עם כל הכבוד לעינב, ויש הרבה, מדובר בעניינים הרבה יותר גדולים וחשובים מהבטחה לג'וב. אכן הפריימריז בדמוקרטים היו הפתעה חיובית וכל כך מוצלחים שגולן ויתר לחלוטין על אפשרויות השיריון שהיו לו.

לדמוקרטים לא צפויים 20+ מנדטים שמשאירים כמה מקומות לשיריון בלי לפגוע בשאר המתמודדים. במקרה של הדמוקרטים יש תחרות מאוד צפופה בין מועמדים סופר ראויים. לעינב אין כישורים יוצאים מהכלל בתחום הפרלמנטרי, הכלכלי, המשפטי או ניהולי, והיא לא מביאה איתה 30 אלף מצביעים שייתנו לדמוקרטים עוד מנדט שיכסה את שיריונה. אז למען המדינה ההבטחה הופרה.

יש פה מדינה להציל.

עוד כשלון מדיני מפואר של נתניהו.

נתניהו לא הבטיח הסכם עם סעודיה? סינוואר הביא לנתניהו זין באוקטובר כדי למנוע את ההסכם הזה – נקודה לסינוואר. סינוואר אולי מת, אבל אנחנו עוד תקועים עם נתניהו ראש ממשלה – נקודה שניה לסינוואר.

זו הבעיה של האיחוד עפ מר"צ. האחרונה זכתה ביושר בהתפוגגותה מתחת לאחוז החסימה לאחר הפיאסקו של רינאווי זועבי מטעמם בקדנציה הקודמת, ואז הריצה שלהם כנגד הסקרים שהביא לנו את ממשלת הכשלון על מלא מלא. צר לי לראות שמנשימים את הגופה הזו, במידה מסוימת מחוסר ברירה.
יאיר גולן דחה את הטרמינולוגיה הזו על הסף, כפי שהכותב ציין. וטוב שכך.

קומץ קטן יורק, אבל רוב ענק שותק. גם במגזר החרדי וגם במגזר הקיצונות הדתית לא יעירו ולא יתערבו כשקומץ עושים את הדברים הללו, ואם יש "גינויים" הם רק מהפה ולחוץ כדי שירדו להם מהגב. זה מעיד על ריקבון מוסרי מתקדם בחברות הללו.

זוהי בדיוק המטרה – בחירות נוספות, והממשלה הנכחית נשארת ממשלה זמנית קבועה. תפקיד מפלגות הלווין של הליכוד הוא למשוך קולות מהמרכז ולמנוע את התסריט הסביר של אי-הכרעה בבחירות ואז הקמת קואליציית מיעוט בתמיכת הערבים להחלפת נתניהו, לפני יציאה לבחירות נוספות.

אדלשטיין לא תמך בחוק גיוס, הוא קידם חוק השתמטות קצת פחות בוטה, זה הכל. זה גם אותו אדלשטיין שהצביע בעד כל חוקי ההפיכה המשפטית, בעד תקציבי שוד הקופה הציבורית, ושכיו"ר כנסת סגר אותה כדי שלא יוכלו להחליף אותו. עדיף שילך הביתה או יחזור לגולאג.

לא אחדות ולא בטיח – נתניהו לא יכול לנצח את הבחירות ובונה על ממשלה זמנית נצחית. הוא צריך את המפלגות הקיקיוניות הללו לשלוש משימות:
1. למנוע הקמת ממשלת מיעוט שתחליף את נתניהו כראש ממשלה זמני לפני בחירות חוזרות.
2. להוות איום על החרדים מפני פירוק "הגוש".
3. ואם בטעות יקרה מצב של ממשלה "רחבה" מפלגות אלו יבטיחו שנתניהו יהיה ראש הממשלה שלה.

צריך להיות דביל ברמות על כדי להצביע לאחת מהן. לצערנו הקולות הצפים במרכז מורכבים בדיוק מדבילים מהסוג הזה.

זין באוקטובר הוא האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. האסון השני הגדול ביותר הוא שנתניהו נשאר ראש הממשלה ב-8 באוקטובר.

יש לנתניהו רק דרך אחת לצאת מזה בכבוד. רבים וטובים וטובים פחות הבינו מתי עבר זמנם והגיע זמן לקיחת האחריות על הכשלון: משאול המלך ועד היטלר. על החרב בגלבוע, עם אקדח בבונקר, או אפשר משהו יפני טקסי מסורתי. הציבור הישראלי יקבל בכבוד כל בחירה שלו.

אני לא מבין את הקשקוש על המלך. במדינת ישראל אין מלך, וראש ממשלה הוא חבר כנסת עם מינוי לתפקיד נוסף. אין שום מניעה להחלפת ראש הממשלה בכל רגע בחבר כנסת אחר, רק נדרשת הסכמת הכנסת.

ראש הממשלה לא נבחר על ידי הציבור לתפקיד זה – הוא בכלל נבחר על ידי הציבור לתפקיד ח"כ. לאחר מכן, זהותו של ראש הממשלה נקבעת ע"י סחר מכר פוליטי בין הרשימות בכנסת. כך כבר קיבלנו בצורה חוקית (אף כי טיפשית והניסיון מוכיח) ראש ממשלה שעמד בראש רשימת מזערית של 6 מנדטים, שבלי בושה סחט את המינוי לראשות ממשלה משותפיו לקואליציה.

לכן אם לאדם שהוצב בראשות הממשלה יש בעיה משפטית, הכנסת אמורה להציב ח"כ אחר במקומו עד לפתרון הבעיה המשפטית שלו, והנ"ל יכול בינתיים לשרת את הציבור בתפקיד שבאמת נבחר אליו על ידי הציבור – חבר כנסת.

צרוף סגלוביץ' הוא מהלך מבריק של עבאס. עכשיו הוא לא "הערבים" אלא מפלגה מעורבת עם מועמד שאי אפשר לפסול. זה מקל מאוד על כל מני אופוזיציה ימנית נפוחה כמו ליברמן ובנט לשבת איתו בקואליציה, ועל אופוזיציה פרווה כמו אייזנקוט שלא מסוגל לומר בקול שעבאס הוא מועמד לגיטימי לקואליציה הבאה.

היחיד שמכשיר את עבאס בפה מלא הוא גולן והדמוקרטים, והם גם היחידים עם ערבים ברשימה במקומות ריאליים להשפעה בקואליציה. אם ערביי ישראל יחליטו לשם שינוי לפספס את ההזדמנות לפספס הזדמנות, ולהיות חלק אמיתי מהמדינה הזו, טוב יעשו אם יצביעו לרע"מ או לדמוקרטים. הצבעה למפלגות הערביות הבדלניות הן בזבוז קול שיכניס ח"כים שישבו באופוזיציה עם אגודל בחור של הישבן ולא יעשו שום דבר חוץ מלהסתובב בחליפות ולאסוף משכורת. ו-אי הצבעה זו חצי הצבעה לביבי, סמוטריץ ובן גביר.