ל-16 חבילות נשק נפרדות עבור ישראל, כך לפי המיילים ומקור המכיר את הנושא
המשימות של ימ"מ כללו, בין היתר, את חילוץ ארבעה בני ערובה ישראלים ב-8 ביוני, מבצע שהביא גם למותם של יותר מ-200 פלסטינים לפי גורמי בריאות בעזה.
מינאריך, לה מון, לואיס ושגרירות ישראל סירבו להגיב.
וושינגטון שלחה לישראל כמויות גדולות של תחמושת מאז תחילת המלחמה בעזה, כך מסרו כמה פקידים אמריקאים המכירים את הנושא, כולל טילים מונחים מדויקים עם ראשי נפץ במשקל 900 ק"ג שיכולים להחריב אזורים צפופים ומשמשים להרס מנהרות ובונקרים.
ארגוני זכויות אדם מאשימים את השימוש בנשק זה באחריות למות אזרחים. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ציין לפחות שלושה מקרים בין 10 באוקטובר לינואר 2024 בהם נשק שסופק על ידי ארה"ב גרם להרג אזרחים, כולל נשים וילדים, ב"הפרות חמורות" של החוק הבינלאומי.
ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ציין לפחות שלושה מקרים בין 10 באוקטובר לינואר 2024 בהם נשק שסופק על ידי ארה"ב גרם להרג אזרחים, כולל נשים וילדים, ב"הפרות חמורות" של החוק הבינלאומי
ביולי, הארגון הזהיר מפני מעורבות ארה"ב בשימוש בלתי חוקי של ישראל בנשק אמריקאי לביצוע פשעי מלחמה – האשמה שארה"ב דחתה.
דוח של משרד החוץ האמריקאי במאי ציין כי ייתכן שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בשימוש בנשק אמריקאי, אך אמר כי לא ניתן לקבוע זאת באופן חד-משמעי בשל הכאוס של המלחמה והאתגרים באיסוף נתונים.
דובר שגרירות ישראל דחה את ההאשמות לפיהן ישראל פוגעת באזרחים. "ישראל היא דמוקרטיה המחויבת לחוק הבינלאומי", אמר הדובר.
הכתבה הוכנה על ידי הומיירה פאמוק. השתתפו בהכנתה פיל סטוארט ואמה פארג'

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שחמאס ירדו לקרקע המציאות ושיאשר עסקה לשחרר את החטופים, ייכנע ושיצאו חבריו לגלות אחרי מה שעשה. אין תקומה לשלטון החמאס בעזה אחרי דבר כזה. הארגון רוצה להאריך את המערכה באמצעות שימוש במנהרות התופת שבנו בדיוק בשביל הסיטואציה הזאת, ולגרום לכמה שיותר שפיכות דמים בקרב כוחות הביטחון הישראלים ובקרב העזתים עצמם הלא מעורבים בלחימה על מנת להוציא לרחובות מפגינים בכל העולם נגד העוול לכאורה שעושה ישראל ברצועה בין היתר באמצעות ניפוח המספר של הנפגעים בקרב חפים מפשע כביכול.
כל מצב של היווצרות מצב שבמערכת החינוך בעתיד שם ישיקו תוכניות לימוד שיש בהן הסתה אזי האחראים יידרשו לתת את הדין.