צה"ל הודיע אתמול (שלישי) כי הוא מכניס למערכה בלבנון אוגדה רביעית, אוגדה 146, שמצטרפת לאוגדות 98,91 ו־36. משמעות הצעד הזה ברורה, בישראל רוצים לתפוס כמה שיותר מהר את השטחים השולטים על היישובים הישראליים בצד הלבנוני, כשברקע שני שעוני חול: הראשון מדיני, העולם מיישר בינתיים קו עם הפעולה הישראלית; והשני – עקומת ההתאוששות של חזבאללה.

בישראל חוששים כרגע יותר משיקום מהיר של חזבאללה, שכן גם אחרי שלושה שבועות של לחימה עצימה מול ארגון הטרור, שכללה פגיעה משמעותית  במערכים האסטרטגיים שלו, הארגון הוא עדיין כוח צבאי משמעותי. הוא אומנם ללא מנהיג, ללא שרשרת פיקוד סדורה ותחת מצוד מתמיד של ישראל, אבל עדיין בעל יכולת צבאית משמעותית.

לדוגמה, ששת גדודי הקומנדו שלו – כוח רדואן – עדיין מתפקדים ברמה מבצעית, למרות הפגיעה במפקדים הבכירים. כמות אמצעי הלחימה שעדיין נמצאת בידיו מאפשרת לו עוד שבועות של לחימה, אם לא יותר מכך.

בשונה מהלחימה ברצועת עזה, התמונות מלבנון הן הוכחה לאו"ם כי החלטה 1701 שעליה חתומה מועצת הביטחון ומדינת לבנון למעשה רוקנה מתוכן – ועוד תחת אפו של כוח רב לאומי

אחד ממפקדי הכוחות הפועלים בלבנון סיפר שלשום לזמן ישראל כי למרות המודיעין הרב שהיה בידי צה"ל על היכולות של חזבאללה לאורך הגבול, הכוחות הופתעו מאוד מכמות אמצעי הלחימה שנמצאו בכפר שעליו פשטו.

הדברים הללו נכונים לכל הכפרים הלבנונים שחזבאללה הפך בשלוש השנים האחרונות לבסיסים צבאיים, "מקפצה לגבול", "ימ"חים קדמיים" מכנים זאת בצה"ל. לא בכדי העיתונאים הראשונים שהוכנסו לשטח לבנון היו אמריקאים. זה נועד לייצר לישראל את מרחב הפעולה המדיני הרחב ככל הניתן.

משגר רקטות במטע זייתים בדרום לבנון. 8 באוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בינתיים לפחות, זה משכנע, שכן בשונה מהלחימה ברצועת עזה, התמונות הללו מלבנון הן הוכחה לאו"ם כי החלטה 1701 שעליה חתומה מועצת הביטחון ומדינת לבנון למעשה רוקנה מתוכן – ועוד תחת אפו של כוח רב לאומי שהיה אמור להשגיח על קיומה בפועל.

אלא שלצד הפעילות הזו, עד כה בדרג המדיני אף אחד לא מדבר על המהלך המשלים, איך תיראה דרום לבנון ביום שאחרי. הדמיון בהתחמקות מהעיסוק בנושא הזה מזכירה מאוד את ההתנהלות ברצועת עזה – קודם נילחם ואז נחליט, משל הפכה המלחמה למטרה ולא לאמצעי להסגת הישג מדיני.

צה"ל מבחינתו בנה את תוכנית ההשתלטות על קו הגבול הלבנוני כדי להסיר איום מוגדר – את יכולת הפשיטה של חזבאללה על היישובים צמודי הגדר. את איום הירי תלול המסלול לא ניתן יהיה להסיר אלא בהסדר מדיני

צה"ל מבחינתו בנה את תוכנית ההשתלטות על קו הגבול הלבנוני כדי להסיר איום מוגדר – את יכולת הפשיטה של חזבאללה על היישובים צמודי הגדר. את איום הירי תלול המסלול לא ניתן יהיה להסיר אלא בהסדר מדיני עם לבנון בחסות בינלאומית.

התוכנית של צה"ל נבנתה כך שהצבא לא יהיה תלוי בהחלטה מדינית כזו או אחרת כדי לסגת לאחור. זו התוכנית שהוצגה לדרג המדיני ואושרה. עקרון הנסיגה העצמאית מבחינת מערכת הביטחון הוא לקח מעזה ולא רק, גם לקח היסטורי ממלחמת לבנון הראשונה.

הישארות של צה"ל בכפרים בדרום לבנון יכולה ליצור מצב סטטי מסוכן, שיביא להתמגנות מואצת ואפשרות לגלישה מהירה לרצועת הביטחון, שאף אחד בדרג הצבאי לפחות לא רוצה. אהוד ברק כינה בעבר את המדרון החלקלק הזה "יצא כיסא, נכנס שולחן, יצא שולחן, נכנסה ספה – והופ, בנינו בית".

בצה"ל ממוקדים בתוכנית הלחימה בדרום לבנון, שפיקוד הצפון הכין במשך 11 חודשי הלחימה עם חזבאללה. התוצאות בשטח בינתיים טובות, כאשר חזבאללה מנסה אומנם להילחם, אבל בכל מגע עם צה"ל הוא מוצא את עצמו בעמדת נחיתות.

סדר הכוחות שהוקצו למהלך בדרום לבנון גדול משמעותית מזה שהוקצו למהלכים דומים במלחמת לבנון השנייה. "אנחנו ראינו את האפקט של כוח אש גדול וחזק ברצועת עזה, ולכן זה מיושם בלבנון"

סדר הכוחות שהוקצו למהלך בדרום לבנון גדול משמעותית מזה שהוקצו למהלכים דומים במלחמת לבנון השנייה. "אנחנו ראינו את האפקט של כוח אש גדול וחזק ברצועת עזה, ולכן זה מיושם בלבנון", אומר לזמן ישראל מפקד באחת מגזרות הלחימה בלבנון.

על פי הנתונים שבידי צה"ל, עד כה מתחילת המהלך הקרקעי נהרגו בדרום לבנון בלבד כ־500 פעילי חזבאללה. הנתון הזה משמעותי משום שהוא מצביע על שחיקה מואצת של הכוח של חזבאללה שנותר בדרום. ההערכה במודיעין הישראלי דיברה על כ־1,000 פעילים של הארגון שנותרו להחזיק את הקו, כך שמדובר על חיסול של כמחצית הכוח.

כוחות צה"ל בדרום לבנון, אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המספר הזה גדול יותר מכל הפעילים שנפגעו במהלך 11 חודשי הלחימה הקודמים, אם לא מכניסים למשוואה את נפגעי פעולת הזימוניות. זה מסביר בין השאר את הנאום אמש של השייח' נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, שאומנם ניסה לאיים ולשדר עסקים כרגיל, אבל בפועל רמז כי חזבאללה מבקש הפסקת אש. הקשר הגורדי של נסראללה – אש בעזה שווה אש בלבנון – נותק.

למרות זאת, חשוב להבין שמספר הפעילים הכשירים של חזבאללה מצפון לליטני עומד על עשרות אלפים, מה ששוב מעלה את הצורך בפתרון מדיני/בינלאומי, בהנחה שאין בצד הישראלי מי שזומם על "אורנים גדול".

עד כה יוניפי"ל נכשל בכל המהלכים שלו בשנים האחרונות. חזבאללה הצליח להטיל עליו מורא. לכן בישראל חייבים להתעקש בשיחות על שינוי המנדט, לחומרה

הפתרון האופטימלי מבחינת מערכת הביטחון חייב לכלול שלושה מרכיבים. הראשון, בהנחה שחזבאללה לא הולך להיעלם מהמציאות הלבנונית, הוא הרחקת הכוח הצבאי שלו על כל מרכיביו מעבר לליטני. זה יסיר את איום הפשיטה ויותיר את ישראל עם איום הירי מרחוק.

המרכיב השני, בהנחה שישראל לא עומדת לבנות אזור ביטחון בדרום לבנון ולשהות בו, הוא כוח רב לאומי עם מנדט דרקוני שיפקח על כך שחזבאללה לא חוזר לפעול בדרום לבנון כצבא לכל דבר. כאן נדרשת גם בנייה מחדש של צבא לבנון שיכפה את הריבונות הלבנונית על הדרום במקום זו שהייתה בפועל של חזבאללה. המהלך הזה יקום או ייפול על נחישות הכוח הרב לאומי.

דגל האו"ם מתנוסס מאחורי אחד מכלי הרכב המשוריינים של כוח יוניפי"ל במהלך סיור באזור מרג' עיון שבדרום לבנון, 8 באוקטובר 2024 (צילום: AFP)

עד כה יוניפי"ל נכשל בכל המהלכים שלו בשנים האחרונות. חזבאללה הצליח להטיל עליו מורא. לכן בישראל חייבים להתעקש בשיחות על שינוי המנדט, לחומרה.

המרכיב השלישי, החשוב ביותר, שאמור לענות על הפערים שללא ספק יצוצו בשטח, הוא שימור יכולת הפעולה של ישראל מעבר לגדר, אם הכוח הרב לאומי או צבא לבנון לא יעשו זאת.

זה ללא ספק מתכון לפרשנות רחבה, אבל ישראל בהקשר הזה נכוותה כבר פעמיים – אחרי הנסיגה מלבנון בשנת 2000 ואחרי הנסיגה בתום מלחמת לבנון השנייה ב־2006. בשני המקרים חזבאללה המתין, בחן את השטח – ואז חזר לפעול כצבא על הגבול. אחרי 7 באוקטובר ישראל לא יכולה להרשות לעצמה צבא טרור על גבולה, במקום צבא מדינה.