הטענה שלפיה מחסור בתחמושת שנגרם בגלל "אמברגו ביידן" עלה בחיי לוחמים אינה מתיישבת עם העובדות. ביידן אכן עצר משלוח מסוים של פצצות כבדות, אך מדובר היה במשלוח אחד, שנועד בעיקר להפעיל לחץ על ישראל בעניין הפעולה ברפיח; בהמשך שוחררו 1,700 הפצצות במשקל 500 ליברות שהיו בו, בעוד שהעיכוב נותר בעיקר לגבי 1,800 פצצות במשקל 2,000 ליברות. במקביל המשיכה ארה"ב לספק לישראל נשק, תחמושת וסיוע ביטחוני בהיקפים עצומים, ואף העבירה לקונגרס ואישרה חבילת סיוע חדשה של מיליארדי דולרים.

חשוב מכך, צה"ל עצמו קבע בתגובתו לדוח מבקר המדינה כי מצאי התחמושת לא פגע ביכולות הלחימה ולא סיכן את חיי הלוחמים. לעומת זאת, דוחות מבקר המדינה מצביעים על בעיה ישראלית ארוכת טווח: שחיקת יכולות הייצור המקומיות, היעדר שימור של קווי ייצור חיוניים והיעדר הצטיידות מספקת. עיקר התקופה שבה נוצרו הפערים הללו היה בתקופות שבהן בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של דיפלומט מ"ליגה אחרת", שמנווט את מדיניות החוץ של ישראל, מצטלם עם שועי עולם וזוכה מהם לכבוד וליוקרה.

אלא שמדיניות החוץ של נתניהו, כמו כמעט כל תחום אחר שבו נגע, הייתה רצף של תקלות אסטרטגיות שהובילו את ישראל לשפל היסטורי ביחסי החוץ שלה. נראה שלנתניהו אין אסטרטגיה – לא מול איראן, לא מול לבנון וסוריה, לא מול מדינות אירופה ולא מול ארה"ב.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

היחסים בין ארצות הברית לישראל עברו מאז הקמת המדינה תהליך של התקרבות אסטרטגית עמוקה, שהתבסס על ערכים דמוקרטיים משותפים, אינטרסים אסטרטגיים הדדיים ושיתוף פעולה כלכלי, ביטחוני ומדיני שהלך ונבנה בהדרגה.

בסופו של תהליך ההתקרבות, ארה"ב הייתה לבעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל למשך שישה עשורים. עד לפני שנים מעטות, התמיכה האמריקאית הייתה גורפת, כמעט בלתי מותנית, ונכס אסטרטגי אדיר של ישראל.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

אלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, אמר אתמול (רביעי) בכנס באוניברסיטת כי אם הממשלה והקבינט היו מקבלים החלטות אחרות "היה אפשר לסיים את המלחמה לפחות שנה קודם" והיינו אולי יכולים להחזיר חלק מהחטופים (שנהרגו בשבי) בחיים".

לדבריו, "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב".

ד"ר כרמית סלומון היא ביולוגית, אקטיביסטית, אשת מודיעין בעברה ובודקת אובססיבית של עובדות

בשנים 2024–2025 מעמדה הבינלאומי של ישראל התדרדר: יחסיה עם מרבית מדינות העולם המערבי וחלק מהמדינות הערביות והמוסלמיות הורעו, הן ברמת הממשלות והן ברמת דעת הקהל.

הפגיעה במעמד הבינלאומי קיבלה ביטוי בעימותים מול מוסדות בינלאומיים, החרפת הביקורת מצד מדינות מערביות וקריאות לחרמות אקדמיים ותרבותיים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

במשך עשורים, שתי המפלגות הגדולות בארצות הברית – מפלגת הימין הרפובליקאית ומפלגת המרכז-שמאל הדמוקרטית – תמכו בברית בין ארה"ב לישראל ובסיוע האמריקאי למדינה. למעשה, התמיכה בישראל הייתה אחד הדברים היחידים ששתי המפלגות הסכימו עליו. 

אבל כיום, התמיכה בשתי המפלגות מתרופפת בו-זמנית, במהירות מדאיגה. ההסכם בין איראן לארה"ב שאמור להיחתם מחר (שישי, 19.6) חושף את השבר הזה בפני העולם. גם בעלי ברית נאמנים של ישראל בארה"ב מרגישים שלא הצליחו להשפיע על העסקה, שמסכנת את ישראל מאוד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.